שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 - כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

הרב שלמה זלמן אוירבך
כיתוב תמונה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד, דת ומדע, הלכה ורפואה
רבותיו אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב איסר זלמן מלצר, הרב שמשון אהרון פולנסקי
תלמידיו הרבנים יהושע ישעיה נויבירט, ישראל מאיר לאו, אביגדור הלוי נבנצל ועוד

קורות חייו

הרב שלמה זלמן אויערבך
הרב שלמה זלמן אוירבך מסיים את הש"ס במחזור הראשון של כולל ש"ס

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לצביה ולרב חיים יהודה לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה (אבי המשפחה היה הרב אברהם דוב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של הבעל שם טוב). משפחת אמו, צביה, היא בת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב שלמה זלמן פרוש.

למד בתלמוד תורה עץ חיים, בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן[1]. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים, שם היה לתלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר, שהסכים על ספרו מאורי אש שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר אבן האזל. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, קיבל הסכמות גם מהרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק קוק, אביו הרב חיים יהודה לייב והרב אבא יעקב הכהן בורוכוב[2]. בי"ד באדר ה'תר"צ נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של הרב צבי פסח פרנק, "מדרש בני ציון", שהתמקד בסדר זרעים ובהלכות מצוות התלויות בארץ. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד כרם ציון ובספרים מעדני ארץ על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש אוהל תורה, בראשות הרב שמואל יצחק הילמן בשכונת רחביה.

עשה "שימוש חכמים" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי דב בריש ווידנפלד, רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. נודע כפוסק חדשני ומקיף, הבקי בחידושי הטכנולוגיה. באדר ה'תש"ט התמנה כראש ישיבת קול תורה, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. אף על פי שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לשמש כדיין שם, ובעצה עם החזון איש סירב גם להצעה זו[דרוש מקור]. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה. כיהן כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה[3].

על אף שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. הרב אוירבך חלק כבוד רב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, אותו כינה "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, וכאמור לעיל אף נתן הסכמה לספרו הראשון "מאורי אש"[4]. סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק[5]. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. גם בנושא חיילי צה"ל, הביע הרב אוירבך עמדה מעט שונה מהמקובל בסביבתו החרדית, כאשר השיב לבחור בישיבה שביקש רשות לנסוע בתקופת הלימודים לקברי צדיקים בצפון כך: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם"[6]. עם זאת, בעצמו לא הרבה להתפלל על קברי צדיקים[7].

התרחק מעיסוק פוליטי. בשנת 1988 סירב להביע עמדה בשאלת הפילוג בתנועת אגודת ישראל[8].

נפטר בירושלים בכ' באדר א' ה'תשנ"ה, ובהלווייתו השתתפו, לפי הערכת המשטרה, כשלוש מאות אלף אנשים. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

על שמו שכונת רמת שלמה בירושלים. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים, רשת הכוללים עטרת שלמה, תלמוד תורה חכמת שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה בבני ברק. על שם ספרו קרוי רחוב "מנחת שלמה" בערים פתח תקווה, ביתר, בית שמש ונתיבות.

דרכו ההלכתית

Matzevat hagrashaz
מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות לתלמוד. הוא לא השאיר בכתובים מהדרשות, שיחות מוסר או הגות שלעיתים רחוקות היה נושא מהן בישיבתו. על אף שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים תלמודיים ומעשיים, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, מצוות התלויות בארץ ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" שבשולחן ערוך. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב יהושע ישעיה נויבירט.

עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי רפואה והלכה. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית - חשמל בשבת. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם הפריה מלאכותית, מתקני גרמא בשבת ועוד.

מקורותיו העיקריים לפסיקה הם התלמוד, מפרשיו והפוסקים הראשונים והאחרונים, אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שבזמנינו אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים.

