שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין, ויחד היו מגדולי חכמי הפרושים. אחריהם באו הלל הזקן ושמאי הזקן, שחתמו את תקופת הזוגות.

יש המזהים עם שמעיה את "סמייאס", הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים טו, ג), אולם אחרים סבורים כי סמייאס המוזכר בקדמוניות, הוא שמאי ולא שמעיה.[1]

שמעיה ואבטליון היו גרים,[2] - הם עצמם[3], או שהיו רק בני גרים[4]. לפי דברי התלמוד הבבלי[2] היו מבני בניו של סנחריב.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון - בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

שמעיה
שמעיה ואבטליון
קברי שמעיה ואבטליון
תקופתו תקופת הזוגות
דור זוג רביעי של הזוגות
רבותיו יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
חבריו אבטליון ויהודה בן דורתאי
תלמידיו הלל, שמאי, מנחם

המאמר במסכת אבות

מאמרו המפורסם של שמעיה במסכת אבות (פרק א משנה י), משקף את המתח ששרר בין חכמי הפרושים לבין בית הורדוס בימי בית שני.

...שמעיה ואבטליון קיבלו מהם. שמעיה אומר: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות; ואל תתוודע לרשות.

בפירוש המשנה כתבו המפרשים כי שמעיה הציב הנחיות לחיים טובים ונכונים.

אהוב את המלאכה - אסור לאדם להתבטל, וכתב רבי עובדיה מברטנורא: "אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום".
ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה (פירוש המשניות לרמב"ם).
אל תתוודע לרשות - רשות אלו השלטונות. אל תשבע אמונים לשלטון, אם השלטון אינו טהור. הרקע לאמירתו זאת היה כנראה האירוע בקשר עם עדותו של הורדוס בפני הסנהדרין.

המחלוקת על אודות הסמיכה

בכל הנושאים בהם מוזכרים שמעיה ואבטליון במקורות, הם מסכימים זה עם זה, ותמיד הלכות נמסרו בשם שניהם. מלבד, נושא הסמיכה, שבו הם חולקים זה על זה.

בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם

מסכת ביצה פרק ב' משנה ד'

המחלוקת היא האם מותר לסמוך (להניח את הידיים על ראש הבהמה המוקרבת) ביום טוב או לא; שמעיה סובר שיש לסמוך, ואילו לדעת אבטליון אין לסמוך.

מחלוקת זאת לא התחילה בימי הלל ושמאי, אלא עוד בראשית תקופת הזוגות. (מסכת חגיגה פרק ב', משנה ב'). המחלוקת נמשכה גם לאחר תקופת הזוגות, ונחלקו בה גם בית שמאי ובית הלל.

נשיא הסנהדרין

במשנה ובתלמוד מצוטטות אימרות ומעשים המראים על היחס המעריך שהיה לחכמי הדור כלפי שמעיה ואבטליון, ומעידים על כך שתפסו מקום חשוב בציבוריות היהודית של תקופתם, אף מעבר לכוהנים הגדולים. אלה היו בתקופת בית המקדש השני. התלמוד מספר על פגישה של הכהן הגדול בשמעיה ואבטליון (בתרגום לעברית):

מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והיו הולכים כל הציבור אחריו. כיון שראו (הציבור) את שמעיה ואבטליון - עזבו אותו והלכו אחרי שמעיה ואבטליון. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפטר בברכה מן הכהן הגדול. אמר להם: יבואו בני עממין לשלום (הזכיר להם את עובדת היותם בני גרים, לביישם)! אמרו לו: יבואו בני עממין לשלום - שעושים מעשה אהרן (שהיה אוהב שלום ורודף שלום ונוח לבריות), ולא יבוא בן אהרן לשלום - שאינו עושה מעשה אהרן.

תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ע"א עמוד ב'

.

