שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. האריך ימים כבר-הפלוגתא שלו.

שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

שמאי הזקן
קבר המיוחס לשמאי בהר מירון
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע
תקופתו תקופת שלטון הורדוס
דור דור חמישי ואחרון של הזוגות
בית מדרש בית שמאי
רבותיו שמעיה, אבטליון
חבריו הלל הזקן
תלמידיו בבא בן בוטא, רבן יוחנן בן זכאי, תלמידי בית שמאי (הדור הראשון)

מידותיו והנהגותיו

ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך לשם דבר לקפדנות ולשמרנות. חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב').

גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. אמנם במסכת עדויות המשנה מונה 3 מחלוקות בין הלל לשמאי ובשתיים מתוכם דווקא הלל הוא המחמיר ושמאי המקל, ובמקרה אחד שמאי מחמיר והלל מקל.

מקום קבורתו

לפי מסורת אחת שמאי הזקן ואשתו קבורים בהר מירון, במקום המכונה על פי הערבים תושבי המקום "חורבת שמע". הקבר הוא מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות. אין סימוכין ארכאולוגיים ודאיים למסורת זו. לפי מגילת אביתר, נראה כי נקבר בדלתון, במקום שבו נקבר רבי אליהו הכהן גאון.

מהדרכותיו

  • "שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות." (משנה, מסכת אבות פרק א' משנה ט"ו)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית: Εὔτολμος) היה תנא מן הדור השלישי. נזכר פעמים ספורות במשנה ובתוספתא כאשר רבי יוסי מוסר בשמו עדויות על ענייני הלכה משמם של "חמישה זקנים".

ייתכן שזהו אבטולמוס בן ראובן, הנזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' כמי שהותר לו, בשל קרבתו למלכות, לגדל תספורת מסוג "קומי" – קרחת מהמצח עד אמצע הראש ומאמצע הראש עד העורף שערות – שהייתה נהוגה בקרב הגויים.

בספרות התנאים מופיע תנא בשם רבי יונתן בן אבטולמוס, ואפשר שהוא בנו.

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא - תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו. היה תלמידו של שמאי הזקן, אך למעשה קיבל לפעמים את דעת בית הלל, כמו בעניין הסמיכה על הקרבן ביום טוב, מחלוקת שבה סייע לקביעת ההלכה כבית הלל. היה יועצו של המלך הורדוס, לפי התלמוד, אשר מזכיר אותו עוד בכמה מעשים, המלמדים על חוכמתו וענוותנותו.

בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. מונחים אלה מוזכרים היום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסבלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר.

במסכת אבות, פרק ה' נזכרת מחלוקת בהלל ושמאי כמחלוקת שנובעת מכוונות טהורות 'לשם שמים':

מרבית המחלוקות בין בית הלל לבין בית שמאי הן האם לגזור גזירות חכמים מחמירות על העם (דעתם של בית שמאי) או גזירות מקלות יותר, אם בכלל (דעתם של בית הלל). ברוב מחלוקות אלו, נקבעה ההלכה לדורות כבית הלל. רצף גזירות יוצא דופן הוא תקנות שמונה עשר דבר שבהן נקבעה הלכה כבית שמאי.

ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה במצוות יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. במסכת עדיות רוכזו כל המקרים היוצאים מהכלל שבהם בית שמאי דווקא מקלים לעומת בית הלל שמחמירים.

הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.

בן זומא

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכת"י קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

הלל

האם התכוונתם ל...

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת ג'תרמ"ח-ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו, לאחר שמנחם עזב את התפקיד.

חנן המצרי

חנן המצרי היה תנא מהמאה ה-2 שהתגורר תחילה באלכסנדריה ומאוחר יותר עבר ליהודה והיה פעיל בקרב חכמי יבנה. היה תלמידו של רבי עקיבא ומצוטט כ'דנין לפני חכמים' (בבלי סנהדרין, דף י"ז עמוד ב). רק הלכה אחת, הנוגעת לעבודת המקדש ביום כיפור מוזכרת בשמו (בבלי יומא, דף ס"ג עמוד ב').חכם תלמודי נוסף הנושא את אותו שם כיהן בתפקיד שופט בבית המשפט האזרחי בירושלים בתקופת בית המקדש. הוא היה פעיל כמה דורות קודם לכן.

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר איזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה בדור החמישי לתנאים.

ידוע הבבלי נזכר במשנה לגבי פסק המתייחס לחיוביו של שומר במשפט העברי: "שני כלבים - אינו אונס (לגבי פטור מתשלום). ידוע הבבלי אומר משום ר' מאיר: מרוח אחת - אינו אונס, משתי רוחות - אונס"..

