שמות רחובות בישראל

.

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. אך למרות זאת, קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים, שכרוכים לרוב בסיפור מעניין.

מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לסעיפים 235 ו-235א לפקודת העיריות, סעיפים 24א1 ו-24ב לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל"א-1971.

Simtat Aluf Batslut
רחוב בשכונת פלורנטין בתל אביב, על שם יצירה ספרותית - "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת חיים נחמן ביאליק. על שמו של ביאליק, תושב העיר, קרויים שני רחובות נוספים בעיר: רחוב ביאליק ושדרות ח"ן
Rambam22
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב
PERES KISINGER
צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום

מאפייני השמות

השמות הם מקטגוריות אחדות:

בעת הקמתה של שכונה חדשה, ניתנים לעיתים לרחובות סמוכים שמות בעלי מכנה משותף. בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב, וגם בשכונת תלפיות מזרח בירושלים, למשל, ניתן למצוא מקבץ רחובות הקרויים על שמותיהם של עולי הגרדום. דוגמה בולטת לכך, היא בשכונה קריית ספר שבמודיעין עילית, בה, בגלל שם השכונה, ניתנו לכל הרחובות שמות על שם ספרי קודש.

לעיתים שמות הרחובות משמרים שימושים ומוסדות שהיו בעבר בסביבות הרחוב, ולא נותר להם כל שריד למעט שם הרחוב. כך, למשל, רחוב הפרדס בתל אביב מנציח את פרדס פורטליס, רחוב הרכבת מנציח את פסי הרכבת של מסילת יפו-ירושלים שסביבם נסלל הרחוב ואשר פורקו בשנות השבעים, רחוב התערוכה מנציח את תערוכות יריד המזרח שהתקיימו בסמוך ורחוב כנפי נשרים בירושלים מנציח את שדה התעופה שהיה במקום לפני מלחמת השחרור. בכפר חב"ד קרויים כל הרחובות על שם אישים ואירועים מתולדות חב"ד[1].

הנטייה בערים חדשות, כגון שוהם או מכבים-רעות, היא להשתמש בעיקר בשמות גאוגרפיים ושמות צמחים, בעלי-חיים ואבני חן, ולא לקרוא לרחובות על שם בני-אדם.

רחובות על שם אישים חיים

שמות רחובות על-שמו של אדם ניתנים בדרך כלל לאחר מותו של האדם. לכך יש כמה יוצאי דופן. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי הטורקים, נקראו לכבודו של גנרל אדמונד אלנבי רחוב אלנבי בתל אביב ודרך אלנבי בחיפה, טרם מותו. עוד בתל אביב, נקראו הרחובות ביאליק ואחד העם על שם האישים שהתגוררו בבתים שברחובות אלה, עוד בחייהם, וגם רחוב דיזנגוף נקרא על שמו של מאיר דיזנגוף טרם פטירתו. כך גם רחוב בוגרשוב נקרא על-שמו של חיים בוגרשוב עוד בחייו[2], חרף התנגדותו של בוגרשוב. כדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו ל"בוגר". סיטואציה הפוכה הייתה בשכונת רחביה בירושלים, כאשר הרחוב בו התגורר מנחם אוסישקין (שלפני כן היה נקרא הקרן הקיימת) נקרא על שמו בהנחייתו הוא, לרגל יום הולדתו ה-70. רחובה הראשי של גן יבנה נקרא בעבר על שמו של בנימין בן אליעזר, אך עקב המחאה הציבורית, הוחלף שם זה[3]. על-שמו של ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, נקראו אתרים אחדים בעיר (כגון "גן אברהם") עוד בחייו, אולם רק לאחר מותו שונה שמו של רחוב יהלום בעיר לרחוב קריניצי. בחודש מרץ 2012 נקרא רחוב באור יהודה על שמו של הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, בעודו בחיים, כמו גם על שם שר החינוך לשעבר, גדעון סער.

