של"ח

של"ח (ראשי תיבות "שדה לאום חברה"; השם המלא: של"ח וידיעת הארץ), הוא אגף במינהל חברה ונוער במשרד החינוך המפעיל במחוזות המשרד ובאמצעות כ-700 מורים תוכנית לימודים חינוכית ערכית, הנלמדת בחלק מחטיבות הביניים ובתיכונים. כמו כן אחראי האגף על תחום הטיולים במשרד החינוך, על חידון התנ"ך ועוד.

בעבר פעילויות ידיעת הארץ והיציאה לשדה וליטולים הופעלו במסגרת הגדנ"ע, עד שהועברו לאגף של"ח במינהל חברה ונוער.

של"ח מופעל בחטיבות הביניים ובתיכונים. קהל היעד העיקרי הוא תלמידי כיתות ח'-ט', אך בבתי ספר רבים נלמד המקצוע גם בכיתות ז' ובתיכונים אחדים גם בכיתות י'-י"א.

נכון לשנת הלימודים תשע"ט, מפקח השל"ח הארצי הוא אלי שיש. שיש משמש בתפקידו מאז שנת 1995, והחל את דרכו כמורה לשל"ח.

של"ח
שני מורים לשל"ח בסיור לימודי

תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים של של"ח מתפרסמת בחוברת "דרך ארץ בדרכי הארץ" בהוצאת משרד החינוך משנת 2006, אשר חיבר ד"ר טימי בן יוסף ז"ל, שהיה ראש גף תכנים בשל"ח ומייסד שיטת מכלול נופאדם. התוכנית במלואה נמצאת באתר מנהל חברה ונוער תחת הכותר של"ח וידיעת הארץ.

תוכנית הלימודים משלבת לימודים בכיתה עם סיורים בשטח. ומבוססת על חזון האגף אשר מציב את ההתנסות החווייתית במוקד התהליך המתרחש במוסד החינוכי, בכיתה ובשדה, לטיפוח אחריות אזרחית-מוסרית ודמוקרטית, מימוש עצמי, מעורבות חברתית ומחויבות לארץ ולמדינת ישראל. התוכנית סוקרת בשנת הלימודים הראשונה את חבלי ארץ ישראל ועוסקת בהיבט הערכי של כל חבל ארץ: בסדנת המהפך הציוני במישור החוף הדגש הוא על המהפך ההתיישבותי, בסדנת ההר כערש האומה מודגשת התגבשות התרבות היהודית עם היאחזותם של בני ישראל בהר והמעבר מנוודות לחקלאות. בסדנת הבקע כגבול שלום, מודגש ההיבט של השלום עם ממלכת ירדן. בשנת הלימודים השנייה ההתבוננות היא על הארץ כיחידה כוללת המזמנת מפגש תרבויות מפגש טבע ייחודי, פרק מיוחד עוסק בירושלים ופרק נוסף עוסק באחריות שיש לכל אזרח על הארץ, החברה והמדינה.

תחומי אחריות נוספים של תחום של"ח

במסגרת המקצוע בבית הספר, מוכשרים תלמידים להיות מש"צים - מדריכי של"ח צעירים. המש"צים משתתפים בפעילות שבועית המודרכת ע"י מש"צים בוגרים (משצ"בים) ויוצאים לפעילויות בחופשים חנוכה, פסח וחופשת הקיץ העוסקות במיומויות הדרכה, שטח ומחנאות.

בנוסף לתוכנית דרך ארץ בדרכי הארץ, מופקד תחום של"ח במשרד החינוך גם על מינהלת הטיולים ועל הפעלת תוכנית הליבה להסדרת הטיולים במוסדות החינוך בכל שכבות הגיל, מגן ועד י"ב. כמו כן, תחום של"ח אחראי גם על מסעות הנוער לפולין וכן על מסע ישראלי.

