שמעון השני

שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.

תקופת חייו, בניגוד לתקופת סבו - שמעון הראשון בן חוניו הראשון - לוותה בסערות מדיניות רבות. באותה העת לחמו יורשיו של אלכסנדר הגדול, התלמיים והסלאוקיים על השליטה בארץ ישראל. כאשר בתחילת תקופתו ירושלים הייתה עדיין תחת שלטון תלמי הרביעי משושלת בית תלמי, ובסוף חייו עברה ירושלים לשליטתו של אנטיוכוס השלישי מהשושלת ההסלאוקית. קרב רפיח בין שני השליטים, נערך אף הוא בתקופתו, בשנת 217 לפנה"ס.[1]

בימיו פרע סקופס, שר צבא תלמי הרביעי, פרעות בתושבי ירושלים. הוא פרץ את חומתה, הרג רבים מתושביה, והציק קשות לנותרים. ועל כתפי שמעון, שהיה הכהן הגדול והמנהיג המדיני, הוטל לשקם את פצעיה של העיר. הוא שיפץ את חומותיה, וחיזק את מאגרי המים בעיר.[2]

בנוסף למלחמות מחוץ, לא חסרו גם מלחמות מבית. וירושלים ידעה באותם ימים סכסוך עקוב מדם בין יוסף בן טוביה המוכס" וסיעתו שתמכו בשליטתם של מצרים התלמיית בירושלים, לבין מתנגדיהם, שביקשו להעביר את שלטון ארץ ישראל לידי הממלכה הסלאוקית. שמעון השני תמך בהעברת השלטון לידי הסלאוקים, ולחם בשחיתות של יוסף בן טוביה וסיעתו. ואכן, בערוב ימיו במסגרת המלחמה הסורית החמישית ולאחר קרב בניאס שהתקיים בשנת 200 לפנה"ס, כבש אנטיוכוס השלישי את ירושלים מידי תלמי הרביעי לצהלת בני ירושלים, ושמעון השני בראשם.

בדורו רבתה ההגירה מארץ ישראל, והיהודים שנדדו לארצות הנכר החלו לסבול תחת ידי שכניהם.

שמעון השני מוזכר בחיבורו החיצוני של בן סירא, המקדיש לו פרק שלם של שיר והלל בסוף חיבורו (פרק נ'):

גדול אחיו ותפארת עמו, שמעון בן יוחנן הכהן.
אשר בדורו נפקד הבית, ובימיו חוזק היכל.
אשר בדורו נכרה מקוה, אשיח בם בהמונו.
אשר בימיו נבנה קיר, פנות מעון בהיכלי מלך.
הדואג לעמו מחתף, ומחזק עירו מצר.

בן סירא, פרק נ' 1-5[3]

לאחר מותו

על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר מותו כיהן בנו חוניו השלישי ככהן גדול. ולאחר מותו של חוניו השלישי לחמו שני יורשיו, חוניו הרביעי וישוע-יזון אחיו על הכהונה. בעקבות כך נמלט חוניו הרביעי למצרים וייסד שם את מקדש חוניו.

בהקשר לכך, נשנתה אגדת חז"ל הבאה:

תניא, אותה שנה שמת שמעון הצדיק, אמר להן: שנה זו "הוא" מת. אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להן: כל יום הכיפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף לבנים ונכנס עמי ויצא עמי, שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ונתעטף שחורים ונכנס עמי ולא יצא עמי. לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת, ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם בשעת פטירתו.
אמר להם: "חוניו בני ישמש תחתי". נתקנא בו שמעי אחיו, שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה.... הלך (חוניו) לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח ...

עם זאת, כאמור, על פי יוסף בן מתתיהו, לא היה זה חוניו (השלישי) בנו של שמעון שייסד את מקדש חוניו במצרים, כי אם נכדו, חוניו הרביעי, בנו של חוניו השלישי ונכדו של שמעון (השני).[4]

קברו

על קברו נכתב: "פה קבור שמעון בן יוחנן, בשבועה שכל הפותח קבר זה ימות בסוף רע".

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ לפי ספר מקבים ג' 2:1-20
  2. ^ בן סירא, נ 1-2.
  3. ^ על פי הנוסח העברי לבן סירא, כפי שנמצא בגניזה הקהירית, השונה מנוסחי התרגום מיוונית.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו בספרו "קדמוניות היהודים", ד 10.
אביתר

אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, דמות מקראית, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי. אחימלך בן אביתר, בנו, שימש גם כסגנו לכהונה הגדולה.

