שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 13611444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

ביוגרפיה

נולד בפלמה דה מיורקה, ספרד, בחודש אדר ה'קכ"א (1361), לרב צמח דוראן, ממשפחה נכבדה מפרובאנס מצאצאי הרמב"ן. במיורקה נתוודע לרבי וידאל אפרים תלמידו של הר"ן, ולמד תורה מפיו. ממנו גם רכש ידיעות במדע ובחכמת התשבורת, פילוסופיה ותכונה עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החכמה ההיא תחיה בעליה" - בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.

בבגרותו הגיע לארגוניה. בגזירות קנ"א איבד את כספו וברח חזרה לאלג'יר. שם פגש ברבי יצחק בן ששת (הריב"ש) שכיבדו. החיבה התחלפה במחלוקת, שעליה הביע הרשב"ץ חרטה לאחר זמן. בסופו של דבר משנפטר הריב"ש החליפו הרשב"ץ. הרשב"ץ ביקש שלא להיות מאושר על ידי המלך וחלק על התנהגותו של קודמו שקיבל אישור כזה, לדעתו היה בכך פסול.

נפטר באלג'יר בשנת ה'ר"ד (1444). ואת מקומו מילא בנו רבי שלמה (הרשב"ש) עד לפטירתו בשנת ה'רכ"ז (1467).

ספריו

  • שו"ת התשב"ץ - עיקר מפעלו הוא בתשובותיו ההלכתיות, למעלה מתשע מאות תשובות הלכתיות שקיבצן לשלושה חלקים, גם צירף אליהם דיונים הלכתיים ובירורים נוספים, הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'תצ"ח. על עצמו העיד שמעולם לא חזר בו מפסיקה שנתן. הוא סבר שיש בכוחו לחלוק על קודמיו בסברותיהם, ופסיקתו הורתה דרך ליהודי צפון אפריקה דורות רבים.
  • חידושי התשב"ץ - פירושיו על מסכת ראש השנה ועל מסכת קינים, בספר זה כלל אף את פסקיו להלכות נידה על פי סדר המסכת. ספר זה נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ה'תק"ה. בספר שיטה מקובצת הובאו אף מחידושיו על מסכת בבא מציעא שלא הגיעו אלינו. פירושו למסכת ברכות נדפס לראשונה בשנת ה'תשל"א (בספרו "יבין שמועה" מזכירו מספר פעמים).
  • זוהר הרקיע - פירוש על אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, למניין המצוות על פי דברי הרמב"ם והרמב"ן, בספרו הוא מגן על הרמב"ם מפני השגותיו של הרמב"ן. כפי שמציין בהקדמתו, את ספרו זה חיבר באלג'יר בשנת ה'קע"ז. יו"ל לראשונה בקושטא רע"ה.
  • מגן אבות - ספרו הפילוסופי הגדול ובו ארבעה חלקים: החלק הראשון דן במציאות הבורא, באחדותו, בקדמותו ובתאריו. החלק השני על נבואה, תורה מן השמים, ונצחיות התורה. בחלק זה הקדיש פרק ובו הוא מתעמת גם עם תפיסות נוצריות ומוסלמיות. בין השאר הוא טוען, בדומה להשקפת הרבה חוקרים מודרניים, שישו הקפיד על שמירת המצוות. אף נגד האסלאם הוא יוצא וציין שהקוראן רחוק מלהיות ספר כליל שלמות, כפי שרואים אותו המוסלמים וגינה את אופיו הגשמי של גן עדן באסלאם. חלקים פולמוסיים אלו צונזרו בהרבה מהדורות, ונדפסו כספר נפרד בשם "קשת ומגן". אף במהדורות חדשות שנוספו בהם קטעים אלו הוסיפום בגופן שונה, כדי לציין את העדרותן מהספר למשך מאות שנים. החלק השלישי דן בידיעת ה', השגחתו והאמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים. החלק הרביעי הוא פירושו על מסכת אבות, חלק זה נדפס בנפרד בליוורנו תקכ"ג, שאר חלקי הספר הפילוסופיים נדפסו מאוחר יותר בליוורנו בשנת תקמ"ה. בספר זה ניכרים יפה ידיעותיו בתחומי המדע והרפואה.
  • אור החיים - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'"
  • יבין שמועה - פסקים בהלכות שחיטה וטריפות.
  • מאמר חמץ - פסקים בהלכות חג הפסח וליל הסדר, כולל פירוש להגדה של פסח, ועוד. הספר יו"ל בליוורנו בשנת תק"ד.
  • לוית חן - פירוש על התורה ובו מתעמת עם בן משפחתו הרב לוי בן גרשון.
  • אוהב משפט - פירוש על ספר איוב ודן בו בהשגחת ה' בעולמו. נדפס בוונציה ש"נ.