הפעילות של השל"ח בבית הספר

מקצוע השל"ח כולל שיעור שבועי בכיתה וכן יציאה לפעילויות בשטח במהלך השנה:

ימי שדה משימתיים (יש"מ)

יום שדה משימתי - יום סיור אותו מובילים המש"צים ומורה השל"ח. כל כיתה יוצאת ליום שדה אחת לכמה שבועות. מטרת הסיור היא למידה אחרת של החומר, דרך מפגש בשטח עם הנושאים שנלמדו בכיתה.

מסע של"ח (מסע משמעותי)

המסע השנתי אליו יוצאים תלמידי במבנה שכבתי. על פי דרישות אגף של"ח- מסע של"ח נמשך לפחות 3 ימים. הלינה במסעות היא בתנאי שטח- מתחמים מגודרים ומוסדרים בהם מקימים אוהלים, מאהלים מסודרים משותפים ולעיתים לינה באכסניות נוער או בתי ספר שדה

אזור הטיול ומסלולי ההליכה נקבעים ע"י מורי השל"ח, רכזי השכבות והנהלת ביה"ס בהתאם לתוכנית הליבה להכרת הארץ. חלק מבתי הספר יוצאים למסע "נודד" בו ימי ההליכה מסתיימים ומתחילים בחניוני לילה בהם מוקמים האוהלים, ללא הסעות לתחילתו ומסופו של מסלול ההליכה.

חלק מבתי הספר יוצאים למסעות בשיתוף עם גופים חינוכיים נוספים:

  • "מסע ישראלי מבראשית": אליו יוצאים בד"כ כיתות י"א, מסע בן 6 ימים שמסתיים בשבת בירושלים. המסע מודרך ע"י מורי השל"ח ומדריכי מסע ישראלי
  • מסע "על חומותייך"- מסע להכרת עומק של ירושלים וסביבתה, אליו יוצאים תלמידי כיתות י'. המסע בשיתוף יד בן צבי ועמותת אלע"ד.
  • מסע "לעבדה ולשמרה" המתמקד בשילוב של מסלולי הליכה, תכנים של חיבור לארץ והכרתה ועבודה התנדבותית בתחום החקלאות, בשיתוף ארגון השומר החדש
  • מסעות נוספים: מסע בשבילי התנ"ך, מסע בשילוב עבודה ארכיאולוגית בשיתוף רשות העתיקות

מפעלי של"ח במהלך השנה

ימי שיא ייחודיים המשלבים בין הכרת אזורים בארץ ותכנים ערכיים, כמו יום של"ח בשביל ישראל ויום "בעקבות לוחמים"

הגיחה המחנאית

יציאה בת יומיים לאתר מחנאות בו כל כיתה מתכננת את הפעילות, האוכל ובניית המחנה שלה. את הגיחה מנחים ומובילים המש"צים בליווי צוות השל"ח, והיא כוללת בניית מחנה המורכב מאוהלי שדה ותקנים משותפים הבנויים מסנאדות וכפיתות חבלים. חלק מאתרי המחנאות צמודים לאתרי הנצחה כמו אנדרטת הנח"ל בפרדס חנה, יד לשריון בלטרון ומצודת יואב, אתרי קק"ל כמו יער ציפורי ויער לביא, או גנים לאומיים כמו גן לאומי מקורות הירקון, חוות משמר הכרמל, ממשית פארק תמנע ופארק אשכול. הגיחה מתקיימת בד"כ בשכבות ח או ט.

מורי השל"ח

מורי המקצוע נדרשים לתואר ראשון בתחום קרוב למקצוע כמו: לימודי ארץ ישראל או גאוגרפיה וכן תעודת הוראה. בנוסף, על המורה החדש לעבור הכשרה מיוחדת בת 4 שבועות. צוות השל"ח כולל בדרך כלל 2 מורים בבית ספר, אך בחלק מבתי הספר הגדולים, יש צוותים בני 5 מורים ואף יותר.

