שמואל זנוויל שפיצר

שמואל זנוויל (גם: זוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג[1] אוגוסט 1863י"ח אדר ב' תשי"א[2] 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, שכונת בתי אונגרין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.

500003 395226bf854e5uf715bl4l P 64x64C
שמואל זנוויל שפיצר

תולדותיו

נולד בפרשבורג[1] לרב חייא דוד הלוי שפיצר[3], מתלמידי הכתב סופר, ולצערטל[3]. בשנת תרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל עם הוריו והם התיישבו בירושלים. בתקופת מגוריו בירושלים חיבר אביו את ספר ה"נברשת" לבירור זמני הנץ החמה וזמני היום, שקיבל את הסכמת מהרי"ל דיסקין.

נשא לאשה את מירל בת הרב דוד יוליס חתן הרב אברהם שאג (נפטרה בתרפ"ה, 1924). בשנת תרס"ב (1902) ייסד את שכונת בתי נייטין בסמוך למאה שערים. הכתובת על שער הכניסה לשכונה קיימת עד היום, ובה נכתב: "שכונת בתי נייטין שבנה הרה"ג שמואל זנוול שפיצר ז"ל". לוח הנצחה לזכרו תלוי בעזרת הנשים בבית הכנסת הגדול הגר"א.

שפיצר היה מגיד השיעור של "מרכז לבעלי מלאכה", שנוסד בירושלים על ידי שמואל לוי עבור בעלי מלאכה שקבעו עתים לתורה.

בשנת תרס"ח (1908) ייסד, יחד עם נפתלי צבי פרוש-גליקמן, את שכונת שערי חסד. כדי להבטיח את רכישת השטח הוא נרשם בטאבו על שם ארבעה חברים נתיני חוץ. אחד מהארבעה היה שפיצר, שהיה נתין אוסטריה. השלושה האחרים היו הרב יוסף חיים זוננפלד, אף הוא נתין אוסטריה, ויואל משה סלומון ונחום ברגמן שהיו נתיני גרמניה.

שפיצר שימש כממונה על בתי שכונת בתי נייטין להשכרתם למגורים. לו עצמו לא הייתה דירה משלו והוא התגורר בחדר קטן במשרדי החברה קדישא שאותה ניהל. היה אחראי על קופת הגמ"ח של החברה קדישא. הקפיד שלא לדרוש מן הלווה ערבים על הלוואתו, כדי לא תתגלה ברבים עובדת היותו נזקק. על אף שבמשך חייו עברו תחת ידו סכומי כסף גדולים, כשנפטר נמצא בעזבונו סכום של שבעים וחמש אגורות בלבד.

נפטר ביום שני י"ח אדר ב' תשי"א[2][4] ונטמן בבית העלמין שערי צדק, ולאחר מלחמת ששת הימים הועבר להר הזיתים לצד קבר אמו. לאחר מותו נקרא על שמו רחובה הראשי של שכונת בתי נייטין.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רשומות יהודיות (אורתודוקסית) של לידה נישואים ומוות בברטיסלבה, ברטיסלבה, סלובקיה. מיקרופילם (של ספריית ה-LDS) מספר 2442169, פריט מספר 6 (קישור).(הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
  2. ^ 2.0 2.1 ההלויה תצא, מודעת אבל על מותו, באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 שפיצר, חיא דוד בן יוסף, הלוי, ‏נברשת לנץ החמה בציון [ג"ח], הקדמה עמ' 15, באתר HebrewBooks
  4. ^ ברוך דיין האמת, הספרייה הלאומית, ‏י"ח אדר ב' ה'תשי"א
1951

שנת 1951 היא השנה ה-51 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1951 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

26 במרץ

26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 280 ימים.

אליהו נחום פרוש

הרב אליהו נחום פרוש (תרנ"ב, 1892 - כ"ח באלול תשט"ז, ספטמבר 1956) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים ומעסקני היישוב הישן בירושלים.

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 - כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל. נהרג בעיראק בשליחות צבאית מטעם בריטניה.

ה'תשי"א

ה'תשי"א (5711) או בקיצור תשי"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1950, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1951. שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"א 3 שנות עצמאות.

חייא דוד הלוי שפיצר

חייא דוד הלוי שפיצר (נפטר בכ"ח בתשרי תרע"ו - 6 באוקטובר 1915) היה רב בירושלים. נודע בשם "בעל הנברשת" על שם ספרו "נברשת לנץ החמה".

רחוב מאה שערים

רחוב מאה שערים הוא רחובה הראשי של שכונת מאה שערים בירושלים. הרחוב נמתח מכיכר השבת עד רחוב שבטי ישראל וחוצה את השכונה ממערבה ועד מזרחה. הוא מהווה את גבולה הצפוני של השכונה, מצפון לו שכונת בית ישראל.

שליש הרחוב המערבי רחב יחסית ובעבר הייתה התנועה בו דו-סטרית. הקטע שמפינת רחוב חבקוק מזרחה עד סוף הרחוב נעשה צר, מדרכותיו צרות מאד, ומתאפשרת בו תנועת רכב רק בכיוון אחד. כיוון הנסיעה ברחוב, כמו גם מספרי הבתים בו ידעו שינויים: בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל החל הרחוב במזרחו, מספרי הבתים החלו בפינת רחוב שבטי ישראל והסתיימו בכיכר השבת. גם כיוון התנועה היה בהתאם ממזרח למערב. לאחר קום המדינה השתנה כיוון התנועה ושונה סדר מספרי הבתים כך שיתחיל במערב הרחוב. על בתים אחדים מתנוססים עדיין שלטי הרחוב האליפטיים בעלי מספר שאינו תואם. חלק מהרחוב נקרא בתקופת המנדט רחוב גאולה.

שושנה רזיאל

שושנה רזיאל (כ"ו בחשון ה'תרע"ח, 11 בנובמבר 1917 - ח' בניסן תש"ע, 23 במרץ 2010) הייתה אלמנתו ומשמרת זכרו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל, ואשת חינוך. יקירת ירושלים.

שפיצר

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.