שלמה אנגל

שלמה אנגל (2 באוקטובר 1901מאי 2002) היה עיתונאי "דבר", סופר, היסטוריון, וחבר מועצת העיר כפר סבא בשנים 1937 עד 1951.

שלמה אנגל

תחילת דרכו

שלמה אנגל נולד בגרויעץ, פולין ב–1901, ליהודית ורבי ברוך אברהם. לאחר מכן הם עברו לעיר הסמוכה ריחוואל. הוא למד בחדר והצטרף לקבוצה ציונית בשם "התחייה". בגיל 13 הוא עבר לישיבה בעיר סטאוויזין. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא עבר ללמוד בקאליש. הוא גויס לצבא פולין וניסה לקבל אישור לעלות לארץ. מאוחר יותר הוא גויס שוב לצבא פולין, בו נשלח למחנה עבודה של הצבא. אחרי 33 חודשים של שירות הוא ניסה לעלות לארץ, למרות המאמצים הרבים והבירוקרטיה שהייתה כרוכה בעניין הוא עלה ארצה לבד ב – 1925. באנייה הוא פגש אנשים נוספים שעלו לארץ לבדם וכולם היו חברים ב"התאחדות" של "הפועל הצעיר". הם הגיעו לארץ והתיישבו בראשון לציון שם הם שכרו צריף. בראשון לציון הם התקשו למצוא עבודה, ומדי פעם עבדו בסלילת כבישים וחציבה. שלמה אנגל עבד הרבה בכרמים בשמירה ובגיזום, שם הכיר שלמה את אשתו לעתיד, חיה, אשר ביקרה אותו בסוכת השמירה בכרם.

פועלו בכפר סבא

בשנת 1927 החל שלמה אנגל לעבוד בעיתון "דבר". במרץ 1928 עבר לגור בכפר סבא בעקבות עבודתו ככתב דבר בשרון. אנגל מתאר את כפר סבא של אותם ימים בספרו כ- "ישוב שומם ומשעמם, ללא רוח חיים, ללא דרכים סלולות, ללא תאורה ברחוב וללא מאור פנים בבתים. אוכלוסייה מעטה ופחות ממנה מספר בתיה". כשעבר שלמה אנגל לכפר סבא הוא היה מהאנשים הראשונים שהיו צריכים לקנות בית (בניגוד לראשוני העיר שקיבלו חלקות). הוא חילק את העיתון יחד עם מאיר אדיב, צבי ברזובסקיבין וברוך פריבר, בתחילה ברגל ולאחר מכן עם חמור. בצד עבודתו בעיתון, אנגל היה חבר בוועד המושבה, ולאחר מכן היה חבר במועצת כפר סבא בין השנים 19371951. תפקידיו במועצה כללו יו"ר וועדת חינוך, סגן יו"ר המועצה (אליהו אוסטשינסקי) וממלא מקומו ומנהל לשכת הגיוס בשרון - אך לפי דבריו, תפקידו בוועדת החינוך היה החביב עליו ביותר. בבחירות בשנת 1949 הוא היה יו"ר וועדת הבחירות האזורית, שתפקידה היה לפקח על התנהלות הבחירות.

כתיבת ספר כפר סבא

אחרי התפטרותו מכל התפקידים שמילא בעקבות התפטרותו של אברהם קרן בשנת 1951, אנגל החליט לחקור את גאולת אדמתה של כפר סבא – מתי נגאלה ועל ידי מי - במקביל לעבודתו כעיתונאי. הוא מצא חומר רב ופרסם מאמר גדול על ראשית השרון. לאחר כתיבת מאמר זה וקבלת תגובות רבות ונלהבות לגביו הוא החליט לכתוב ספר מקיף על תולדות כפר סבא. בשנת 1968 הועלתה הצעה לכתוב ספר על כפר סבא לכבוד חגיגות השבעים. הוקמה ועדה שעניינה כתיבת הספר אך שלמה אנגל לא היה הכותב בה ולכן הוא סירב לשתף פעולה. אחרי זה ג. קרסל התבקש לכתוב את הספר אשר הסכים בתנאי ששלמה אנגל יאסוף עבורו את החומר. בעקבות תגובה זאת ביקש זאב גלר מאנגל לכתוב את הספר יחד עם ועדה שפועלת תחתיו. הטיוטה הראשונה של הספר הוגשה בשנת 1971 ובשנת השבעים של כפר סבא 1973 הסתיימה כתיבתו. בשנת 1977 ניתן לו, על כתיבת ספר זה את פרס כפר סבא.

