שמעון שטרית

שמעון שטרית (נולד ב-1 במרץ 1946) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

שמעון שטרית
Shitrit
לידה 1 במרץ 1946 (בן 73)
ארפוד, מרוקו
מדינה ישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת שיקגו, האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי, משפטן
מפלגה המערך, מפלגת העבודה הישראלית
דת יהדות
שר הכלכלה והתכנון ה־5
13 ביולי 199218 ביולי 1995
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
שר המדע והטכנולוגיה ה־7
13 ביולי 19927 ביוני 1993
(47 שבועות ויום)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
השר לענייני דתות ה־17
27 בפברואר 199518 ביוני 1996
(שנה ו-16 שבועות)
תחת ראשי הממשלות יצחק רבין ושמעון פרס
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198817 ביוני 1996
(7 שנים ו-29 שבועות)
כנסות 12 - 13
Shimon Shitrit1959
שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"ט

ביוגרפיה

שטרית נולד בארפוד שבמרוקו ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 3. המשפחה שהתה בשער העלייה ולאחר מכן התגוררה במשך שמונה חודשים באוהלים בפרדס חנה. לבסוף השתקעה משפחת שטרית בטבריה שם שמעון גדל והתחנך, בתחילה בתלמוד תורה ע"ש ביבס ולאחר מכן בבית הספר הממלכתי ע"ש ארליך. בגיל 13 השתתף בחידון תנ"ך לנוער וזכה בו במקום הראשון[1]. שטרית עסק בלימוד התנ"ך גם בהמשך חייו. הוא היה חבר בחוג ללימוד התנ"ך שהתקיים בבית ראש הממשלה מנחם בגין, בראשות פרופ' חיים גבריהו בשנים 1980-1982, ואף כיהן כחבר בצוות השופטים בחידון התנ"ך הבינלאומי בירושלים בשנים 1981, ו-1993.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין ולאחר מכן למד משפטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו בארצות הברית. באוניברסיטה העברית למד גם לימודי שפה וספרות ערבית. עבד כמרצה למשפטים באוניברסיטה העברית ובין השנים 1974-1977 היה יושב ראש ארגון המרצים. בשנת 1984 התמנה לפרופסור חבר, ובשנת 2001 התמנה לפרופסור מן המניין. פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום המשפטים.

היה חבר מליאת רשות השידור בין השנים 1984-1988 ובשנים 1986-1988 היה גם חבר דירקטוריון בנק לאומי ויו"ר מועצת המנהלים של "משען" – רשת בתי אבות של ההסתדרות.

בשנת 1988 נבחר כחבר כנסת מטעם המערך וכיהן כחבר ועדת הכספים ויו"ר ועדת משנה לביטוח וכן כחבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנים אלו כיהן במקביל כיו"ר מועצת המנהלים של המכון האפרו-אסיאני של ההסתדרות (1988–1992). ב-1992 נבחר שוב ונתמנה לשר בממשלתו של יצחק רבין. כיהן כשר הכלכלה והתכנון, שר המדע והטכנולוגיה, שר הדתות והשר הממונה על הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הוא ואריה דרעי היו הנמנעים היחידים בהצבעה על הסכמי אוסלו בממשלה. בשנת 1994 זכה באות אמיתי של אגודת אמיתי להגנה על טוהר מידות ומינהל תקין.

ב-1998 שטרית התמודד על ראשות עיריית ירושלים במסגרת הסיעה "ירושלים אחת", בעבר סיעתו של טדי קולק, מול אהוד אולמרט, ראש העיר המכהן, אך הפסיד לו, לאחר שזכה בכרבע מקולות המצביעים (אף כי זכה לתמיכה משמעותית בשכונות החילוניות). בסופו של דבר, רשימת "ירושלים אחת" בראשותו זכתה ב-2 מושבים, לעומת 3 מושבים שזכתה רשימת אהוד אולמרט.

