שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, -ἐκ = מן) על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

שמות
Rembrandt - Moses with the Ten Commandments - Google Art Project
משה שובר את לוחות הברית, לפי רמברנדט
שפה עברית
תקופה היסטורית לידת משה עד הקמת המשכן
מספר פרקים 40
סדרת ספרים התורה
הספר הקודם בראשית
הספר הבא ויקרא
דמויות מרכזיות משה, מרים, אהרן

נושאים מרכזיים על פי פרקים

עם ישראל במצרים (פרקים א-יא)

בתחילת הספר מובא קישור אסוציאטיבי עם סוף ספר בראשית, על ידי מניית בני ישראל היורדים מצריימה. אחר כך מספר הכתוב על השינוי הדרסטי ביחס של המצרים לבני ישראל – מאורחים רצויים הם הופכים לעבדים. מתוך עם-העבדים צומח מנהיג ושמו משה, הגדל בבית פרעה, מלך מצרים.

משה יוצא ורואה את שעבוד אחיו. כאשר הוא מבחין במצרי המכה איש עברי – הוא הורגו, וכשהוא רואה איש עברי מכה איש עברי, הוא מדבר עימו. הדבר נודע לפרעה ומשה בורח למדין, דרך מדבר סיני, אזורים בהם הוא עתיד להוביל את עמו. במדין הוא מסייע לבנות הכהן הגדול ואף נישא לאחת מהן, ועובד כרועה צאן. בצאתו למדבר הוא רואה סנה בוער ואינו אוכל (-מתכלה), וכאן מתגלה אליו האלהים ומצווה עליו ללכת לפרעה ולשחרר את בני ישראל.

משה אכן מתחיל בפעולת-חילוץ גדולה, ביחד עם אחיו הגדול אהרן, ומייצג את בני ישראל בשאיפתם לצאת ממצרים. פרעה מקשה את ליבו, ומשה מאיים עליו שאם לא יישלח את בני ישראל ממצרים, יבואו עליו מכות קשות.

האל אכן מנחית מכות קשות: היאור הופך לדם, הארץ מתמלאת צפרדעים, כינים פולשות לבתי-המצרים, חיות טורפות באות על הארץ, הדבר מפיל את מקניהם, שחין ואבעבועות פורחים על גופם, ברד יורד והורס את יבולם, הארבה תוקף את יבוליהם, חושך פוקד את הארץ ולבסוף – בכורי המצרים נהרגים. בכל המכות, בני ישראל, שישבו בארץ גושן, כמעט ולא סבלו.

יציאת מצרים (פרקים יב-טו)

פרעה משחרר את בני ישראל, אולם אחר כך מתחרט ורודף אחריהם. הם מגיעים לים סוף וחוצים אותו בדרך ניסית. במהלך ההכנות ליציאת מצרים, האל מעביר לבני ישראל, על ידי משה, את מצוות חג הפסח, שנקראת כך על שום שהאל פסח (או דילג) על בתי בני ישראל, והרג רק את בכורות מצרים. מצווה נוספת הקשורה לפרשייה זו היא 'פדיון הבכור' (הניפדים משום הצלתם במכה זו). גם איסור אכילת חמץ בפסח נאמר באותו הקשר, וטעמו הוא החיפזון המתואר של יציאה מהירה זו. מיד כשעברו בני ישראל את הים הם פצחו בשירה הידועה כ'שירת הים'.

הנדודים במדבר וקבלת התורה (פרקים טז-כ)

מיד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. פה נפתחת מערכת סבוכה של חששות של העם היוצא לסמוך על משה ועל השגחתו של האל, מה שמצריך התערבות ניסית כמעט של האל - ואת משה כמתווך. כשמגיעים בני ישראל לרפידים, העם שוב צמא ומשה מכה את הסלע וגורם לו להוציא מים.

בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ושמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו. בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות. התורה לא מסתיימת באקט היתגלותי זה, ומשה מתבקש לשהות זמן רב במחיצתו של האלהים, כדי להביא את מערכת החוקים המסועפת, הנקראת "תורת-ישראל". רבים מחוקים אלה מופיעים בפרקים שמיד אחרי "מתן תורה". במסגרת זו אף מוזכר ספר נוסף שמשה קיבל, (או כתב) - "ספר הברית".

מערכת המצוות (פרקים כא-כד)

משה מוסר לבני ישראל את מערכת מצוות-התורה שעליהם לקיים. במצוות אלה כלולים בין השאר דיני עבדות, כיבוד הורים, דיני גניבה, נזיקין, שמירה על החלש, דיני משפט, שמיטה ועוד.

מצוות בניית המשכן (פרקים כה-לא)

משה מצטווה לבנות משכן, שבו ישכון האל. הוא מקבל את המידות והפרטים המדויקים של המשכן ושל כליו : ארון הברית, המנורה, המזבח, וכן בגדי הכהונה (הכוללים את החושן).

ישנו גם פירוט מלא אודות החומרים מהם אמורים להיעשות כל אלה. ישנו גם פירוט אודות הדרך להקדיש את הכהנים לעבודת המשכן, וכן פרטי הקרבנות ואופן הקרבתם (פירוט שיימשך וביתר-שאת בחומש הבא - ויקרא). נבחרים גם אנשי המקצוע האמורים להכין את המשכן ואת כליו - בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.

חטא העגל (פרקים לב-לד)

פרשיית חטא העגל מהווה סיפור שמסביר את שהותו הממושכת של משה על ההר. סבלנותם של בני ישראל פוקעת, ונטייתם להגשמתו של האל מביאה אותם ליצור צלם מזהב. משה נאלץ להענישם ו"מתן תורה" הראשון מאבד גם מתוקפו עקב שבירת הלוחות הראשונים. לאחר מאמצים רבים ממשיכים בהענקת התורה, המצוות וכן בהמשך בניית המשכן - על ידי בני ישראל. בין השאר מוזכרים פה הלוחות השניים מעשה-ידיו של משה, וכן התבלטותם של בני שבט לוי (שבט הכהנים), כנאמנים לדבר ה'.

בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)

משה מקהיל את העם ומבקש מהם לתרום זהב וכסף לצורך בניית המשכן. הכסף נאסף ובניית המשכן מתחילה על ידי בצלאל ואהליאב, בדיוק כפי שפורט למשה קודם. הפרק האחרון בספר מתאר את בניית המשכן עצמו והכנסת הכלים לתוכו.

מאורעות מרכזיים בסדר כרונולוגי

בספר שמות מסופרים אירועים מרכזיים בחיי עם ישראל בדרכו למימוש זהותו. ביניהם יש גם מאורעות קטנים. להלן טבלת זמנים (משוערת) של רצף המאורעות[1]:

המאורע זמנו השנה לבריאה
מגלות לגאולה ירידת 70 נפש למצרים ט"ו ניסן[2] ב"א רל"ח 2,238
מיתת יוסף (בן 110) - ראשון הנפטרים מבין בני יעקב 71 שנה לאחר הירידה למצרים ב"א ש"ט 2,309
מיתת לוי בן יעקב (בן 137) - אחרון הנפטרים - תחילת השעבוד[3] 22 שנה לאחר מיתת יוסף ב"א של"א 2,331
לידת משה יוכבד אמו בת 130 שנה - נולדה בכניסה למצרים ב"א שס"ח 2,368
מעמד הסנה ט"ו ניסן - שבוע ימים[4] ב"א תמ"ז 2,447
מכות מצרים תמוז - ניסן[5] ב"א תמ"ז - תמ"ח
2,447 - 2,448
יציאת מצרים ט"ו ניסן
מתן תורה הדרך להר סיני שבעה שבועות ט"ו ניסן-א' סיון
מעמד הר סיני ו' או ז' סיון[6]
משכן העדות משה על הר סיני - מצווה על עשיית המשכן ושאר מצוות ז'סיון - י"ז תמוז - 40 יום ב"א תמ"ח - 2,448
שבירת הלוחות חטא העגל ט"ז-י"ז תמוז
תפילה על החטא 40 יום
עליית משה לקבלת לוחות הברית א' אלול - י' תשרי
הריצוי על חטא העגל יום הכיפורים ב"א תמ"ט 2,449
בניית המשכן תשרי - אדר[7]
הקמת המשכן א' ניסן

