שמואל צוקרמן

שמואל הלוי צוקרמן (בכתיב (יידי): צוקערמאן; ה'תרט"ז, 1856ו' באדר ב' ה'תרפ"ט, 18 במרץ 1929) היה מדפיס ומו"ל עברי בירושלים במאות ה-19 וה-20. מייסד ובעלי דפוס צוקרמן, ומו"ל הירחון "תורה מציון".

ביוגרפיה

נולד במזריטש שבפולין הקונגרסאית לרב יעקב צוקרמן (שהיה מוכר בכינויו ר' יוקל לעדערהענדלער). בשנת ה'תרכ"ג (1863), בהיותו בן שבע, עלו הוריו לארץ ישראל ולקחו עמם אותו ואת אחיו הבכור גבריאל. עם הגיעם לירושלים החל ללמוד בישיבה, ובליל הבר מצווה שלו נישא לנערה-ילדה ירושלמית; הנישואים לא צלחו ולאחר שנתיים התגרש וחזר ללמוד בישיבה. בגיל שש עשרה נישא בשנית להדסה שרלין, בתו היחידה של ר' ניסן שרלין משקלוב, ששרדה מבין 17 ילדיו שנפטרו על פניו.

לאחר נישואיו בשנת ה'תרל"ב, החל לעבוד בדפוס ב"ק של המדפיס הזקן ר' ישראל ב"ק, בעקבות אחיו גבריאל שעבד בדפוס זה, ואחר כך נסע לארצות הברית והתעשר מהמקצוע שרכש בדפוס ב"ק. זמן קצר לאחר מכן, התמנה שמואל צוקרמן למנהל הדפוס והמשיך בתפקידו זה גם לאחר פטירת ב"ק, תחת בעלות בנו ניסן ב"ק.

בעקבות מלחמת רוסיה–טורקיה שפרצה ב-1877, היגר ללונדון ועבד כסדר בבית הדפוס היהודי "אברהמס".

בשנת ה'תר"ם חזר לירושלים, ובתרמ"ג הצטרף עם חמישה רבנים ספרדים (שני האחים גאגין, פרץ, שבתי ובטיטו) לשותפות בבית דפוס, זמן קצר לאחר ייסוד השותפות פרשו השותפים האחרים, והדפוס נשאר בבעלותו של צוקרמן. בתו בת השמונה חלתה בתקופה זו באסכרה והוא הוציא סכומים גדולים בניסיון לרפאותה, לאחר פטירתה בתרמ"ה נאלץ לצאת שוב לחו"ל בשל מצבו הכלכלי שהתדרדר, הוא הקים סניף של בית הדפוס בניו יורק, אבל אחרי 7 חודשים בארצות הברית סגר אותו וחזר לירושלים.

עם חזרתו הכריז על כוונתו להדפיס כתב עת תורני מדי חודש בשם "תורה מציון", ובחודש סיון ה'תרמ"ז הדפיס את הגיליון הראשון. הירחון נדפס בתחילת דרכו ב-500 עותקים, העורך הראשי היה מחותנו רבי יעקב אורנשטיין, וצוקרמן עצמו שימש כרכז המערכת.

צוקרמן היה גם מבוני שכונות ירושלים, שותף להקמתן של השכונות: בית ישראל ו"זיכרון טוביה" בעיר.

למרות שהיה לבוש בסגנון אירופי שלא כרוב בני היישוב הישן החרדים, היה ר' שמואל צוקרמן חרדי והקפיד שלא להדפיס בדפוסו דברים המנוגדים לדת. הוא נפטר בו' באדר ב' ה'תרפ"ט, 18 במרץ 1929 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בנו חיים-יעקב המשיך להפעיל את בית הדפוס לאחר פטירתו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

בית ישראל (שכונה)

בית ישראל היא שכונה חרדית בצפון ירושלים מצפון לשכונת מאה שערים. השכונה תחומה בין הרחובות מאה שערים, שבטי ישראל, שמואל הנביא, ויואל.

השם "בית ישראל" נלקח מהפסוק ביחזקאל, ל"ו, י': "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה". לפי המסורת שימש מקום השכונה בימי בית המקדש השני לשפיכת הדשן, היא פסולת הקורבנות שנותרה לאחר הקרבת הקרבנות בבית המקדש.

בן ציון שפירא

בן ציון שפירא (ג' בסיוון תר"ן, 22 במאי 1890, ליטא - י"ד בחשוון תשל"ג, 22 באוקטובר 1972, ירושלים) היה ציר בקונגרס הציוני העשרים בציריך מטעם תנועת המזרחי, עיתונאי ומחנך.

דפוס צוקרמן

דפוס צוקרמן היה בית דפוס שפעל בירושלים בין השנים 1872–1947. הדפוס הוקם בידי שמואל צוקרמן והיה בית הדפוס העברי השלישי שפעל בעיר.

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין. ראה אור בהוצאת דביר בתל אביב בשנת תשט"ו 1954.

בסיפור החיים האישי, המשפחתי והקהילתי, מגולל פרומקין את תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל משלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20, תקופת שנים רבת מהפכים ותמורות באוכלוסיית ארץ ישראל המגוונת ובתרבותה.

