שמיים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

שמים מעוננים
שמים בשעת צהריים
Moon in Sunrise Sky 2
שמיים בשעת זריחה
Cirrocumulus to Altocumulus
שמיים מעוננים
Stormy skies
שמיים סוערים

צבע השמיים

צבע השמיים ביום (ללא עננות) הוא תוצאה של פיזור אור השמש מהחלקיקים המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה, הנקרא פיזור ריילי, נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה קצר יותר. לכן, אם לדוגמה מסתכלים לנקודה בשמיים, המרוחקת ממיקום השמש (למשל בכיוון הנגדי לשמש), קרני האור צריכות לעבור פיזור בזווית גדולה על מנת להגיע לצופה. ההסתברות לפיזור כזה (או באופן יותר מדויק חתך הפעולה לפיזור) גדלה ככל שאורך גל קצר יותר (כלומר עבור קרניים הנוטות לצבע הכחול), וזוהי הסיבה שהשמיים נראים כחולים. לעומת זאת, בשעת שקיעה, האור הכחול מתפזר לחלוטין ולכן כאשר הצופה מביט לכיוון השמש, קרני האור המגיעות אליו הן דווקא הקרניים שאינן מתפזרות (או כאלו שעוברות מספר מועט של פיזורים בזווית קטנה). הללו בעלות אורך גל ארוך יותר, ולכן צבע השקיעה כתום צהבהב[1].

צבע שמיים מזוהמים

טעם לקריאת "שמים" לרקיע

  • הפרשן רבי עובדיה ספורנו בביאורו לתורה מסביר את סיבת קריאת שם שמים לרקיע, כי מילת שָׁם פעמים יורה על ריחוק מכל צד, וזו לשונו (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. אֵת הַשָּׁמַיִם – הנה מלת "שָׁם" תורה על מקום רחוק. וכל סימן הרבים עם קדימת פתח מלעיל יורה על שניים שוים. ובכן מלת "שָׁמַיִם" תורה על עצם רחוק ביחס אלינו בשני מרחקים שווים מכל צד. וזה לא יקרה, זולתי בגלגל סובב בתכלית העיגול. אמר אם כן שברא אותו העצם, אשר הוא עתה רחוק ממנו מכל צד בשני מרחקים שווים, והוא הגלגל.[2]
  • רש"י מציין שלושה טעמים על (בראשית א, ח) "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" - "שא מים, שם מים, אש ומים שערבן זה בזה ועשה מהם שמים (ס"א שמים שם מים ד"א אש ומים)."

למה השמים לא נופלים לפי המיתולוגיה היוונית

אטלס מחזיק את כדור הארץ
פסל אטלס בעיר ניו יורק

לאחר שקרונוס הרג את אורנוס וזרק את השאריות שלו לים, לא הייתה דרך שבהם השמים לא יפלו על האדמה, בזמן שהאלים מנצחים במלחמה נגד הטיטאנים. זאוס מציב את אטלס בצוק הכי גבוה במזרח כדי להחזיק את השמיים כעונש על כך שעזר לקרונוס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר ברק, ‏בשקיעה ובזריחה השמיים משנים גוון? אלומה, אלון מדוע בשקיעה ובזריחה השמיים משנים גוון? אלומה ואלון, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
  2. ^ ספורנו על בראשית א
אמורי (עם)

הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס. נזכר גם במקרא כאחד מעמי כנען שנכבשו על ידי שבטי ישראל, ובהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא האמורי. ואילו מחוץ למקרא, השימוש במונח אמורו אינו קבוע; הוא יכול לציין שבטים שמיים מערביים, או שבטים שמיים מזרחיים, לעיתים משמש כמונח גאוגרפי מדיני המציין ממלכות שונות בסוריה ובארץ ישראל.

אסטרואיד

אסטרואיד (מאנגלית: Asteroid) הוא גוף קטן במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש. אסטרואידים קטנים קרויים "מטאורואידים".

