שמואל-לייב בלנק

שמואל-לייבּ בְּלַנְק (או בלאנק) (ידוע לרוב כש"ל בלנק; באנגלית: Samuel Leib Blank;‏ 20 באוקטובר 1891, דונייבצי, אוקראינה (האימפריה הרוסית) – 16 באוקטובר 1962, פילדלפיה) היה מורה לעברית וסופר עברי.

Samuel Leib Blank - Ha'Olam 1926
ש. ל. בלנק, בין משתתפי כתב העת "העולם", 1926
לתמונת הכותבים המלאה לחצו כאן

קורות חיים

שמואל-לייב בלנק נולד בשנת 1891 בדונייבצי שבאוקראינה, באימפריה הרוסית, ובגיל 18 עבר לבסרביה. הוא עבד כמורה לעברית שעבר בין היישובים החקלאים של יהודי בסרביה. ב-1917 התחיל לפרסם סיפורים מהווי יהודי היישובים האלה ומתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה. לאחר סיפוח בסרביה לרומניה ב-1923, היגר לארצות הברית, שם לימד עברית בגראץ קולג' שבפילדלפיה.

בלנק המשיך לפרסם יצירות ספרותיות, למבוגרים ולילדים, כולל רומנים, סיפורים ומחזות לבני הנעורים. יצירתו סובבת סביב מפעל ההתיישבות של יהודי בסרביה, שעברו מעיסוקים גלותיים אופייניים, לעיסוק בעבודת האדמה והתחברות לטבע תוך כיבוש הערבה המזרח-אירופית.

מספריו

  • "ערבה" (ניו יורק : ההסתדרות העברית באמריקה, תרפ"ו)
  • "צאן" (ברלין-שרלוטנבורג ; ווילנא : א"י שטיבל : דפוס ראם, תר"ץ)
  • "בלילה ההוא", קומדיה לפורים, (ניו יורק ; ירושלם : שילה : דפוס ארץ ישראל, תרצ"א)
  • "יום הפרחים" (ניו יורק : חמו"ל, תרצ"א)
  • "אם הבנים" חזיון מימי החשמונאים במערכה אחת (ניו יורק ; תל אביב : שילה : דפוס הארץ, תרצ"א)
  • "ילדי ירושלים", חזיון לחנכה, (ניו יורק ; ירושלים : שילה, 1931)
  • "אדמה", רומן, (תל אביב : מצפה, תרצ"ב 1931)
  • "בשעת חירום", סיפורים מימי מלחמת העולם הראשונה עם הקדמה מאת מנחם ריבולוב, (פילדלפיה : הר ציון, תרצ"ב)
  • "נחלה", רומן, (תל אביב : א"י שטיבל, תרצ"ג)
  • "מיסטר קוניס", רומן מן ההווי האמריקאי, (תל אביב : א"י שטיבל, תרצ"ד)
  • "מושבה", סיפור, (תל אביב : א"י שטיבל, תרצ"ו)
  • "אי הדמעות", סיפורים, (ניו יורק : עגן, על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1941)
  • "ביד הגורל", שלשה ספורים (ניו יורק : עגן, 1944)
  • "במערבלת החיים", סיפורים, (ניו יורק : עגן, 1954)
  • "על אדמת אמריקה", סיפור, (תל אביב : א' ציוני, תשי"ח)
  • "עץ השדה", ספורים, (ירושלים : קריית ספר, 1961)

לקריאה נוספת

  • "שמואל ליב בלאנק", הדואר, י"ח, תשכ"ג.
  • חיים ליף, "בלאנק המספר" (קווים לדמותו), בספרו כתבים ודיוקנאות,‫ תל אביב: טרקלין, תשנ"ח 1998, עמ' 218–223. (הרשימה פורסמה במקור ב"בצרון", 1963.)
  • אהרן בן-אור (אורינובסקי), תולדות הספרות העברית בדורנו, תל אביב: יזרעאל, תשט"ו 1955, כרך ב: "מספרים, מבקרים, פובליציסטים".
  • יעקב קופל ‬מיקלישנסקי, תולדות הספרות העברית באמריקה, ניו יורק: עוגן שליד ההסתדרות העברית באמריקה, תשכ"ז 1967.

קישורים חיצוניים

בלנק

בלנק (Blanc) הוא שם משפחה שמקורו בצרפתית ומשמעו לבן.

האם התכוונתם ל...

