שמועה

שמועה היא ידיעה לא-מאומתת המועברת באופן לא-פורמלי בתחומי חברה מסוימת. שמועה נוצרת כאשר לא קיימת מערכת תקשורת מדויקת, מלאה או אמינה מספיק בנוגע למידע המועבר.

המאפיין החשוב ביותר של שמועה הוא היותה ניתנת לעיוות בהתאם לנטיות הפרטים המעבירים אותה. לרוב נפוצות שמועות בנושאים ובמצבים טעוני-רגש, גורם המגביר את סילוף השמועה.

שמועה היא אחת מדרכי התקשורת בחברת המון. הדרך הבסיסית להפצתן של שמועות היא העברתן מפה לאוזן, וגם בדרך זו זוכה שמועה מרגשת לתפוצה רחבה. ניצול אמצעי התקשורת להפצתה של שמועה מגביר כמובן את מהירות הפצתה. בין שלל האפשרויות שפתח האינטרנט, נכללת גם היכולת להפצה נרחבת ובלתי מבוקרת של שמועות. הוצאת צו איסור פרסום, שמטרתו מניעת חשיפתו של מידע מסוים, גורמת לעיתים לגל שמועות המופצות ברשתות החברתיות. ב-2016 נערך בישראל ניסוי שהדגים כיצד סיפורים מפוברקים זוכים לאמון ולתפוצה רחבה ברשתות החברתיות[1].

שמועות שווא במהלך ההיסטוריה

  • באחד הימים נתבשר הסופר מארק טוויין שהוא בר מינן ואפילו קיבל ידיעות עקשניות על המאורעות שהתרחשו בטקס לווייתו. הוא הגיב באומרו ש"השמועות על מותי היו מוגזמות למדי". בתקופתו, במאה ה-19, לא היה אפשר להפיץ שמועה שכזו ברבים. בישראל הודיע זלמן וינדר לכנסת, בשנת 1999, שחבר הכנסת אמנון רובינשטיין נפטר (במציאות, הוא עודנו חי), והודעת שווא זו הופצה בהמונים באופן היעיל ביותר שרק אפשר: מעל דוכן הנואמים ועל ידי היושב ראש אברהם בורג, בשידור ישיר בטלוויזיה.
  • לאחר מותו של הקיסר הגרמני, פרידריך ברברוסה (אדום הזקן), הופצה ברחבי גרמניה השמועה שעודנו בחיים למעשה והוא יושב ומחכה בארמונו לאיחוד הארץ. היו שתיארו כי בזמן ההמתנה החל מתארך זקנו האדמוני, עד שחדר מבעד לשולחן השיש שבחדרו.
  • לאחר נפילת הבסטיליה בשנת 1789 נפוצה בצרפת השמועה שכנופיה של שודדים איומים עוברת מכפר לכפר ובוזזת אותם. הכפריים אחוזי הבהלה שחששו כי לחמם ייגזל מהם, הצטיידו בנשק ובתחמושת והמתינו לשודדים שמיאנו להופיע (כי לא היו כאלה מעולם). שמועה זו מכונה "הפחד הגדול", ויש לה תרומה מכרעת להצלחת המהפכה הצרפתית בכך שהכפריים, שחששם היה כה גדול, סברו שהאצילים לא יוכלו בפעם הזו לסייע להם, כי הכנופיה היא מסוכנת ביותר ובמיוחד לבעלי הממון. לכן גם לא ביקשו עוד להסתתר תחת מחסה האצולה. במקום זאת, ניסו בכוחותיהם המשותפים להגן על רכושם מפני אימת השודדים, ובכך בעצם ביססו את עקרונות השיתוף, הצדק והאחווה בדמוקרטיה המתפתחת בארצם.
  • כאשר הועלה שמו של דן שומרון כמועמד למינוי לרמטכ"ל נפוצו שמועות כי הוא הומוסקסואל, לשם סיכול המינוי. ראש הממשלה, יצחק שמיר, הקים ועדה בדיקה שמטרתה אישוש או דחייה של השמועות בדבר נטייתו המינית של שומרון. השב"כ הפריך את השמועות, מה שסלל את הדרך למינוי שומרון כרמטכ"ל ה-13.[2]