חלוקת הספר לפי הרמב"ן

הרמב"ן מכנה את ספר שמות בתור "ספר הגלות והגאולה". במבוא לחומש שמות הוא כותב: "שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים, כפי שהיינו מצפים, או בהתגלות ה' לעמו בהר-סיני, ואף לא בכניסה לארץ-כנען. רק כאשר הייתה שורה שכינה במשכן העדות שבקרב בני-ישראל – אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתוארת בסיום ספר שמות.

בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, מעמד הר סיני, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל.

Ten Commandment made from Morano Glass at Kedumim Synagogue STIBEL
עשרת הדיברות- שיא החומש - בבית הכנסת "שטיבל" בקדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו (בוונציה)

וכך מתחלק חומש שמות לפי הרמב"ן:[1].

החלק הנושא התוכן פרשת השבוע הזמן
א. ישראל במצרים הגלות והיציאה לחרות שמות - בא 210 שנים
ב. מתן תורה ההכנות לקראתו, המעמד, המצוות שלאחריו בשלח - משפטים שבעה שבועות ט"ו
ניסן-ז' סיון
ג. המשכן
השראת השכינה
ציווי ה', בניית המשכן, הקמתו תרומה - פקודי עשרה חודשים
ז' סיון - א' ניסן
שנה שנייה

פרשיות החומש

בספר שמות אחת-עשרה פרשיות ואלו הן:

הפרשה תחילת הפרשה ופסוקיה מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה לפי ספר סדר הדורות לבריאת העולם התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה הפסוק הפותח בהפטרה
שמות "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"[8] קכ"ד - ויק"ח 2,238 209 גזירות המלך החדש, הולדת משה וחייו עד 80 שנה, שעבוד מצרים ובשורת הגאולה הגאולה העתידה :ספר ישעיה[9], - ספר ירמיהו[10] - ספר יחזקאל, ט"ז "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה"
וארא "וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[11] קכ"א - גיבעו"ל 2,347 כארבעה חודשים הבשורה לגאולה, יחוסם של המנהגים, בבית פרעה, המכות: דם, צפרדעים, כנים, ערוב, שחין וברד קיבוץ גלויות - ספר יחזקאל[12] "כֹּה-אָמַר אֲד' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב"
בא "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ"[13] ק"ה - ימנ"ה 2,348 חודש וחצי או שלושה לקראת יציאת מצרים, המכות האחרונות: ארבה, חושך ומכת הבכורות, קידוש החודש, פסח מצרים, פסח דורות, יציאת מצרים ומצוות ראשונות לעם גורלה של מצרים - ספר ירמיהו[14] "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בשלח "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם"[15] קי"ו - סנא"ה 2,348 שבועות ההכנות למסע, רדיפת המצרים, קריעת ים סוף, שירת הים, מרים הנביאה, פרשת המן, מתקפת עמלק שירת דבורה - ספר שופטים[16] "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא"
יתרו "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה..."[17] ע"ב - יונד"ב 2348 שבוע יתרו הביא למדבר סיני את משפחת משה, הציע לו את ארגון מערכת השפיטה, חנייה מול הר-סיני, מעמד הר סיני, קבלת עשרת הדברות ואופן בניית מזבח האדמה חזיון הנביא - ספר ישעיהו[18] "בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹ ישֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל".
משפטים "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"[19] קי"ח - עזיא"ל 2348 לא ידוע דיני: עבד עברי, אמה עבריה, רוצח, חובל, אבות נזיקין, דיני שומרים, מפתה בתולה, ציעור אלמנה ויתומים, דיני הלוואה ומשכון, אונאת הגר, שלוש הרגלים - מ"ג מצוות ספר ירמיהו - שחרור העבדים בימי ירמיהו הנביא[20] "הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת- הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר"
תרומה "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה.."[21] צ"ז - יעי"ז 2348 לא ידוע מרכיבי התרומה, עשיית כלי המשכן: ארון העדות, שולחן הפנים ומעשה המנורה. בניית אוהל המשכן - בניית קרשי המשכן ואדניו, הפרוכת וחצר המשכן בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך - ספר מלכים[22] "וַה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"
תצוה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[23] ק"א - מיכא"ל 2348 לא ידוע שמן למאור, בגדי כהונה: האפוד, החושן משפט, המעיל, הציץ ושאר הבגדים. קידוש המשכן, קרבנות המילואים, קידוש הכהנים, אכילת בשר הקדשים, קידוש המזבח, קרבן התמיד והשראת השכינה חנוכת כהני בית המקדש לעתיד לבוא - ספר יחזקאל[24] "אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם"
כי תשא "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..."[25] קל"ט - חננא"ל 2348 לא ידוע מחצית השקל, הכיור, משיחת המשכן, הכנת קטורת הסמים, בוני המשכן, השבת, חטא העגל, שבירת לוחות הברית, כבוד ה', לוחות משניים, כריתת ברית, שלש רגלים אליהו הנביא נשלח להר סיני - ספר מלכים[26] "וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל-אֵלִיָּהוּ..."
ויקהל "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."[27] קכ"ב - סנוא"ה 2349 חודשים אחדים אזהרה על השבת, איסוף התרומות למשכן, עשיית יריעות המשכן, הכיסוי, העמודים, הפרוכות, הארון, השולחן, המנורה והמזבחות בניית כלי בית המקדש בימי שלמה המלך - ספר מלכים א'[28] "וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת..."
פקודי "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..."[29] צ"ב 2349 סיום א' בניסן סיכום השימוש בתרומות, עשיית האפוד, החושן ושאר בגדי הכוהנים, סיום הצבת המשכן, משיחתו, הכהנים נערכים לעבודה, הכלים הוצבו, החצר נבנתה וכבוד ה' ירד על משכן אוהל מועד השלמת מלאכת בנית בית המקדש הראשון - ספר מלכים[30] "וַתִּשְׁלַם כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה'..."

לקריאה נוספת

  • J. Philip Hyatt, Exodus (NCBC; Grand Rapids: Eerdmans & London: Marshall,1971).
  • Martin Noth, Exodus (OTL; London: SCM, 1962.) William C. Propp, Exodus (AB; New York: Doubleday, 2006).

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים
  2. ^ שמות רבה י"ח, י"א
  3. ^ רש"י ו',ט"ו
  4. ^ סדר עולם רבה ה'
  5. ^ הגהות יעב"ץ לסדר עולם רבה ו'
  6. ^ מסכת שבת פ"ח, ב'
  7. ^ מדרש תנחומא סוף פקודי
  8. ^ א',א'- ו',א'
  9. ^ כ"ז, כ"ח
  10. ^ א',ב'
  11. ^ ו',ג'-. ו',א'
  12. ^ כ"ח-כ"ה, כ"ח-כ"ד
  13. ^ י',א'- י"ג-ט"ז
  14. ^ מ"ו,י"ג-מ"ו-כ"ח
  15. ^ י"ג,י"ז-י"ז-ט"ז
  16. ^ ד',ד'-ה',ל"א
  17. ^ י"ח,א' - כ'-כ"ג
  18. ^ ו'א'-ז'-ו'
  19. ^ כ"א,א'-כ"ד,י"ח
  20. ^ ל"ד,ח'-כ"ב
  21. ^ כ"ה,א'- כ"ז-י"ט
  22. ^ א', ה', כ"ו- ו', י"ג
  23. ^ כ"ז,כ'-ל',י'
  24. ^ מ"ג, י'-כ"ז
  25. ^ ל',י"א-ל"ה,א'
  26. ^ י"ח,א'- מ"ה
  27. ^ ל"ה,א'-ל"ח,כ'
  28. ^ ז',מ' - נ' מנהג הספרדים והאיליאני ז',י"ג- כ"ו
  29. ^ ל"ח,כ"א - מ',ל"ח
  30. ^ א',ז',נ"א-ח',כ"א
GBIF

