שלזיה

שְׁלֶזְיָהפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien, להאזנה (מידע • עזרה), בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית. חלקו הקטן, שלזיה הצ'כית, נמצא בצ'כיה ועוד אזור קטן משתייך היום לגרמניה. האזור הפולני של שלזיה כולל את הווייווידות הפולניות שלזיה, שלזיה תחתית ואופולה, כמו גם חלקים מהווייווידה לובוש.

גודלו של אזור שלזיה הוא כ-40,000 קילומטרים רבועים, וכיום מתגוררים בו כעשרה מיליון תושבים. שלזיה משתרעת משני עברי נהר האודר ולאורך המדרונות הצפוניים של הרי הסודטים והרי הבסקידים. שלזיה מחולקת לשני חבלי ארץ מרכזיים: שלזיה תחתית - החצי המערבי, מישורי יותר; ושלזיה עילית - החצי המזרחי, הררי יותר. הגבולות של שלזיה והשליטה עליה השתנו לאורך השנים באופן תכוף. בעוד לקראת סוף האלף הראשון האזור היה נתון לשליטה צ'כית, במאות הבאות הוא עבר לשליטה של ממלכת פולין ולאחר מכן לחזקתן של מדינות גרמניות שונות. במהלך המאה ה-20 שינה האזור שוב פעם בעלות, ורובו הועבר לאחר מלחמת העולם השנייה לידי פולין. היום כבעבר אזור שלזיה מאופיין בעירוניות גבוהה, ומצויות בו ערים רבות. הגם שהיום רובו הגדול של האזור נמצא בפולין, מבחינה תרבותית שלזיה מאופיינת בהשפעה גרמנית חזקה, הודות להיסטוריה של המקום ולמיקומו.

העיר הגדולה והחשובה באזור שלזיה היא ורוצלב שבמרכזו, כאשר עיר גדולה וחשובה נוספת היא קטוביץ המצויה בקצהו המזרחי של אזור זה.

אזור שלזיה גובל בצפון בפולין גדול, במזרח בפולין קטן, בדרום בבוהמיה ובמורביה ובמערב בסקסוניה.

שלזיה (חבל ארץ)
Śląsk, Slezsko, Schlesien
DEU Niederschlesien 1919-1941 COA
סמל שלזיה
Flag of Czech Silesia
דגל שלזיה
Wroclaw 1
שלטון מקומי שלזיה (פרובינציה)  שלזיה
שלזיה תחתית  שלזיה תחתית
אופולה (פרובינציה)  אופולה
לובוש (פרובינציה)  לובוש
סקסוניה  סקסוניה
שלזיה הצ'כית  שלזיה הצ'כית
מדינה / טריטוריה פולין, גרמניה, צ'כיה
ערים בחבל ארץ ורוצלב, אוסטרבה, קטוביץ וגרליץ
שטח 40,000 קילומטר רבוע
קואורדינטות 51°06′13″N 17°02′23″E / 51.1035°N 17.0396°E 
אזור זמן CET

הגדרה ומשמעות

בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר הסלזה (Ślęza) והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]

Oder
אגן הניקוז של נהר האודר

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6] במאה השנה האחרונות, יש רבים אשר באומרם שלזיה מתכוונים לאזור שלזיה עילית בלבד ובפרט לאזור קטוביץ, בו נוכח גם יותר הניב הפולני השלזי ויש גם הטוענים שהתרבות המקומית בו חזקה יותר. הבחנה זו קיבלה הכרה רשמית מסוימת כאשר הווייווידה הכוללת את שלזיה עילית מכונת פשוט "שלזיה", וזו הכוללת את שלזיה תחתית מכונה "שלזיה תחתית", כמנוגד אל שלזיה גופא.

גאוגרפיה

אזור שלזיה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. מקור הנהר הוא רכסי ההרים שבדרומה של שלזיה (שם בקירוב נמצא גם מקורו של נהר הויסלה), ומשם הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. הנהר חוצה את האזור מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב, וזורם הלאה אל עבר גרמניה של ימינו. מבחינה גאוגרפית האזור מחולק לשני חבלי ארץ מרכזיים: שלזיה עילית (בפולנית: Górny Śląsk ובגרמנית שלזית: Oberschläsing) המחצית המזרחית של האזור, ושלזיה תחתית (בפולנית: Dolny Śląsk ובגרמנית שלזית: Niederschläsing) המחצית המערבית שלו. אזור שלזיה עילית מהווה רמה הררית למחצה אשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. את מרכז הרמה חוצה נהר האודר ובכך יוצר שפלה צרה וארוכה לכיוון צפון מערב. שפלה זו ממשיכה מערבה אל תוך אזור שלזיה תחתית, שם השפלה הופכת מצרה לרחבה ויוצרת את המישוריות המאפיינת את אזור שלזיה תחתית. את המישור הגדול של שלזיה תחתית אשר גובהו הממוצע הוא כ-200 מטר מעל פני הים, מפרים גבעות והרים מתונים הפרוסים מצפון ומדרום לנהר האודר. לצד זאת, הדבר הבולט ביותר באזור שלזיה תחתית זה השליש הדרומי שלו, הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לשאר חלקי המקום. הגם שהרים אלו נמוכים מהרי הקרפטים המצויים מעט ממערב להם, הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד ל-1,600 מטר.