אהרן

אַהֲרֹן (ב'שס"ה - א' באב ב'תפ"ז) הוא דמות מקראית. היה האח השני לאחר מרים וגדול ממשה וראשון הכהנים. לעומת זאת, במסורת חז"ל - מרים הייתה האחות הבכירה במשפחה. משום שמשה היה כבד-פה, שימש אהרן כדוברו של משה בפני פרעה במצרים. אהרן היה הכהן הגדול של עם ישראל בהיותם במדבר, ולפי המסורת, כל הכהנים הם צאצאיו.

על פי המקרא נפטר אהרן בטרם הכניסה לארץ ישראל במקום הקרוי הור ההר או מוֹסֵרָה, על גבול ארץ אדום. לאחר מותו בני ישראל התאבלו עליו 30 יום, דבר המראה את האהבה הגדולה שרחש לו העם.

אוריה הכהן (כהן גדול)

אוּרִיָּה הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול שכיהן בימי אחז.

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני. נודע בהתמדתו בלימוד תורה ובעושרו הרב.

אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר - בנו השלישי של אהרן הכהן (ספר שמות, פרק ו', פסוק כ"ג) ואחיינו של משה. היה הכהן הגדול השני, אחרי מות אביו.

שני אחיו הגדולים - נדב ואביהוא - מתו ביום חנוכת המשכן, בהקריבם אש זרה לפני ה'. אחיו הקטן, איתמר, נותר עמו בחיים ושימש ככהן.

אלעזר היה גם "נשיא נשיאי הלוי" (ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ב), והיה האחראי העליון על שמירת הקודש וכליו בזמן העברת המשכן בעת המסעות במדבר ובכך נחשב לאמרכל הראשון.בנו היה פינחס, שהמשיך אותו בתפקיד הכהן הגדול.

אריסטובולוס הראשון

אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος, ידוע גם בשם יהודה אריסטובולוס; ? - 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון.

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος;‏ 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

ייתכן ושמו העברי של אריסטובולוס היה "יונתן" או "יהודה".

חוניו הראשון

חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו. לאחר ידוע אביו (סוף המאה ה-4 לפנה"ס), ותקופת כהונתו חופפת לתקופת מלכותו של אלכסנדר הגדול.

בשנת 330 לפנה"ס עם פטירתו של הכהן הגדול ידוע, התחיל לכהן בכהונה הגדולה חוניו בנו, המכונה חוניו הראשון עקב קיומם של עוד כוהנים גדולים בשם זה שכיהנו אחריו. חוניו הראשון כאביו הרחיק את הכותים והשתדל להבאיש את ריחם בעיני העם. לפי המסורת היהודית[דרוש מקור] ביקר אלכסנדר הגדול בעיר פעמיים במהלך מסעיו ובביקורו השני הוא נפגש עם חוניו וכן עם אביו, ידוע.

לדעת חלק מהחוקרים, ההתכתבות בין מלך ספרטה לבין חוניו הכהן הגדול, המצוטטת בספר קדמוניות היהודים, התקיימה עם חוניו הראשון.חוניו הראשון כיהן בכהונה הגדולה כ-20 שנה, עד פטירתו בשנת 310 לפנה"ס. הכהן הגדול אחריו היה בנו שמעון הראשון.

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני. בנו היה חוניו הרביעי.

חוניו השני

חוניו השני היה כהן גדול מבית חוניו בבית המקדש, בנו של הכוהן הגדול שמעון הראשון. חוניו היה צעיר לימים כשנפטר אביו ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון אביו ירש אלעזר אחיו של שמעון, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד למנשה שהיה גם הוא אחיו של שמעון. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.חוניו השני פעל במחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס, בהתקופה ההלניסטית, בתקופתו של מלך מצרים תלמי השלישי. זו הייתה תקופת המאבק שבין בית תלמי לבית סלאוקוס על השליטה באזור שהביאה למלחמה הסורית השלישית. חוניו השני שהאמין בניצחון בית סלאוקוס סירב לשלם לתלמי השלישי את המס של עשרים כיכר כסף. בעקבות סירובו איים שליח המלך אתניון בהחרמת הקרקעות של יהודה וחלוקתן בין אנשי הצבא. איום זה לא הביא לשינוי דעתו של חוניו.אחינו של חוניו יוסף בן טוביה ניצל את ההזדמנות והציע לתלמי השלישי סכום כסף גדול כדי לקבל את זכות גביית המיסים שהועברה אליו. בעקבות כך ירד מעמדו של תפקיד הכהן הגדול.