הבחירות לעירייה יצרו אמנם חובות לסיעת "ירושלים אחת", אולם החובות הוסדרו. במהלך הדיונים מול מפלגת העבודה, הועלתה טענה בדבר הפרת חוקי הבחירות, אך הטענה נדחתה תוך השגת הסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

בין השנים 1998-2003 כיהן כממלא מקום ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט.

ב-2005 התמנה על ידי נשיא המדינה לכהן בוועדה לבחינת מבנה הממשל בישראל.

בשנת 2008 החליט לשוב ולהתמודד על מקום ברשימת העבודה בבחירות לכנסת ה-18, ושובץ במקום ה-31 ברשימה. לאחר הקמת מפלגת העצמאות תמך בה.[2]

בשנת 2011 גובש הסכם קואליציוני בהסתדרות הציונית בדבר בחירתו של שטרית כיו"ר קק"ל, כמועמד מפלגת העצמאות. בהסכם תמכו 75% מסיעות ההסתדרות הציונית אולם בסופו של דבר נמנעה בחירתו כתוצאה מהפילוג במפלגת העבודה. לבסוף פסק בית המשפט שההסכם משנת 2011 אינו עדיף על הסכם קודם, משנת 2010, שנתן למפלגת העבודה את התפקיד. בסופו של יום כל התנאים שגיבש שטרית בדבר הרכב המוסדות, כגון חלוקת התפקידים והמבנה הניהולי, קוימו, למעט מינויו שלו.[3]

כיום, שטרית משמש כיו"ר הפרויקט הבינלאומי לתרבות השלום וכנשיא ארגון דתות למען השלום. בנוסף מכהן כדירקטור בחברת אוצר התיישבות היהודים ובמועצה הישראלית לצרכנות.

פעילותו בממשלה

בתפקידיו בכנסת ובממשלה פרופ' שטרית פעל להרחבת ההגנה על צרכנים כנגד גופים גדולים. במסגרת זו יזם את תיקון חוק הערבות, את החוק לריסון השוק האפור, את התיקון לחוק ההוצאה לפועל להגבלת תופעת מאסר החייבים וכן פעל להטלת הגבלות על גובים פרטיים. כמו כן פעל לאינטגרציה בחינוך ולהחזרת קצבאות ילד ראשון ושני.

בתקופת כהונתו בממשלת רבין (1992), יזם את הקמת המפעל לפיתוח חברתי לעידוד תרומה של עסקים למען החברה. במסגרת זו יזם את פרויקט מחשב לכל ילד. עד שנת 2010 העניק הפרויקט כ-40,000 מחשבים למשפחות הראויות לעידוד.

בתפקידו כשר הדתות טיפל במצוקת פסולי החיתון, הנהיג קבורה חילונית, שוויון בהקצבות, פעל להסדרה של אגרות הנישואין ותמך בקידום השוויון של עדות לא יהודיות.

היה בין מבקרי החלטת בג"ץ קעדאן לחייב מכירת מגרש לערבי ביישוב קהילתי.

פעילות אקדמית

השכלה גבוהה

פרופ' שטרית רכש את השכלתו הגבוהה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן באוניברסיטת שיקגו שבארצות הברית. לימודי התואר הראשון שלו נעשו בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, לימודים שאותם סיים ב-1968. את לימודי המוסמך הוא סיים בשנת 1970, בהצטיינות יתרה. במסגרת עבודתו המשפטית התמחה בלשכתו של השופט ד"ר אלפרד ויתקון בבית המשפט העליון ובהמשך במשרד עורכי דין גדעון האוזנר. בשנת 1969 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. בשנים 1968-1970, נמנה עם סגל עוזרי ההוראה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ושימש בתור עוזר הוראה של פרופ' יצחק הנס קלינגהופר, ממניחי היסוד להוראת המשפט הציבורי בישראל.

בשנת 1970 יצא ללימודים מתקדמים בארצות הברית תוך זכייה במלגות הצטיינות מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת שיקגו ומקרן דקלוג סוסאייטי. בשנת 1973, בגיל 27 בלבד, סיים את לימודי הדוקטורט וזכה בתואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו.