View of Babia Góra from Pilsko - panoramio

הרים מושלגים בשלזיה

Maly Staw Samotnia

אגם בסביבה מיוערת בשלזיה

היסטוריה

Castle Fürstenstein
טירת קשיאש (Zamek Książ), שלזיה תחתית, ולבז'יך

העת העתיקה וימי הביניים

עוד במהלך התקופה הפרהיסטורית, החלה נוכחות אדם בשלזיה, כאשר החל מלפני שנים רבות ישנם סימנים ברורים להתיישבות קבע במקום.[7] סביב אזור ההר סלזה (Ślęża) נמצאו ממצאים המעידים על תרבות קלטית מפותחת יחסית, תרבות המשויכת למאה ה-4 לפנה"ס. תנועות ההגירה על פני שלזיה נמשכו גם במאות הבאות, וסביב המאה ה-1 לספרה החלו שבטים גרמאנים פולשים לשלזיה מצפון וממערב - מסקנדינביה ומצפון גרמניה. במהלך המאה ה-7 הגיעו לשלזיה לראשונה שבטים סלאבים, שבטים שעד למאה ה-9 כבר יצרו יישובי קבע באזור, בעיקר במזרחו. הסלאבים יזמו מיזמי בנייה גדולים יחסית לתקופתם - הם חפרו תעלות הגנה ארוכות והקימו יישובים גדולים עם מבנים מרשימים יחסית.[8]

חלוקה אתנית של שלזיה בשנת 1900:[9]
קבוצה אתנית שלזיה הפרוסית שלזיה האוסטרית סה"כ
סה"כ 4,942,611 (100%) 680,422 (100%) 5,623,033 (100%)
גרמנים 3,741,300 (75.7%) 304,149 (44.7%) 4,045,449 (71.9%)
פולנים 1,100,831 (22.3%) 225,900 (33.2%) 1,326,731 (23.6%)
סלאבים אחרים(*) 100,480 (2%) 150,373 (22.1%) 250,853 (4.5%)
(*) ככל הנראה רובם צ'כים.
חלוקה דתית שלזיה בשנת 1900:[9]
קבוצה דתית אחוז משיעור
מכלל תושבי שלזיה
נוצרים קתולים 84%
נוצרים פרוטסטנטים 14%
יהודים 2%

הישויות המדיניות הידועות הראשונות שהתקיימו בשלזיה היו מוראביה ובוהמיה במאה ה-9. מקורן של שתי ממלכות צ'כיות אלו היה בעברם הדרומי של הרי הסודטים, אך הם הרחיבו את שליטתם צפונה אל שטחים נרחבים בשלזיה. במהלך המאה ה-10 מיישקו הראשון, מלך פולין, איחד את רובה של שלזיה עם אזור פולין גדול שמצפון לה, ויצר את ממלכת פולין. תחת המלוכה הפולנית ובמסגרתה, שלטו משפחות אצולה שלזיות רבות על שטחים גדולים בפולין, שטחים גם מחוץ לתחומיה של שלזיה. בשנים אלו גם ההשפעה הגרמנית על שלזיה גדלה, כתוצאה מהגירה של חקלאים גרמנים מהאימפריה הרומית הקדושה, אשר התיישבו במקום הודות למצב הכלכלי הטוב יחסית של שלזיה. במהלך המאה ה-12 המשיכה האצולה השלזית להרחיב את השטחים הסרים למרותה, כאשר זו רכשה לעצמה שטחים בעיקר באזור פולין קטן שבמזרח, בפרט שטחים סביב העיר קרקוב. במהלך שלהי המאה ה-13 התחזקה בוהמיה בשנית וזו שאפה להחזיר לעצמה את השליטה על שלזיה. בשנת 1289 ירש המלך הבוהמי ואצלב ה-2 את השליטה על אזור שלזיה עילית, ועד 1335, עם המשך ההתעצמות הבוהמית, ויתרו מלכי פולין על כל זכויותיהם בשלזיה והשטח כולו הועבר לבוהמיה.[8] אזור שלזיה הפך לחלק מהכתר הבוהמי תחת האימפריה הרומית הקדושה, הודות להצטרפותה של בוהמיה לקונפדרציה זו. בשנת 1526, הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה, וזו שולבה בממלכת הבסבורג אשר בסיסה היה בווינה שבאוסטריה. במהלך המאה ה-15 נעשו מספר שינויים בגבולותיה של שזליה, כאשר בכלל זה חלקים רבים של שלזיה שאיבדה פולין מוקדם יותר לבומיה, נרכשו מחדש על ידי מלכי פולין.[8]