ספריו

ספרים שפורסמו בחייו:

ספרים שיצאו לאחר מותו:

  • מנחת שלמה - חלקים ב-ג (תשנ"ט 1999) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמתו דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים, בשם מנחת שלמה - תנינא, בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת מנחת שלמה קמא - כרך א', כרך ב'.
  • מנחת שלמה - על הש"ס מכון "אוצרות שלמה" ירושלים
  • שלחן שלמה (ט' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי הרב שמחה בונים ליזרזון
  • הגדה של פסח עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית.
  • מעדני שלמה על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד
  • מעדני שלמה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, פסקים ששמע ממנו הרב ירחמיאל פריד, שבט תשע"ו
  • עטרת שלמה (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנולוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו
  • הליכות שלמה (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר
  • הרב נחום סטפנסקי, ועלהו לא יבול (ג' כרכים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט[10]
  • שלמי מועד, פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פרינד, ניסן תשס"ד
  • קובץ מאמרים בענייני חשמל - מלוקטים מספרו 'מנחת שלמה'
  • שלמי שמחה, על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ושבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א
  • כתבי מעדני ארץ - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר 'מעדני ארץ'
  • מנחת אבות - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר פרקי אבות, בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון "פומבדיתא"
  • פניני המאור, בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת
  • חכו ממתקים (ב' כרכים) - עובדות, הנהגות ופסקים, נערך בידי הרב אליהו נאה, הוצאת מכון תורני פומבדיתא

הרב ד"ר אמיר משיח, הרב נריה גוטל ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים בהיתר המכירה וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב[11][12].

ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו

  • שמירת שבת כהלכתה מאת הרב יהושע ישעיה נויבירט. למהדורה השנייה של הספר נוסף חלק שלישי הכולל הוספות ותיקונים שנכתבו על ידי הרב אוירבך, ואלו שולבו בהמשך בגוף המהדורה השלישית.
  • יום טוב שני כהלכתו, מאת הרב ירחמיאל פריד
  • נשמת אברהם, ה' כרכים, על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת פרופ' אברהם סופר אברהם

משפחתו

ילדיו

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף ורות אליהו, התורה המשמחת - סיפור חייו של הרב אוירבך
  • הרב יוסף אליהו, אורו של עולם
  • הרב אליהו נאה, חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא"
  • הרב יחיאל מיכל שטרן, המאור הגדול - מסכת חייו של הרב אוירבך
  • אמיר משיח, הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג 2013, ISBN 9789652263902. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא.
  • הרב אהרן ליכטנשטיין, הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: עלון שבות 143–144, ישיבת הר עציון, תשנ"ה 1995.
  • הרב יצחק לורינץ ושלמה קוק, חכמת הנפש היהודית - בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך, תשע"ה
  • הרב עמיחי כנרתי, אור שלמה - מסכת הקשרים בין הרב אוירבך והראי"ה קוק, איתמר תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה בתלמוד תורה, שהיה מקביל לשיעור ג' בישיבה קטנה.
  2. ^ שלמה זלמן אויערבך, ‏מאורי אש, ירושלים תרצ"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ בני טוקר, "בונים מקוואות - גם בישובים חילוניים", באתר ערוץ 7
  4. ^ גיליון מס' 64, שבת הראי"ה פרשת תצווה, פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'
  5. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל, 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדור נבנצל
  6. ^ בשם הרב ישראל מאיר לאו; מתוך ספרו של הרב י"צ רימון, הלכה ממקורה - צבא (תש"ע); וכן בגרסה מעט שונה אצל הרב יוסף אליהו, אורו של עולם (תשס"ג) עמ' 380
  7. ^ אורו של עולם, הרב יוסף אליהו, עמ' 380
  8. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל 1998, עמ' 251-254; אריה בנדר, סיכוי קלוש ליוזמת השלום ליטאים-חסידים, מעריב, 29 באוגוסט 1989, עמ' 7
  9. ^ הרב ש. י. זוין, ספרי ההלכה של "מוסד הרב קוק", הצופה, 6 ביוני 1947, עמ' 8
  10. ^ בנו של הרב אוירבך, הרב אברהם דב אוירבך, הביע התנגדות לפרסום הספר. המחבר הביא את התנגדות הבן בפתח הספר.
  11. ^ אמיר משיח, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)
  12. ^ נריה גוטלספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 315 ימים (316 בשנה מעוברת).

30 ביולי

30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 154 ימים.

אביגדר נבנצל

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, אפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רב הרובע היהודי בירושלים בשנים ה'תשל"ג-ה'תשס"ח (2008-1973).

