שמואל ספראי

פרופ' שמואל סַפְרָאי (18 ביוני 191916 ביולי 2003)[1] היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

שמואל ספראי
ספראי בחנוכה תשי"ב (1951)
ספראי בחנוכה תשי"ב (1951)

ביוגרפיה

שמואל ספראי נולד בשנת תרע"ט (1919) בוורשה בירת פולין, ועלה לארץ ישראל בגיל שלוש (1922, תרפ"ב). התגורר בילדותו ובנעוריו בשכונת עץ חיים בירושלים. למד בישיבת מרכז הרב במשך שנה אחת, ובבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים במשך שנתיים. בשנים תש"אתש"ה היה חבר קיבוץ שדה אליהו.

במשך שנות הארבעים ושנות החמישים למד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1958 קיבל תואר דוקטור[2] על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בעלייה לרגל בתקופת הבית השני. תוך כדי לימודיו, בשנת 1950, נפטר מורו, גדליה אלון, וספראי עסק בעריכת כתביו במשך תקופה ארוכה. בסוף שנות השישים נתמנה לפרופסור, החל ללמד באוניברסיטה העברית ונעשה פרופסור מן המניין בה בשנת 1978, ומאז עסק בהוראה בין כותלי האוניברסיטה ומחוצה לה, ואף כתב ספרים רבים.

בנו, פרופ' זאב ספראי הוא היסטוריון וחוקר בחוג לתולדות ארץ ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן. בתו, פרופ' חנה ספראי הייתה חוקרת בתחום ספרות חז"ל ופעילה פמיניסטית דתית.

פרסים

שמואל ספראי זכה במהלך חייו בכמה פרסים, שהחשובים שבהם הם:

  • תשכ"ו-1966 – פרס רמת גן לחכמת ישראל, על ספרו "העלייה לרגל בימי הבית השני.[3]
  • תשמ"ו-1986 – פרס עיריית ירושלים לחכמת ישראל ולחינוך.
  • תשנ"ז-1997 – פרס יצחק בן צבי לתולדות ארץ ישראל ויישובה, פרס מפעל חיים.
  • תשס"ב-2002 – פרס ישראל בחקר ידע ארץ ישראל.

ספריו

  • המקדש בתקופת הבית השני, ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ט.
  • עם ישראל בימי הבית השני, תל אביב: המכון הישראלי להשכלה בכתב ליד המרכז לתרבות ולחנוך, תשכ"ג.
  • העיר היהודית בארץ ישראל ומוסדותיה. ירושלים, תשכ"ד.
  • העלייה לרגל בימי הבית השני: מונוגרפיה היסטורית, תל אביב: עם הספר, 1965.[4] (מהדורה שנייה מתוקנת ומעודכנת, ירושלים: אקדמון, תשמ"ה)
  • מיכאל אבי-יונה בהשתתפות שמואל ספראי, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: כרטא, 1966 (מהדורה שנייה מעודכנת ומשופרת, ירושלים: כרטא, 1974).
  • ר’ עקיבא בן יוסף: חייו ומשנתו, פרקי הלכה ואגדה, מלוקטים ומבוארים בצירוף מבוא מאת שמואל ספראי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספריית דורות', 31), תשל"א 1970.[5] (הדפסה שנייה: תשל"ח; הדפסה שלישית: תשמ"ט)
  • עם ישראל בימי הבית השני, תל אביב: עם עובד ומישל"ב, תש"ל 1970.
  • מקורות לתולדות ישראל מחורבן הבית ועד מרד גאלוס, ירושלים: אקדמון, תשל"ה.
  • בשלהי תקופת הבית השני ובתקופת המשנה: פרקים בתולדות החברה והתרבות, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית, תשמ"א (מהדורה שנייה: ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ג; ירושלים: משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית, תשס"ג-2002).
  • ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המשנה והתלמוד, אסופת מחקרים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד.
  • ‫בימי הבית ובימי המשנה: מחקרים בתולדות ישראל, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ד.

יצאו לאור לאחר פטירתו:

  • הגדת חז"ל, הגדה של פסח, הקדימו מבוא וביארו שמואל וזאב ספראי, ירושלים : כרטא, תשנ"ח-1998.
  • משנת ארץ ישראל - סדר מועד, עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי, מאת שמואל ספראי וזאב ספראי, בהשתתפות חנה ספראי (10 כרכים), ירושלים: מכללת ליפשיץ, תשס"ט-תשע"א.
  • משנת ארץ ישראל - סדר זרעים, עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי מאת שמואל ספראי וזאב ספראי, בהשתתפות חנה ספראי (2 כרכים), ירושלים: מכללת ליפשיץ, תשס"ט-תשע"א.