העת החדשה

Breslau Ring Ostseite (1890-1900)
השוק העירוני של ורוצלב בסוף המאה ה-19

בשנת 1740 פרצה באירופה מלחמת הירושה האוסטרית. במסגרתה ניטשו עד אדמת שלזיה מספר קרבות בין פרוסיה לממלכת הבסבורג האוסטרית. לבסוף, בשנת 1742, הועברה רוב שלזיה לחזקתו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, כאשר בידי אוסטריה נשאר חלק קטן, אשר זהה בקירוב לאזור שלזיה הצ'כית. בשנת 1871, עם הקמת הקיסרות הגרמנית, שולבו השטחים בקיסרות זו, המדינה היורשת של פרוסיה. תחת שלטונה של הקיסרות הגרמנית, עבר אזור שלזיה תיעוש נרחב, והאזור, כמו בימים עברו, משך אליו מהגרים גרמנים רבים אשר הגדילו את הרוב הגרמני במקום. מתיישבים גרמנים הגיעו לשלזיה גם כתוצאה ממדיניות של עידוד הגירה לשם על ידי השלטונות גרמניים. בשנים אלו גם הבירה ברסלאו, אשר לימים תשנה את שמה לורוצלב, הפכה לעיר גדולה ומשגשגת אשר משכה גם אנשי רוח רבים. רוב פולני נשאר בעיקר באזורים הכפריים של הקצה המזרחי של שלזיה, באזורים הסמוכים לקטוביץ, כאשר תחת השלטון הגרמני סבל מדיכוי לאומי ותרבותי.[10] בשנת 1867, האימפריה האוסטרו-הונגרית ירשה את ממלכת הבסבורג האוסטרית. קצת מאוחר בהשוואה לשלזיה הגרמנית, גם שלזיה האוסטרית עברה תיעוש ומודרניזציה. בשנת 1900, עם ראשית המאה ה-20, מפקדי אוכלוסין שנערכו בשלזיה הגרמנית מעידים על רוב גרמני מוצק של כ-75% כאשר, רוב היתר היו פולנים. מפקדי אוכלוסין מקבילים שנערכו בשלזיה האוסטרית מראים שגם שם הגרמנים היו קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר, אם כי אינם רוב: כ-44.5% הגדירו עצמם גרמנים, כ-33% פולנים וכ-22% סווגו כסלאבים שאינם פולנים, כאשר ככל הנראה מדובר בעיקר בצ'כים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית ואזור שלזיה האוסטרית הועבר לחזקתה של צ'כוסלובקיה. בעוד מצב העניינים בחלק האוסטרי של שלזיה היה פשוט יחסית, הדברים בחלק הגרמני הסתבכו. באותו הזמן פולין הוקמה מחדש לאחר כ-130 שנה של שלטון זר. בעוד פולנים רבים בשלזיה חפצו שהאזור יועבר לשלטון פולני, הרוב הגרמני רצה בשלטון גרמני. עד מהרה הפך אזור שלזיה לאזור מריבה בין גרמניה החדשה לפולין. שלזים פולנים החלו בהתקוממויות אלימות כנגד השלטון הגרמני, ודרשו איחוד עם פולין. לבסוף הועברו שטחים מוגבלים מאזור קטוביץ מגרמניה לפולין כשרוב השטח נשאר בידי גרמניה.