מצבה הביטחוני המיוחד של מדינת ישראל והעובדה שלישראלים רבים יש מכרים קרובים במערכת הביטחון, הביאו לגלי שמועות במקרים רבים שבהם לא פורסם מידע רשמי. בסלנג העברי מיוחסות שמועות אלה לרב-סרן שמועתי. דוגמאות:

  • בעקבות גל שמועות בעקבות חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 פרסם דובר צה"ל השוללת שמועות אלה וקבע כי "המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה"ל ובקולו".[3]
  • בעקבות תאונת מסוק קרב שאירעה באוגוסט 2017 נפוצו שמועות שהרמטכ"ל נהרג בתאונה זו, ודובר צה"ל נאלץ לפרסם הודעה כי "השמועות אודות אישיות בכירה שנפגעה בתאונה לא נכונות ולא מבוססות".[4]

שמועות הזוכות לאישור

מידע שיש בו חדירה לפרטיות של ידוענים מופץ לעיתים כשמועה, ורק כעבור זמן זוכה לאישור.[5]

כאמור, בישראל נפוצות שמועות רבות העוסקות באירועים ביטחוניים. לצד שמועות שמתבררות כשמועות שווא, שמועות אחרות מתבררות כנכונות. דוגמה: במהלך מלחמת יום הכיפורים לא פורסמו שמות החללים במלחמה (פרסום רשמי של רשימת החללים המלאה ניתן רק כחצי שנה לאחר המלחמה). עם זאת, שמועות על חללים נפוצו בציבור.

ערב יציאת צה"ל למבצע צוק איתן" הופצה בקבוצות "ווטסאפ" וברשתות החברתיות השמועה שישראל עומדת לצאת למבצע רחב היקף ברצועת עזה, ושמו מבצע "צוק איתן". אמצעי תקשורת אחדים פרסמו הכחשה לשמועה, אך כעבור שעות אחדות התברר שהשמועה נכונה.[6]

שמועות בספרות

  • הסופר הרוסי ניקולאי גוגול, שחווה בצעירותו את השמועה העיקשת והאלמותית כמעט, כי נפוליאון מתהלך בקרב הציבור באין יודעין, עשה שימוש מרכזי בשמועות בשתיים מן המעולות שביצירותיו:
    • שמועה שנפוצה בעיר כולה, כי צ'יצ'יקוב גמר אומר לחטוף את בתו של שר המחוז, הביאה אותו ליטול עמו את נפשותיו המתות ולהימלט משם. - נפשות מתות, חלק ראשון (1842).
    • שמועות סיפרו כי ראש העיר, הוא גם השופט, היה מתחפש לדמות אחרת בסיוריו בחבל ארצו, והיה רושם את מסקנותיו ביומנו כדי לתעד את תגובותיהן של הבריות במפגשן עמו, כחלק ממחקר שערך והיה מגחך לעצמו בקוראו את רשמיו בשובו לחיק מקורביו. - נפשות מתות, חלק שני, (לא פורסם).
    • הופצה שמועה בעיירה אחת, שהאדם הזר והמשונה שהופיע שם לפתע הוא המפקח מטעם הממשלה שכולם מצפים לבואו. השמועה גרמה לכך שיתקבל בכבוד מלכים בכל מקום אליו פנה, ואף זכה למנת שייחודים שאפילו הצאר לא היה זוכה לה, עד אשר הופיע המפקח האמיתי. - רביזור (1836).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רחלי רוטנר, נפלתם בפח: בשבועיים האחרונים שיתפתם בפייסבוק סיפורים מפוברקים, "Nexter", 7 במאי 2016
  2. ^ אמיר אורןרפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008
  3. ^ מתן חצרוני, שוב: שמועות שקריות על החטופים, "חדשות 2", 16 ביוני 2014
  4. ^ חוסר אחריות: השמועות ברשת "הרגו" את הרמטכ"ל, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2017
  5. ^ דוגמאות לכך הן השמועה על הריונה של רוסלנה רודינה, בת זוגו של הזמר אייל גולן [1] והשמועה על הריונה של הזמרת והשחקנית נינט טייב [2]
  6. ^ איתמר ב"ז, כפי שהוכחש אצלנו לראשונה, באתר העין השביעית, 8 ביולי 2014
1959 בישראל

בשנת 1959 בישראל חגגה המדינה הצעירה 11 שנים מיום עצמאותה. מספר אירועים בולטים אירעו ב-1959. מחד, חל שיפור במצב הכלכלי והופסקה מדיניות ה"צנע"; מאידך, מתחים חברתיים ועדתיים ומרירות על פערים מתגברים הובילו למהומות העדתיות הראשונות בישראל - אירועי ואדי סאליב. אירוע מרכזי נוסף הוא "ליל הברווזים", שמועה על גיוס מילואים של צה"ל (אשר מקורה בתרגיל) שנתפסה כהכנה למלחמה.