השמות הנפוצים ביותר

על פי מאגר המידע של חברת מפה[4], בשנת 2006, שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל הוא רחוב "הזית" שקיים ב-124 רשויות. שמות ששת המינים האחרים משבעת המינים הם שמות הרחובות הבאים בתפוצתם. שלושת המקומות הבאים ברשימת התפוצה, גם הם שמות של צמחי ארץ ישראל. האחרון שבהם הוא רחוב הברוש. ב-62 יישובים בישראל ישנו רחוב בשם "רחוב הברוש".

השם הבא ברשימת התפוצה הוא "רחוב ירושלים" ואחריו נפוצים רחובות על שם מנהיגים ציוניים מהעת החדשה. הקבוצה הבאה בתפוצתה היא קבוצת שמות מלכי ישראל מימי בית ראשון.

הספירה לעיל אינה כוללת רחובות כפולים או משולשים באותה עיר כדוגמת חיפה שעל שמו של הרצל, למשל, קרויים שלושה רחובות שונים ובתל אביב, כאמור, שני רחובות על שם ביאליק. כמו כן הספירה לעיתים מטעה מאחר שרחובות כ"הנשיא" או כ"חיים" אינם "נספרים" כרחובות על שם האישים המונצחים בהם.

שמות ייחודיים

בתל אביב סמוכים זה לזה הרחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. סמטאות אלה נבנו על ידי מאיר גצל שפירא (על-שמו קרויה שכונת שפירא, שאף אותה בנה). שפירא רצה שאחת משתי הסמטאות תיקרא על-שמו, אך ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, התנגד לכך, משום ששמר את השם "רחוב שפירא" לרחוב אחר, שבו עמד להיבנות בית הקרן הקיימת לישראל - ארגון שמייסדו הוא צבי הרמן שפירא. כתוצאה מכך ניתנו לסמטאות שמות סתמיים, הם השמות המייחדים אותן עד היום.

רחוב מעג"ל ברמת גן, הוא ראשי תיבות של "משקי עזר, גנים למופת" - חזונם של מייסדי העיר. בעפולה ישנו רחוב הקרוי "פרסה" משום שהוא מתעקל בצורת פרסה; כך גם רחוב הפרסה בתל אביב, ברמת גן ובהוד השרון.

לעיתים ניתנים שמות ייחודיים על מנת שלא לבלבל עם שמות רחובות דומים. לדוגמה, שמותיהם של הרמב"ם והרמב"ן נשמעים דומים מאוד ועלולים להטעות. הרחובות בתל אביב ובירושלים להנצחת שני האישים קיבלו שם ייחודי: בתל אביב הרחוב על שם הרמב"ן נקרא "רחוב נחמני" על מנת שלא לבלבל עם רחוב רמב"ם ואילו בירושלים הוקמה בתקופה המקבילה שכונת רחביה בה נעשה ההפך: רחוב רמב"ן ובמקביל אליו שדרות בן מימון על שם הרמב"ם. באופן דומה, שדרה חדשה בירושלים שביקשה להנציח את הנשיא חיים הרצוג, נקראה "שדרות הנשיא השישי", כדי למנוע בלבול עם "שדרות הרצוג" הוותיקה, על שם אבי הנשיא, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכן רחוב בירושלים שנקרא על שמו של הרב צבי יהודה קוק נקרא בשם "רחוב הרב צבי יהודה" על מנת שלא לבלבל בינו לבין "רחוב הרב קוק" הנקרא על שם אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

שם ייחודי נוסף הוא שמן של שדרות ח"ן בתל אביב שהן ראשי תיבות שמותיו הפרטיים של חיים נחמן ביאליק בעוד שישנו בעיר גם רחוב ביאליק בו נמצא ביתו. בנוסף ישנה במרכז שכונת פלורנטין בעיר סמטה ששמה "אלוף בצלות" על שם אחת מיצירותיו.