גירסת מדרש הגדול

אירוע זה שקרה בעת גמר עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים. לפיה, רוב העם עזבו את הכהן הגדול והלכו לקראת שמעיה ואבטליון, לסופו של דבר הלכו שמעיה ואבטליון עם העם אשר ברגלם לשאול בשלום הכהן הגדול. אולם, קיים שינוי גרסה במדרש הגדול אודות הדו-שיח בין שמעיה ואבטלין (ה"זוגות") והכהן גדול; לפי המסופר במדרש הגדול גורס כי הכהן גדול תיקן את המילים של הזוגות להורות כי אין גדולת הכהן מחמת ייחוסו לאהרן הכהן אלא בעיקר מצד עשיית מעשים טובים כפי שעשה אהרן סבו;[5]

"ואת חלב החטאת יקטיר.." ..מעשה בכהן גדול אחד שיצא בשלום מבית המקדש הוה קא אזלי כולו עלמא בתריה כידחזיוהו לשמעיה ואבטליון..שבקוה..לסוף אתו שמעיה ואבטליון קא יהבו ליה שלומא לכהן..אמרו..ליה ייתי בר אהרן לשלם אמר להון ייתון בר עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן הינו דכתיב יקרה היא מפנינים

מדרש הגדול, ספר ויקרא טזה

יוסף בן מתתיהו מתאר את עוז רוחו של שמעיה, שלא פחד מהמלך הורדוס והעמיד אותו על מקומו:

וכשהעיד הורדוס בסנהדרין עם הגדוד שהיה איתו הפיל את פחדו על הכל, ואיש מאלה שהטיחו כלפיו לפני בואו לא העז מעתה לפתוח בקטרוג עליו, אלא הייתה שתיקה ומבוכה ולא ידעו מה לעשות, ובעוד הם שרויים בכך קם אחד, סמייאס שמו, איש צדיק ולפיכך עשוי בלא חת, ואמר: "אנשי הסנהדרין והמלך, לא ידעתי וסבורני שגם אתם לא תוכלו להזכיר איש מאלה שנקראו פעם אליכם, שכזו תהא עמידתו לפניכם. אלא כל אדם, יהיה מי שיהיה, שבא לפני הסנהדריה הזאת להשפט, מעיד בהכנעה ומראהו מראה אדם השרוי בפחד ומבקש רחמים מכם, שערו מגודל ולובש בגד שחור, ואילו בן יקיר זה, הורדוס, הנאשם ברצח ונקרא לפנינו על סמך אשמה כזאת, עומד כאן כשהוא עטוף פורפורה וראשו מקושט, כששערו עשוי, וסביבו אנשי צבא מזוינים, להמית אותנו אם נחייב אותו כדין, ולמלט את עצמו לאחר שיעוות את הדין".

יוסף בן מתתיהו בספרו "קדמוניות היהודים"

ושוב הוזכרו בדבריו של יהודה בן דורתאי, חכם בן ימיהם שחלק עליהם:

יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו, והלך וישב לו בדרום, אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת (תלמוד בבלי, פסחים דף ע עמוד ב).

מרבותיו של הלל הזקן

הלל הזקן היה תלמידם המובהק של שמעיה ואבטליון, וכך מסופר בתלמוד הבבלי:

בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

הלל חזר לבבל, כשעלה שוב לארץ ישראל, אחרי פטירתם של שמעיה ואבטליון, נזף במנהיגי הדור, בני בתירה, על שלא למדו מספיק מפיהם של שמעיה ואבטליון, ומכנה אותם בכינויים של כבוד:

...התחיל מקנטרן בדברים. אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהייתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.

תלמוד בבלי, פסחים דף ע' עמוד א'

...התחיל מקנתרן בדברים ואומר מי גרם לכם לצרך לבבלי הזה לא על שלא שימשתם לשני גדולי עולם לשמעיה ואבטליון שהיו יושבין אצלכם...

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "שמעיה ואבטליון: בעיצומה של מלחמת אריסטובלוס והורקנוס", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 142-137.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 419 הערה 30: אריה כשר הוא בין המזהים עם שמעיה. אברהם שליט זיהה עם שמאי.
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד ב'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הקדמה, ד"ה כל המצות; פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עדויות, פרק א, משנה ג; פרק ה, משנה ו; תוספות, מסכת ברכות, דף יט, עמוד א, ד"ה דוגמה; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות (על מסכת אבות), פרק א, משנה י. ראו גם שו"ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט, סימן א; ברכי יוסף, חושן משפט, סימן ז, ס"ק ו.
  4. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים (על מסכת אבות), פרק א, סוף משנה י, ד"ה והתבאר לך; תוספות יום טוב, אבות, פרק א, משנה י, ד"ה שמעיה.
  5. ^ הכוונה היא להיות "אוהב שלום ורודף שלום" -מדרש הגדול לספר ויקרא פרק טז פסוק כה ובכך לא עבר הכהן גדול איסור אונאת דברים
אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