יוסף בן מתתיהו מתאר את חוניו השני כקמצן ושוטה שבהתנהגותו גרם לעליית מעמדו של יוסף בן טוביה.

בנו שמעון היה גם כהן גדול ונקרא שמעון השני. נכדו של חוניו השני היה הכהן הגדול חוניו השלישי שכיהן בתקופתם של סלאוקוס הרביעי ואנטיוכוס הרביעי.

חסידות ירוסלב

חסידות ירוסלב הייתה חסידות גליציאנית בעיירה ירוסלב. מקים החסידות היה רבי שמעון מארילוס תלמידו של החוזה מלובלין.

יששכר איש כפר ברקאי

יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.

יששכר איש כפר ברקאי נזכר לגנאי, בשל זהירותו המופרזת שלא יתלכלכו ידיו בשעת עבודת הקרבנות, ומנהגו לעבוד בכפפות של משי בשל כך, דבר שנתפס כביזוי עבודת בית המקדש:

התלמוד מספר גם מה עלה בגורלו (בתרגום לעברית):

התלמוד בהמשך מביא אמוראים שמסבירים מדוע דבריו של יששכר לא היו נכונים.

בספרות התורנית מוזכר סיפורו לא אחת בהקשר של דיני חציצה במצוות (כגון לולב) ובזיון המצווה בכך.

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה.

קיפא

יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. בן לבית קתרוס. הוא מונה לתפקיד במקום שמעון בן קמחית בידי המושל הרומי ואלריוס גראטוס בשנת 18, ובין השניים היו יחסים טובים.

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות. לפי תיאור דמותו בספרות חז"ל, היה רבי ישמעאל בן אלישע מראשי הדור הראשון של התנאים, ושימש ככהן גדול בבית המקדש השני. היה מעשרת הרוגי מלכות, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן.יש הנוטים לומר לפי דברי חז"ל שגם אביו, אלישע, שימש בכהונה גדולה. ואולם אין אזכור של כהן גדול בשם אלישע במקורות אחרים.

שמעון הצדיק

שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

דמותו של "שמעון הצדיק" מופיעה במקורות חז"ל ובמקורות החיצוניים הקלאסיים: כתבי יוסף בן מתתיהו והספרים החיצוניים.

במקורות הללו מזוהה שמעון הצדיק כשמעון בן חוניו בן יַדּוּעַ, ונאמר עליו שהיה כהן גדול ומנהיג בתקופת בית שני, משיירי כנסת הגדולה. ראשון לחכמים שנזכרו בשמם במשנה, ורבו של אנטיגנוס איש סוכו, בפתחה של תקופת הזוגות. חי בסוף תקופת שלטון הפרסים ותחילת שלטון היוונים בארץ ישראל. הוא מתואר בתלמוד כמי שקיבל את פניו של אלכסנדר מוקדון בבואו לארץ ישראל.

שמעון הראשון

שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי בתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.

שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.

בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.

כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד למנשה שהיה אחיו השני. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם
משכן משה אהרןאלעזר הכהןפינחס Kohen Gadol (Bible Card)
המשכן בשילה אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהןאחיטוב (נכד עלי)אחיה בן אחיטוב
משכן נוב אחימלך בן אחיטובאביתר בן אחיטוב
תקופת בית ראשון צדוקאחימעץ בן צדוקעזריהו בן צדוקאמריהויהוידע הכהןזכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלוםשריה הכהןיהוצדק הכהןצפניה בן מעשיה
תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) יהושע בן יהוצדקיהויקים בן יהושעאלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן
בתקופה ההלניסטית חוניו הראשוןשמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השני • שמעון השני • חוניו השלישי
כהנים מתיוונים ואחרים יאסון מנלאוסאלקימוסחוניו הרביעי
כהנים גדולים מבית חשמונאי יונתן כהן גדולשמעון מכבייוחנן הורקנוס הראשוןאריסטובולוס הראשוןאלכסנדר ינאיהורקנוס השניאריסטובולוס השנימתתיהו אנטיגונוס השניאריסטובולוס השלישי
תחת ממשלת רומא מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון)יוסף בן עליםחנן בן שתישמעאל בן פיאבייוסף קיפאיונתן בן חנןתיאופילוס בן חנןחנניה בן נדבאיחנן בן חנןיהושע בן גמלאמתתיהו בן תיאופילוס (השני)פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסוםיששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.