תפקידים באוניברסיטה העברית

עם שובו מארצות הברית בשנת 1973 התמנה למרצה למשפטים ולאחר מכן בשנת 1978 למרצה בכיר. ב-1984, בגיל 38, התמנה לפרופסור חבר. עם בחירתו לכנסת ה-12 (1988) אושרה לו חופשה ללא תשלום מהאוניברסיטה העברית (1988-1993), אולם גם בעת תקופת כהונתו בממשלה ובכנסת המשיך פרופסור שטרית בפעילותו המדעית ובעבודת המחקר והכתיבה, הן בארץ והן בחו"ל. עם סיום כהונתו בממשלה בשנת 1996, חזר להוראה ולמחקר באוניברסיטה העברית ובשנת 2001 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. החל משנת 2004 הוא מכהן כראש מכון סאקר למחקרי משפט.

תפקידים אקדמיים בחו"ל

פרופסור שטרית כיהן כפרופסור אורח במספר אוניברסיטאות בחו"ל, ובין השאר היה פרופסור אורח למשפטים באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת סן-דייגו. בנוסף, כיהן במינוי משותף לסמסטר הקיץ באוניברסיטת סאנט גאלן ואוניברסיטת ציריך, ובהמשך כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה ( (Herbert Smith Visiting Professor ובאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב שבקליבלנד, ארצות הברית.

תפקידים משפטיים

לצד פעילות ההוראה והמחקר, פרופסור שטרית הופיע גם בבתי המשפט בתיקים בעלי משמעות ציבורית שחלקם הפכו לתקדימים הנלמדים באוניברסיטאות. בשנת 1989 הוצע לו לכהן בבית המשפט העליון, בעת שהשופט אברהם חלימה עמד לפרוש, אולם הוא העדיף להמשיך בהוראה ובמחקר אקדמי באוניברסיטה. בנוסף, היה חבר בצוות המומחים שליווה את עבודת ועדת חוקה להכנת חוקה בראשות ח"כ מיקי איתן, חבר הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט וסמכויותיהם (הנשיא משה לנדוי, יו"ר, והחברים האחרים: השופט אהרון ברק, עו"ד א. גיצלטר ועו"ד י. אדרת), היה חבר בוועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בראשות פרופ' מנחם מגידור ליד המרכז הישראלי להעצמת האזרח וכן יו"ר ועדת המשנה לשיטת הבחירות וועדת המשנה ליחסי הגומלין בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת. בנוסף, היה מזכיר מייסד של העמותה למשפט ציבורי בישראל, ביחד עם פרופ' יצחק זמיר. פרופ' שטרית כיהן גם כשופט בית הדין לחוזים אחידים (בבית המשפט המחוזי) והיה יו"ר הוועדה לתיקון חוק רשות השידור בעניין הפסקת שידורים.

פרופ' שטרית ארגן וממשיך לארגן כנסים בינלאומיים רבים, הן בארץ והן בחו"ל.

תחומי התמחות והוראה אקדמית

משפט ציבורי וחוקתי, מערכת בתי המשפט. לימד קורסים בארץ ובחו"ל במספר תחומי המשפט, וביניהם דיני סחר בינלאומי, דיני הגנת הסביבה, אתיקה בממשל, אכיפת חוקים, משפט ודת בראייה השוואתית ודיני זכויות האדם הבינלאומיים.

פרסומים

פרופ' שטרית חיבר וערך כ-20 ספרים מדעיים. שספריו Judges on Trial (1976) ,(1994(Justice in Israel, Judicial Independence: The Contemporary Debate )1985( ו- Culture of Judicial Independence )2011( השפיעו השפעה ניכרת על החשיבה המדעית בתחום השופטים והשפיטה. בנוסף, פרסם שטרית מעל 100 מאמרים בכתבי עת משפטיים בארץ ובחו"ל. מחקריו וספריו מצוטטים בהערכה על ידי בתי משפט עליונים ברחבי העולם.

