שלמה אבן-שושן

שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין; 1910, מינסק2004, קיבוץ שדה נחום) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.

שלמה אבן-שושן
שלמה אבן-שושן (משמאל) עם אחיו אברהם אבן-שושן
שלמה אבן-שושן (משמאל) עם אחיו אברהם אבן-שושן

ביוגרפיה

אבן-שושן נולד בשנת בעיר מינסק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאוחר יותר בבלארוס), וזכה לחינוך עברי מילדות, מאביו, חיים דוד רוזנשטיין, שהיה סופר עברי. בשנת 1925, בהיותו נער, עלה לארץ ישראל, ולמד חקלאות בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. עם תום לימודיו, נדד בארץ ישראל ועבד בחקלאות ביישובים שונים, עד שהצטרף לגרעין המייסדים של קיבוץ שדה נחום, שנקרא אז "קיבוץ השדה". קיבוץ שדה נחום עלה על הקרקע בשנת 1937, ושלמה אבן-שושן עשה בו את כל שנותיו הארוכות. נולדו לו שני ילדים דוד ושולה אשר התייתמו מאימם בגיל צעיר מאוד.

שלמה אבן-שושן החל מפרסם מיצירותיו, שירה וסיפורת, בעיתון הנוער העובד "במעלה". שיריו הראשונים נדפסו בשנת 1931. בד בבד עם כתיבתו עסק גם בעריכה, והיה בין עורכי העיתונות הקיבוצית, "מבפנים" ו"צרור מכתבים", ובין העורכים הראשונים בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין היתר ערך את כתביהם של פניה ברגשטיין, המשורר יצחק קצנלסון, וכן ערך ספרי זיכרון לאישים ולקהילות ישראל שחרבו. פרסם מאמרים בעיתונות בשם הספרותי "ש. בר־חדקא" (אביו, חיים דוד רוזנשטיין, אימץ את השם הספרותי: ר' חדקא[1]).

שלמה אבן-שושן מוכר בעיקר כמתרגם מעולה ופורה מאד. הוא תרגם משנות החמישים ואילך מיצירותיהם של גדולי היוצרים היהודים שכתבו רוסית ויידיש, וכן מיצירותיהם של גדולי הספרות הרוסית. הוא גם יצר קשר אישי ראשוני עם כמה מהיוצרים היהודים בברית המועצות, בהם דב גפונוב, דוד מרקיש, כאשר קשרים כאלה עוד היו אסורים.

שלמה אבן-שושן שלח ידו גם בכתיבת ביוגרפיות, ספרי זיכרונות ושירה ממוארית משלו עצמו, כתב וערך ספרי "תנועה", ספרי קיבוץ וספרים של חברי קיבוצים.

אחיו היה המילונאי אברהם אבן-שושן. שלמה אבן-שושן פרסם ספר על חייו של אחיו, "אברהם אבן-שושן, מחנך ומילונאי".

מתרגומיו של שלמה אבן-שושן

ספרים שההדיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע"פ ממצאים בארכיון יד טבנקין
אבן שושן

אבן-שושן הוא שם משפחה עברי, עברות של השם הלועזי רוזנשטיין.

האם התכוונתם ל...

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברי ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

אברהם יהושע אלינסון

אברהם יהושע אלינסון (ברוסית: Авраам-Егошуа Моисеевич Элинсон (Белов)‎‏ 1911 – 2000) הידוע בכינויו הספרותי א. בּיֶילוב (או בֶּלוב), היה סופר רוסי-עברי, מתרגם, עורך, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת רוסיה הקומוניסטית.

אהרן ציזלינג

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר, תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

אנטולי קוזנצוב

אנטולי ואסיליביץ' קוזנצוב (ברוסית: Анатолий Васильевич Кузнецов)‏ 18 באוגוסט 1929, קייב - 13 ביוני 1979, לונדון) היה סופר סובייטי שתיאר את חוויותיו בקייב תחת שלטון גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ואת הרצח בבאבי יאר בספרו: "באבי יאר" (Бабий яр. Роман-документ). הספר פורסם במקור ברוסית תחת צנזורה בשנת 1966. הוא תורגם לעברית על ידי שלמה אבן שושן ויצא לאור ב-1966 בהוצאת עם עובד. ב-1971, לאחר עריקתו של קוזנצוב למערב, יצא תרגום מחודש של אבן שושן על פי כתב היד המקורי.קוזנצוב נולד בקורניבקה, פרבר של קייב הסמוך לאתר באבי יאר, לאב ממוצא רוסי ולאם ממוצא אוקראיני. בדרכונו נרשם מוצאו כרוסי. בגיל 14 החל לתעד במחברתו את האירועים ואת העדויות ששמע אודות הרצח בבאבי יאר. בבגרותו הוא התנסה בלימודים בתחום האמנות כגון: בלט, מוזיקה, ציור ומשחק ועסק בעבודות כפיים שונות כולל עבודה בפרויקטים לאומיים על נהר הדנייפר ובאירקוצק שבסיביר. ב-1955 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והחל ללמוד ספרות במכון גורקי לספרות שבמוסקבה. הוא סיים את לימודיו ב-1960, הצטרף לאיגוד הסופרים הסובייטי והחל לפרסם נובלות. ספרו הראשון, "סוף האגדה" (או בתרגום העברי "המשכה של אגדה"), זכה להצלחה ואף תורגם לשפות זרות. תוך זמן קצר הפך לאחד מהשמות המבטיחים בספרות הסובייטית ולאחד ממפתחי הסוגה של רומן תעודה.