אבטליון (יישוב)

אַבְטַלְיוֹן הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב נמצא על רכס יודפת, מערבית לקיבוץ יחד ודרומית לעראבה, בדרך להררית, ומשקיף על בקעת בית נטופה. גובה היישוב הוא 450 מטר מעל פני הים. היישוב ממוקם כ-15 קילומטרים ממערב לכנרת, וכ-35 ק"מ מזרחית לעיר חיפה.

היישוב קרוי על שמו של אחד מחכמי הזוגות במשנה (שמעיה ואבטליון), אבטליון היה דמות מוכרת מהתקופה הראשונית של המשנה.

הממשלה החליטה על הקמת היישוב בדצמבר 1983, במסגרת תוכנית המצפים ל"ייהוד הגליל". היישוב נוסד כמושב שיתופי בשנת 1987, על ידי יוזמת ההנהגה העולמית של ישראל הצעירה (תנועת הנוער של הציונים הכלליים) וגרעין של עולים מארגנטינה חברי תנועת "ישראל הצעירה" שחלמו לייסד מושב שיתופי בארץ, יישוב ראשון לתנועתם. חברי ההנהגה העולמית (יו"ר ההנהגה פנחס מאירוביץ, ראש דסק חינוך אריה לויט, ראש דסק אירופה ומאוחר יותר המזכ"ל יצחק אשר) פעלו ללא הרף כדי לקבל את האישור מוועדת ההתיישבות כדי לבסס את המושב, יצחק מודעי קידם את הרעיון עד התגשמותו וגדעון פת גזר את סרט החנוכה. בשנת 1992 הפך אבטליון ליישוב קהילתי. כיום מתגוררות ביישוב כ־95 משפחות.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה האזורית משגב, בה שוכן היישוב אבטליון, מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011–2012) היה 80.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 14,813 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).

אור החיים (בני ברק)

שכונת אור החיים היא שכונה במזרח בני ברק, בין רמת אהרן לכביש 4. נקראת על שם רבי חיים אבן עטר, הידוע על שם ספרו אור החיים.

השכונה נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20 בשטחים שהיו בבעלות מוסדות סמינר אור החיים בבני ברק.

בשכונה ישנם שלושה רחובות, רחוב נועם אלימלך, על שם ספרו של רבי אלימלך מליז'נסק, רחוב משה פרדו, על שם מייסד מוסדות אור החיים, ורחוב בן זומא בו ישנם מוסדות ציבור בלבד.

בקצה הדרומי של השכונה שוכן בית החולים מעייני הישועה ולצדו מתחם ישיבת בית שמעיה. באזור הצפוני של השכונה מתחם של מספר תלמודי תורה ולצדם מתחם ישיבת קול יהודה וישיבת בית שמעיה לצעירים.

בשכונה פועלים שלושה בתי כנסת מרכזיים - "אהל יעקב ולאה" לזרם הליטאי, "משכן שמואל" לזרם החסידי, ו"בנין ציון" לזרם הספרדי. כמו כן שוכנת בה ישיבת חמד לצעירים.

רבני השכונה הם הרב משה שאול קליין, הרב צבי פרידמן והרב נתן בן סניור.

אליעזר פיש

רבי אליעזר פיש (תר"מ, 1880 - כ' בסיוון תש"ד, 1944) היה דיין, ראש ישיבה ואדמו"ר הונגרי. התפרסם בשם האדמו"ר מביקסאד.

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים. ממשפחה זו יצאו חכמים חשובים במשך מספר דורות. כמאה שנים לפני החורבן, העבירו חכמי המשפחה את ההנהגה להלל הזקן, שעלה מבבל ולמד אצל שמעיה ואבטליון. חכמי המשפחה נחשבו לגדולי הדור גם לאחר חורבן בית המקדש, ותפסו עמדה משמעותית בין חכמי יבנה. מספר תנאים מקובל לייחס למשפחה זו. הידוע שבהם הוא רבי יהודה בן בתירה (הראשון), שמקום מושבו היה בעיר נציבין שבמערב בבל.