אינקיטאטוס

אִינְקִיטַאטוּס (בלטינית: Incitatus) היה סוסו האהוב של קליגולה, קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה. משמעות שמו בלטינית היא מהיר.

על פי ההיסטוריון קסיוס דיו, קליגולה נהג להזמין את אינקיטאטוס לסעודות רשמיות ונהג בו בכבוד רב, נהג להאכיל אותו שעורה מעורבת בפתיתי זהב והשקה אותו ביין מגביעי זהב. הוא אף נהג להישבע בחייו ובמזלו של הסוס והבטיח למנות אותו לקונסול, הבטחה שלא יצאה לבסוף אל הפועל בעקבות רציחתו של קליגולה בשנת 41. כמו כן הוא מדווח שקליגולה מינה אותו לכהן בחבר הכוהנים שהוא הקים לעצמו.ההיסטוריון סווטוניוס מספר שקליגולה סיפק לאינקיטאטוס אורווה משיש, אבוס משנהב, שמיכות סגולות ורסן מצופה באבנים יקרות. כמו כן סיפק לו בית מרוהט וחבר עבדים שנועדו לשרתו. קליגולה ציווה על חייליו לשמור על השקט בשכונה שבה אינקיטאטוס התגורר ביום לפני המשחקים כדי שלא יפריעו את מנוחתו ונהג לזמן אורחים בשמו לביתו. כמו קסיוס דיו, סווטוניוס מספר שקליגולה תיכנן למנותו לקונסול אולם בניגוד אליו הוא מסייג את הדבר באומרו שזאת שמועה.יש היסטוריונים מודרניים שמקבלים את התיאור במקורות העתיקים ורואים בכך עוד הוכחה לטירופו של קליגולה, אולם היסטוריונים כאנטוני בארט חולקים על הדימוי השלילי שניתן לקליגולה וטוענים שיחסו המיוחד לאינקיטאטוס נבע מחוש הומור שלא הובן כהלכה על ידי בני זמנו ואי ההבנה הזאת חדרה לספרי ההיסטוריה. דעה נוספת טוענת כי הסיפור הוא בדיה שנועדה להציג את קליגולה כאדם חסר כבוד למוסדות המכובדים ביותר (כמו הקונסולאט) וכפועל על פי גחמותיו האישיות, תיאור אופייני לעריצים.

דיני הראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין הפרוצדורלי העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר ל"כשרות", "קבילות" "משקלן של ראיות" ו"דיות ראיות" הבאות להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה במשפט, בדיון פלילי ובדיון אזרחי.

כללים אלו נועדו לקבוע כיצד מבררים עובדות, להבדיל מברור מחלוקות אחרות בהליכי משפט כמו פרשנות הדין, חומרת המעשה, רמת הענישה, פסיקה קודמת, כוונה פלילית ועוד. מטרתם להסדיר את הסוגיות השונות בהליך פלילי וגם אזרחי בהקשר לברור העובדות, כגון מי כשיר לעדות, אופן הגשת מסמכים הקלטות ותמלילים, מגבלות על עדות קטין או קרוב משפחה, כללים לביצוע חקירה ראשית ונגדית, עד עוין, עד מדינה, עד מומחה, הענקת חיסיון ומכלול הסוגיות המהוות את שגרת בירור העובדות במשפט.

כללי 'כשרות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו סוגי עדים, עדותם פסולה או כשרה בפני בית המשפט.

כללי 'קבילות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו עדויות יתקבלו בבית המשפט, כאשר הכלל הבולט היא כי "עדות שמיעה", לאמור, עדות שלא נתפסה בחושיו של עד אלא זה שמעה או הבינה מאחר פסולה כראיה לאמיתות תוכנה משום שהיא עדות לפי שמועה.

כללי 'משקל' הם מערכת הכללים החלה על ראיות - כשרות וקבילות - והמחייבת משקל מסוים לצורך הכרעה/הרשעה בשלבי המשפט השונים, כגון ראיה חלוטה, ראיה מכרעת או ראיה לכאורה.