בשנת 1939, עת פרצה מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין. שלזיה היה לאחד האזורים הראשונים שספג את מכות המלחמה. בשנים הבאות המיעוט היהודי בשלזיה גורש מהאזור ורובו הוצא להורג במסגרת השואה.[11] במקביל, האוכלוסייה הפולנית - בעיקר אינטלקטואלים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ובני המעמד הגבוה - סבלו מהוצאות להורג ומגירוש.[12] עם תום המלחמה, קבעה ועידת פוטסדאם ב-1945 את קו הגבול החדש בין גרמניה לפולין בקו הנהרות אודר-נייסה - כמאה קילומטר מערבית לגבול הקודם. כתוצאה מכך, כמעט כל אזור שלזיה עבר לשלטון פולני, כאשר מאז ועד היום קווי הגבול המדיניים לא השתנו. עם קביעת קו הגבול, רובה ככולה של האוכלוסייה הגרמנית גורשה מהשטחים השלזים שנפלו בפולין ובצ'כוסלובקיה אל מעבר לגבול - למזרח גרמניה ומערבה. מייד לאחר מכן החלה גם התיישבות של פולנים באזור, פולנים אשר הגיעו למקום מחלקים אחרים של פולין.[13] בפולין, נעשו בהמשך צעדים נוספים נגד האוכלוסייה הגרמנית - בשנת 1946, בהתאם לתנאי חוק ההלאמה שעבר אז בפרלמנט הפולני, כל גרמני בפולין שהכריז על עצמו כגרמני, הוחרם כל רכושו ללא פיצוי[14] באותו הזמן רוב התושבים פולנים שחיו בשלזיה הצ'כית טרם המלחמה, עזבו לאחר המלחמה לכיוון צפון אל תוך השטח הפולני, כאשר הם עושים זאת מרצון. סוף מלחמת העולם השנייה גם בישר את נפילתו של אזור שלזיה לשלטון קומוניסטי-פרו סובייטי - השטח הפולני הפך לחלק מפולין הקומוניסטית, השטח הצ'כי הפך לחלק מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית והשטח הגרמני הפך לחלק מגרמניה הקומוניסטית (מזרח גרמניה). תחת השלטון הקומוניסטי, עבר אזור שלזיה שיקום מואץ לצד בנייה מחדש. בשלזיה הפולנית התעשייה הולאמה על ידי הממשלה, והפכה לענף הכלכלי המרכזי של האזור, במיוחד בשלזיה עילית.[15] כמו התעשייה, כך גם שאר תחומי החיים חזרו למסלול של יציבות. בשנת 1989, עם אירועי סתיו העמים, נפלו המשטרים הקומוניסטים בפולין, צ'כוסלובקיה ומזרח גרמניה. בפולין הוקמה הרפובליקה הפולנית השלישית, מזרח גרמניה התאחדה עם מערב גרמניה, וצ'כוסלובקיה התפלגה לשתי מדינות: צ'כיה וסלובקיה, כאשר שלזיה הצ'כית נופלת כולה בצ'כיה. שלוש מדינות אלו - פולין, גרמניה וצ'כיה, מדינות דמוקרטיות ליברליות, מחזיקות בשלזיה בגבולות הנוכחיים עד ימינו. לטווח הקצר, הגם שכעת תושבי שלזיה כתושבי מדינותיהם כולם נהנו עם נפילת הקומוניזם לראשונה זה שנים מזכויות אדם, זכויות אזרח ופתיחות למערב, המצב הכלכלי הידרדר. התעשייה המקומית, שהתבססה במידה רבה על סובסידיות ומימון של מדינות האם, נקלעה לקשיים רבים. עקב כך החל מנפילת הקומוניזם, מתקיימת מגמה של גיוון ענפי המשק השלזי, כאשר מגזר השירותים קונה לעצמו אחיזה רחבה.

דמוגרפיה

אזור שלזיה ידוע במיוחד באוכלוסייה העירונית הגדולה שלו. במקום אפשר למצוא עשרות רבות של ערים גדולות אשר חלקן מתקיים מאות רבות בשנים. אחוז העירוניים בווייווידות הפולניות שלזיה ושלזיה תחתית הוא הגדול בפולין ועומד על 77.3% ו-69.3% בהתאמה. עם זאת שיעור האוכלוסייה העירונית באופולה, שלזיה הצ'כית והחלק הגרמני של שלזיה בסקסוניה, הוא נמוך יותר.

הערים הגדולות והמרכזיות באזור שלזיה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014) מדינה מחוז
Wroclaw 1
Herb wroclaw.svg
ורוצלב
Wrocław
633,105 פולין  פולין שלזיה תחתית
Ostrava, pohled z Nové radnice 2
Ostrava CoA CZ.svg
אוסטרבה
Ostrava
295,653 צ'כיה  צ'כיה שלזיה הצ'כית
Katowice
Katowice Herb.svg
קטוביץ
Katowice
303,314 פולין  פולין שלזיה
Gliwice - widok z wieży kościoła Wszystkich Świętych w kier. pd-wsch (2)
POL Gliwice COA.svg
גליוויצה
Gliwice
184,993 פולין  פולין שלזיה
Zabrze - Poczta Główna 01
POL Zabrze COA.svg
זאבז'ה
Zabrze
177,815 פולין  פולין שלזיה
Bytom - Kamienice przy Rynku 01
Bytom herb.svg
ביטום
Bytom
172,762 פולין  פולין שלזיה
Walbrzych-rynek
POL Wałbrzych COA.svg
ולבז'יך
Wałbrzych
117,926 פולין  פולין שלזיה תחתית
627794 Opole-zespół klasztorny Franciszkanów 01
POL Opole COA.svg
אופולה
Opole
120,031 פולין  פולין אופולה
Görlitz - Obermarkt (Reichenbacher Turm) 02 ies
Wappen Goerlitz vector.svg
גרליץ
Görlitz
54,042 גרמניה  גרמניה סקסוניה

שפה, זהות ותרבות מקומית

0023 Gorals of Zywiec
ילדים פולנים בלבוש שלזי מסורתי
Polska-dialekty wg Urbańczyka
מפת ניבים של השפה הפולנית:
     פולנית שלזית;      פולנית מזוביאנית;      פולנית פולין קטן;      פולנית פולין גדול;      פולנית קשוביאנית

שלזיה מתהדרת בניב פולני מקומי, ניב המייחד במידת מה את דוברי הפולנית בשלזיה מחלקים אחרים בפולין. בנוסף לכך בשלזיה יש גם שפה מקומית הקרובה לפולנית, השפה השלזית. רבים אינם רואים בשפה זו שפה עצמאית ממש, ויש הכוללים אותה בשפה הפולנית.[16] מרכז הניב ההשלזי והשפה השלזי הוא באזור שלזיה עילית, אך יש לו גם נגיעה בשאר שלזיה.