בניגוד לרמב"ם, החזיק בעמדה המתירה להתפרנס מלימוד והוראת תורה. ככל הנראה[דרוש מקור] הרשב"ץ הוא גם המקור של פרשנות הרווחת היום למושג ירידת הדורות אשר הוצרך לה לצורך ההיתר.

זיקתו לפילוסופיה ולמדעים לא מנעה ממנו לתת אמון באסטרולוגיה. כפילוסוף היה מתון לעומת השכלתנות המיימונית מרחיקת הלכת, כך למשל הוא היה מאלה שהתנגדו לדעת הרמב"ם, לפיה על כל יהודי להאמין בי"ג העיקרים ואפילו אם הוא מתכחש להם בשוגג הוא נחשב כופר. יחסו לקבלה היה חיובי - הוא ציטט את דברי המקובלים, ואת ספר הזוהר ייחס לרבי שמעון בר יוחאי.

כמו כן חיבר פיוטים רבים, ופירש רבות את פיוטי הקדמונים. אף את נוסח מצבתו כתב בעצמו. בלשון זו:
"הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה
לָאֵל הָיָה לָנוּ מָעוֹן
אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר
כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן"

צאצאיו

בנו רבי שלמה (הרשב"ש), מילא את מקומו ברבנות אלג'יר.

בנו של רבי שלמה, רבי צמח דוראן, אף הוא היה מחכמי אלג'יר וממלא מקום אביו משנת רכ"ז (1467). כתב תשובות רבות בהלכה שהובאו אצל כמה פוסקים, בהם רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף. 150 מתשובותיו נדפסו יחד עם תשובות אחיו רבי שמעון בספר "יכין ובועז" (ליוורנו תקמ"ב).[1]

רבי שלמה בן צמח דוראן, רשב"ץ האחרון (נינו של רבי צמח) ורבי שלמה דוראן (נכדו של רבי שמעון דוראן), פעלו באלג'יר כרבנים וראשי ישיבה, בסוף המאה ה-16.[2]

לקריאה נוספת

  • א' נחלון, ארגון הקהל לפי התשב"ץ, הקונגרס העולמי למדעי היהדות ו, ג (תשל"ו) 301-310. ‬
  • י' ליבוביץ, ר’ שמעון בן צמח דוראן ותפיסת חילוף החומרים בספרו "מגן אבות", קורות ז, ט/י (תש"ם) 626-633. ‬
  • הרב י' קטן, מבוא לשו"ת התשב"ץ, הוצ' מכון שלמה אומן-ישיבת שעלבים, מכון ירושלים-אור המזרח, כרך א, תשנ"ח, עמ' 19-59.
  • הרב א"ר זיני, מבוא לספר מגן אבות, ירושלים : ארז, תש"ס.
  • גולדמינץ, תשובות חדשות מכ"י מאת הרשב"ץ דוראן, מוריה 28, ה-ז (תשס"ז) טז-יט.
  • נחום אריאלי, משנתו הפלוסופית של ר’ שמעון בן צמח דוראן‬, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשל"ו 1976.
  • אתי בן סעדון, 'בחינות ספרותיות ביצירתו הפיוטית של רבי שמעון בר צמח דוראן (הרשב"ץ) – מבוא ומהדורה מדעית' חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", המחלקה לספרות עם ישראל אוניברסיטת בר -אילן, רמת- גן, תשרי תשס"ג.
  • אתי בן סעדון (ההדרה, מבוא, ביאור והערות), שירתו של רבי שמעון בר צמח דוראן, מכלול שיריו של הרשב"ץ, הוצאת יד בן צבי, 2012