GBIF (בעברית: מתקן המידע העולמי למגוון הביולוגי, באנגלית: Global Biodiversity Information Facility) הוא ארגון בינלאומי המתמקד ביצירת נתונים מדעיים על המגוון הביולוגי הזמין דרך האינטרנט באמצעות שירותי אינטרנט.

הנתונים ניתנים על ידי מוסדות רבים מרחבי העולם; ארכיטקטורת המידע של GBIF הופכת נתונים אלה לזמינים וניתנים לחיפוש באמצעות פורטל יחיד. הנתונים הזמינים באמצעות פורטל GBIF הם בעיקר נתוני הפצה על צמחים, בעלי חיים, פטריות ומיקרובים עבור העולם, ונתונים שמות מדעיים לכל יצור חי.

MusicBrainz

MusicBrainz הוא מאגר מידע מוזיקלי אינטרנטי, שמבוסס על קוד פתוח.

האתר מכיל מידע על אמנים: זמרים, זמרים יוצרים, הרכבים מוזיקליים ומוזיקאים, תקליטיהם ושיריהם ועל היחסים ביניהם. המידע על האלבומים מכיל את כותרות האלבום, שמות השירים ואורכם. המידע באתר מתוחזק על ידי עורכים מתנדבים. כמו כן, המידע על התקליטורים כולל גם תאריכי הוצאה, מקומות הפצה ומספרי זיהוי של התקליטורים.

נכון ל-9 ביולי 2016 האתר מכיל מידע על 1,094,897 אמנים, 1,636,741 אלבומים ו-20,509,451 שירים.

אייר

אִיָּר הוא חודש בלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.

על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.

גרמנית

גרמנית (Deutsch (מידע • עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם. היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.

במשנה ובתלמוד מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים בסדר מועד.

חודש

חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ. בלוחות שנה אשר אינם מבוססים על מחזור הירח, חודש הוא חלוקת משנה שרירותית של השנה, אם כי לרוב הוא נמשך מספר ימים הדומה לשל חודש ירחי. בחלק גדול מן התרבויות, מאחר שחודש נמשך כ-30 יום ואילו שנה נמשכת כ-360 יום, ישנם שנים עשר חודשים בשנה אחת.

לטינית

לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי, האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום (כיום, מחוז לאציו באיטליה), אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית, הופצה הלטינית באמצעות כיבושי הקיסרות לכל רחבי האימפריה. הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים ניסיונות להחיות אותה.

מהלטינית המדוברת המכונה וולגרית ("עממית"), שהפיצו המתיישבים והחיילים הרומאים בשטחי האימפריה, התפתחו כל השפות הרומאניות המודרניות, בהן רומנית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית וצרפתית. כיום לטינית היא השפה הרשמית בקריית הוותיקן והשפה הרשמית של הכנסייה הקתולית בכלל. גם כשחדלה להיות שפה מדוברת, הוסיפה לשמש בכתיבת ספרות משפטית, מדעית ודתית, ולצורכי תקשורת בין מדינות שונות באירופה, ולמעשה הייתה הלטינית ללינגואה פרנקה בקרב החוגים המשכילים באירופה של ימי הביניים.