החברה השלזית כוללת מורשת תרבותית מגוונת יחסית, כאשר זאת הודות להיסטוריה המפותלת של האזור אשר עבר מיד ליד לעיתים קרובות במשך מאות השנים האחרונות. סיבה נוספת לכך זה המיקום הגאוגרפי של האזור, אשר היווה ועודנו מהווה פריפריה לפולין, פריפריה לגרמניה ופריפריה לצ'כיה. בכך היה האזור למרוחק מהמרכזים הלאומיים שסביבו, וכמו כן ספג השפעות הדדיות רבות. לאורך ההיסטוריה, התרבות והשפה הפולניים היו נוכחים יותר בחלקו המזרחי של האזור (שלזיה עילית), התרבות והשפה הגרמניים היו נוכחים יותר בחלקו המערבי של האזור (שלזיה תחתית), והתרבות והשפה הצ'כים היו נוכחים יותר בקצה הדרומי של האזור. במקביל הייתה גם בכל האזור נוכחות יהודית רחבה. האיזון המסוים שהיה לאורך ההיסטוריה בשלזיה והערבוב והגיוון המקומי נגמרו סופית במלחמת העולם השנייה, אז אירעו שתי מגמות חשובות. ראשית, בתחילה גירשו הגרמנים את רובם ככולם של היהודים משלזיה, כאשר עיקרם של אלו עתיד למצוא את מותו במסגרת השואה. שנית, לקראת שלהי המלחמה, כאשר נכבש האזור על ידי ברית המועצות, גורשה כמעט כל האוכלוסייה הגרמנית השלזית מערבה - אל מזרח גרמניה ומערבה. לאחר המלחמה החלה גם התיישבות של פולנים באזור, פולנים אשר הגיעו למקום מחלקים אחרים של פולין.[13] בכך, הפך האזור למקום בעל זהות פולנית דומיננטית (וצ'כית באזור הצ'כי), כאשר גרמנים נשארו כמעט ורק בחלק של שלזיה שנשאר בגרמניה (הקצה המזרחי של מדינת סקסוניה). כיום מתגוררים בחלק הפולני של שלזיה 137,235 גרמנים, מתוכם 104,399 בווייווידה אופולה, שם הגרמנים מהווים מיעוט בולט אשר שיעורו כ-10% מכלל האוכלוסייה המקומית.

V Marsz Autonomii Śląska
מפגינים בפולין קוראים ליצירת אוטונומיה שלזית

למרות השתלבותה של שלזיה בפולין, לזהות המקומית נשארה אחיזה רחבה. בעוד שמאז מלחמת העולם השנייה האוכלוסייה השלזית בפולין היא סאלבית-פולנית רובה-ככולה, ההשפעה הגרמנית שנארה בולטת במיוחד.[17] עם תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, דיווחי משטרה אשר סקרו את האוכלוסייה דוברת הפולנית בשלזיה הצביעו על מחוזות מסוימים בהם אוכלוסיות של עשרות אחוזים הגדירו עצמם "שלזים" ולא פולנים.[18] גם כיום פולנים שלזים רבים אינם מזהים את עצמם מהבחינה הלאומית כפולנים, אלא כשלזים. לפי מפקד האוכלוסין הפולני לשנת 2011, כאשר נשאלו על ההגדרה העצמית הלאומית שלהם, כעשרה אחוז מתושבי שלזיה הפולנית, לא פחות מ-847,000 תושבים, הגדירו את עצמם כ"שלזים" מבחינה לאומית, ולא כפולנים.[19] בדומה לכך, גם רבים מבני המיעוט דובר הגרמנית בשלזיה (137,235 במספר) מגדירים עצמם מבחינה לאומית יותר כשלזים פחות מאשר כגרמנים. גם מצדו השני של הגבול, בשלזיה הצ'כית, מפקדי אוכלוסין מעידים על מגמה של תושבים אשר מגדירים עצמם מבחינה לאומית כשלזים, לפני או במקום הזהות המדינית שלהם - הזהות הצ'כית. לפי מפקד האוכלוסין הצ'כי לשנת 2011, 12,231 תושבים, אוכלוסייה קטנה אך עדיין ממשית, עושים זאת ורואים את עצמם מבחינה לאומית כשלזים.[20]

