שלם (אל)

שָׁלֶם (מהשורש ש.ל.ם) הוא אל השקיעה ואל היבוסים. במיתולוגיה הכנענית שלם היה אחיו התאום של שחר, ושניהם נולדו כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין אישה בת-תמותה. סיפורם מוזכר בשירה האוגריתית ב"שיר האלים הנעימים והיפים".

מניחים כי מקור השם "ירושלים", או במקור "ירושלם", הוא: 'ירה-שלם'. כלומר: "[העיר ש]יסד שלם". אפשרות אחרת, לפי הקרי המודרני בעברית ובערבית, מפרש "אור-שלם", עירו של שלם. בספר בראשית מתואר מלכיצדק כמלך העיר שלם וככהן לאל עליון.[1] בספר יהושע מסופר שאדוני צדק מלך ירושלים מגבש קואליציה של חמישה מלכים כנגד יהושע, ונוחל מפלה בקרב גבעון.[2]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בראשית י"ד, יח.
  2. ^ יהושע י', ג-כז.
אבר מן החי

אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים. האיסור מופיע לראשונה בדברי ה' לנח ולבניו יחד עם היתר אכילת הבשר: "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" (ספר בראשית ט, ד). האיסור לעם ישראל מופיע בספר דברים בפרשיה העוסקת בהיתר "בשר חולין".בניגוד לבשר בחלב אבר מן החי מותר בהנאה, כלומר מותר לכל שימוש למעט אכילה.

אל (אל כנעני)

במיתולוגיה הכנענית, אֵל הוא שמו של ראש האלים בפנתאון ואחד מהאלים החשובים של העיר אוגרית. נקרא גם אִל, אלו, תור (שור) - סמל הכוח והפיריון, ו"קדוש" במובן של נשגב ונעלה.

האדס

האדס (יוונית: ᾍδης - "בלתי נראה"), היה אל השאול, העושר ומעמקי האדמה במיתולוגיה היוונית. בקרב הרומאים הוא נודע בשם פלוטו או דיס-פאטר.

לפי התיאוגוניה האדס הוא בנם של הטיטאנים קרונוס וריאה, אחיהם הצעיר של הסטיה (הבכורה), דמטר, הרה ואחיהם הבכור של פוסידון וזאוס (זאוס הצעיר ביותר).

ההכרה בהאדס כאחד מהאלים האולימפיים שנויה במחלוקת, מכיוון שהגדרת המונח "אל אולימפי" לא אחידה בקרב כולם. ישנם הרואים בו כאל אולימפי, מכיוון שמבחינתם אל אולימפי הוא אל מהדור שבא אחרי הטיטאנים. גישה אחרת לשאלה אומרת שישנם שנים עשר אלים אולימפיים בלבד והאדס הוא אחד מהם. מנגד, יש אנשים הרואים באל אולימפי אל שמתגורר באולימפוס ויש לו כס באולם האולימפוס. האדס אינו עונה לדרישות אלה, לכן לטענתם לא נחשב לאל אולימפי. גם לטענתם יש 12 אלים אולימפיים, אך האדס הוא לא אחד מהם בהתאם להגדרה המקובלת עליהם.

ביוון העתיקה השם "האדס" התייחס בתחילה רק לאל השאול, אך בהמשך הוא החל לשמש גם כשמה של ממלכת המתים, משכנו של האל. ממלכה זו כללה בתחומיה מספר מדורים, לרבות שדות האליסיום (המקבילים לגן עדן) (ובתוכם איי המבורכים) לשם נשלחים גיבורים ואנשים טובים, שדות הייסורים (המקבילים לגיהנום) לשם נשלחים הנבלים (המכילים את טרטרוס) ושדות אספודל שלשם נשלחות הנשמות הרגילות והסתמיות. ישנו גם הגיהנום של האלים, התהום אליה הושלכו חלקיו של קרונוס והמפלצות החזקות ביותר- טרטרוס, הנמצא בתוך שדות הייסורים.

החיים הוראות שימוש

החיים הוראות שימוש (בצרפתית: La Vie mode d'emploi) הוא רומן מאת הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק שיצא לאור בשנת 1978. זהו הספר המצליח ביותר.

"החיים הוראות שימוש" הוא רומן רחב יריעה. הוא משתרע על למעלה מ-600 עמודים, ב-99 פרקים, בלווית נספחים רחבים וכולל מאות דמויות. הספר נכתב תוך ציות לשורה של אילוצים ומגבלות מתמטיות שכפה המחבר על עצמו ברוח תנועת אוליפו אליה השתייך. הוא מתאר בית דירות ברחוב סימון-קרוּבֶּליֶה 11 - כתובת דמיונית בפריז, ועובר בשיטתיות על פני כל החדרים בבית ומתאר את סיפורם. הבית המתואר מוצג בפנינו מנקודת ראותו של וולן הצייר, אחד הדיירים. הקיר הקדמי כביכול "הוסר" ממנו וכל החדרים נגלים כמו בבית בובות. כל פרק מתאר חדר אחר בבית, את תכולתו ואת דייריו בהווה ובעבר. כל סיפורי החדרים מצטרפים ליצירה אחת כמו חלקיו של פאזל. לתאור זה, של בנית והרכבת פאזל יש מקום מרכזי גם בתכנו של הספר, כלומר תכנו מתאר את מבנהו. בכתיבת הספר כמו גם בקריאתו שזור אלמנט חזק של משחק. פרקי הספר כתובים בסגנונות שונים ובסוגות שונות.