כללי 'דיות ראיות' הם כללים בדיני הראיות הקובעים באילו משפטים יהא די בעדות יחידה להכריע את הדין, ואיזו תוספת ראייתית תידרש, אם תידרש.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1928

הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1928 היו מערכת הבחירות ה-36 בתולדות ארצות הברית, והתרחשו ביום שלישי, ה-6 בנובמבר 1928. מזכיר המסחר הרברט הובר היה המועמד מהמפלגה הרפובליקנית, לאחר שהנשיא היוצא קלווין קולידג' בחר לא לרוץ לתקופת כהונה שנייה. מולו התמודד מושל ניו יורק, אל סמית', מהמפלגה הדמוקרטית. הובר וסמית' היו מועמדים פוטנציאליים לנשיאות עוד לפני 1928 ונחשבו למנהיגים טובים. שניהם התמודדו על התפקיד בפעם הראשונה, והציגו את דמותם כדי למשוך את המצביעים. כל מועמד נאלץ להתמודד עם התנגדות מצד מפלגתו, ואף אחד מהם לא זכה לתמיכה מוחלטת של מפלגתו.

הרפובליקנים זוהו עם הכלכלה המשגשגת של שנות העשרים בעוד שסמית', נוצרי קתולי, סבל מהתנגדות אנטי-קתולית, מעמדתו נגד חוק היובש ומהקישור שלו לטמאני הול המושחת. התוצאה הייתה ניצחון רפובליקני שלישי ברציפות, שהיה ניצחון סוחף. הובר כמעט הצליח לנצח ברוב מדינות הקונפדרציה לשעבר, שהיו מזוהות עם הדמוקרטים. במהלך מערכת הבחירות הכינוי כלב דמוקרטי צהוב קיבל חשיבות לאומית- מצביעים דרומיים רבים שהתנגדו לסמית' הצביעו לו בכל זאת בגלל שנאתם לרפובליקנים.

הטוב והמיטיב

בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב היא ברכה בהלכה היהודית הנאמרת על אירוע משמח. נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב".

הרצת מניות

הרצת מניות היא דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. פעולה זו משפיעה על סוחרים שאינם מודעים לתרמית, ועלולה לגרום להם לקבל החלטות שגויות, וכתוצאה מכך להפסדים כספיים.

הרצת מניות היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום המסחר בניירות ערך, ומתקיימת כמעט בכל הבורסות בעולם. הרוב הגדול של מריצי המניות פועל בדרכים קשות לגילוי שכוללות פעמים רבות ניצול פרצות בחוק כדי לגרום לשינויים בשערי המניות.

ונום (סרט)

ונום (באנגלית: Venom) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי בלייב אקשן המבוסס על דמות באותו השם, המשמש כאנטיתזה עבור גיבור-העל ספיידרמן. הסרט מבית סוני, והוא מופק באמצעות חברת-הבת סרטי קולומביה. הוא מהווה את הסרט הראשון ביקום מארוול של סוני, המהווה נספח צמוד אך נפרד ליקום הקולנועי של מארוול. הסרט מבוים על ידי רובן פליישר ונכתב על ידי סקוט רוזנברג, ג'ף פינקר וקלי מרסל ומככבים בו טום הארדי, מישל ויליאמס, ריז אחמד, ריד סקוט וסקוט הייז.

פיתוח סרט עבור דמותו של ונום, שנועד לשמש כספין-אוף עבור זיכיון סרטי ספיידרמן החל בשנת 2007, עם המפיק הישראלי-אמריקאי אבי ארד. אחרי מספר איטרציות, דווחה שמועה במרץ 2017 כי הסרט נמצא תחת סיווג הצפייה PG-13. אף על פי שכוונת המפיקים הייתה להתחיל בפיתוח של יקום משותף של דמויות מארוול תחת חסותה והפצתה הבלעדית של סרטי סוני, כתוצאה מהעסקה בין אולפני מארוול לסרטי סוני, סרטי סוני הודיעו שהם מעוניינים שהסרט הנוכחי והסרטים העתידיים שלהם יתרחשו בעולם של "ספיידרמן: השיבה הביתה", ולפיכך יהוו "נספח" עבור היקום הקולנועי של מארוול. צילומי הסרט החלו באוקטובר 2017 באטלנטה, ניו יורק סיטי וסן פרנסיסקו.