באוגוסט 2006 הגדיר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי את המונח "גופים קטנים במערכת השמש" שהם גופים שאינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסיים. מלבד קרס (האסטרואיד הראשון שהתגלה ומאז סיווגו שונה), כל האסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אסטרואידים (מחולקים לפי סוג מסלולם): אסטרואידי אטן, אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אמור, אסטרואידי אפוהיילי. כמו כן ישנן מספר משפחות אסטרואידים, קבוצות אסטרואידים בעלי מקור משותף. אלו ככל הנראה שברים שהתפרקו מגוף גדול יותר עקב התנגשות בעבר. עשרות משפחות כאלו ידועות כיום.

בלועזית נקרא האסטרואיד גם minor planet, ובתרגום לעברית: כוכב לכת מינורי, אך גם באנגלית וגם בעברית המונח כוכב לכת מינורי כולל במשמעות מורחבת גופים שמימיים נוספים.

נכון ל-31 בדצמבר 2017 התגלו למעלה מ-514,567 אסטרואידים.

ארמים

הָאֲרַמִּים היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום. האזור שיושב בארמים מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות, אך למרות זאת התרבות הארמית הצליחה להשפיע על עמים אחרים ששכנו באזור כמו האשורים, הבבלים והיהודים בתהליך שנקרא "ארמיזציה".

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.

ב-2019 השרידים הארכאולוגיים של בבל הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

גלקסיה

גָּלַקְסִיָּה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום. זהו אוסף כוכבים שאינטראקציה כבידתית קושרת אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו עם הגלקסיה. גלקסיות שכנות מרכיבות קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות ואלו מרכיבים צבירי-על שמכילים הרבה קבוצות וצבירים. מרבית הגלקסיות ניתנות לסיווג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.

ביקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות גלקסיות נוספות.

הרוב המכריע של הכוכבים נוצר בגלקסיות. גודלן של גלקסיות נע בין גלקסיות ננסיות, המכילות כעשרה מיליון כוכבים, ועד גלקסיות ענק, המכילות כמאה טריליון (1014) כוכבים. מספר הכוכבים בגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים. בגלקסיית שביל החלב, שבה שוכנת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארד כוכבים.

גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת קבוצות או צבירים מצייתות להתמתחות המרחב הכלל-יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות שערך האסטרונום אדווין האבל בשנת 1930.

ההערכות האחרונות של מספר הגלקסיות ביקום הנצפה נע בין 200 מיליארד ל -2 טריליון או יותר.

גרם שמיים

גרם שָמַיִם (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִם) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל. גרמי השמים מחולקים על ידי הקהילה האסטרונומית למספר קטגוריות משנה.

תחום שמות גרמי השמיים וקטלוגם התפתח במהלך ההיסטוריה בד בבד עם התפתחות חקר האסטרונומיה.

בעת העתיקה נודעו שמות רק לשמש, לירח, לכמה מאות כוכבים ולכוכבי הלכת שנראו בקלות לעין אנושית. אך מספר העצמים שנצפו בחלל זינק במאות השנים האחרונות מכמה מאות למעל מיליארד. המספר הגבוה, שממשיך לגדול מדי שנה, יצר את הצורך במערכת שיום סיסטמטית, כדי שאפשר יהיה לזהות עצמים אלה באופן חד משמעי. לעצמים שההתעניינות בהם גדולה יותר, נועדו שמות מיוחדים וספציפיים.

כיום, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מוכר על ידי האסטרונומים והמדענים ברחבי העולם, כגוף בעל הסמכות הרשמית לשיום בפועל לגופים שמימיים. הצורך בשמות חד משמעיים נענה על ידי האיגוד ביצירת מספר מערכות נומנקלטורה סיסטמטיות עבור הגופים השמימיים השונים.

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה. טכנית, גם כוכבי לכת יכולים להיחשב ירחים של הכוכב אותו הם מקיפים, או כוכבים המקיפים את מרכז הגלקסיה אולם שימוש זה במילה ירח אינו מקובל.

כוכב

כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז. כוכב, בניגוד לכוכב לכת, מפיק קרינה משל עצמו על ידי היתוך גרעיני ופולט אותה לחלל החיצון. מקורה של האנרגיה המשתחררת מכוכבים הוא בהיתוך גרעיני, והיא נפלטת לחלל בצורת קרינה אלקטרומגנטית וחלקיקי נייטרינו.