מיתולוגיה כנענית

המיתולוגיה הכנענית היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי העמים השונים באזור ארץ כנען. באמונות הכנענים ניכרת השפעה תרבותית מגוונת ויש דמיון רב בין סיפורי עמי כנען לבין סיפורים מהתנ"ך.

סאלם (נפת שכם)

סאלם (בערבית: سالم) הוא כפר פלסטיני בשומרון הממוקם כ-6 ק"מ מזרחית לשכם ומשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,100 תושבים, נכון ל-2007.לאחר הסכם אוסלו, רוב השטח הבנוי של סאלם סווג כשטח B.

פוסידון

פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. מוכר גם כאחד משלושת האלים המרכזיים והחזקים המכונים "שלושת הגדולים", לצד אחיו זאוס והאדס. בקרב הרומאים הוא נודע כנפטון.

קורה (מבנה)

קורה היא רכיב בניין בסיסי שכיוונו בדרך כלל אופקי ותפקידו לשאת עומסים במבנה ולהוות חלק משלד הבניין. תפקידה המבני של הקורה הוא לרוב לגשר על מִפתחים בין קירות נושאים או בין עמודים ולהוות יחד איתם מערכת שלמה של שלד בניין המקנה לו יציבות. קורה עשויה להיות גם מרכיב במכונות. ציר סיבוב של מכונה, סרן ברכב, קורה בעגורן או עגורן גשר, צינור על תמיכות וכדומה, מתייחסים אליהם בתכנון כאל קורות.

קרב המיתלה

קרב המיתְלָה היה קרב בין חטיבת הצנחנים של צה"ל לבין כוחות של צבא מצרים, שנערך במהלך מלחמת סיני ("מבצע קדש") במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. הקרב החל ב-31 באוקטובר 1956 בשעות הצהריים, והסתיים ב-1 בנובמבר לפנות בוקר. בקרב זה, שלא היה בו כל צורך מבצעי, נהרגו 38 לוחמים מחטיבת הצנחנים (ועוד ארבעה לוחמים מתו מפצעיהם מאוחר יותר). בצד המצרי נהרגו כ-260 חיילים.

קרב המיתלה התקבע במורשת הקרב של צה"ל כמופת של גבורה, הקרבה ודבקות במטרה, וככזה שימש לחינוך של דורות רבים של לוחמים, לדבוק בערכים הצבאיים הללו. אולם הנחיצות המבצעית של הקרב הוטלה בספק מיד עם סיום המלחמה, ועל כך ספג יוזם הקרב, מפקד חטיבת הצנחנים אריאל שרון, ביקורת קשה ממפקדיו. בנוסף, מרכיבים של המיתוס שנבנה סביב הקרב נסדקו, כאשר התגלו פרטים לא ידועים על הקרב. מרדכי בר-און, ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין, סיכם את הקרב במילים: "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".

רחמנא אידכר לן

רחמנא אידכר לן, היא תפילה בארמית הנאמרת על ידי שליח ציבור, והקהל עונים אחריו "בדיל ויעבור", שפירושה שיזכור לנו הקב"ה את זכויות אבותינו, בגלל הפסוק "ויעבור ד' על פניו ויקרא", המרמז על שלוש עשרה מידות הרחמים שהבטיח הקב"ה שבכל עת שאומרים אותם בציבור, הקב"ה מושיעם.

בקהילות האשכנזים אומרים אותה בתפילת יום כיפור קטן, ובני עדות המזרח והתימנים אומרים אותה בימים נוראים

שחר

שחר הוא הזמן שלפני זריחת השמש.

שחר (אל)

שחר הוא שמו של אל השחר (הזריחה) במיתולוגיה הכנענית. שחר היה אחיו התאום של שלם - אל השקיעה, ושניהם נולדו כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין אישה בת-תמותה. סיפורם מוזכר בשירה האוגריתית ב"שיר האלים הנעימים והיפים".

במקרא ישנם מספר תיאורים מואנשים של השחר, בלא ה"א הידיעה כאילו היה שם פרטי: "אעירה שחר", "כנפי שחר", "כעפעפי שחר". ייתכן שההאנשה המטפורית היא שריד לתפיסה קדומה יותר של שחר כאלוהות.ייתכן ששחר נזכר בתנ"ך בספר ישעיה: "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ - חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם".ישעיהו מלגלג על מלך בבל, אשר ראה עצמו כצאצאו של שחר. השם "הילל בן שחר" תורגם בתרגום השבעים כ"הספרוס" (ἑωσφόρος) ובוולגטה כ"לוציפר", ובהמשך קיבל בנצרות את משמעות האנטיכריסט.

רש"י מפרש פסוק זה:

"הילל בן שחר - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים;

נגדעת לארץ - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור".

ביהדות השם הילל בן שחר אינו כינוי לשטן כמו בנצרות.

שלם

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.