ב-26 ביוני 2013 החליטה מועצת העיר אור יהודה, בהמלצת ראש העירייה דוד יוסף, לקרוא לרחוב בעיר בשם "באלי". בכתב אישום שהוגש כעבור שנתיים נגד ראש העירייה, נטען שהציע שם זה בהיותו שם החיבה של המאהבת שלו[5]. [דרושה הבהרה]

Yavne-hanegev
רחוב יבנה ברמת השרון הוא רחוב הנגב בהרצליה

רחובות בעלי שני שמות

רחובות רבים הנמצאים בגבול בין ערים שונות, זוכים לשני שמות, אחד מעיר זו ואחד מעיר זו. כך למשל, הרחוב שנמצא בגבול הרצליה-רמת השרון קרוי "רחוב אמנון ליפקין שחק" בצדו שבהרצליה ו"רחוב יבנה" בצדו שברמת השרון; והרחוב שעל גבול רמת גן-בני ברק קרוי "דרך ששת הימים" בצד של בני ברק ו"דרך אבא הלל" בצד של רמת גן. גם בכבישים ישנה תופעה דומה, כאשר קיים קטע כביש המשותף לכביש 6 ולכביש 1.

מבנה שם הרחוב

שם הרחוב יכול להכיל אחת מהקידומות הבאות: רחוב, סמטה (למשל: סמטת רחל ברמת-גן), שדרת או שדרות (למשל: שדרות הנשיא בחיפה), משעול (למשל: משעול הגבורה בירושלים), דרך (למשל: דרך אלנבי), מבוא (למשל: מבוא אבא ברדיצ'ב בירושלים).

החלפת שם הרחוב

Herzl-Shach
החלפת שם הרחוב: על חנות ברחוב הרב שך בבני ברק עדיין מופיע שמו הקודם של הרחוב, רחוב הרצל
Chancellor
שלט רחוב מקורי מימי המנדט: רחוב צ'נסלור ששמו כיום רחוב שטראוס

לעיתים מוחלף שמו של הרחוב. לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון הוחלף שמן של שדרות קרן קיימת בתל אביב, שבהן עמד ביתו של בן-גוריון, לשדרות בן-גוריון (והשם רחוב קרן קיימת ניתן לרחוב רשפון). סערה ציבורית התעוררה כאשר בבני ברק הוחלף שמו של רחוב הרצל (ליתר דיוק: שם מחצית של הרחוב) לרחוב הרב שך, משום שצעד זה נחשב לפגיעה בכבודו של הרצל. בעקבות אירוע זה תוקנה פקודת העיריות[6], ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך.

עם קום המדינה, הוחלפו שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הוחזר שמו של רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס (שנקרא עוד קודם להחלפתו לצ'נסלור על שמו של נתן שטראוס), רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב מליסנדה הפך לרחוב הלני המלכה ורחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך. בשנות ה-70 הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בחיפה ל"שדרות הציונות", בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות וכך קרה גם לרחובות שנקראו על שם האו"ם בירושלים (בשכונת קריית היובל) ובתל אביב.

גם בתל אביב הוחלפו שמותיהם של רחובות רבים, כשעד היום הוחלפו שמותיהם של למעלה ממאתיים רחובות[7].

המקרה המצוי ביותר של החלפת שם רחוב הוא כשרשויות, שיש בהן מספר רחובות ששמם זהה, מתאחדות. אז הרשות המאוחדת חייבת להחליף את השמות כדי שלא יהיה בה יותר מרחוב אחד עם אותו השם. כך כשתל אביב התאחדה עם יפו, שונה שמן של שדרות המלך ג'ורג' לשדרות ירושלים מפני שכבר היה בתל אביב רחוב המלך ג'ורג' (היה בה גם רחוב ירושלים, והוא שונה לשדרות הר ציון). מקרה דומה היה בשכונת בית וגן בירושלים, בה היה רחוב הרב קוק כאשר הייתה נפרדת משאר חלקי ירושלים, אולם כשהיא אוחדה עם שאר חלקי העיר הוחלף שם הרחוב ל"רחוב בית וגן" על מנת למנוע כפילות עם רחוב הרב קוק הנמצא בשכונת גאולה על יד הבניין הישן של ישיבת מרכז הרב. החלפה דומה נעשתה ב"רחוב הרב יעקב מאיר" בשכונה (על שם הרב יעקב מאיר), שהוחלף ל"רחוב הרב עוזיאל" (על שם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) כדי למנוע כפילות עם רחוב הרב מאיר בשכונת זיכרון משה.