למרות כל זאת, עדיין רוב מוצק של האוכלוסייה השלזית - בין זו שבפולין, בין זו שבצ'כיה, בין זו שבגרמניה - רואה את עצמו כבן הלאום של מדינתו. עם זאת, הגם שאלו הרואים את עצמם כשלזים מבחינה לאומית לא עולים על כעשרה אחוזים מאוכלוסיית שלזיה, רבים יותר חשים חלק מהתרבות השלזית. המטבח השלזי מאופיין ברב גוניות מרכז אירופאית ובהשפעות רבות, כאשר אפשר למצוא בו מרכיבים של המטבח הפולני, הצ'כי, הגרמני, האוסטרי. המטבח המקומי כולל שימוש רב בבסיס ציר ובחמאה, ודוגמאות למאכלים שלזים אופייניים זה הרולדה והכופתאות. מאכלים שלזים רבים קנו להם פופולריות רבה גם בקרב אזורים שונים מחוץ לשלזיה. לצד מטבח שלזי אפשר גם לדבר על תלבושות מסורתיות מקומיות. במקומות מסוימים בשלזיה אפשר עדיין למצוא אנשים המתלבשים בלבוש שלזי קלאסי, אף על פי שזה נחשב היום בעיקר למיושן. השימוש בלבוש עממי נעשה בעיקר במרחבים הכפריים בעת חגים וימי ראשון בכנסייה, וכמו כן בעת פסטיבלים עממיים. המאפיינים הבסיסיים ביותר ללבוש השלזי המסורתי לגברים זה ז'קט, חולצה לבנה עם שרוולים ארוכים, מגפיים גבוהים וכובע. לנשים פריט הלבוש המרכזי זה שמלה לבנה.

כיום ישנה שורה של ארגונים פוליטיים ותרבותיים אשר מזהים את עצמם כשלזים, כאשר המתונים שבהם עוסקים בטיפוח המורשת המקומית או בדרישה למתן אוטונומיה לשלזיה, והקיצונים שבהם דורשים מתן עצמאות מיידית והקמת מדינה שלזית ריבונית.[21]

יהדות שלזיה

באזור שלזיה הייתה נוכחות היסטורית משמעותית של יהודים. בחלק מהעיירות היוותה האוכלוסייה היהודית חלק ניכר של אוכלוסיית היישוב. כך למשל, בקלובוצק היוו היהודים כרבע מכלל אוכלוסיית העיירה. שמות המשפחה שלזינגר ושלונסקי מעידים כנראה על משפחות שמוצאן משלזיה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
  2. ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
  3. ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
  4. ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
  5. ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
  6. ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
  7. ^ Cavalli Sforza, "Genes, Peoples, and Languages", Scientific American, November 1991
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 R. Żerelik(in:) M. Czpliński (red.) Historia Śląska, Wrocław 2007
  9. ^ 9.0 9.1 Meyers großes Konversationslexicon, 6. Auflage, Leipzig und Wien, 1909
  10. ^ Weczerka, Hugo (2003). Handbuch der historischen Stätten: Schlesien. Stuttgart: Alfred Kröner Verlag. ISBN 3-520-31602-1.
  11. ^ Piotr Eberhardt, Political Migrations in Poland, 1939–1948, Warsaw 2006, p.25
  12. ^ Maria Wardzyńska "Był rok 1939 Operacja niemieckiej policji bezpieczeństwa w Polsce. Intelligenzaktion" IPN Instytut Pamięci Narodowej, 2009
  13. ^ 13.0 13.1 Lukowski, Zawadski, Jerzy, Hubert (2006). A Concise History of Poland. Cambridge, UK: Cambridge University Press. pp. 278–280. ISBN 978-0-521-61857-1.
  14. ^ Ustawa o nacjonalizacji podstawowych gałęzi gospodarki narodowej (1946)
  15. ^ Max Hastings, "Armageddon. The Battle for Germany 1944–1945", Alfred A. Knopf, New York, 2004, page 248.
  16. ^ Tomasz Kamusella. 2013. The Silesian Language in the Early 21st Century: A Speech Community on the Rollercoaster of Politics (pp 1-35). Die Welt der Slaven. Vol 58, No 1.
  17. ^ P. Eberhardt, Ethnic Groups and Population Changes in Twentieth-century Central-Eastern Europe: History, Data, and Analysis, M.E. Sharpe, 2003, p. 166, ISBN 0765618338, 9780765618337 Google books
  18. ^ "Polityka antyniemiecka na Górnym Śląsku w latach 1945-1950" - Bernard Linek, Opole 2000, ISBN 978-83-7126-142-8
  19. ^ Przynależność narodowo-etniczna ludności – wyniki spisu ludności i mieszkań 2011. GUS. Materiał na konferencję prasową w dniu 29. 01. 2013. p. 3. Retrieved on 2013-03-06.
  20. ^ "Obyvatelstvo podle národnosti podle krajů" (PDF). Czech Statistical Office.
  21. ^ Ruch Autůnůmije Ślůnska, abbreviated as RAŚ
אוסטרבה

אוסטרבה (בצ'כית: Ostrava, להאזנה (מידע • עזרה); בפולנית: Ostrawa; בגרמנית: Ostrau) היא עיר בצ'כיה, השוכנת במזרח המדינה, במחוז מורבו-שלזיה, באזור ההיסטורי של שלזיה הצ'כית. אוסטרבה נמצאת על צומת הנהרות אוסטרביצה, אודר ואופבה. העיר מנתה כ-315,500 תושבים בשנת 2003 והיא השלישית בגודלה בצ'כיה. שטח המטרפולין של העיר 3,896 קמ"ר.