בארצות הברית יצא הסרט לאקרנים ב-5 באוקטובר 2018. בישראל יצא הסרט ב-4 באוקטובר.

בנוסף נכתב שיר במיוחד לסרט. השיר בוצע על ידי הראפר אמינם, ונקרא על שם הסרט.

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני. ספרו, האחד-עשר בתרי עשר, עשוי משני חלקים השונים זה מזה באופיים עד כדי כך, שמרבית החוקרים רואים בהם מעשה ידי שני נביאים שונים, כאשר חלקו השני של הספר שייך לנביא אלמוני מתקופה לא ברורה.

בחלק הראשון בולטים חזיונותיו של זכריה, ובחלק השני ישנם שני משאות נבואיים, העוסקים בעיקר באחרית הימים.

חסידות קוסון

חסידות קוסון (ביידיש: קאסאן, קאסאני) היא חסידות הונגרית שנוסדה בסוף המאה התשע עשרה. שורשי החסידות הם מחסידות זידיטשוב. אבי השושלת היה רבי יהוסף רוטנברג חתנו וממלא מקומו של רבי משולם פייש מטאש. כיום מכהנים מספר גדול של צאצאיו כאדמו"רים. החסידות המרכזית שוכנת בבורו פארק בראשות רבי מאיר יהוסף רוטנברג.

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר איזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה בדור החמישי לתנאים.

ידוע הבבלי נזכר במשנה לגבי פסק המתייחס לחיוביו של שומר במשפט העברי: "שני כלבים - אינו אונס (לגבי פטור מתשלום). ידוע הבבלי אומר משום ר' מאיר: מרוח אחת - אינו אונס, משתי רוחות - אונס"..

שמו מעיד עליו שהוא מבבל. מכך שהוא מביא שמועה בשם רבי מאיר שחי בארץ ישראל מניחים שהוא נולד בבבל, עלה לארץ ישראל והפך לתלמידו של רבי מאיר.

ישיבת גרודנא (ישראל)

ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי. בשנת תש"ס (2000) התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו ישיבה השוכנת כיום בבאר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת תשע"ו (2016), כאשר חלק מהתלמידים פרשו לישיבת "מאירת שמועה" הממוקמת אף היא באשדוד.

מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית

מיכאל השלישי (ביוונית: Μιχαήλ Γ'), המכונה גם השיכור (ביוונית: Μεθυστής, נולד ב-19 בינואר 839 - מת ב-23 או ב-24 בספטמבר 867) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין 842, כשהיה בן שלוש, לבין שנת 867 בה נפטר.

מיכאל השלישי היה הקיסר השלישי והאחרון לשושלת האמוריאנית. מיכאל השלישי היה נכדו של מייסד השושלת הקיסר מיכאל השני ובנו של הקיסר תאופילס ואשתו תאודורה השנייה.

עוד כשהיה תינוק מינה אותו אביו למשרת קיסר נוסף, וכשהיה בן שלוש, ב-20 בינואר 840, מונה לקיסר יחיד. אימו, תיאודורה, מונתה כעוצרת. במהלך תקופת מלוכתה הצליחה לבלום את מתקפות הערבים וגילתה להט דתי. בין היתר, רדפה בשם אמונתה את כת הפאוליציאנים והחזירה את פולחן הצלמים, והביאה לסיום את משבר האיקונוקלאזם. לעומת זאת, היא הזניחה את חינוכו של מיכאל והוא התקרב לדודו, בארדאס. זה האחרון הסית אותו נגד אימו, וב-856 הצליח לגרום לשליחתה למנזר. ב-857 נטל מיכאל השלישי את מושכות השלטון לידיו באופן רשמי.

בשנת 863 פגעו צבאותיו של מיכאל קשות בצבא החליפ'ות העבאסית והאמיר ובנו מתו באותו הקרב.

בשנת 866 פקד על עוזרו בסיליוס, שירצח את דודו (בו הוא חשד כי הוא חותר תחתיו). בסיליוס עשה כמצווה, ומונה לכהן לצידו של מיכאל כקיסר נוסף. ב-867 הגיעה שמועה לאזניו של בסיליוס, כי מיכאל מתכוון להחליפו, והוא רצח אותו.