לפי הערכות, ביקום הנראה יש בקירוב ‎7×1022‎ כוכבים. הכוכב הקרוב אלינו, מחוץ למערכת השמש, הוא פרוקסימה קנטאורי (לטינית: proximus - "קרוב"), הנמצא במרחק של 4.22 שנות אור מאיתנו.

הכוכבים יכולים להיות בגדלים שונים, מננסים אדומים שרדיוסם הוא רק כפליים הרדיוס של כוכב הלכת צדק, ועד ענקים אדומים, ענקים כחולים ועל-ענקים, אשר רדיוסם גדול פי 1000 מרדיוס השמש. את המסה של כוכבים נהוג למדוד ביחידה "מסת שמש". מסת שמש אחת היא המסה של השמש במערכת השמש (סול) - 1.989x1030 ק"ג. מסתו של כוכב סדרה ראשית נעה מ-0.08 מסות שמש (מתחת לגבול זה נמצאים ננסים חומים) ועד 100–150 מסות שמש. הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד ל-2016 הוא R136a1 ומסתו 265 מסות שמש.

חלק מהכוכבים נמצאים במערכת כפולה עם כוכבים אחרים. קיימות גם קבוצות גדולות יותר של כוכבים, אשר מכונים צבירי כוכבים. ישנם צבירי כוכבים מפוזרים, כמו הפליאדות (Pleiades) או ההיאדות (Hyades) שליד הקבוצה שור (Taurus), וישנם צבירים כדוריים, המורכבים בדרך כלל מכוכבים ותיקים (כוכבי דור שני, Population II). הכוכבים ביקום אינם מפולגים באופן אחיד, אלא נוטים להצטבר במבנים הנקראים גלקסיות, שבתורן מאורגנות במבנים של צבירי גלקסיות וצבירי על.

כוכב לכת

כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא:

במערכת השמש:

(א) נמצא במסלול קבוע סביב השמש;

(ב) בעל מסה גדולה דיו כדי שכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית;

(ג) הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים;או מחוץ למערכת השמש:

(1) נמצא במסלול קבוע סביב כוכב או שאריות של כוכב;

(2) המסה שלו מתחת למסה הדרושה להיתוך תרמו-גרעיני של דאוטריום;

(3) בעל דרישות מסה/גודל למעמד פלנטרי במערכת השמש שלנו; כוכב לכת מקיף את השמשלעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה. לפיכך אין להם אור משל עצמם, והם נראים מאירים כי הם מחזירים את אור השמש הפוגע בהם.

הגדרת כוכב לכת במערכת השמש הוכרזה על ידי האיגוד האסטרונומי ב-2006, בעוד ההגדרה של כוכב לכת חוץ-שמשי הוצגה ב-2003. הכרזות אלו נועדו להסדיר הגדרות פורמליות בתחום, לאחר עשורים של תגליות. בהתאם, מכילה מערכת השמש שלושה סוגי גופים:

כוכבי לכת;

כוכבי לכת ננסים;

גופים קטנים במערכת השמש (אסטרואידים, קנטאורים, שביטים, גופים טרנס-נפטוניים, כוכבי לכת מינורים ואחרים).על פי אותן הגדרות במערכת השמש ישנם שמונה כוכבי לכת - ארבעת כוכבי הלכת הארציים כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, וארבעת ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. בעבר פלוטו נחשב אף הוא לכוכב לכת, אך מעמדתו שונה לכוכב לכת ננסי.

מבחינה פיזיקלית לא קיים הבדל משמעותי בין כוכבי לכת במערכת השמש לבין כוכבי לכת חוץ שמשיים, כך שלעיתים מכנים את שתי הקבוצות בשם "כוכבי לכת". הענף המדעי שחוקר כוכבי לכת נקרא מדעים פלנטריים והוא משלב בתוכו מדעי החלל עם מדעי כדור הארץ.

כוכב לכת ננסי

כוכב לכת ננסי הוא סוג של גרם שמים במערכת השמש שהוגדר בהחלטה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (ה-IAU) ב-24 באוגוסט 2006. ההחלטה תקפה אך ורק לגבי מערכת השמש של כדור הארץ.