הספר כולל, פתח דבר, שני חלקים וששה עשר תרשימים, תוכניות ותמונות.

הדביר (כתב עת)

הדביר הוא כתב עת "לתורה וחכמת ישראל" שיצא לאור על ידי הסתדרות המזרחי הצעיר מסיון תרע"ט (1919) עד תחילת תרפ"ב (1921). למרות שכונה ירחון, הוא יצא כל חודשיים-שלושה בלבד.

מייסד "הדביר" היה הרב יצחק אביגדור אורנשטיין וברוב התקופה העורך היה אהרן ויסנשטרן. קבצים אלו יצאו לאור בבית הדפוס של חותנו של אורנשטיין, שמואל צוקרמן, בירושלים.

ל"הדביר" היה חלק תורני של חידושי תורה, במיוחד בהלכות התלויות בארץ וחלק ספרותי שכלל מאמרי מדע כתובים ברוח ישראל סבא, מדע ארץ ישראל, תולדות עם ישראל וחכמי ישראל, חקירת הלשון, ענייני חינוך, דיון בשאלות עכשוויות וידיעות על הנעשה בתנועת המזרחי הצעיר ובעולם הדתי. בין הידיעות עליהן דיווח נכללים ייסוד הרבנות הראשית וייסוד אגודת הכפר העברי.

בחלק התורני של "הדביר" השתתפו רבנים ואנשי עט ידועים, ביניהם הרב אברהם יצחק קוק, הרב צבי פסח פרנק, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב יעקב משה טולדנו, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב יוסף גרשון הורוויץ, הרב שלמה אהרן ורטהיימר והרב יצחק ניסים. הרב אורנשטיין גם פרסם בו מאמרים שכתב סבו הרב יעקב אורנשטיין.

בחלק הספרותי השתתפו הרב שמחה אסף, ד"ר אברהם יעקב ברור, אליעזר ריבלין, ד"ר נח חכם, הרב יעקב משה טולידאנו, חיים יהושע קוסובסקי, הרב יצחק אביגדור אורנשטיין ויהודה לייב פישמן מימון.

אחד הנושאים שהעסיקו את הדביר היה המאבק על המשפט בארץ ישראל. בנושא זה פרסם אורנשטיין תחת שם העט "איש ישראלי" את המאמר חקוי ועצמיות כתשובה לסדרת מאמרים שפוסמו בעיתון חדשות הארץ בשם "הרבנות החנוטה" ו-"הרבנות הלוחמת" בעקבות החלטתה של הרבנות הראשית שלא להכיר במשפט המנדטורי כמשפט קבוע, בירחון הדביר אב-אלול תרע"ט. הדביר של תשרי תר"ף הוקדש כולו להבאת החיבור "חק ומשפט בישראל" שכתב הרב בן ציון חי עוזיאל בנושא.בשנת 1951 הוצא לאור קובץ לזכרו של הרב אורנשטיין וניתן לו השם "הדביר".

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות.

יוסי ריבלין (סופר)

יוסי ריבלין (נולד ב-18 ביוני 1961) סופר, יועץ תקשורת, שדרן רדיו וביוגרף. בין ספריו: "42.2 - סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה" (קוראים 2009), "לשיר סיפור אהבה" (פרדס 2017), "דרך בורמה שלי" (כתב, 2018) וקרואסונים (כתב, 2019). "אשד חיי" (ביוגרפיה) ועוד.

יקיר באר שבע

אות יקיר באר שבע הוא עיטור הוקרה המוענק מדי שנה על ידי ראש עיריית באר שבע, לנבחרים מבין ותיקי באר שבע, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם, כאות תודה והוקרה על תרומתם לפיתוח העיר והאדרת המוניטין שלה. האות מוענק אחת לשנה, ל-7 אנשים שנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

משאת משה ויהודית

"מַשְׂאַת משה ויהודית" הוא כינויה של מכונת דפוס שהוענקה בשנת 1842 על ידי משה מונטפיורי לבית הדפוס של ישראל ב"ק בירושלים.

צוקרמן

צוקרמן (בגרמנית: Zuckermann ביידיש: צוקערמאַן) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו מגרמנית או מיידיש ופירושו "איש סוכר".

האם התכוונתם ל...

רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי

הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו. נודע בשם ספרו דברי שלום.

שלמון שפירא

שלמון שפירא (Salmon Shapira; ה' באייר תר"ף, 23 באפריל 1920 - ד' באלול תשע"ג, 10 באוגוסט 2013) היה מורה ומחנך, מנהל, מפקח ובלשן.

תורה מציון (כתב עת)

תורה מציון היה כתב עת תורני שיצא כירחון בירושלים בין השנים ה'תרמ"ז-ה'תרס"ב (1887–1902). כתב העת שימש כבמה תורנית מרכזית לחידושיהם התורניים ופסקיהם ההלכתיים של רבני ירושלים, והשתתפו בו גם רבנים ידועים מאירופה ומארצות הברית.

מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.