ספרים שכתב

ספרים בעריכתו

ספרי הרצאות ומקורות בהוצאת אקדמון

  • קובץ חקיקת יסוד, תשל"ו.
  • משפטים מודרכים, דברי הסבר והנחיות, מהדורה ראשונה תשל"ה: מהדורה שנייה תשמ"ד.
  • דיני המנהל הציבורי (א): מושגי יסוד, מערכות הסמכה והחלטות מוסדיות (תשל"ט בעריכת מ' גל וי' כהן), 196 עמודים.
  • דיני המנהל הציבורי (ב): כללי הדיון המינהלי, (תשל"ט, בעריכת מ' גל וי' כהן 140 עמודים.
  • מקורות ואירועים בדיני המנהל הציבורי (א): מושגי יסוד, מערכות הסמכה והחלטות מוסדיות (תשמ"א, בעריכת מ' כדרייה וע' כהן), 561 עמודים.
  • מקורות ואירועים בדיני המנהל הציבורי (ב): כללי הדיון המנהלי ועלות הביקורת השיפוטית (תשמ"א, בעריכת מ' כדרייה וע' כהן) עמודים 1188-562.

חיים פרטיים

שטרית נשוי למרים לבית זינגר, עובדת סוציאלית, ולהם שלושה בנים ובת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רות בונדי, ראשון מתוך רבבה, דבר, 30 בינואר 1959
  2. ^ דיון נוסף עם גיל סלומון בערוץ הכנסת, אפריל 2012.
  3. ^ הפ (מרכז) 46921-11-11 מפלגת העבודה הישראלית נ' "ארצנו" - הפדרציה הבינלאומית של הארגונים הרפורמיים והמתקדמים - ניתן ב-20.12.2011.
1992 בישראל

1992 בישראל (ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ג) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 44 שנה מיום היווסדה.

1995 בישראל

אירועים בשנת 1995 בישראל.

1995 בישראל (ה'תשנ"ה-ה'תשנ"ו), הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 47 שנה מיום היווסדה.

בתי המשפט בישראל

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

דליה רבין

דליה רבין (נולדה ב־19 במרץ 1950) היא אישיות ציבורית ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-15 מטעם מפלגת המרכז ומפלגת העבודה.

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפו בסוף דרכו רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז ההחלטה לפרקו המשרד נותן שירות רק לדת היהודית.

המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס.

העמותה למשפט ציבורי בישראל

העמותה למשפט ציבורי בישראל היא עמותה שמטרתה לקדם את המשפט הציבורי ולהגן על הערכים והעקרונות של המשפט הציבורי.

העמותה נוסדה בשנת 1988 על ידי פרופ' יצחק זמיר. נשיאה הראשון היה פרופ' הנס קלינגהופר פרופ' זמיר היה יושב-הראש הראשון של העמותה ופרופ' שמעון שטרית היה מזכירה הראשון.

נשיא העמותה הנוכחי הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) סלים ג'ובראן ויושב ראש העמותה הוא פרופ' ישי בלנק.

העמותה היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט חוקתי.

מדי שנה מקיימת העמותה את הכנס השנתי למשפט ציבורי.

מאז שנת 2010 מעניקה העמותה את פרס גורני למשפט ציבורי, שבא לעודד מחקר ועשייה בתחום המשפט הציבורי בישראל. הפרס ניתן בשלוש קטגוריות:

פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.

תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בכיר בשירות המדינה.

עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל.

ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל

ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל, הקרויה גם ועדת מגידור, הוקמה בשנת 2005 על ידי נשיא המדינה משה קצב, ומטרותיה היו "לבחון את מבנה הממשל בישראל, ולדון בחלופות האפשריות לשינוי שיטת הממשל, מתוך מגמה להגביר את היעילות והיציבות השלטונית."

בראש הוועדה עמד נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ´ מנחם מגידור, ובין חבריה נמנו פרופ´ איתמר רבינוביץ', פרופ´ אבי בן בסט, פרופ' שמעון שטרית, בני גאון, אורי לופוליאנסקי, דב לאוטמן, אוריאל לין, דוד ליבאי, דוד עברי, יעקב עמידרור ואחרים. פרופ' יחזקאל דרור היה חבר בוועדה אך התפטר ממנה עקב חילוקי דעות. ליוזמה זו הצטרף המרכז הישראלי להעצמת האזרח שסיפק את התשתית לפעולת הוועדה. האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב הסכימו לספק את התשתית האקדמית.