השפעת הלטינית עדיין ניכרת בתחום הרפואה, האסטרונומיה ובתחומי מדע אחרים. כמו כן, מילים לטיניות חדרו לאוצר המילים של שפות רבות, והקבלות רבות בינה לבין האנגלית, בעיקר מונחים מדעיים וטכנולוגיים. בחלק מארצות אירופה השפה הלטינית עדיין נלמדת בבתי הספר, אם כי נוהג זה הולך ונעלם. באוניברסיטאות ברחבי העולם (בהן בישראל) מקובל להקדיש ללימודי לטינית ויוונית עתיקה חוג מיוחד במסגרת מדעי הרוח, המכונה לימודים קלאסיים.

ניסן

ניסן הוא חודש בלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.

בחודש זה יש 30 ימים.

ספרדית

ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם. ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית.

בשלוש מדינות אנגלופוניות, בקנדה האנגלופונית, הממלכה המאוחדת ואירלנד שמרה השפה הצרפתית על הזכות להיות השפה הנלמדת הראשונה ומקדימה בהרבה שפות אחרות. בארצות הברית ספרדית מקדימה את השפה הצרפתית.

השפה נלמדת כשפה שנייה עיקרית בחבל הסאר, כאשר צרפתית נלמדת מגיל הגן ומעל ל-43% מהאזרחים מסוגלים לדבר צרפתית.

קובץ בקרה משולב

קובץ בקרה משולב (בגרמנית: Gemeinsame Normdatei) או בראשי תיבות GND הוא קובץ בקרה בינלאומי המשמש לארגון שמות אישים, מילות מפתח וגופים משותפים מתוך קטלוגים. הוא משמש בעיקר עבור תיעוד בספריות ויותר ויותר גם על ידי ארכיון ומוזיאונים. קובץ זה יוסד ומנוהל על ידי הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek; בראשי תיבות DNB) בשיתוף פעולה עם מספר רשתות ספריות אזוריות באירופה דוברת הגרמנית ועם שותפים אחרים. בקובץ נעשה שימוש ברישיון Creative Commons Zero (או CC0).מפרטו של ה-GND מספק היררכיה של ישויות ראשיות ותתי-סיווגים, שהוא שימושי במיון ספרים בספריות, ויכולת גישה לזיהוי חד-משמעי של אלמנטים בודדים. הוא כולל בנוסף אונטולוגיה המיועדת לייצוג ידע ברשת סמנטית, הזמינה בפורמט RDF.קובץ הבקרה המשולב פורסם לציבור הרחב באפריל 2012, ומשלב את תוכנם של קובצי בקרה אלו, שהשימוש בהם נפסק:

קובץ בקרה שמי (Personennamendatei או בקיצור PND)

קובץ בקרה לגופים משותפים (Gemeinsame Körperschaftsdatei או בראשי תיבות GKD)

קובץ בקרה למילות מפתח (Schlagwortnormdatei או בראשי תיבות SWD)

קובץ כותר אחיד של ארכיון המוזיקה הגרמני (Einheitssachtitel-Datei des Deutschen Musikarchivs, או בקיצור DMA-EST)בזמן השקתו (החל מ-5 באפריל 2012), כלל המאגר של GND 9,493,860 קבצים, כולל 2,650,000 שמות אישים.

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский להאזנה (מידע • עזרה) רוסקי), שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. רוסית היא השפה הסלאבית המדוברת ביותר והשפה המדוברת ביותר באירופה, עם 277 מיליון דוברים, מתוכם 144 מיליון (נכון לשנת 2002) דוברים שבפיהם היא שפת אם, המצויים בעיקר בשטחי רוסיה, במזרח ומרכז אירופה (כולל המדינות הבלטיות), בקווקז ובמרכז אסיה, וכמו כן גם במדינות שדוברי השפה היגרו אליהן, בעת ההתפרקות של ברית המועצות ב-25 בדצמבר 1991.

הרוסית דומה בדקדוקה לאוקראינית ולבלארוסית – שתיהן התפתחו מהשפה הסלאבית המזרחית של ימי הביניים. השפה התקנית מבוססת על הלהג המדובר במוסקבה, שהפכה במאה ה-15 למרכז התרבות הרוסית. במאה השמונה עשרה חדרו לרוסית מילים לועזיות רבות עקב ההיפתחות להשפעת המערב שהוביל פטר הגדול. ברוסית נכתבת ספרות ענפה בנושאים מגוונים; כמה מן הסופרים והמשוררים הגדולים בתולדות הספרות יצרו ברוסית.