היצירה "באבי יאר" התפרסמה במגזין הספרות הסובייטי "יונוסט" ב-1966 כשהיא מצונזרת.

אנשי פאנפילוב

אנשי פאנפילוב (ברוסית: דרך וולקולמסק, Волоколамское шоссе) הוא הראשון בסדרה בת שלושה ספרים, שנכתבו על ידי הסופר אלכסנדר בק. הסדרה מתארת את לחימתו של גדוד חיל רגלים סובייטי בעת הקרב על מוסקבה במלחמת העולם השנייה. שלושת הספרים הם אנשי פאנפילוב, ימים אחדים, ועתודתו של גנרל פאנפילוב. הראשון יצא לאור בשנת 1944.

באבי יאר (פואמה)

באבי יאר היא פואמה מאת יבגני יבטושנקו שהתפרסמה ב-1961. הייתה זו היצירה הראשונה בברית המועצות שהביעה את הביקורת על קשר השתיקה השלטוני על השמדת יהודי ברית המועצות בכלל ויהדות אוקראינה בפרט בעת מלחמת העולם השנייה, תוך השתתפות פעילה של משתפי פעולה. השיר נסוב על אתר השמדת יהודי קייב - באבי יאר, עליו, כדברי מחבר השיר "אין יד ואין מצבת". המלחין דמיטרי שוסטקוביץ' הלחין את הפואמה וכלל אותה בסימפוניה ה-13 שלו. הפואמה תורגמה לעשרות לשונות והפכה לאחד מסמליה המייצגים של השואה בעיני רבים.

במעלה

"בַּמַּעֲלֶה" היה עיתון תנועת הנוער העובד. ההחלטה על יסודו נתקבלה במועצת התנועה בירושלים בה' באב תרפ"ה והוא נוסד בשנת תרפ"ו-1925. בשנת 1959, עם איחוד התנועות, הפך לעיתון הנוער העובד והלומד. בתחילה יצא כדו-שבועון אולם בשנות השבעים הפך לירחון. עקב קשיים כספיים הוא פסק מלהופיע בין השנים 1975–1978, ולאחר מכן פעל עד שנת 1996.

העיתון היה אחד מעיתוני הנוער העבריים הראשונים, וייחודיותו בכך שהוא נכתב ברובו על ידי בני הנוער עצמם, נערך ונמכר על ידי בני הנוער. העיתון שימש ככלי חינוכי חשוב של תנועת הנוער העובד, להפצת ערכיה בקרב בני הנוער, ואף כיצירה מקורית של הנוער עצמו. העיתון שנכתב על ידי חניכים ממגוון החטיבות ואופני הפעילות של התנועה גם שימש ככלי מאחד בתנועה לבני נוער מקרעים שונים, מן העיר המושב והקיבוץ. תפקיד נוסף שנטל על עצמו העיתון היה לחשוף את בני הנוער חברי התנועה שנשרו מלימודיהם לתרבות פועלית, לסוגיות אקטואליות ולנעשה בשדה הספרות העברית - כל זאת ערוך באופן המתאים לבני נוער. בין המדורים הקבועים בעיתון בשנותיו הראשונות היו מדור ספרות, הבה נשירה (שיר עם תווים), מדור לידיעת הארץ, מדור "הידעת?", מדור ההכשרה של ההגנה "ללמד בני יהודה קשת", ומדורים המוקדשים ל"דברי החברים".

דוד כהן טיפח מאוד מפעל זה והיה חולק מניסיונו העיתונאי לעורכים, מסייע בעריכה ואף מצרף מכתבים אישיים לכותבים שנשלחו אליהם בלווית העיתונים הראשונים שיצאו מהדפוס - טרם הופץ הגיליון. כהן אף היה כותב בעיתון, לרוב במגוון שמות בדויים ומפרסם טורי דעה וסיפורי אגדה.

בין השאר שימש העיתון בתחילתו כמענה אידאולוגי לתעמולת השמאל הרדיקלי - הלא-ציוני בארץ ישראל, שניסה לפגוע בפעילות התנועה ולגייס את חבריה. כותרתו "במעלה" מתקשרת הן עם העלייה העברית והציונות, והן עם תפיסת ההגשמה כ"עליה שלב אחר שלב" ולא כ"מהפכה" חד פעמית נוסח המהפכה הקומוניסטית ברוסיה.