הוועדה התכנסה במהלך השנים 2005-2006. באוקטובר 2006 פורסמו מספר המלצות שיזם שמעון שטרית לצמצום סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). שטרית הציע שבג"ץ יוכל בעתיד להצהיר שחוקים מנוגדים לחוקה - אבל לא יוכל לבטלם. בנוסף הציע לצמצם את זכות העמידה - זכותו של אדם שלא נפגע ישירות מהחלטת רשות מסוימת, לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה. על פי ההמלצה, רק מי שנפגע באופן ישיר מפעולות השלטון יוכל לעתור. הצעה זו פוגעת בעיקר בעותרים הציבוריים, ארגוני זכויות האדם ואיכות השלטון.

בינואר 2007 הגישה הוועדה את דו"ח ההמלצות המסכם. הוועדה המליצה לא לעבור למשטר נשיאותי, אלא לשיטת בחירות אזורית-למחצה.

המלצותיה העיקריות של הוועדה היו:

בחירות אזורית-למחצה: לפי ההצעה, 60 חברי כנסת ייבחרו גם בעתיד בבחירות יחסיות ארציות, ועוד 60 ייבחרו בבחירות אזוריות ב-17 אזורים, שניים עד חמישה חברי כנסת בכל אזור.

העלאת אחוז החסימה ל-2.5%.

סימון מועמדים מועדפים בעיני כל בוחר.

הוספת 40 ימי עבודה בשנה לחברי כנסת.

חוק חבר כנסת חלופי (החוק הנורווגי).בזמן הגשת הדו"ח התנהלה חקירה משטרתית של הנשיא משה קצב שנחשד בעבירות מין, דבר שפגע ביוקרתה של הוועדה וגרם למבוכה. המלצות הוועדה לא יושמו בפועל.

חידון התנ"ך

חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ כאן. בשנת 2010 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל.

חידון התנ"ך הפך לנושא לפרודיה מפורסמת (המערכון "חידון התנ"ך") במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ונתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

מחשב לכל ילד (ישראל)

מחשב לכל ילד הוא מיזם שמטרתו לאפשר לילדים משכבות מצוקה לרכוש מיומנויות שימוש במחשב והתחברות למאגרי מידע, כדי שאלה יסייעו בפיתוח חשיבה יוצרת, יתרמו להתפתחות הילד ולהעלאת דימויו העצמי, וישמשו מנוף לצמצום הפער הדיגיטלי והפער החברתי. המיזם החל לפעול בשנת 1996, ביוזמתם של אנשי עסקים ושל שר הכלכלה והתכנון שמעון שטרית, והוא פועל בחסות משרד ראש הממשלה. המיזם פועל מראשיתו במסגרת עמותת המפעל הלאומי לפיתוח חברתי. בשנת 2003 הצטרפה למיזם עמותת "חלון לעולם המחר".

בראש מיזם "מחשב לכל ילד" עומד פרופ' אריה סקופ. למיזם מועצה ציבורית, שבראשה עומד סגן השר ירון מזוז.

במסגרת המיזם מוענקת למשפחת הילד ערכת מחשוב הכוללת -

מחשב.

הדרכה של 45 שעות לימוד, לילד ולהורה, באמצעות חברת הדרכה.

סל של תוכנות ולומדות.

חיבור לאינטרנט ל-12 חודשים.

אחריות ותמיכה טכנית למשך 3 שנים.תקציב העמותה בשנת 2013 היה כ-21 מיליון ש"ח. במימון המיזם שותפים הממשלה (שמעניקה לעמותה קרוב ל-40% מתקציבה), העמותה, באמצעות תרומות שגייסה, הרשויות המקומיות ומשפחות הילדים (בשיעור סמלי). התורמים העיקריים של הפרויקט: מיקרוסופט ישראל, אשר תורמת את כל תוכנות המחשבים לפרויקט משנת 1996, קרן אדמונד ג'יי ספרא, ג'ון גנדל ועוד.