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צמח בר' שלמה דוראן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1224, באתר HebrewBooks
  2. ^ שלמה בן צמח דוראן; שלמה דוראן , ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
    מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה בר' צמח דורן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1308, באתר HebrewBooks
1444

שנת 1444 היא השנה ה-44 במאה ה-15. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

ג'ירף

ג'ירף או בשמו העממי ג'ירפה (שם מדעי: Giraffa) הוא סוג פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים. בעבר היה בסוג מין אחד - ג'ירף מנומר, אך הוא התפצל לארבעה מינים. הג'ירף נחשב לחיה היבשתית הגבוהה בעולם.לג'ירף רגליים וצוואר ארוכים מאוד. גובה כתפיו כ-3 מטרים מעל הקרקע וגובה ראשו כ־6 מטרים מעל פני הקרקע. צבעו חום צהוב עם כתמים כהים וגדולים. צבע זה משמש לו בתור הסוואה מאויביו. ראיית הג'ירף חדה, והוא מיטיב לרוץ ולהימלט מאויביו במהירות של עד 65-60 קמ"ש. במצחו בין שתיים לחמש קרניים. בכל רגל של הג'ירף קיים זוג אצבעות אחד בלבד. כמו אצל כמעט כל היונקים, גם לג'ירף יש שבע חוליות צוואר, רק שבמהלך האבולוציה הן התארכו מאוד.

מסה של זכר בוגר יכולה להגיע לעד 1,500 קילוגרמים. הנקבה בדרך כלל שוקלת קצת פחות, והיא מעט יותר נמוכה מהזכר.

הג'ירף ניזון מעלים, אותם הוא קוטף בעזרת הלשון הארוכה שלו, בדרך כלל חי בעדרים, בערבות אשר באפריקה. משך ההיריון של הג'ירפה הוא כ-15 חודשים, ובסופו נולד עופר אחד; מקרה של תאומים אפשרי, אך נדיר ביותר. תוחלת החיים המקסימלית היא כ-30 שנה. ג'ירפות החיות בשבי מגיעות לגיל 28 בממוצע.

גזירות קנ"א

גזירות קנ"א הן כינוי לפוגרומים שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391). רבים מהיהודים לא עמדו בכפייה להתנצר, ונטשו את אמונתם. עם שוך הפרעות מינתה הממשלה ועדות חקירה, אך לא נקטה פעולות של ממש נגד הפורעים, שחלקם נמנו עם השכבות הנכבדות. גזירות 1391 פתחו תקופה של לחץ כבד על יהדות ספרד להתנצר, ועד לוויכוח טורטוסה ב-1414 ואחריו התנצרו בין 33% ל-60% מתוכה, כשהם יוצרים אוכלוסיית מראנוס עצומה. המומרים נותרו כיחידה חברתית מובחנת שהוסיפה לעורר את חשד וקנאת "הנוצרים הישנים."

דוראן

האם התכוונתם ל...

הא לחמא עניא

הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.

הפסקה כוללת הקבלה בין המצות שעל השולחן לבין "לחם העוני" שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים, הזמנת כל הרעבים לבוא ולהצטרף לסעודה, ותפילה לגאולה.

זמר (בעל חיים)

זֶמֶר היה בין בעלי החיים ה"מקראיים" שחיו בערבות ים המלח עד סוף המאה הי"ט: הערוד, הזמר, הדישון, והיחמור. זיהויו הוודאי של הזמר אינו ידוע. הזמר מופיע ברשימת החיות המותרות באכילה על ידי התורה."אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (דברים, י"ד, ה') .