העיתון היה מודפס בקואופרטיב דפוס אחדות, שפועליו הסכימו לקבל את שכר העבודה באופן רטרואקטיבי לאחר מכירת העיתון - משום הדלות התקציבית בה עמדה התנועה. עם איחוד הנוער העובד עם "התנועה המאוחדת" נכלל עיתון תנועה זו "ניבים" שנערך על ידי משה שלו בתוך במעלה.

בין עורכי העיתון בתקופות השונות נמנו: אברהם ברוידס (העורך הראשון), משה בן אלול, דב מייזל, משה מוסנזון, אורי סלע (1950), משה (מושקה) שלו, עמוס כרמל (1959–1960), מרדכי נאור (1961-1960). התנועה הוציאה גם עיתון לגיל הצעיר בעריכת יוסי יזרעאלי.

בין הכותבים, שרבים מהם פירסמו בעיתון זה את שיריהם הראשונים: אברהם ברוידס - משורר הנוער העובד, זרובבל גלעד, שלמה אבן-שושן, אסתר קל, דבורה עומר, אורי ברנשטיין. המלחין דוד זהבי פרסם את תווי הלחן שלו להמנון הפלמ"ח לראשונה בין דפי "במעלה". כן כתב בו מרדכי גילת, לימים כתב תחקירים מוערך.

בשנת 2010 החלה יוזמה להשקתו מחדש של עיתון "במעלה" בפורמט של "עיתון מקוון" באתר הנוער העובד והלומד.

בנוסף יוצא בתנועת הנוער העובד עיתון המחדשים (האיגוד המקצועי לנוער) "חברים" - אף הוא פרי כתיבתם של בני הנוער עצמם.

בן שושן

בן שושן הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בעיקר בקרב יהדות צפון אפריקה פירושו ככל הנראה נגזר מן המילה העברית שושנה שנהפכה לשם פרטי ולא העיר הפרסית שושן הבירה, השם, ככל הנראה, משתייך למגורשי ספרד כיוון שבאנדלוסיה ישנה קידומת "בן" לשמות משפחה עם יחוס לשם האב או אם.

בספרו של יצחק בער מופיעה משפחת בן שושן כאחת מן המשפחות היהודיות שישבו בעיר טולדו. בעיר זו התקיים בימי הביניים בית כנסת בשם אבן שושן שלימים הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה לה בלנקה.

הגרסאות של שם משפחה זה בלועזית: Ben Soussan, Bensussan, Bensusan, Ibn Shushan. Xuxen.

האם התכוונתם ל...

יבגני יבטושנקו

יבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקו (ברוסית: Евгений Александрович Евтушенко; נולד בשם המשפחה גנגנוס, ברוסית: Гангнус;‏ 18 ביולי 1932 – 1 באפריל 2017) היה משורר רוסי, ששיריו נודעו בביקורת החריפה שבהם כנגד הביורוקרטיה הרוסית וכנגד מורשתו של סטלין.

יצחק אורן

יצחק אורן (נאדל) (1918 - 27 במרץ 2007) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

יצחק צוקרמן

יִצְחָק צוּקֶרְמן ("אַנְטֶק") (בפולנית: "Icchak Cukierman "Antek; ח' בטבת תרע"ו, 13 בדצמבר 1915, וילנה – ט"ו בסיוון תשמ"א, 17 ביוני 1981, לוחמי הגטאות) היה ממייסדי ומנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה.

יצחק קצנלסון

יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson)‏ (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח ב-3 במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג". זכה לכינוי "מקונן השואה".

כתב גם שירים בעברית, והידועים שבהם: "מה יפים הלילות בכנען" ושיר הילדים "חמש שנים על מיכאל".

ישראל קפלן (מחנך)

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחאן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.

מבפנים

מבפנים, ביטאון תנועת הקיבוץ המאוחד משנת 1927 עד 1982, אשר יצא לאור במתכונת של רבעון. לפני כן, משנת 1923, היה זה ביטאון משק עין חרוד ובהמשך ביטאון תנועת הקיבוצים קיבוץ עין חרוד. לאחר מכן, משנת 1982 ועד 1993 היה "מבפנים" לביטאון התק"ם, בשנה זו התמזג עם יעד והמשיך לצאת תחת השם "מפנה".

פניה ברגשטיין

פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, י' בניסן תרס"ח – 18 בספטמבר 1950, ז' בתשרי תשי"א) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית, חברת קיבוץ גבת.

פרץ מרקיש

פרץ מַרְקִיש (בכתיב יידיש: פּערעצ (גם: פּערעץ, פּרץ) מאַרקיש; בכתב רוסי: Перец Давидович Маркиш;‏ 7 בדצמבר 1895, פּוֹלוֹנוֹיֶה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

רחל בוימוול

רחל בּוֹימְווֹל (בכתיב יידי: בוימוואָל ברוסית: Рахиль Баумволь;‏ 4 במרץ 1914 - 16 ביוני 2000) הייתה סופרת, משוררת ומתרגמת יידית. כתבה גם בלשון הרוסית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.