שמו מעיד עליו שהוא מבבל. מכך שהוא מביא שמועה בשם רבי מאיר שחי בארץ ישראל מניחים שהוא נולד בבבל, עלה לארץ ישראל והפך לתלמידו של רבי מאיר.

מנחם

האם התכוונתם ל...

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות. הוא היה בן זוגו של הלל הזקן, ושימש כאב בית הדין. המשנה במסכת חגיגה (ב, ב) מספרת שהוא "יצא", ובעקבות זאת הוחלף על ידי שמאי הזקן שהיה מכאן ואילך בן זוגו של הלל.

בתלמוד בבלי (מסכת חגיגה דף טז עמוד ב) נחלקו חכמים לאן יצא מנחם. אביי סובר שהביטוי יצא משמש במובן רוחני "יצא לתרבות רעה", כלומר - כפר, ואילו רבא טוען שמנחם יצא "לעבודת המלך". הגמרא מביאה ברייתא שתומכת בדעת רבא: "יצא מנחם לעבודת המלך, ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים לבושין סיריקון (בגדי מלכות)".

בתלמוד הירושלמי מובאת דעה נוספת, שמנחם הסכים להתמנות לשר כדי שיוכל לבטל גזרות נגד לימוד התורה. (תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב' הלכה ב')

יש המזהים את מנחם שהוזכר במשנה עם המובא אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ספר טו, פרק י, ה), שם מסופר על מנחם מכת האיסיים. על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, פגש מנחם את הורדוס בילדותו וניבא לו שיהיה מלך, למרות שלא היה מזרע המלוכה. כאשר התמנה הורדוס למלך, הוא ביקש לדעת את מספר השנים שימלוך. מנחם סירב בתחילה, והורדוס הוסיף לשאול "האם אמלוך עשר שנים?". מנחם השיב שהורדוס ימלוך לפחות 30 שנה, אך לא נקט מספר מדויק. הורדוס היה מרוצה מתשובתו של מנחם, לחץ את ידו ושילח אותו לדרכו, ומאותו יום כיבד את כל האיסיים.

התפארת ישראל חגיגה פ"ב יז מפרש שבגלל נבואת מנחם להורדוס שימלוך, כשנתמנה הורדוס למלך קראו לשמש בעבודת המלך שהזכירה הברייתא הנ"ל.

במדרש זוטא (סוף שיר השירים) כתוב שמנחם נהרג על ידי חנן בן מטרון ובעינן בן יהודה אחיו של מנחם.

נחום המדי

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

נחל מירון

נחל מירון הוא נחל אכזב ברובו, מיובליו העליונים של נחל עמוד. תוואי הנחל עובר סמוך למושב מירון.

לאורכו מספר מעיינות בהם מעין מירון ("מי מגידו") ועין בר-יוחאי, שמימיהם נשאבים מעין תרון ועין תינה. מי הנחל נשפכים לנחל עמוד שהוא חלק מאגן הניקוז של הגליל המזרחי העליון.

ראשו של נחל מירון, בו נמצא עין זבד, הוא בגוש הרי מירון. השם זבד משותף למעיין, לחורבה השוכנת בהמשך הדרך ולהר זבד – כל אלה מקורם בשם הערבי זאבוד, שיש המזהים בו את זבוד דגלילא, שבמדרש בראשית רבה.

מהפסגה יורד הנחל בערוץ הררי צר ומלא צמחייה. באביב ישנה פריחה עשירה במקום, וניתן להבחין בפעמוניות ובסחלבים. מצדו השני של ההר, נמתח שביל ישראל. לאורך השביל נמצא גוש סלע גבוה, המכונה "כיסא אליהו". לפי האגדה כאשר יופיע אליהו הנביא באחרית הימים, יישב בתחילה על מרומי הסלע הזה ומכאן יתקע בשופרו הגדול ויכריז על בוא חרותנו ותשועתנו. בהמשך השביל מגיע עד השרידים של מאוזוליאום, ושרידי בית-הכנסת בחורבת שמע. החוקר ישעיהו פרס סבר בזמנו, שהמקום הוא כפר שמי הנזכר בתלמוד הירושלמי, אלא שדעה זו אינה מקובלת. כיום מקובל לזהות את המקום עם תקוע הגלילית (להבדיל מתקוע שבגבול מדבר יהודה, מולדת הנביא עמוס). עליה נאמר בתלמוד בשל שפע זיתיה: "תקוע אלפא לשמן (מנחות פ"ה, ע"ב), דהיינו, בעסקי שמנים היא הראשונה. או - "אוכלין בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע", שהרי תקוע היא בצפון וזיתיה מבשילים במאוחר.