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם. ליהדות אלג'יריה היו מספר מרכזים גדולים בעלי מאפיינים שונים במקצת: אלג'יר, קונסטנטין, תלמסאן, אוראן וגרדאייא וקהילות יהודיות היו פרוסות גם בערים קטנות יותר ברחבי המדינה. בשיאה מנתה יהדות אלג'יריה כ-130,000 נפשות, אך כיום נותרו במדינה יהודים ספורים. רוב יהודי אלג'יריה היגרו בשנת 1962 לצרפת, שאת האזרחות שלה הם קיבלו בשנת 1870 בעקבות צו כרמיה, וחלקם עלו לישראל.

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי). היה מגדולי חכמי ספרד. מחבר ספר העתים.

יצחק בן אברהם מנרבונה

רבי יצחק בן אברהם מנרבונה, (ריב"א מנרבונה, גם יצחק קראקושה/קרקושא כפי הנראה על שם העיר קרקסון), חי ופעל בערך במאה ה-13, היה תלמידו וחברו של הרמב"ן, ורבו של הרשב"א.

מסכת אבות

מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים, אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק קניין תורה. שינויי הנוסח בפרק זה (ובמשניות שנוספו בפרק הקודם) רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.

למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, וגם אין לה מסכת מקבילה בתוספתא. עם זאת, החיבור אבות דרבי נתן מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. כמו כן, פירושים רבים חוברו למסכת במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, וכך גם לפרק קניין תורה.

נחום אריאלי

נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 27 ביוני 2001) היה הוגה דעות, סופר, משורר וחוקר. בעל תואר ד"ר לפילוסופיה.

פפוס ולוליאנוס

פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם זוג אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2). ידועים בשם הרוגי לוד בשל אזכורם המרכזי בתלמוד על מסירות נפשם והוצאתם להורג על קידוש השם.

קבר ראובן

קברו של ראובן בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של ראובן אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו.

שינה בסוכה

מצוות שינה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. בשונה מהמרכיב השני של מצוות הסוכה, חובת האכילה בסוכה, הכוללת רק אכילת קבע ולא אכילת ארעי, חובת השינה בסוכה כוללת כל סוג של שינה - שנת קבע ושנת ארעי כאחד.

שלמה בן שמעון דוראן

שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; 1400 בערך - 1467), היה בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר.

נולד באלג'יר, למד כנראה מפי אביו, רבי שמעון בן צמח דוראן. מלבד השכלתו התורנית היה בקיא במדעי הטבע, ברפואה ובפילוסופיה. לאחר פטירת אביו (1444) נתמנה לרבה של אלג'יר.

על פי תאריכי תשובותיו נראה שהצטרף לבית דינו של אביו בצעירותו, עוד בחיי אביו. גם את חיבורו "מלחמת מצווה" כתב על פי ציוויו של אביו (1438). בחיבור זה הוא משיב להתקפותיו של המומר יהושע הלורקי על התלמוד. תשובותיו עוסקות לא רק בענייני הלכה, אלא אף בענייני אגדה שונים. ספר השו"ת שלו נדפס בליוורנו בשנת תק"ב בשם שו"ת הרשב"ש.

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין, ויחד היו מגדולי חכמי הפרושים. אחריהם באו הלל הזקן ושמאי הזקן, שחתמו את תקופת הזוגות.

יש המזהים עם שמעיה את "סמייאס", הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים טו, ג), אולם אחרים סבורים כי סמייאס המוזכר בקדמוניות, הוא שמאי ולא שמעיה.שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון - בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

שמשון בן צדוק

רבי שמשון בן צדוק, היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.

רבי שמשון שירת את מהר"ם מרוטנבורג בשנות שהותו בכלא ותיעד את תורתו ומנהגיו.

תשב"ץ

האם התכוונתם ל...

תקופת חייו של הרב שמעון בן צמח דוראן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית רבי שמואל הנגידרי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד רבנו נסים בן יעקברבנו חננאלרי"ף מעבר לספרדר"י מיגאשרמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית הרמב"ןרא"הרשב"אריטב"אר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובאנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"ש • רשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.