ההחלטה מגדירה כוכב לכת ננסי במדויק לפי התכונות הבאות:

גרם השמיים נמצא במסלול סביב השמש.

גרם השמיים הוא בעל מסה מספקת לכך שהכבידה העצמית שלו תתגבר על כוחות הגוף הצפיד שבו ותגרום לגרם לקבל שיווי משקל הידרוסטטי - כלומר, שצורתו תהיה "כמעט כדורית".

במסלולו סביב השמש נשארו גופים זרים לאחר היווצרות גרם השמיים ("לא פינה את סביבותיו" במקור - זוהי לא הגדרה מדויקת).

גרם השמיים איננו לוויין של כוכב לכת או של גרם שמים אחר.לפי הגדרה זו, פלוטו, שנחשב מאז גילויו לכוכב לכת, הוא כוכב לכת ננסי מכיוון שלא "פינה את סביבותיו" - במסלולו נמצאת חגורת קויפר.

מורים

מוּרִים (בספרדית: Moro) היה כינוי נפוץ באירופה הנוצרית למוסלמים, ובפרט למוסלמים תושבי צפון אפריקה וספרד המוסלמית. המקור של הכינוי הוא בשם מאורים, עם נוודים מהעת העתיקה שמוצאו ממאוריטניה. במאה השמינית לספירה המאורים התאסלמו ובשפות האירופאיות שמם הפך לכינוי לכלל המוסלמים תושבי האזור. הכינוי "מורים" גם לא הבדיל בין מוסלמים ממוצא ערבי או ברברי. בהרלדיקה, המורי מוצג בדרך כלל כאפריקאי מהאזור שמדרום לסהרה, גם בסרי לנקה יש קבוצת אוכלוסייה בשם זה.

מטאורואיד

מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש. מטאורואיד קטן מאסטרואיד וגדול באופן משמעותי ממולקולה או אטום. על אף שאין תחום גדלים מדויק המשמש להגדרת מטאורואידים מקובל להציב את הגבול בין אסטרואיד למטאורואיד בסדר גודל של 10 מטרים. מטאורואידים קטנים מ-100 מיקרומטר מסווגים גם כאבק בין-כוכבי.

המסלול הגלוי של מטרואיד שנכנס לאטמוספירת כדור הארץ (או של גוף אחר) נקרא מטאור או כוכב נופל. אם מטרואיד מגיע לקרקע ושורד את הפגיעה הוא נקרא מטאוריט. מטאורים רבים המופיעים שניות או דקות זו מזו, ומופיעים באותה הנקודה בשמים, נקראים מטר מטאורים. מקור המילה מטאור מהמילה היוונית meteōros שמשמעותה "גבוה באוויר".

ניווט

ניווט הוא הפעילות למציאת דרך בין נקודות שנבחרו, תוך שימוש בעזרים המשמשים לכך.

ניווט ללא עזרת מכשירים קשה במיוחד כאשר הוא נעשה בסביבה חד גונית, כגון ים,אזור שכוסה בשלג ודיונות, שבהם אין סימנים מיוחדים המאפשרים לנווט למצוא את דרכו. במשימות צבאיות נדרש לעיתים ניווט בחשיכה גמורה בסביבה עוינת, המציב גם הוא קשיים מיוחדים בפני הנווט.

בנוסף לניווט הרגיל, הפונקציונלי, מתקיים גם ניווט ספורטיבי.

בהשאלה משמש המושג ניווט לפעולות ועזרים המשמשים להתמצאות בסביבה מורכבת, כגון ניווט באתר אינטרנט.

ערבים

ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב. ערבים התיישבו באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה בסדרה של גלי נדידה וכיבוש, בייחוד לאחר התהוותה של דת האסלאם במאה ה-7. מדינות בהן הערבים מהווים רוב ברור באוכלוסייה נקראות "ארצות ערב". כיום משמש השם ככינוי לילידי הארצות הללו, אשר שפת האם שלהם היא ערבית ורובם הגדול מוסלמים (מרביתם סונים).