עד אמצע 2013 הוענקו במסגרת הפרויקט למעלה מ-55,000 ערכות מחשב בכ-200 רשויות מקומיות מכל המגזרים בישראל. המיזם מקדיש תשומת לב גם לילדים בעלי צרכים מיוחדים. להערכת העמותה יש בישראל 168,000 משפחות ללא מחשב שבהן יש ילדים בגיל חינוך, ובשנת 2015 היא מתכננת להעניק מחשבים ל-5,000 משפחות מתוכן.בחודש יוני 2013 הוחל בהסבת המיזם מחלוקת מחשבים שולחניים לחלוקת מחשבי לוח ומחשבי Smart Micro PC.

ממשלת ישראל העשרים וחמש

ממשלת ישראל העשרים וחמש בראשותו של יצחק רבין, הושבעה ב-13 ביולי 1992 (י"ב בתמוז תשנ"ב), והתפזרה ב-22 בנובמבר 1995 (כ"ט בחשוון תשנ"ו), לאחר רצח ראש הממשלה. הממשלה זכורה בעיקר בשל הסכמי אוסלו, הסכם השלום עם ירדן, הסכם אוסלו ב' ורצח רבין.

ממשלת ישראל העשרים ושש

ממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס הושבעה ב-22 בנובמבר 1995, וכוננה בעקבות הרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על בסיס הרכב דומה לממשלה העשרים וחמש. הממשלה סיימה את כהונתה ב-18 ביוני 1996. אירועים מרכזיים בימי הממשלה ה-26 הם מבצע ענבי זעם וחיסולו של יחיא עיאש.

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה היא מפלגה ציונית וסוציאל-דמוקרטית הנמצאת במרכז-שמאל הפוליטי בישראל. העבודה הוקמה ב-21 בינואר 1968, מאיחוד של מספר מפלגות, ובמרכזו מפלגת השלטון – מפא"י, יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. היה זה איחודן מחדש של כל המפלגות יוצאות מפא"י ההיסטורית אשר החזיקו בשלטון במדינת ישראל ובמוסדות היישוב ממועד היווסדן ועד הבחירות ב-1977. בין ראשי המפלגה בעבר היו לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק.

יושב ראש המפלגה הנוכחי הוא עמיר פרץ, אשר כיהן כיו"ר המפלגה ב-2005 עד 2007.

משפטים (כתב עת)

משפטים הוא כתב העת העברי העיקרי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הגיליון המודפס של כתב העת יוצא לאור שלוש פעמים בשנה, ולצדו מתפרסמים באופן שוטף מאמרים בכתב העת האינטרנטי "משפטים על אתר".

כתב העת "משפטים" הוא כתב עת משפטי מהוותיקים בישראל, המתנהל במתכונת ייחודית המבוססת על היותו סטודנטיאלי לגמרי, מתכונת המבדילה אותו משאר כתבי העת המשפטיים המתפרסמים בישראל. הן העורכים והן חברי המערכת של כתב העת הם סטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה, האחראים על כל היבטי המערכת, מההחלטה האקדמית אילו מאמרים ראויים לפרסום ועד להבאתם לדפוס. מודל זה הוא המודל המאפיין את כתבי העת באוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.

המאמרים המוגשים למערכת כתב העת עוברים הליך שיפוט על ידי הסטודנטים החברים במערכת, וכן הליך של ביקורת עמיתים על ידי איש אקדמיה המצוי בתחום בו נכתב המאמר. אם מאמר עובר את שלב השיפוט הראשוני, עובר המאמר עריכה מהותית שתפקידה לבחון את המאמר לעומקו, ולהציע לכותב הצעות לשיפורו. לבסוף, המאמר מובא לפרסום במהדורה האינטרנטית או במהדורה המודפסת.