המרכז הארצי לטהרת המשפחה

המרכז הארצי לטהרת המשפחה הוא ארגון לחיזוק נושא טהרת המשפחה, על ידי הדרכה והסברה, הקמה של מקוואות טהרה לנשים, ופיקוח הלכתי עליהם.

ועד הרבנים לענייני צדקה

ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש (בקיצור: ועד הרבנים) הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה. בעבר איגד הארגון עשרות רבני ערים וקופות עירוניות שהיו כפופות לו. כיום הוקמו עשרות קופות צדקה עצמאיות וכוחו של הארגון נחלש. מחזור הפעילות של הוועד בשנת 2012 היה כ-49 מיליון ש"ח. לפי דברי הארגון, ראשיו אינם משתכרים מקופתו.

בבדיקת עומק שנערכה בארגון ב־2016 על ידי רשם העמותות נמצאו ממצאים קשים שהובילו להמלצה על פירוק העמותה ולפתיחת חקירת משטרה ורשות המיסים על פעילותה, לאחר שעוד קודם נשלל ממנה אישור 'ניהול תקין'.

חשמל בשבת

שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות רבות. דיון אחד נוגע להגדרת האיסור ההלכתי בהדלקה ובשימוש במכשירי חשמל בשבת. דיון אחר נוגע לגבי שימוש בחשמל המיוצר בפעולות המוגדרות כחילול שבת של עובדי חברת החשמל, בהיתר המבוסס על העובדה כי החשמל נצרך בין השאר לצורכי פיקוח נפש.

ט' באדר

ט' באדר הוא היום התשיעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

יהודה טרגר

הרב יהודה אריה טרגר (ה' בכסלו תרצ"ד, 23 בנובמבר 1933 - כ"ד בניסן תשע"ה, 13 באפריל 2015) היה רב וראש ישיבה ישראלי-בלגי. ראש ישיבת "עץ חיים" בווילרייק, ליד אנטוורפן שבבלגיה. חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. לאחר פטירת הרב שך היה מנהיג הציבור הליטאי.

ישיבת מעלות התורה

ישיבת מעלות התורה היא ישיבה גדולה בירושלים.

הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"א (1981) על ידי הרב שמואל אוירבך שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ח, בהכוונתם של אביו הרב שלמה זלמן אוירבך ושל הרב שך. בית המדרש של הישיבה שוכן בקומה העליונה של בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד.

פטרוני הישיבה היו האחים רייכמן מטורונטו, ובמיוחד האח אדוארד (בעליהם של "מרכז הפעמון" ו"הטחנה" בירושלים) שבשנותיו האחרונות התגורר בסמוך לישיבה. הפנימייה וחדר האוכל של הישיבה שוכנים בבניין שנתרם על ידי רייכמן.

שני מוסדות נוספים קשורים לישיבה: ישיבת מדרש שמואל, המיועדת לבחורים אמריקאיים, והישיבה הקטנה נועם התלמוד בראשות הרב אשר פריזנד.

מנהל הישיבה הוא משה ויסלובסקי.

בחודש אדר התשע"ח נפטר הרב שמואל אוירבך מדום לב. לאחר פטירתו מונו תלמידיו הרב יוסף פטרוף לראש הישיבה ומגיד שיעור והרב צבי וידר למשגיח.

כ"ג בתמוז

כ"ג בתמוז הוא היום העשרים ושלושה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ג בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

כ' באדר

כ' באדר הוא היום העשרים בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

כדי אכילת פרס

כדי אכילת פרס, הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר את הזמן המקסימלי, בהרבה מהמצוות והאיסורים התלויים באכילה, אשר יש לאכול תוך זמן זה את השיעור שנקבע (למשל כזית) על מנת לקיים את המצווה או להתחייב על העבירה. שיעור זמן זה נקבע על פי אכילת אדם בינוני.אף שמקיימים המצווה גם כשאכל השיעור תוך כדי אכילת פרס, זהו רק בדיעבד, אך לכתחילה יש לאכול כל השיעור בפעם אחת.