עדות מפי השמועה

עדות מפי השמועה היא מונח בדיני ראיות. עדות מפי השמועה היא עדות לגבי מידע שנאסף על ידי עד מאדם אחר הנוגע לאירוע, מצב, או דבר שלעד לא היה ניסיון ישיר לגביו. לדוגמה, העד ראובן מעיד "שמעון אמר לי כי האירוע

היה ביום א'". העדות של ראובן איננה קבילה כי הוא שמע אותו מאדם אחר (שמעון) ואין לו לגביו ניסיון אישי.

כעיקרון, שיטות המשפט השונות מייחסות מהימנות נמוכה ומשקל מועט או אינן מקבלות עדויות מפי השמועה. ברם, גם אם בדרך כלל עדות שמיעה איננה קבילה היא לפעמים קבילה בפרומים לא שיפוטיים או מעין שיפוטיים (כגון בבית הדין לעבודה, בשימוע בפני עובד מדינה וכדומה).

פאן

במיתולוגיה היוונית פּאן (ביוונית: Πάν) הוא אל הרועים ומייצג גם את המוזיקה והשעשועים. בגלגולו המאוחר במיתולוגיה הרומית הוא נקרא בשם פּאונוס.

מקור המילה פאן על פי הגרסה שרווחה עד תחילת המאה ה-20 הוא מהמילה היוונית πᾶς שמשמעותה "הכול", כיום משערים שיש מקור משותף לשמו של האל פאן ולשמו של פושאן (בסנסקריט: पूषन), אחד מאלי השמש האדיאטים הודים.

דמותו של פאן בדרך כלל מוצגת כ"סאטיר" – יצור בעל חצי גוף תחתון של תיש וחצי עליון של אדם עם קרניים וזקן תיש. בימי הביניים שימשה דמות זו לתיאור שדים.

קימות גרסאות רבות לסיפור לידתו של פאן, אחת מהן היא

שפאן הוא בנם של האל הרמס ובת התמותה פנלופה, נולד וחי בארקדיה. אביו לקחו לאולימפוס לשעשע את האלים בצורתו והתנהגותו המבדחת, אך הוא חזר לארץ. היה חלק מפמליתו של דיוניסוס. הוא נחשב גם אל הפוריות.

פאן היה נגן נפלא, המפיק מחלילו נעימות ערבות כשירת הזמיר. הוא היה חי במקומות שוממים, הרים, חורשות ויערות, אך העדיף את ארקאדיה, ארץ מולדתו.

פאן מתואר כרודף נשים גדול מאין כמוהו, שבילה את רוב זמנו ברדיפה אחרי הנימפות. הוא התאהב בנימפה סירינקס אך זו לא רצתה אותו ופנתה לאלים לעזרה. האלים, על מנת להרחיק את פאן מאותה נימפה, הפכו אותה לקנה. פאן, באבלו, חתך את הקנים לחלקים באורכים שונים ויצר מהם חליל הידוע בשם "חליל פאן" ובמספר שפות "סירינקס" או "סירינגה". נימפה אחרת שסירבה לו, היא אכו. הוא שיסה בה את כלביו שטרפוה ורק הד קולה נותר. לעומת זאת, את הנימפה פיתיס הרג אל הרוח הצפונית, בוריאס, שהתחרה עם פאן על אהבתה. במקום מותה צמח עץ אורן המקודש לפאן.

המילה פאניקה נובעת מהמילה פאן. יש הסוברים שמקורה מהפחד הפתאומי שחש מי שנתקל באל פאן באזור שומם, או הפחד שעולה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן.

הרועים הקפידו על שקט בשעות הצהריים אחרת היו צפויים לחמת זעמו – מנוסת בהלה בקרב העדרים, אשר היו רצים אל מותם.

טיבריוס, קיסר רומי, חקר פעם שמועה על מותו של פאן. יורד ים בשם תאמוס סיפר שקראו בשמו והודיעו לו ש"פאן הגדול מת". אמנם יועצי הקיסר חוו דעתם שאכן זה קרה, אך יש הטוענים כיום שלמעשה תאמוס טעה בהבנת הדברים. הוא שמע את המקוננים על מות האל תמוז (המת בכל קיץ), שקראו "תמוז פאן הגדול, מת" (תמוז הגדול מכול [=פאן], מת) ואילו הוא הבין: "תאמוס, פאן הגדול מת".