מש"צים

Mashatzim
סיכת המש"צ הישנה

מש"צים הם ראשי תיבות של מנהיג של"ח צעיר. זוהי אחת ממסגרות מנהיגות נוער שמפעיל משרד החינוך באמצעות תחום של"ח וידיעת הארץ במינהל חברה ונוער, והיא למעשה אחת מתנועות הנוער הגדולות בארץ. בני נוער בתפקיד זה לוקחים חלק בפעילות השל"ח בבית הספר ובמסגרת הבלתי-פורמלית במחוז, עוברים קורס הכשרה שבסיומו, מתפקדים התלמידים בבית ספרם כמדריכי של"ח צעירים. במסגרת לימודי השל"ח בבית הספר, מצטרף המש"צ לכיתות משכבות נמוכות יותר בימי שדה (יש"מ), במסעות ובגיחה. חלק מהמש"צים משתתפים בתהליך הכשרת הפש"צים (פרחי מש"צים- תלמידים בהכשרה להיות מש"צים) ובהדרכה בקורסי ההכשרה השונים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אורלי פרומן

אורלי פרומן (נולדה ב-14 ביוני 1955, כ"ד בסיון ה'תשט"ו) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת תנועה לאומית ממלכתית בסיעת כחול לבן; בעבר כיהנה כמנכ"לית משרד התרבות והספורט (2009–2015) ולפני כן שימשה כמנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך (2001–2009). ב-1 בינואר 2019 הודיעה על סיום תפקידה כמנהלת אגף החינוך בעיריית כפר סבא ועל כוונתה להתמודד לכנסת בבחירות 2019. פרומן מכהנת כחברת הכנסת החל מ-30 באפריל 2019.

איתן לבני

איתן ירוחם לבני (1 באפריל 1919 - 27 בדצמבר 1991) היה פעיל מרכזי ומפקד בכיר באצ"ל וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד.

אלישע גאליקו

רבי אלישע גאליקו (? - של"ח) היה ראש ישיבה ומקובל שנולד באיטליה, ולאחר שעלה ארצה בצעירותו חי בצפת. נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב יוסף קארו, אשר גם הסמיכו לרבנות, ואחר כך שימש כחבר בבית דינו.

רבי אלישע חיבר ספרים על מגילת אסתר על קהלת ועל שיר השירים. הפירוש על שיר השירים הודפס לראשונה מיד אחרי פטירתו על ידי רבי גדליה קורדובירו בנו של רבי משה קורדובירו.

הוא כתב ספר שאלות ותשובות הנזכר פעמים רבות בספר כנסת הגדולה אולם תשובותיו מעולם לא נדפסו.

בית ספר שדה

המונח בית-ספר שדה, נטבע במקור כמרכז הדרכה של החברה להגנת הטבע. לחברה להגנת הטבע 12 בתי ספר שדה אשר פרושים ברחבי ישראל מהחרמון ועד אילת. 9 מתוכם כוללים שירותי אירוח ולינה.

בתי ספר שדה ממוקמים בלב הטבע הישראלי, במקומות מרכזיים בעלי נוף ייחודי ובסמיכות רבה למסלולי טיול אהובים ומעניינים. מדריכי החברה להגנת הטבע, צעירים ובוגרים, אשר נמצאים בבתי ספר שדה, מחוברים לשטח ולמתרחש בו ומלווים את המטיילים בין שבילי הטבע והנוף שבאזור.

ראשית הוקם בית ספר שדה בעין גדי ב-1960 וב-1963 הוקם בשדה בוקר בית ספר שדה נוסף. בשנת 1966 היו בישראל שבעה בתי ספר שדה: עין גדי, שדה בוקר, אילת, חוף הכרמל, הר מירון, גליל מערבי ובמושב בר גיורא. בחצי האי סיני הוקמו בשנות ה-70 בתי ספר שדה בשארם א-שייח' ובסנטה קתרינה שפעלו עד לפינוי האזור ב-1981.

בכל שנה מתארחים בבתי ספר שדה אלפי מטיילים: משפחות, תלמידי בתי ספר, צעירים ומבוגרים וזוכים להדרכה על ידי המדריכים אשר מתמחים בתחומם ובאזורם.