מלאכת מכה בפטיש

הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ הוא שמה של אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, המלאכה המקורית הייתה כפשוטה, שימוש בפטיש לביצוע מלאכה[דרוש מקור]. כאשר אומן מסיים ייצור של כלי, הוא מכה הכאות אחרונות על הכלי, כדי לעגל, או להרחיב, לקצר או לרבע את הכלי כמתוכנן.

חז"ל הרחיבו את המושג לביצוע כל פעולה שמהווה סיום תהליך של הכנת דבר־מה - "גְמַר מלאכה".

לעיתים תיקון חפץ (מתקן מנא), נחשב כתולדה של מלאכת מכה בפטיש.

עזריאל אוירבך

הרב עזריאל זליג אוירבך (נולד בשנת ה'תרצ"ח, 1938) הוא רב קהילת "חניכי הישיבות" בשכונת בית וגן בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של בני תורה, חבר בד"ץ שארית ישראל ויו"ר ועד הרבנים לענייני צדקה.

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד רב הקהילה לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות פוסק ההלכה. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור החרדי, שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון הרב שך והרב אהרן יהודה לייב שטינמן) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים שלמה זלמן אוירבך ומשה פיינשטיין, אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל החסידים ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי האדמו"ר.

ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו בישיבת הר עציון). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת ישיבת פוניבז'.

תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.

ישנן ישיבות כמו הישיבה יוניברסיטי וישיבת חברון אשר מחלקות תואר ראש ישיבה ב שמשמעות התואר היא ר"מ חשוב.

בישיבות אחרות כמו ישיבת פוניבז' או ישיבת סלבודקה קיים תואר משני בחשיבותו לראש הישיבה: מראשי הישיבה. תואר זה ניתן בדרך כלל לראשי ישיבה צעירים יותר.

רמת שלמה

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000.

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט. בשנת תשכ"ה הוענק לרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.

תלפיות (רבעון)

תלפיות – כתב עת תורני מדעי שיצא לאור בניו יורק.

כתב העת שהוגדר כ"רבעון להלכה אגדה ומוסר היהדות" נוסד בניו יורק בשנת תש"ד (1944), ונערך כמעט בכל זמן יציאתו על ידי הרב והחוקר שמואל קלמן מירסקי. הסיבה לייסודו על פי מאמר הפתיחה של העורך, מכיוון שבזמן הזה, מרכזי התורה באירופה נהרסו, ומרכזים חדשים לדעתו נבנים כעת באמריקה ובארץ ישראל.

כתב העת הוגדר כ"רבעון", אך למעט שני הגליונות הראשונים, יצאו כל הגליונות במתכונת כפולה אחת לחצי שנה.

החל משנתו החמישית של כתב העת הצטרפה הוצאת הספרים של הישיבה יוניברסיטי להוצאתו. כתב העת יצא ברציפות עד תשכ"ה, ואז חדל לצאת. בשנת תש"ל לאחר פטירת העורך יצא כרך אחרון שהוקדש לזכרו של הרב חיים הלר.

בכותבים בכתב העת רבים מחכמי התורה ששהו בארצות הברית באותו זמן, בעיקר מזרם האורתודוקסיה המודרנית, וכן רבנים וחוקרים מישראל. בשנה הראשונה התפרסם בו מאמרו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק – "איש ההלכה". באותה שנה סער העולם התורני בעקבות שאלת קו התאריך בהלכה, ונתפרסמו בו מאמריהם של הרבנים מנחם כשר ויחיאל מיכל טיקוצינסקי בנידון. נתפרסמו בו גם מאמרים של חכמי ארץ ישראל ובהם הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל.

בכתיבת מאמרים לכתב העת השתתפו בין השאר הרבנים: ישעיהו וולפסברג-אביעד, זאב גולד, כתריאל פישל טכורש, ראובן כץ, שלמה זלמן אוירבך, יחיאל יעקב ויינברג, מרדכי גיפטר, ברוך ישר, אליהו חזן, יצחק קוסובסקי, ורבים אחרים.

מבין החוקרים שהשתתפו בכתיבת מאמרים היו:

חיים זלמן דימיטרובסקי, שאול ליברמן, מאיר שמעון גשורי, פנחס חורגין, מנחם ברייאר, שבתי בן דב ועוד.

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.