שמן של שדרות ירושלים הוא דוגמה להחלפת שם רחוב בעקבות החלפת שלטון: בהתחלה, בזמן השלטון העות'מאני בארץ ישראל, נקראו השדרות ע"ש המושל של סוריה וא"י ג'מאל פחה ואילו בזמן המנדט הבריטי נקראו השדרות ע"ש המלך ג'ורג'.

שמות במגזר הלא-יהודי

ביישובים הערביים בישראל, כמו גם ביישובי מיעוטים אחרים, לא נהוגים שמות רחובות. מקצתם קרויים על שם אישים ערביים, אך רוב הרחובות הם חסרי שם או ממוספרים. כך לדוגמה הרחובות הראשיים בדאלית אל-כרמל נקראים '1', '2'. במספר יישובים מעורבים ניתנו שמות רחובות על שם אישים יהודים גם באזורים שבהם חיה אוכלוסייה ערבית, בהם רחוב חיים ויצמן בעכו, ורחובות נוספים ביפו, רמלה ועוד. בכפר כמא הרחובות קרויים על שמם של השבטים הצ'רקסיים וכן על אתרים חשובים במולדת הצ'רקסים בקווקז.

King George

שלט רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב שנקרא על שם מלך בריטניה בתקופת המנדט

Shelet Rehov 2

שלט ובו בנוסף לשם הרחוב גם פרטים בסיסיים על האישיות שעל שמה נקרא הרחוב. מתחת לשם הרחוב מופיע מספר הבית

Shelet Rehov 3

שלטים מוארים (עמודור) בפינת הרחוב

Shelet Rehov 4

שלט רחוב עשוי עץ

Ibn Sina street, Jaffa

רחוב על שם הפילוסוף והמדען המוסלמי אבן סינא בשכונת עג'מי ביפו. דווקא בשלט זה הכיתוב הוא בעברית ובאנגלית בלבד.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מעוז עזריהו, על שם ­- היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
  • ד"ר א. פוירשטיין, אנציקלופדיה של אישים שרחובות ערינו נקראים על שמם, הוצאת "בצלאל", 1959 .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד אסף‏, שדרות הנשיאים: רחובות בכפר חב"ד, בבלוג "עונג שבת", נובמבר 2017
  2. ^ מדריך הרחובות - ב - ג באתר עיריית תל אביב-יפו
  3. ^ אלי אלון, על הנצחת אישים בעודם בחיים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 בנובמבר 2014
  4. ^ רחוב הזית - הרחוב הכי פופולרי, חברת "מפה", 2006
  5. ^ גלי גינת‏, ראש עיריית אור יהודה קרא רחוב בעיר על שם המאהבת שלו, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2015
  6. ^ ס"ח 1816 מיום 23.12.01.
  7. ^ ראו כאן את רשימת הרחובות בתל אביב ששמותיהם הוחלפו במהלך השנים.
גאוגרפיה תרבותית

גאוגרפיה תרבותית הוא אחד מתחומי החקר של הגאוגרפיה האנושית העוסקת באנשים ומקומות.

השומר

"השוֹמֵר" היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל שפעל בשנים 1909–1920. הארגון הוקם על ידי אנשי ארגון בר גיורא, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה", כלומר, לימוד עבודת האדמה והמלאכות בכל ענף ומקצוע והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים. בשיא פעילותו, בשנת 1913, מנה הארגון כ-100 חברים וכ-300 שכירים יהודים, וריכז את השמירה ב-13 מושבות בארץ ישראל. לאחר פירוק "השומר" בשנת 1920, השתתפו חברי הארגון בהקמת "ההגנה" גדוד העבודה, מחתרת הקיבוץ החשאי ותרומתם ניכרה בהקמת הפלמ"ח, וצבא ההגנה לישראל. לארגון "השומר" חלק במורשת הציונית בשל עקרונות 'כיבוש העבודה' וככוח מגן בהקמת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

רחוב

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב (הוא מהווה כביש), ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר.

המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים.

במקור משמעות המילה רחוב וכיכר היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

רחוב ירושלים (חיפה)

רחוב ירושלים הוא רחוב בשכונת הדר הכרמל בחיפה. הרחוב נמתח בין היציאה מהטכניון הישן לרחוב בלפור לגן בנימין וחוצה את רחוב הלל יפה ורחוב חיים. בתקופת העלייה החמישית השתכנו ברחוב רופאים רבים וכן אנשים מכל גוני הקשת הפוליטית של אותה תקופה - לעיתים אף באותו בניין. בעבר נחשב ליוקרתי והתגוררה בו עלית החברה היהודית כאבא חושי, אוריאל שלון ושלמה זלמן נתנזון, אך עם השנים הרחוב, בדומה לתהליך שעברו שאר חלקי השכונה באמצע המאה ה-20, ירד מגדולתו. הרחוב כמתחם ורבים מבתיו מוגדרים כמבנים לשימור.

רחובות תל אביב-יפו

בעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובישראל כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון דיזנגוף, שינקין או אלנבי. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.

ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.

שלט רחוב

שלט רחוב הוא סוג של תמרור המשמש לזיהוי כבישים ורחובות, בדרך כלל עבור כבישים שאינם נחשבים לאוטוסטרדות. ניתן למצוא שלטי רחוב בצמתים, בדרך כלל בזוגות המאפשרים זיהוי הרחובות משני מעברי הכביש והמדרכה. שלטי רחוב מודרניים מורכבים על עמודי חשמל או על עמודים שנוצרו על מנת שיורכבו עליהם השלטים. כן ניתן למצוא אותם תלויים מעל צמתים בעזרת תומכת ממעל כמו חוטים או על פילונים. עד לסביבות 1900, שלטי הרחוב היו לעיתים קרובות מורכבים על פינות של מבנים, או אפילו מסותתים במהלך הבנייה, ורבים משלטי הרחוב המיושנים עדיין קיימים בשכונות ותיקות.

שמות יישובים בישראל

האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת. יישובים מסוימים הם בני אלפי שנים, והם נקראים על שם אלים כנענים, כגון ירושלים, בית שמש ובית אל, ערים עתיקות אחרות קיבלו את שמן ממילים בשפות כנעניות, כמו סח'נין וערים ויישובים אחרים קיבלו את שמם מהשפה הערבית, כמו רמלה, ראש העין ואום אל פחם. ערים חדשות, רובן ככולן הוקמו על ידי התנועה הציונית בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, נקראו על שם אישים חשובים כגון בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי ושמואל פינלס, נשיא הקונגרס הציוני הראשון. יישובים חדשים אחרים שקמו, כקריית אונו, דימונה וערד נקראו על שם ערים עתיקות שחרבו ואילו מקורות שמות אחרים הם בפסוקים בתנ"ך כגון ראשון לציון ופתח תקווה. במדינת ישראל המודרנית, ועדת השמות הממשלתית היא הגוף המופקד על אישור שמותיהם של יישובים חדשים.

שמות רחובות בירושלים

ירושלים היא מן הערים הגדולות והעתיקות שבמדינת ישראל ויש בה רחובות רבים ששמותיהם ניתנו ונשתנו בתקופות שונות על פי אופנות שונות. שמות הרחובות הם גם סיבה למחלוקות ולמריבות מעת לעת.

שמות רחובות בתל אביב-יפו

רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל. מלבד רחובות על שם אישים הקשורים בתולדות העיר בעיר מספר רחובות ידועים בעלי שמות ייחודיים ויוצאי דופן או רחובות עם סיפור מיוחד סביב שמם.

שמות הרחובות נקבעים על ידי ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו המחליטה במקביל גם על שמות כיכרות, גנים, גשרים ועוד.

באזור יפו, בה מתגוררים תושבים ערבים רבים, התגלעה לאורך השנים מחלוקת בנוגע לחלק משמות הרחובות ותושבים ערבים מעוניינים לשנותם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.