שוודית

שוודית (Svenska (מידע • עזרה)) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות. היא מדוברת בפי תשעה מיליון איש בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשוודיה. משנת 2009 היא הוכרה כשפה רשמית בשוודיה.

מלבד בשוודיה, מדוברת השוודית גם במחוז אולנד (Åland), השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של שישה אחוזים דוברי שוודית, וזו שפה רשמית ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שוודית.

השפה התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורווגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דובריה יכולים להבין דנית ונורווגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשוודית במבטאה. בימי הביניים עברה השפה שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה ה-16. ב-1786 נוסדה האקדמיה השוודית, שתפקידה לפקח על התפתחות השפה התקנית.

כשפה גרמאנית חולקת השוודית אוצר מילים נרחב גם עם הגרמנית ועם האנגלית. היא שאלה מילים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית (הגרמנית התקנית) במאות ה-16 וה-17, מהצרפתית במאה ה-18, ומהאנגלית במאה העשרים.

בדומה לרוב השפות הסקנדיביות, האותיות C,Q,W,X,Z מופיעות במילים שאולות בלבד, והאות G כמעט ואף פעם לא נהגית.

שם במה

שם במה הוא שם בדוי (ההופך לעיתים לשם הרשמי) המשמש שחקן, מוזיקאי, מתאבק או בדרן במקום שמו המקורי. יכולות להיות סיבות שונות לשימוש בשם במה. העיקרית בהן היא ששמו המקורי של השחקן אינו שיווקי במידה מספקת.

דוגמאות אחדות:

אמינם (מרשל מת'רס)

מרילין מונרו (נורמה ג'ין מורטנסן בייקר)

וודי אלן (אלן סטיוארט קניגסברג)

אלטון ג'ון (רג'ינלד קנת דווייט)

סקרילקס (סוני-ג'ון מור)

בוב דילן (רוברט אלן צימרמן)

ליידי גאגא (סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה)

צ'ארלי שין (קַרְלוֹס אְרְוִּין אֵסְטֵבֵז)

בונו (פול דייוויד יוסון)מעט יוצא דופן הוא השחקן ניקולס קייג', אשר נולד בשם ניקולס קופולה, ושינה את שמו בטרם זכה לפרסום, כדי שיתפרסם בזכות עצמו ולא בתור אחיינו של הבמאי הנודע פרנסיס פורד קופולה.

בשנות החמישים, בעת "ציד המכשפות" של הסנטור ג'וזף מקארתי, אשר רדף את מי שחשד בו כקומוניסט, ויצר "רשימה שחורה" של אנשים החשודים כקומוניסטים או כבעלי קשרים לקומוניזם, בה היו רשומים רבים מבמאי ותסריטאי הוליווד, עבדו רבים מהם תחת שם בדוי, על מנת שניתן יהיה להפיץ את הסרט שיצרו.

שם במה מיוחד במינו הוא "אלן סמית'י". זהו שם במה גנרי, שמאחוריו מסתתרים במאי קולנוע שסירבו מטעמים שונים (לרוב, אי-הסכמה עם האולפנים על עריכת הסרט) להזדהות כבמאים של סרט מסוים. מאז שנת 2000 אין איגוד במאי הקולנוע האמריקני מאפשר עוד שימוש בשם זה, לאחר שה"סוד" נחשף לציבור הרחב.

שימוש בשם במה נפוץ מאוד בעולם הבידור למבוגרים. שחקנים ושחקניות פורנו משתמשים בשם במה כדי לשמור על פרטיותם, כאשר השם האמיתי של רובם לא נחשף בפומבי. שימוש בשם במה נפוץ גם בקרב חשפניות ודוגמניות עירום.