בקרבת העיר נמצאים מכרות פחם, ולכן זוהי עיר תעשייתית. אוסטרבה כונתה "לב הפלדה של הרפובליקה" בהיותה תחת שלטון קומוניסטי.

אופולה (פרובינציה)

אופולה (בפולנית: opolskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולודז', במזרח בווייוודה שלזיה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בווייוודה שלזיה תחתית.

בירתה של אופולה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אופולה השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן קנדז'ז'ין-קוז'לה וניסה.

ורוצלב

ורוצלב (בפולנית: Wrocław, להאזנה (מידע • עזרה); גרמנית: Breslau, להאזנה (מידע • עזרה); בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר. כמו כן היא בירת פרובינציית שלזיה תחתית. אוכלוסיית העיר, נכון ל-2004, מונה 638,000 נפשות.

העיר מהווה צומת מרכזי בין הים הבלטי, הים האדריאטי, מרכז אירופה ומזרחה.

לובלין (פרובינציה)

לובלין (בפולנית: lubelskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח באוקראינה ובלארוס, בדרום בווייוודה פודקרפאטי, ובמערב בווייוודות מזוביה ושְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה.

בירתה של ווייוודת לובלין והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר לובלין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן חלם, זמושץ' וביאלא פודולסק.

לודז' (פרובינציה)

לודז' (בפולנית: łódzkie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במרכז פולין, וגובלת בצפון בווייוודה קויאוויה-פומרניה, במזרח בווייוודות מזוביה ושְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, בדרום בווייוודות שלזיה ואופולה, ובמערב בווייוודה פולין גדול.

בירתה של ווייוודת לודז' והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר לודז' השוכנת במרכזה הווייוודה. ערים גדולות נוספות הן פיוטרקוב טריבונלסקי ופביאניצה.

מחוזות פולין

מחוזות פולין (בפולנית: Powiat; צורת הריבוי: powiaty) היא החלוקה האדמיניסטרטיבית השנייה בגודלה (אחרי הפרובינציות, ומעל הגמינה) בפולין כיום. ב-16 הפרובינציות של פולין יש כיום (נכון ל-2008) 379 מחוזות, כולל 65 ערים שאינן נכללות במחוז כלשהו, אלא בעלות שלטון עצמאי.

מלחמת שבע השנים

מלחמת שבע השנים הייתה מלחמה ממושכת שראשיתה בשנת 1754 והמשכה בין 1756–1763, אשר התרחשה בעיקר באירופה בין בריטניה, פרוסיה וממלכת הנובר, לבין צרפת, אוסטריה, האימפריה הרוסית, שוודיה וסקסוניה. כוחות משניים במלחמה היו צבאותיהן של ספרד ופורטוגל אשר נגררו אל המלחמה בעל כורחן, וכן כוח מהולנד הנייטרלית אשר הותקף בשטחה של הודו.

סוסנוביץ

סוֹסְנוֹביץ (בפולנית: Sosnowiec (מידע • עזרה)) היא עיר בפרובינציית שלזיה, בדרום-מערב פולין, על יד נהר פשימשה. היישוב קיים ככפר משנת 1780, אך הוכר רשמית כעיר 1902. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה העיר לצומת דרכים חשוב. סוסנוביץ קרובה לעיר החשובה בנדין, שקיימת מעל 500 שנים, ושהתקיימה בה קהילה יהודית עוד מהמאה ה-13. על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.

פודלסיה

פודלסיה (בפולנית: podlaskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין, היא שוכנת בצפון-מזרח המדינה, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד ובליטא, במזרח בבלארוס, בדרום בווייוודה פרובינציית לובלין, ובמערב בווייוודות מזוביה ובוורמיה-מזוריה.

בירתה של פודלסיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ביאליסטוק, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן סובאלק ולומז'ה.

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

פולין גדול

פולין גדול (בפולנית: Wielkopolskie (מידע • עזרה)) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במרכז מערבה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פומרניה ופומרניה המערבית, במזרח בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז', בדרום בווייוודות אופולה ושלזיה תחתית, ובמערב בווייוודה לובוש. ווייוודת פולין גדול חופפת את רובו של האזור ההיסטורי פולין גדול, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממערב קויאוויה-פומרניה, מדרום-מערב פומרניה המערבית וממזרח לובוש, ואינו כולל חלקים מדרום-מזרח ווייוודת פולין גדול.

בירתה של פולין גדול והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר פוזנן, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן קאליש וקונין.

פולין קטן (פרובינציה)

פולין קטן (בפולנית: małopolskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, במזרח בווייוודה פודקרפאטי, בדרום בסלובקיה, ובמערב בווייוודה שלזיה.

בירתה של פולין קטן והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קרקוב, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן טרנוב ונובי סונץ'.

פרובינציות פולין

מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף החל מה-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה גם כן) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה גם כן). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, שבה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (wojewoda), הממונה על ידי הממשלה, ומועצה (sejmik województwa), הנבחרת בידי התושבים. גודל המועצה משתנה לפי כמות האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים. הפרובינציה מתחלקת למחוזות (powiat - powiaty) והללו למועצות אזוריות (gmina - gminy).