גוש חלב

גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

לפי המסורת הייתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. יוחנן מגוש חלב מילא תפקיד חשוב במרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66. אחרי חורבן הבית השני נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום עד למאה ה-19. העיר הייתה ידועה בסביבתה הפוריה אשר הניבה שמן זית משובח. כיום בנוי על שרידי העיירה הכפר הערבי ג'ש.

במקום נמצאו שרידי בית כנסת עתיק, בית קברות יהודי שכלל חצר אשר ממנו מסתעפות מערות קבורה וכותרת אבן ועליה שרידי כתובת עברית חקוקה המתוארכת בין המאה ה-11 למאה ה-15 בה נזכרת ישיבת גאון יעקב, יורשת מוסד הסנהדרין וממשיכת המסורת התורנית הארץ ישראלית לאחר שנת 425. לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים מבני בניו של סנחריב.

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת ג'תרמ"ח-ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו, לאחר שמנחם עזב את התפקיד.

ט"ו בתמוז

ט"ו בתמוז הוא היום החמישה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ט"ו בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י' בחשוון

י' בחשוון הוא היום העשירי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

יצחק שמעיה אלישר

יצחק שמעיה אלישר (11 בנובמבר 1872, י' בחשוון ה'תרל"ג – 9 ביולי 1933, ט"ו בתמוז ה'תרצ"ג) היה איש ציבור ירושלמי בולט, חבר מועצת העיר, ציר אספת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא "קהילת ירושלים".

ישיבת בית שמעיה

ישיבת בית שמעיה (בשמה הרשמי: בית מדרש גבוה לתורה ישיבת בית רבי שמעיה) היא ישיבה גדולה חרדית-ספרדית בבני ברק. בקריית החינוך שסביב הישיבה פועלים מוסדות חינוך נוספים תחת אותו שם: ישיבה קטנה וכולל אברכים.

הישיבה נקראת ע"ש שמעיה רייכמן, אבי משפחת רייכמן. היא הוקמה בשנת ה'תשל"ח (1978) בבית כנסת ברחוב רבי עקיבא, עם 18 בחורים. כיום לומדים בישיבה כ-450 תלמידים. תלמידי הישיבה שומרים עמה על קשר גם לאחר נישואיהם, וקיימות קהילות של "חניכי ישיבת בית שמעיה" במספר ערים בישראל.

קריית הישיבה ממוקמת בכניסה לשכונת אור החיים בבני ברק, במתחם הצמוד למרכז הרפואי מעייני הישועה. המגרש נרכש מתרומת בנו משה רייכמן, באמצעות הרב משה פרדו, ראש מוסדות "אור החיים" שהקים את השכונה הסמוכה. 5 שנים לאחר ייסודה, נרשמה הישיבה ברשם העמותות, ראשיה הגדירו אז את מטרתה: "לייסד, להקים, לבנות ולנהל ישיבה וספרייה תורנית. להוציא לאור ולהפיץ ספרי קודש, להפיץ תורה ויראת שמים בקרב הנוער, ולעסוק בחינוך הנוער ברוח התורה והמסורת היהודית".

הישיבה הוקמה בידי בוגרי ישיבות ליטאיות ולמרות היותה ישיבה ספרדית היא מזוהה עם תנועת דגל התורה מאז הקמת התנועה בשנות ה-80 של המאה ה-20. הישיבה מוגדרת בידי ראשיה "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח".

ישראל טויסיג

רבי ישראל טויסיג (תרמ"ט, 1889 - ו בתשרי תשכ"ח, 10 באוקטובר 1967) היה רב ופוסק בירושלים, רבה של שכונת בתי אונגרין. כונה על שם ספרו ומקום מגוריו בחו"ל: הבית ישראל ממטרסדורף.

פולמוס קיטוס

פולמוס קיטוס היה מרד יהודי שהתרחש בשנים 117-115 בארץ ישראל כנגד האימפריה הרומית, במקביל למרד התפוצות.