בעריכתו

  • מנחם דורמן, שמואל ספראי ומנחם שטרן (עורכים), ספר זיכרון לגדליה אלון: מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ל.
  • צבי ברס, שמואל ספראי, יורם צפריר, מנחם שטרן (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ב.
  • ב"ז קדר, טרודה דותן, שמואל ספראי (עורכים), פרקים בתולדות המסחר בארץ ישראל: קובץ מחקרים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1990.
  • יורם צפריר, שמואל ספראי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית, 70–638, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשנ"ט-1999.

ספר לכבודו

לקריאה נוספת

  • אהרן אופנהיימר, 'שמואל ספראי ז"ל', ציון, ס"ח, ד', תשס"ג-2003, עמ' 497 (1) - 500 (4).
  • נילי אופנהימר, כתבי שמואל ספראי, ביבליוגרפיה, בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן (עורכים), יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד: מחקרים לכבודו של שמואל ספראי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג-1993.
  • צבי מגן, 'חברה ותרבות בשולי תקופת המשנה': על ספרו של שמואל ספראי, כיוונים, 22, תשמ"ד-1984.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ הוענקו תוארים אקדמאים על-ידי אוניברסיטת ירושלים, תואר דוקטור לפילוסופיה, חרות, 3 ביולי 1960
  3. ^ חולקו פרסי עירית רמת-גן, מעריב, 27 באוקטובר 1966.
  4. ^ צבי פרידלנדר, העליה לרגל בימי בית שני, מעריב, 1 באפריל 1966.
  5. ^ צבי אילן, ר' עקיבא, דבר, 16 ביוני 1972.
16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 168 ימים.

18 ביוני

18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 196 ימים.

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (1902 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

משמעות המילה "נוכרי" היא "זר". המילה "גוי" מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים. על פי משמעותה המילולית המקורית, היא זהה ל"עם", ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא לעם ישראל.

גפן היין

גפן היין או בקיצור גפן (שם מדעי: Vitis vinifera) היא מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים. פרי הגפן הוא ענב, המשמש הן כפרי מאכל, כפרי מיובש לצימוקים ולהכנת יין.

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

יחיעם שורק

ד"ר יחיעם שורק (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי.

עבודת המוסמך שלו, שהוגשה בשנת 1972 לחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, נושאת את השם "נהרדעא, עיר ואם בבבל בתקופת המשנה והתלמוד" והוא עשה אותה בהדרכת פרופסור שמואל ספראי. קיבל תואר ד"ר בשנת 1977.

כהיסטוריון, שורק מבקש להציג גישה היסטוריוסופית-מחקרית, אותה הוא מכנה בשם "הספקנות".

הוא כתב ספרים אחדים בתחומי מחקר וספרי לימוד בהיסטוריה. תחום דיסציפלינרי מיוחד בו עוסק ד"ר שורק הוא ההיסטוריה של הספורט.

שורק מלמד בבית ברל. בנוסף הוא לימד היסטוריה בתיכון "רוטברג" ברמת השרון עד יציאתו לגמלאות בשנת 2010.

ישעיהו גפני

ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו-יורק) הוא נשיא המרכז האקדמי שלם ופרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

נחל שילה

נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון. הנחל מנקז 400 קילומטר רבוע שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1,805 קילומטר רבוע).ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה, והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.

שמואל ספראי סבור כי נחל שילה היווה את גבולה הצפוני של יהודה, והיה לגבול בין ממלכת החשמונאים ובין שכניהם השומרונים.

סלמנדרה (מיתולוגיה)

סלמנדרה מופיעה במיתולוגיות השונות כבעל חיים בעל תכונות הקשורות באש. משמעות המילה בפרסית היא "בתוך אש". הסלמנדרה מופיעה במיתולוגיה היוונית והרומית ואף נזכרת בתלמוד.

ספראי

האם התכוונתם ל...

עזרת נשים (בית כנסת)

עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים. הסיבה לחדר נפרד זה, שנמצא לעיתים בקומה גבוהה מעזרת הגברים, ולעיתים באותה קומה אך מופרד על ידי מחיצה או וילון, היא למנוע עירוב בין גברים לנשים בזמן התפילה. ההפרדה נלמדת מכך שבבית המקדש בזמן שמחת בית השואבה היו בונים יציע מיוחד לנשים כדי שלא יתערבו עם הגברים ו"יבואו לידי קלות ראש".מקור השם "עזרת נשים" בעזרת הנשים שהייתה בבית המקדש, אף כי שם לא מדובר באזור המיוחד לנשים, אלא בתיאור המקום שאחריו אסור היה לנשים להיכנס פנימה, לתוך עזרת ישראל וההיכל.

פדיון שבויים

מצוות פדיון שבויים, היא הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי. מצווה זו ידועה כבעלת חשיבות רבה על פי ההלכה היהודית והיא כוללת בתוכה מספר מצוות שונות.

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן צבי על ידי יד יצחק בן-צבי. הפרס ניתן על ספר מחקר או על מפעל חיים, בשני תחומים - ״תולדות ארץ ישראל ויישובה״ ו״קהילות ישראל במזרח״.

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן. הוא היה תלמידם של הלל ושמאי, ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.