יהדות מולדובה

רפובליקת מולדובה הנוכחית הייתה בעבר חלק מנסיכות מולדובה ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית סופחה לאימפריה הרוסית ונקראה בשם בסרביה. לאחר המהפכה הבולשביקית סופח החבל לרומניה ובעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ עבר לשליטת ברית המועצות, שהפכה אותו לאחת מ-16 הרפובליקות שלה. במשך הדורות הושפעה הקהילה היהודית של החבל מהעם ששלט בו, לעיתים הרומנים ולעיתים הרוסים.

רבים מיהודי בסרביה חיו בעיר הבירה, קישינב. הקהילה בקישינב הוקמה כבר במאה ה-18 ובסוף המאה ה-19 ישבו בה כ-50,000 יהודים, שהיו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. יהודים חיו גם בעיירות בסרביה ואפילו ביישובים חקלאיים, בהם עסקו בעבודת האדמה, כפי שתיאר אותם ביצירותיו הסופר שמואל-לייב בלנק. בשנת 1897 התגוררו בבסרביה כ-226 אלף יהודים מסך האוכלוסייה של כ-2 מיליון תושבים.

בתחילת המאה ה-20 נערכו בקישינב שני פוגרומים אכזריים מאוד שהשפיעו רבות על יהדות מזרח אירופה בכלל ויהדות מולדובה בפרט. הפוגרום הראשון אירע ב-6 באפריל 1903 ובו נרצחו 49 יהודים ועוד מאות יהודים אחרים נפצעו. הפוגרום השני אירע ב-19 באוקטובר 1905 ובו נרצחו 19 יהודים. שני הפוגרומים גרמו לבריחה גדולה של יהודים ממולדובה, חלקם למערב אירופה ולארצות הברית וחלקם לארץ ישראל במהלך העלייה השנייה. בעקבות הפוגרומים כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמות על השחיטה ובעיר ההרגה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה צורפה מולדובה לרומניה, ומספר היהודים בה גדל מאוד, למורת רוחם של הרומנים. לפני מלחמת העולם השנייה אולצו הרומנים לוותר על חבל ארץ זה לברית המועצות. הוויתור היה טראומטי עבור הרומנים והם האשימו את היהודים באהדה לקומוניזם ותככים שגרמו לאובדן מולדובה. כאשר פלשו הגרמנים יחד עם הרומנים למולדובה במלחמת העולם השנייה הועבר השלטון למשטר הרומני הפשיסטי. הרומנים הגלו את היהודים לטרנסניסטריה, שם נרצחו מעל חמישים אחוזים מכלל יהודי בסרביה. תחת השלטון הסובייטי סבלו היהודים הדתיים מדיכוי על רקע אמונתם, כמו המאמינים של הדתות האחרות בברית המועצות הקומוניסטית.

בשנת 1992, נעשו מאמצים להעלאת יהודים שישבו במולדובה ומתחילת שנות ה-90 עלו ממולדובה לישראל כ-42,000 יהודים.

כיום יש במולדובה כ-31,000 יהודים אך המספר אינו מדויק בשל ההגירה ממולדובה לרוסיה, ארצות הברית, רומניה וישראל וכן בשל השאלה מיהו יהודי בהתייחס לצאצאי נישואי תערובת. בין יוצאי קהילת מולדובה הידועים בארץ ובעולם ניתן למנות את הפרופסור אברהם כוגן, הפוליטיקאי רם עמנואל והשחקנית נטלי פורטמן.לרבה הראשי למדינת מולדובה מונה בשנת 1989 שליח חב"ד הרב זלמן טוביה הכהן אבלסקי. לרב אבלסקי קשרי ידידות עם נציגי השלטון במדינת מולדובה, ומתארח ומארח נציגי ממשל וחברי הפרלמנט, שיחד עמם דואג לשיקום יהדות ויהודי מדינת מולדובה ובחבל ארץ טרנסניסטריה. לאחר פטירתו של הרב אבלסקי, התמנה למחליפו בנו, הרב יוסף יצחק אבלסקי, שהיגר לשם כך מישראל.

משה גרינברג

משה גרינברג (10 ביולי 1928 - 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994). נודע בין השאר בזכות מחקריו על הדת ועל החוק במקרא. השפיע רבות על התפתחות חקר המקרא בזכות תלמידיו הרבים ואף תרם לחקר השפות השמיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.