בנחל חרמון – הבניאס, אשר בצפון ארץ ישראל הוקם מקדש רומאי לכבוד האל פאן (ומכאן שמו ההיסטורי – "פאניאס") ועיר מפוארת בעלת מבנים מרשימים. לאחר הכיבוש הערבי שובש שם הנחל ל"בניאס", וזאת משום שבשפה הערבית לא קיים ההגה "פּ".

על שמו נקרא פאן, אחד מירחי שבתאי.

רבה בר רב שילא

רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.

על רבותיו נמנו מלבד רב חסדא, רב מתנה, ורב המנונא סבא. שימש כדיין.

מסופר, כי מצא את אליהו הנביא. שאלו: מה עושה כעת הקדוש ברוך הוא? אמר לו אליהו הנביא: אומר שמועות (דברי תורה) משמם של חכמי התנאים, חוץ מרבי מאיר, מכיוון שלמד תורה מפיו של אחר. שאל אותו רבה בר שילא: והלא לקח רק את הפנימיות מתורתו, אבל לא למד ממעשיו, כאדם המוצא רימון, שאוכל את תוכו וזורק את קליפתו? השיב אליהו הנביא: בעקבות דבריך, אומר הקב"ה שמועה מפיו של רבי מאיר - "מאיר בני אומר..."רבה בר רב שילא הוא האמורא הראשון המוזכר בתלמוד בבלי בדף הראשון בש"ס ע"פ ה"שלמי חיים" זו הסיבה שנבחר להאמורא הפותח את הש"ס כי הוא בעל המאמר דלעיל שמביע את העובדה כי כל מאמר תורני הנאמר בתורה נאמר מפי הקדוש ברוך הוא.

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים. חי בתקופת בית שני, ונפטר סמוך לחורבן הבית. מיוחס לו חיבור הפיוט אנא בכח. במשנה ובתלמוד הובאו שמועות מועטות בשמו, ובדורות מאוחרים יותר יוחסו לו חיבורי קבלה שונים.

שודדי הקאריביים (מתקן שעשועים)

שודדי הקאריביים (באנגלית: Pirates of the Caribbean) הוא אחד מתקני השעשועים המוכרים ביותר בפארקים של חברת וולט דיסני. זהו מתקן אפל המצוי בדיסנילנד, בממלכת הקסם, בדיסנילנד טוקיו ובדיסנילנד פריז.

המתקן מתאר את עלילותיהם של שודדי הים הקאריביים האמיתיים שפעלו במאות ה-17 וה-18. המתקן נפתח לראשונה בדיסנילנד בשנת 1967 והיה הגדול במתקנים המשתמשים באודיו אנימטרוניקה באותה עת, והמתקן האחרון שוולט דיסני היה מעורב בתכנונו בטרם נפטר.

המתקן מציג סצנות של שוד ימי, שלדים רבים (וישנה שמועה שהגולגולת והעצמות בסצנת מיטתו של רב החובל של שודדי הים אמיתיים ונמסרו לוולט דיסני כמתנה).

מתקן זה לא נועד היה להיבנות גם בממלכת הקסם בשל חשש המתכננים שתושבי פלורידה לא ימצאו את המתקן כאקזוטי ומעניין מספיק, ובמקומו תכננו לבנות במקום מתקן שנקרא "מסע מחקר לנהר המערבי" - הרפתקאה הכוללת בוקרים ואינדיאנים. רק בשל לחץ ציבורי הוחלט לבנות גם בפלורידה את מתקן "שודדי הקריביים" - אולם המתקן שנבנה (ונפתח לציבור שנתיים לאחר פתיחת ממלכת הקסם) היה קצר ב-2/3 מהמתקן בקליפורניה.

המתקן נבנה גם בטוקיו וביורודיסני ונפתח ביום הפתיחה של פארקי השעשועים (ב-15 באפריל 1983 וב-12 באפריל 1992 בהתאמה). המתקן מתוכנן להיבנות, בשינויים קלים, גם בדיסנילנד (הונג קונג).

תלמי הראשון

תלמי הראשון (סוטר, ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ), דיאדוך, מלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי. חי בשנים 367 לפנה"ס עד 283 לפנה"ס.

היה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול. כאשר כבש אלכסנדר הגדול את מצרים ב-332 לפנה"ס, הוא הקים עיר חדשה, קרא לה אלכסנדריה, ומינה את תלמי לסטראפ (נציב) מצרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.