ההגדרות השכיחות לשם ערבים בהגות ובספרות, במחקר האקדמי ובתקשורת, הן:

פוליטית: בני אדם שהם אזרחים במדינות אשר חברות בליגה הערבית (או בהכללה רחבה יותר, העולם הערבי) אך לא כל מדינות ערב חברות בליגה הערבית ולמדינות אלו יש גם אזרחים שאינם ערבים. הגדרה זו כוללת מעל ל-300 מיליון בני אדם. בליגה הערבית חברות כמה מדינות אפריקאיות, כגון ג'יבוטי, קומורו וסומליה, שהערבית היא אחת השפות הרשמיות שלהן אך תושביהן אינם ערבים כלל. וקיימים ערבים שאינם אזרחי מדינות אלה (למשל, בארצות הברית, ישראל ובמדינות אירופה).

לשונית: בני אדם אשר שפת האם שלהם היא ערבית, או שלפחות מדברים ערבית בחיי היום יום ובחייהם האישיים, גם אם לא גדלו עליה. הגדרה זו כוללת מעל ל-200 מיליון בני אדם, הדוברים ניבים שונים של השפה הערבית.

אתנית-גנאלוגית-גזעית: בני אדם אשר מתגוררים, או שאבותיהם התגוררו בחצי האי ערב ותכונותיהם הגנטיות פיזיות מאופיינות במקור בעיקר לתושבי חצי האי ערב המקוריים.

תרבותית: בני אדם שרואים עצמם כערבים (ללא קשר למקורות אתניים וגנאלוגיים), שתרבותם ואורח חייהם הם ערבים ומוכרים כערבים על ידי אחרים.רוב הערבים הם מוסלמים (רובם סונים ומיעוטם שיעים ובני כיתות מיעוט נוספות), ומיעוטם נוצרים ודרוזים.

ערפילית

עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות. המונח "ערפילית" (nebula - נֶבּיוּלָה) שימש במקורו שם לקבוצה של גרמי שמים, אשר כללה בין השאר גם גלקסיות, אך כיום אין שימוש זה מקובל. בערפיליות הגדולות נוצרים כוכבים חדשים.

כוכבים נוצרים בערפיליות אך הגדולים שבהם מסיימים את מהלך חייהם בתור ערפילית, ממנה יווצרו כוכבים חדשים.

קבוצת כוכבים

קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים. כמעט בכל המקרים הקירבה בין כוכבי הקבוצה היא אופטית בלבד: המרחקים האמיתיים של כוכבי כל קבוצה מכדור הארץ, וזה מזה, הם עצומים, ואין ביניהם כל קשר פיזי, אך על כיפת השמים בלילה הם נראים סמוכים זה לזה.

קבוצות הכוכבים מתחלפות בהדרגה עם המעבר בין קווי רוחב ובין עונות השנה. לכן לפני המצאת אמצעי ניווט ומדידת זמן משוכללים, הייתה להכרת קבוצות הכוכבים חשיבות רבה.

קריאת שמע

קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים. מצווה זו כוללת הצהרת אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. הפסוק הפותח את קריאת שמע הוא "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".

משמעות הקריאה התקבעה גם כ"קבלת עול מלכות שמיים" ו"קבלת עול מצוות", דהיינו הקריאה מהווה אקט הצהרתי שהקורא אותה מקבל על עצמו את הדברים האמורים בה: ייחוד האל, אהבתו, וקיום מצוותיו. כך הועצמה החשיבות של הקריאה, אשר הפכה גם לקריאה הצהרתית על ידי מקדשי השם היהודיים, בטרם מותם.

שביט

שביט, או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעיתים רחוקים מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.

כוכב השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי עשר שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם ללא הטלסקופ.

חקר כוכבי השביט מאפשר להבין כיצד נוצרה מערכת השמש, היות שהם מכילים חומר שנותר ללא שינוי מאז היווצרותה.

נכון לנובמבר 2014, מוכרים 5,253 שביטים, ומתוכם 366 שביטים מחזוריים.

שמיים (עמים)

השֵׁמִיִים הוא שם מייצג לקבוצת העמים הדוברים שפות שמיות. את המונח טבע אוגוסט לודוויג פון שלצר (von Schlözer) ב"ספר העזר לספרות המקרא", אשר יצא בשנת 1781, בהתבסס על קבוצת העמים המתייחסים לפי המקרא לשֵם, בנו של נח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.