משרד הכלכלה והתכנון

משרד הכלכלה והתכנון היה משרד ממשלתי שפעל בישראל בין השנים 1995-1981. המשרד הוקם עם כינונה של הממשלה ה-19, בשם "משרד הכלכלה והתיאום הבין-משרדי", ולתפקיד מונה יעקב מרידור. במהלך כהונתו של גד יעקבי במשרד, הוחלף שמו למשרד הכלכלה והתכנון.

על אף שמו, מדיניותה הכלכלית של הממשלה לא נקבעה בו, כי אם במשרד האוצר, אם כי היו שנים בהן היה שותף להכנת התקציב השנתי. עיסוק מרכזי של המשרד היה הכנת תשובות הממשלה לדו"חות מבקר המדינה. יחידות נוספות במשרד כללו את הרשות לתכנון כלכלי לאומי ואת המטה לייעול המשק הציבורי.

כאשר מונה לתפקיד יוסי ביילין, ביולי 1995, הוא סבר כי אין הצדקה לקיומו של המשרד ופתח במהלך לביטולו. עם כינונה של הממשלה ה-26 בסוף אותה שנה, לא מונה שר חדש לתפקיד זה, והמשרד פורק.

ב-2009, ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה עצמו לשר לאסטרטגיה כלכלית, תפקיד שלא הוגדר בבירור, אך יש המשווים את תפקידו לתפקיד שר הכלכלה והתכנון בעבר.

משרד המדע והטכנולוגיה

משרד המדע והטכנולוגיה הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על קידום המדע והמו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, קביעת מדיניות בנושא זה ומתן ייעוץ בתחום כוח אדם מחקרי ומדעי לממשלה ולכפופיה. כמו כן, אחראי המשרד על סוכנות החלל הישראלית ועל קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל.

המשרד משקיע במחקר ופיתוח באמצעות מענקי מחקר, מלגות והקמת מרכזי ידע על פי תחומי העדיפות הלאומית הנקבעים מדי שנה על ידי המדען הראשי של המשרד.

המשרד הוקם בשנת 1982, ומאז עברו שמו ותחומי אחריותו גלגולים אחדים. עם הקמת המשרד עמד בראשו הפיזיקאי זוכה פרס ישראל, יובל נאמן, מטעם מפלגת התחייה. מרבית השרים שעמדו בראש המשרד היו ללא ניסיון בתחום המדעי או הטכנולוגי, אך השר בממשלה השלושים ושתיים, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הוא פרופסור למתמטיקה.

צבי לביא

צבי לביא (1 בינואר 1937 - 9 באוגוסט 2018) היה עיתונאי ישראלי, אשר שימש ככתב, פרשן ובעל טור בעיתונים "מעריב" ו"גלובס" ובאתר החדשות "ynet".

שופט

שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

השופטים הם המרכיבים את הרשות השופטת, והם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים וללא שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.

שרי הכלכלה והתכנון בממשלת ישראל
יעקב מרידורגד יעקבייצחק מודעידוד מגן • שמעון שטרית • יוסי ביילין סמל מדינת ישראל
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמןגדעון פתעזר ויצמןאמנון רובינשטיין • שמעון שטרית • שולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתןסילבן שלוםאהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקירוני בר-אוןאופיר פינס-פזיולי תמירראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהודני דנוןאופיר אקוניס סמל מדינת ישראל
שרי הדתות בממשלות ישראל
שרי הדתות (1948–2003) יהודה לייב מימוןחיים משה שפיראיעקב משה טולידאנוזרח ורהפטיגיצחק רפאלחיים יוסף צדוקאהרן אבוחציראיוסף בורגשמעון פרסזבולון המראבנר שאקייצחק רבין • שמעון שטרית • בנימין נתניהואלי סויסהיצחק לוייצחק כהןיוסי בייליןאשר אוחנהאריאל שרון סמל מדינת ישראל
השרים לשירותי דת
(2008 ואילך):
יצחק כהןיעקב מרגינפתלי בנטדוד אזולאייצחק וקנין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.