שמעון זנדהאוז

שמעון (ג'וגול) זנדהאוז (נולד בתל אביב, 1946) הוא מעצב גרפי ישראלי.

שמעון זנדהאוז
שמעון (ג'וגול) זנדהאוז
שמעון (ג'וגול) זנדהאוז

ביוגרפיה

בוגר בהצטיינות של המחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל" (1970) וחתן פרס שטרוק. שימש כמרצה ב"בצלאל" משנת 1973 עד 1983. נבחר לראשות המחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל"בשנת 1996 ושינה את תחום הלימודים האקדמיים מעיצוב גרפי, לתקשורת חזותית. שינוי שהוסיף עיצוב אינטראקטיבי, אנימציה מורחבת, לימודי קולנוע ועיצוב לשידור. ב-1998 הוענקה לו דרגת פרופסור מן המנין. באותה שנה, גייס מקרן קיסריה של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד תרומה בסך $3,200,000 (שלושה מיליון ומאתיים אלף דולר) עבור המחלקה לתקשורת חזותית. סיים תפקידו כראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנת 2000.

בשנים 19721992 עסק בעיצוב ספרים בהוצאת "עם עובד", ועיצב עטיפות של כ-700 ספרים. במסגרת פעילותו זו נכללים עיצוב עטיפות סדרות הספרים "ספריה לעם" ו"אפקים", ועיצוב סדרת המקראות "מפגשים" וסדרת המקראות לילדי הגן, "גן שלנו אני ואתם", "גן שלנו חג שמח" ו"גן שלנו חי צומח".

שימש כמנהל הקריאטיבי של משרד הפרסום "בינג-ליניאל" בין השנים 1970 ל- 1975. במסגרת זו עיצב את מערכת הבחירות של מפלגת העבודה בשנת 1977. עיצב בשיתוף עם אבי איזנשטיין את מערכת הבחירות של מפלגת העבודה (המערך) להכנסת העשירית בשנת 1981, ובשיתוף עם דן חיון, את מערכת הבחירות של המערך להכנסת ה-11 בשנת 1984.

נמנה עם הגרעין המצומצם של יוצרי העתון "חדשות", שכלל את עמוס שוקן (המו"ל), יוסי קליין (העורך), אלון שלו (המיועד לתפקיד המנכ"ל) ורוני ארן (המנכ"ל). יצר בין השנים 1981 ל-1984 את התשתית העיצובית של "חדשות" - העיתון היומי הראשון בישראל שהופק והודפס בצבעים. בין השנים 1985 ל-1987 יצר תשתית עיצוב חדשה לעיתון "מעריב". בשנים 1995 - 1996 יצר תשתית עיצוב ממוחשבת לעיתון "ידיעות אחרונות".

שימש כחבר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות מהקמתה בשנת 2000 ועד סוף שנת 2006. במסגרת זו יזם, ליווה ופיקח על הפקתם של שלושת כרכי הספר "בצלאל 100" שראה אור בשנת 2006, שנת יובל המאה לייסוד "בצלאל". כחבר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות יזם וממשיך לרכז את פרויקט "יוצרים גדולים עם יוצרים קטנים" - סדנאות לבני נוער מיישובים מרוחקים מהמרכז בהנחיית טובי היוצרים בתחומי הספרות, המוזיקה, אמנות חזותית ואמנויות הבמה.

חבר הנהלת "קרן מקור" לקולנוע וחבר עמותת "ארץ ישראל יפה".

נכון לינואר 2019, מרצה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT) ובמרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה. היה נשוי לאמנית לינדה (ממי) זנדהאוז ונולדו להם שני בנים.

נשוי למעצבת מריה זנדהאוז-רפופורט.

אבי איזנשטיין

אָבִי אַיְזֶנְשְׁטֵין (נולד ב-1946 בחיפה) הוא מעצב, אמן ומרצה בבצלאל, מכהן כפרופסור במחלקה לתקשורת חזותית.

אדיר כהן

אדיר כהן (נולד ב-10 במאי 1937) הוא מחנך ומומחה בחינוך, סופר ומומחה ישראלי בתחום הביבליותרפיה. הוא מכהן כראש החוג לחינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל ופרופסור אמריטוס בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה.