המקורות אודות המרד הם קלושים ביותר. התלמוד מזכיר מרד יהודי שהתרחש בין המרד הגדול למרד בר כוכבא. ההיסטוריה אוגוסטה, שלרוב לא נחשבת כמקור מהימן, מזכירה שארץ ישראל "גילתה רוח מרדנות" באותה העת. בנוסף, קיימת עדות אפיגרפית על כך שהתנהלה לחימה בארץ ישראל בשנים הללו.מכיוון שהמרד לא הותיר את רישומו בהיסטוריה, יש הסכמה בקרב החוקרים שהיקפו של המרד היה קטן. לא ידוע על סדר המאורעות המדויק. יודעים שבשנת 116 נשלחה וקסיליה של הלגיון השלישי קירנאיקה לירושלים למטרות תמיכה בלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 117 מינה הקיסר טראיאנוס את לוסיוס קווייטוס, שדיכא את המרידות במסופוטמיה, למושל יהודה והוסיף לגיון שני למצבת כוח האדם הרומאי בפרובינקיה (ככל הנראה היה זה הלגיון השני טראיאנה) ויש להניח שקווייטוס קיבל את מינויו כדי להשקיט את יהודה ולדכא את המרד היהודי. דבר זה הפך את יהודה לפרובינקיה פרוקונסולרית (כלומר פרובינקיה שנציבה היה קונסול לשעבר) וזה מדגים את הרצינות שהרומאים התייחסו לאיום והחשש שלהם מן המרידה היהודית.יש המזהים[דרוש מקור] את לוליאנוס ופפוס כמנהיגי המרד, מכיוון שמסופר עליהם בתלמוד שנהרגו על ידי טראיאנוס. שם מסופר ש"נהרגו שמעיה ואחיה אחיו" ויש המשערים שאלה הם השמות העבריים של לוליאנוס ופפוס. על-פי מגילת תענית הם הוצאו להורג בי"ב באדר. יש הסבורים שלמרד זה רומז התלמוד בסיפורו על "הר המלך".המשנה מדברת על פולמוס קיטוס אשר בעקבותיו גזרו חכמים כי הכלות בחתונתן לא ישימו עטרות בראשן לאות אבל, ושאדם לא ילמד את בנו יוונית.

רבי שמעיה

רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12,

היה תלמידו המובהק של רש"י והשתתף עמו בכתיבת פירושיו למקרא ולתלמוד. אברהם עפשטיין כינה אותו "מזכירו" ו"סופרו" של רש"י. תקופה ארוכה ישב בטרויש עירו של רש"י וגם לאחר שעזב שמר על קשר עם רבו באמצעות מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי רבנו תם היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ברשב"ם.

רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף בספר יחזקאל שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה מסכתות מהתלמוד. פירושו למסכת מידות נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה נזכר בתוספות המודפסים בכמה מקומות. רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעיתים כשמעון ולעיתים כשמואל ולעיתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.

קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: ספר הפרדס, מחזור ויטרי, סידור רש"י ותשובות חכמי צרפת ולותיר.

לדעת אברהם ברלינר מדובר ברבי שמעיה השושני שכתב כמה חיבורים, אולם חוקרים אחרים סוברים שמדובר בשני אישים שונים.

שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. האריך ימים כבר-הפלוגתא שלו.

שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

שמעיה (נביא)

שמעיה היה נביא בתקופה שלאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, בתקופת רחבעם מלך יהודה ובתקופת ירבעם בן נבט מלך ישראל. יש שני אזכורים בלבד לנבואותיו במקרא. האחד נוגע למניעתו מרחבעם להילחם בממלכת ישראל לאחר פרישתם. השני קשור להחזרתו בתשובה את שרי ממלכת יהודה ואת רחבעם בעקבות מסע שישק.

שמעיה אנג'ל

שמעיה אנג'ל (12 בדצמבר 1952 - 9 במרץ 2004) היה עבריין סמים ורכוש ורוצח ישראלי שנידון לשני מאסרי עולם.

שמעיה דוד ויין

הרב שמעיה דוד ויין (ה'תרס"א, 1901, ראצק - כ"ג באייר ה'תשכ"ז, יוני 1967, ירושלים) היה רבה הראשון של העיר חולון למן היווסדה ועד מותו.

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

הזוגות
בפתח התקופה שמעון הצדיקאנטיגנוס איש סוכו
הזוגות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנןיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלייהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון(בני בתירה)הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם)
הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.