שם מדעי

שם מדעי (באנגלית: Binomial nomenclature; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים בביולוגיה.

השיטה מבוססת על שימוש בלטינית (מודרנית ומדעית), ולכן זכה הכינוי "שם לטיני" לפופולריות. מאידך, "שם מדעי" הוא המינוח המועדף על ידי אנשי המקצוע. בשיטה זו נזנח השימוש בטקסונומיה בת שבע הקטגוריות (ממלכה-מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה-סוג-מין), לטובת שיטת שיום בת שתי מילים. המילה הראשונה בשם מייצגת את הסוג, והשנייה את השם הייחודי. לדוגמה, שם סוג האדם הוא Homo והשם הייחודי הוא sapiens, לכן נקרא מין בני האדם Homo sapiens. כמוסכמה, יתחיל השם הראשון באות רֵישִׁית, בעוד השני יצוין תמיד באות קטנה (גם אם מקורו בשם של אדם או מקום).

נהוג להשתמש באותיות מוטות לציון סוגים וסיווגים נמוכים יותר, ובכתיב רגיל לציון משפחות ומעלה. ניתן לסווג גם תת-מינים תוך שימוש בשם בן שלוש מילים.

שם משפחה

שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו. כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה. בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.

בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם. כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, last name משמש כמילה נרדפת לשם משפחה.

במדינות רבות באסיה ובאפריקה (וכן בהונגריה) שם המשפחה נכתב בהתחלה. סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.

במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסות לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר). תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד). השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים. חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.

בחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי. ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו[דרוש מקור].

בחברה הקוריאנית ישנם כ-286 שמות משפחה בלבד. כמו כן, נשים קוריאניות נוהגות לשמור על שם המשפחה שלהן ולא משנות אותו לאחר נישואיהן.באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא השם הפרטי של האב בתוספת הסיומת "סון" (לבנים) או "דוטיר" (לבנות).

יהודים רבים שעלו לארץ ישראל עברתו את שמם.

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות. המונח "שם עט" בעברית הושפע מהביטוי "Pen name" באנגלית, ומ-"Nom de plume" בצרפתית. בצרפתית קרוי מושג זה גם בשם "Nom de guerre".

תקן בינלאומי למזהי שמות

תקן בינלאומי למזהי שמות (אנגלית: International Standard Name Identifier; בראשי תיבות ISNI) הוא מזהה שנוצר עבור דמויות ציבוריות בתחום המדיה כדוגמת ספרות, יצירה טלוויזיונית, ומאמרי עיתונות. המזהה מורכב מ-16 ספרות המוצגות לעיתים בארבעה מקטעים.

התקן פותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תחת טיוטת תקן בינלאומי 27729. התקן הסופי פורסם ב-15 במרץ 2012. הוועדה הטכנית ה-46 של ISO, ועדת משנה 9 (TC 46/SC 9) היא האחראית לפיתוחו.

ISNI יכול לשמש להבדלה בין שמות שעלולים לראותם כזהים, ולקשר בין מידע הנוגע לשמות, ומשמש בכל קבוצות המדיה.

ספרי התנ"ך
תורה בראשית • שמות • ויקראבמדברדברים YanovTorah
נביאים יהושעשופטיםשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')ישעיהוירמיהויחזקאלתרי עשר (הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקצפניהחגיזכריהמלאכי)
כתובים תהיליםמשליאיובשיר השיריםרותאיכהקהלתאסתרדניאלעזרא ונחמיהדברי הימים (א' וב')
ספרי הברית הישנה
החומש בראשית • שמות • ויקראבמדברדברים Westminster Psalter David
ספרות ההיסטוריה יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזראנחמיהטוביהיהודיתאסתר ספר מקבים א-ב-ג-ד
ספרות החכמה איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל
נביאים קטנים הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי

ברקע ירוק - מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ברקע סגול - מצוי רק בקאנון האורתודוקסי.

הברית החדשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.