היום מכונה המקום ח'רבת שמע. כבר במאה ה-16 נתגלו שרידי בית-כנסת עתיק במקום. בחפירות ארכאולוגיות נחשפו במקום מערות, גתות ושרידי מבנים. הבניין בנוי לרוחב ושונה מבתי-הכנסת האחרים שבגליל. ראשיתו, במאות השנייה והשלישית-לספירה, אז חרב כנראה ברעידת אדמה, נבנה שוב ותיפקד במאות הרביעית והחמישית, עד להריסתו במאה השישית ברעש נוסף. על משקוף פתחו חקוקה דמות נשר. מדרגות היורדות למרחב בית הכנסת מובילות, ככל הנראה, למקום בו שכנה עזרת הנשים. בפנים מצויים שרידי טורי עמודים המשרטטים את המקום בו הוצב ארון הקודש. באתר שער נוסף עם משקוף מעוטר במנורה בת שבעה קנים, וכן ספסל אבן ששימש את המתפללים ושרידי מקווה ששכן בתוך בית הכנסת עצמו.

בחזית בית הכנסת מבנה בן שתי קומות שאורכו כארבעה מטרים. זהו מבנה קבורה, שבקומתו הראשונה מצויות גומחות למתים וכריות אבן למראשותיהם. שנים רבות הייתה מקובלת הסברה שזה הוא קברו של שמאי הזקן ושל אשתו. ליד המבנה ישנן מערות, מקום קבורת תלמידי שמאי הזקן. במורד אפיקו של נחל מירון, לצד החניון בגדתו הדרומית של הנחל נמצאת טחנת קמח ישנה ששימשה לטחינת קמח בכח מי מעין מירון עד תחילת המאה ה-20. כיום (2009) המקום מוזנח, ולא משולט.

במעלה הגדה המערבית, סמוך למושב מירון, נמצאים בית הכנסת העתיק במירון וקבר רבי שמעון בר יוחאי.

2.5 ק"מ אחרי שחוצה אותו כביש עכו-צפת (866), נובע בנחל מירון המעיין עין יקים ("עין תינה"). מכאן ואילך הנחל הופך לנחל איתן המלא בבוסתנים, בצמחייה ובמפלי מים זורמים. 800 מטר אחר כך נחל מירון נשפך לנחל עמוד ושופך את מימיו אליו. הקטע האחרון בנחל הוא חלק משמורת נחל עמוד, ואף רבים טועים ומזהים אותו כחלק מנחל עמוד עצמו.

נחמיה העמסוני

רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים. על פי חוקרים רבים הוא נחום איש גמזו.

רבי אלעאי (תנא)

רבי אלעאי היה תנא בדור השלישי.

היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבן גמליאל דיבנה. מוזכר פעם אחת במשנה, ושש פעמים בתוספתא. מפורסמת אמרתו: "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו ובכיסו ובכעסו".

בנו הוא התנא המפורסם רבי יהודה בר אלעאי, ונכדו הוא רבי יוסי ברבי יהודה. בן אחר הוא יוחנן ברבי אלעאי. מסופר במסכת סוכה, כי רבי אליעזר שבת בחג הסוכות בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אלעאי (בנו של תלמידו) בקיסרי.

רבי ישבב הסופר

רבי יְשֵבָב הסופר היה סופר ותנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. תלמידו של רבי יהושע וחברו של רבי עקיבא.רבי ישבב הסופר היה נדיב, ואת כל נכסיו חילק לעניים, דבר שלא כל חבריו ראו בעין יפה. פעם אחת רצה לחלק חמישית מנכסיו לעניים, ורבי עקיבא לא הניח לו לעשות זאת.

רבי ישבב הסופר נמנה בין עשרת הרוגי מלכות. מסופר, שביום שהוציאוהו להורג היה בן תשעים שנה וביקש מתלמידיו להחזיק איש ברעהו ולאהוב שלום ומשפט.

על פי המסורת רבי ישבב לא זכה לקבורה, שכן גופתו הושלכה לכלבים.

רבי שמעון בן נתנאל

רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו ירא חטא.

היה כהן ונשא לאישה את בתו של רבן גמליאל הזקן.

שמאי

האם התכוונתם ל...

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

הזוגות
בפתח התקופה שמעון הצדיקאנטיגנוס איש סוכו
הזוגות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנןיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלייהודה בן טבאי ושמעון בן שטחשמעיה ואבטליון(בני בתירה)הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם)
תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקן • שמאי הזקן • בני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניהרבי אליעזר בן הורקנוסרבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבארבי ישמעאלרבי אלעזר בן עזריהרבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתןרבי יהושע בן קרחהאבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.