נפטר במאי[1] 2002.

לקריאה נוספת

  • שלמה אנגל, כפר סבא, 70 שנה לייסודה, הוצאת עיריית כפר סבא, 1973
  • שלמה אנגל, בדרך לגבורות - קובץ זכרונות ורשמים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
אריה חיימוביץ'

ר' יהודה אריה (לייב) חיימוביץ' (1862 - 17 באוקטובר 1944) היה רב, מקים בית הכנסת הראשון בכפר סבא ואחד מהתורמים הראשיים לפיתוחה.

בית הלורד

בית הלורד נבנה עבור הלורד אלפרד מונד במושבה תל מונד. שימש תקופת מה כמשרדי המועצה האזורית. משמש מאז 1988 כמרכז התיעוד של תל מונד והסביבה.

בן-ציון זטלר

בן-ציון זטלר (ח' באדר תרמ"ט 10 בפברואר 1889 - כ"ו באדר תשל"ב 12 במרץ 1972) היה מראשוני מתיישבי כפר סבא ומקימיה, מבוני הבתים הראשונים ושותלי הפרדסים הראשונים בעיר.

החטיפה בהרי שכם (1943)

החטיפה בהרי שכם התרחשה ב-6 ביוני 1943. חמישה צעירים יהודים, שערכו סיור רגלי מבצעי מטעם ההגנה באזור שכם שבשומרון, נתפסו והוחזקו כשבויים על ידי אנשי כנופיה ערבית. אחד מהם נהרג ויתר הארבעה הצליחו להימלט מחוטפיהם וניצלו.

חורבת צופין

חורבת צופין (נכתב גם "חירבת סופין") היא גבעה, בגובה 124 מטר מעל פני הים, הממוקמות בסמוך לכיכר הכניסה המזרחית של קלקיליה ומשקיפה על ישובי השרון.

חיים פניכל

חיים (חיימקה) פֶנִיכֶל (27 בינואר 1947 - 5 ביוני 1967) היה מש"ק צוות סיור פלס"ר 7 שעוטר בעיטור העוז על פעילותו בקרב פתחת רפיח במהלך מלחמת ששת הימים.

ישראל במלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מ-5 ביוני עד ל-10 ביוני 1967, בין ישראל לבין כל המדינות הגובלות איתה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה מגודל שטחה של מדינת ישראל שלפני המלחמה.

המתיחות בטרם המלחמה, נוצרה כאשר מצרים ושותפותיה הערביות נקטו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל. השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית והכלכלה האזורית ומהלך המלחמה הקרה הגלובלית היו מרחיקות לכת וממושכות.

ישראל פיינברג (ראש עיר)

ישראל פיינברג (1907–1985), לשעבר זוזיא, היה ראש עיריית פתח תקווה בשנים 1966–1978.

כפר סבא

כְּפַר סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, ובספטמבר 2019 התגוררו בה כ-110,456 תושבים על 37,613 בתי אב. כפר סבא היא מרכז מנהל, מסחר, חינוך ושירותי רפואה של אזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

נח קרלינסקי

נח קרלינסקי נולד בשנת תרל"ב בניז'ין. הוא פעל רבות למען גאולת אדמות כפר סבא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

בשנת תרנ"א, עלה לארץ כדי לחקור את נסיבות מות אחיו יעקב, שהיה מגואלי רחובות. בשהותו שם נישא לנחמה, ביתו של רבי יחיאל מיכל פינס. בנוסף, ביחד עם מרדכי הויזדרוף ולייב סולומון הוא השקיע כסף ועמל רבות להשגת בעלות על אדמות כפר סבא. כתוצאה מקניית האדמות הסתבך מאוד ונכנס לעשרות משפטים עם אנשי הכפר.בשנת תרנ"ו, "קצה נפשו בעמלו הרב" והוא נסע לרוסיה עם משפחתו. תחילה הוא התיישב בניז'ין עיר הולדתו, אחר כך בפינסק ולבסוף בקייב. משפחתו גדלה לחמש נפשות, ארבעה בנים ובת אחת.

נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא)

נתן רפופורט (יוני 1886, סיוון ה'תרמ"ו - 5 במאי 1921, כ"ז בניסן ה'תרפ"א) היה מראשוני כפר סבא. נלחם במאורעות תרפ"א בפתח תקווה ונפל בקרב.

עיריית פתח תקווה

עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר פתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

פנחס רשיש

פנחס רשיש (1 ביולי 1895 - 20 ביוני 1978) היה פעיל ציוני וראש העיר הרביעי של פתח תקווה.

קלקיליה

קלקיליה (בערבית: قلقيلية) היא עיר בדרום-מזרח השרון, בתחומי הרשות הפלסטינית, הממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון (כ-12 ק"מ) ביהודה ושומרון. קלקיליה ממוקמת ממזרח לכפר סבא, דרומית לטולכרם ומערבית לשכם. בסמוך לה עובר כביש 6. נכון לשנת 2006 מספר תושביה נאמד ב-44,700 נפשות.

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים (קריאה של פרשה ארוכה), וכן במנחה של שבת, ומדי יום שני וחמישי בתפילת שחרית (קריאה קצרה). בנוסף נערכת קריאה בתורה במועדים מיוחדים, כגון בשחרית של ראש חודש, חנוכה ופורים, ובתעניות (בשחרית ובמנחה, קצרות).

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה בו כתובים הפסוקים ללא ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא. הקורא בתורה מכונה "בעל קורא" ותפקידו לקרוא בתורה באופן מדויק, על פי הניקוד, הפיסוק וטעמי המקרא אותם הוא משנן בעל פה.

קריאה בתורה ועלייה לתורה מהוות מרכיב מרכזי בטקסי בר מצווה כיום.

שייטת הטרפדות

שייטת הטרפדות הוא שם כולל למספר יחידות של חיל הים הישראלי שהפעילו ספינות טורפדו. ספינות אלו כונו בחיל הים הישראלי "טרפדות" או "סט"רים" (ראשי תיבות של "ספינות טורפדו"). היו אלה כלי שיט קטנים ומהירים שקיבלו את שמם מנשק הטורפדו שאותו נשאו. ספינות אלו הופעלו במשך קרוב ל-20 שנה, בשנים 1950–1969.

שייטת הנחתות

המושג שייטת הנחתות מתייחס לכלל פעילות האיגוף הימי בצה"ל הכנות וביצוע הנחתת כוחות מהים אל החוף במערכות ישראל מקום המדינה ועד ביטול אופציה בשנת 1993. הפעילות בוצעה על ידי כלי שיט ויחידות בחיל הים שהפעילו ספינות לוחמה אמפיבית וכללה שימוש באוניות סוחר מגויסות. השייטת נקראה בשמות שונים: "שייטת הפולשות", "שייטת הנחתות", "שייטת 11", "פלגה 924", "פלגה 922", "פלגה 921".

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו. בהיעדר עבודת הקורבנות, כמו שכתוב בפסוק ״ונשלמה פרים שפתינו״ ולכן קבעו חז"ל את התפילה כמנהג שיש בכוחו לקדש מצוות ומועדים בחיי עם ישראל.

בכל יום חול מתקיימות שלוש תפילות: שחרית, מנחה, וערבית. בימי שבת, חג וראש חודש נוספת גם תפילת מוסף. התפילה צריכה להתקיים לכל אורכה במניין, כלומר בנוכחות עשרה גברים או יותר מעל גיל 13, והיא מתקיימת בדרך כלל בבית כנסת.

במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה ברכות ונוסחי תפילות שסודרו, מאוחר יותר כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. ספר התפילות היהודי קרוי סידור, על שם סידור התפילות ועריכתם, ומרוכזים בו תפילות יום יומיות וברכות שונות, וספר התפילות של החגים קרוי מחזור, על שם המחזוריות השנתית, ומרוכזים בו תפילות של שלוש רגלים (פסח, שבועות וסוכות), וכן ראש השנה ויום הכיפורים.

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ומעלות השחר אסור לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה, עד סיום תפילת העמידה.

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.