בפולנית מכונות הפרובינציות "ווייוודות" (Województwo); מקור המונח במילה wojewoda ("וויווד"), שמשמעותו בשפות סלאביות שונות "מצביא" (בהשאלה, ברומנית: נסיך).

צ'כיה

צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika, להאזנה (מידע • עזרה)), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרחה עם סלובקיה. היא מורכבת משני אזורים עתיקים בשם בוהמיה ומורביה וחלקים מאזור שלזיה. בירתה של המדינה, והעיר הגדולה ביותר בה, היא פראג. במרץ 1999 הצטרפה הרפובליקה הצ'כית לברית נאט"ו ובמאי 2004 הפכה לחברה באיחוד האירופי.

בשטחה של צ'כיה התקיימו בימי הביניים הממלכות הסלאביות של בוהמיה ומוראביה. לאחר מכן הייתה נתונה לשלטון בית הבסבורג, והיוותה חלק מן האימפריה הרומית הקדושה ומאוחר יותר מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתחררה מהשלטון האוסטרי ויחד עם סלובקיה, שכנתה מממזרח, הייתה למדינה פדרטיבית עצמאית שנקראה צ'כוסלובקיה, אשר בה הייתה צ'כיה הרכיב הדומיננטי. במלחמת העולם השנייה נכבשה בידי גרמניה הנאצית. לאחר המלחמה הפכה שוב לחלק מצ'כוסלובקיה, שבה כוּנן משטר סוציאליסטי הנתון לשליטתה של ברית המועצות. ב-1989, בעקבות קריסת ברית המועצות, נפל המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, וכעבור זמן קצר התפרקה המדינה בהסכמה לשני מרכיביה, צ'כיה וסלובקיה, שהפכו למדינות עצמאיות ב-1993. בצ'כיה מתקיים משטר דמוקרטי פרלמנטרי יציב. כלכלתה היא כלכלת שוק חופשי מפותחת, מהמצליחות שבין מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר.

אוכלוסיית צ'כיה הומוגנית למדי, וברובה הגדול מורכבת מבני העם הצ'כי, עם סלאבי מערבי, הדובר בשפה הצ'כית.

צ'נסטוחובה

צֶ'נסטוֹחוֹבה (לעיתים צ'נסטוחוב; ביידיש: טשענסטאָכאָוו; בפולנית: Częstochowa, אלפבית פונטי בינלאומי: [ʧε̃stɔ'xɔva], להאזנה (מידע • עזרה); בצ'כית: Čenstochová; בגרמנית: Tschenstochau) היא עיר בדרום מערב פולין, על גדות נהר ורטה, בעלת אוכלוסייה של 240,027 תושבים נכון לשנת 2009, בעיר התקיימה לפני מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה שמרבית חבריה נספו בתקופת השואה. בזמן השואה פעלה בגטו שהוקם בעיר מחתרת יהודית שעמדה מאחורי מספר אירועי התנגדות בזמן גירושים להשמדה.

צ'נסטוחובה מקודשת לפולנים הקתולים ומהווה מוקד עלייה לרגל בעיקר בגלל האיקונין המדונה השחורה מצ'נסטוחובה. גם אפיפיורים עלו לרגל אליה, ואחרון עשה זאת בנדיקטוס השישה עשר במאי 2006.

העיר היא מרכז לתעשיית מתכת, טקסטיל ונייר והיא משמשת כמושב הגמון. במקום יש מנזר מפורסם מהמאה ה-14 בשם "יאסנה גורה" Jasna Góra ובו מוחזק האיקונין הנודע.

בהיסטוריה של פולין חרוטים תולדות המצור ששמו השוודים על צ'נסטוחובה בשנים 1655 ו-1705. המצור וגבורת המגינים תוארו בספריו של הנריק סנקביץ'.

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בפולין על גדות נהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב־1999. אוכלוסיית העיר מונה 297,197 תושבים (נכון לשנת 2017), ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ־5,200,000 תושבים (נכון ל־2017). שטחה העירוני הוא כ־164 קמ"ר.

שוויינטוקז'יסקיה

שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקְיֶה (בפולנית: świętokrzyskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה מזוביה, במזרח בווייוודות לובלין ופודקרפאטי, בדרום בווייוודה פולין קטן, ובמערב בווייוודות שלזיה ולודז'.

בירתה של שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קיילצה, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי וסטרחוביצה.

שלזיה (פרובינציה)

שלזיה (בפולנית: śląskie, בצ'כית: Slezské ובסלובקית: Sliezske) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום מרכזה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודה לודז', במזרח בווייוודות שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ופולין קטן, בדרום בצ'כיה ובסלובקיה, ובמערב בווייוודה אופולה.

בירתה של שלזיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קטוביץ השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן צ'נסטוחובה, סוסנוביץ, גליביצה וביטום.

שלזיה תחתית

שלזיה תחתית (בפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.

בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.