אורה איתן

אורה איתן (נולדה בתל אביב ב-28 במרץ 1940) היא מאיירת וסופרת ילדים ישראלית. איירה מעל ל-100 ספרים, רובם הגדול בישראל וחלקם בחו"ל. מרצה בכירה בדימוס באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ירושלים.

התפסן בשדה השיפון

התפסן בשדה השיפון (באנגלית: The Catcher in the Rye) הוא רומן מאת ג'יי די סלינג'ר, שראה אור בשנת 1951 (ב-1945 וב-1946 התפרסמו פרקים ממנו כסיפורים קצרים בכתבי עת). הרומן הוא רומן התבגרות ריאליסטי המתאר שלושה ימים בחייו של המספר, הולדן קולפילד, תלמיד תיכון בעיר ניו יורק.

הספר נחשב לפורץ דרך ומן המשפיעים בספרות האמריקנית, למרות היותו שנוי במחלוקת. דמותו של קולפילד ברומן נתפסה כפֶה לדור החדש ולתחושת הניכור של בני הנעורים מהחברה. כך הפך הולדן קולפילד לסמל למרד נעורים.

חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

נאוה סמל

נאוה סמל (15 בספטמבר 1954 – 2 בדצמבר 2017) הייתה סופרת, מחזאית ומתרגמת ישראלית.

ספר הקולנוע הישראלי

ספר הקולנוע הישראלי הוא אתר אינטרנט המהווה מאגר מידע מקיף בנושא הקולנוע הישראלי. האתר כולל, בין השאר, קרדיטים מלאים של הסרטים, תמונות, קטעי וידאו, נתונים על תקציב ומספרי צופים, וכן ביקורות וכתבות סרוקות שפורסמו על הסרטים בעיתונות. בנוסף, מכיל האתר מאמרים מקוריים על סרטים ואישים מרכזיים בקולנוע הישראלי. האתר החל לפעול בספטמבר 2016. נכון למרץ 2018 הוא מכיל מידע על 810 סרטים עלילתיים באורך מלא שהופקו בישראל ו-131 סרטים תיעודיים.

"ספר הקולנוע הישראלי" הוא יוזמה של משרד התרבות והספורט, בשיתוף עם קרן רבינוביץ' ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות. מערכת האתר כוללת את: אתי כהן, גיורא עיני, ד"ר שמוליק דובדבני ופרופ' רעיה מורג. מעצבי האתר הם פרופ' שמעון זנדהאוז ומריה רפפורט. מנהל התוכן והמפיק הראשי של האתר הוא מרט פרחומובסקי.

עטיפה (ספר)

עטיפה של ספר היא חלקו הגלוי לעין כאשר הוא סגור. בספר בכריכה דקה, מתלכדת העטיפה עם הכריכה וכך גם בכריכת עוקדן ובכריכה ספירלית. בספר בכריכה קשה קיימות שתי אפשרויות: עטיפת נייר נפרדת, או עטיפה המהווה חלק בלתי נפרד מהכריכה.

פרנק-ריהל

פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס. הגופן נוצר ב-1908 על ידי רפאל פרנק בשיתוף עם המדפיס אוטו ריהל במפעל היציקה C. F. Rühl. גרסה סופית פורסמה ב-1910. מרבית הספרים, העיתונים וכתבי העת בישראל משתמשים בפרנק-ריהל.

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק הוא פרס ישראלי לאיור ספרי ילדים המוענק, מאז שנת 1978 על ידי מוזיאון ישראל.

פרשת מאוריציוס

פרשת מאוריציוס (גרמנית: Der Fall Maurizius ) הוא רומן של הסופר היהודי-גרמני יעקב וסרמן משנת 1928.

זה הרומן הראשון בטרילוגיה שכוללת את:

אטצל אנדרגאסט (גרמנית: Etzel Andergast‏) - 1931.

הוויתו השלישית של יוסף קרקהובן (גרמנית: Joseph Kerkhovens dritte Existenz‏) - 1934.זה אחד מספריו הידועים ביותר של יעקב וסרמן. מתוארת בו פרשה של עיוות דין ומאבק של נער אמיץ להוצאת הצדק לאור. בספר מתוארים ההווי החברתי וסולם הערכים המתערער בגרמניה בתחילת המאה ה-20.

ב-1954 הופק בצרפת סרט המתבסס על רומן זה בבימויו של ז'וליין דוביבייה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.