חלק מהטיולים השנתיים של בתי-ספר תיכון בישראל המתקיימים במסגרת שיעור של"ח, שנמשכים מספר ימים ודורשים ארגון מקומות לינה ושירותי הדרכה, משתמשים בשירותיהם של בתי-ספר שדה לצרכים אלו. בתי-ספר שדה משמשים גם כמרכזי לימוד עבור קורסי שדה אוניברסיטאיים, וכמרכזי הדרכה למטיילים. בחלק מבתי ספר השדה מתקיימים גם חוגי נוער.

הוראה

הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך. מטרתה היא להקנות ידע ולהכשיר את התלמיד ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות אורייניות, אסטרטגיית למידה ומיומנויות חשיבה.

הדידקטיקה היא תחום של הפדגוגיה, אשר עוסק בפן התאורתי של ההוראה לצורך פיתוח של גישות ושיטות הוראה יעילות.

איש המקצוע העוסק בהוראה מכונה מורה. המורה הוא הגורם המרכזי אשר מחולל שינויים רצויים אצל הלומדים. על כן ישנה חשיבות מכרעת לאישיותו ולהתנהגותו בכיתה.

הדרכה וחניכה הן דרכי לימוד נוספות, אשר משויכות לרוב לחינוך בלתי פורמלי או להכשרה תוך כדי עבודה. לרוב הן מתמקדות יותר בפיתוח מיומנויות ספציפיות והנחלת ערכים מאשר בהקניית מידע ופיתוח כישורים אקדמיים.

חושן משפט

חושן משפט או בקיצור חו"מ הוא שמו של החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

מקור השם "חושן משפט" נובע מהפסוק "ועשית חושן משפט מעשה חושב" וזאת משום המילה משפט המורה על עיסוקו של הספר בדיני ממונות.

כיום משמש הביטוי חושן משפט למכלול הדינים הנוגעים לדיני ממונות.

חינוך בלתי פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בתחילה בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים, הפועלים בדרך כלל בשעות אחר-הצהריים והערב. לימים אומצה בחלקה סביב פעילות ייחודית בתוך בתי הספר.

בבסיסה של תפיסת החינוך הבלתי פורמלי טבועה ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות, תכנים, ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה, המשוחררים מכללי המבנה הקיים בדרך כלל בבית הספר.

מוסד בלתי פורמלי עשוי להיות תנועת נוער, מועדון נוער, מתנ"ס (מרכז תרבות, נוער וספורט), מרכז התנדבות, מועצות נוער וכו'; אין הכוונה לחוגים שונים, שעיקרם בהקניית ידע או מיומנות ואין להם עניין ישיר בחינוך.

דמות המחנך הבלתי פורמלי קרויה מדריך נוער (ובקיצור "מדריך"), והוא אחראי על קבוצה של חניכים. הצורה הקלאסית בה מתקיימת הפעילות היא הפעולה, אף על פי שקיימות צורות רבות (טיול, ערב תרבות וכו'). לרוב הפעילות בחינוך הבלתי פורמלי היא פעילות בדגש חברתי-ערכי, כלומר: עוסקת בדינמיקה קבוצתית ובהקניית ערכים, ופחות בהעברת מידע.

המדריך לרוב אינו מבוגר בהרבה מגיל חניכיו בהשוואה למקובל בבתי הספר, כך שהחברה הנוצרת סביב החינוך הבלתי פורמלי היא חברת נוער: חברה שהנוער בה אחראי על חלק גדול מעיצובה האקטיבי בפועל.

בנוסף לחינוך הבלתי פורמלי שפועל מחוץ לכותלי בית הספר, ישנה גם פעילות של חינוך בלתי פורמלי בתוך מסגרת בית הספר: הכולל ריכוז חברתי, חוגי העשרה, מועצת תלמידים, הפסקה פעילה, טיולים וכ"ד.

בימינו יש מודעות רבה לחינוך הבלתי פורמלי, ולחשיבות השילוב בינו לבין החינוך הפורמלי.

טיול שנתי

טיול שנתי הוא טיול המתרחש אחת לשנה במסגרת בתי הספר ונחשב לגולת הכותרת של תחום הטיולים והשל"ח במערכת החינוך. הטיול השנתי מהווה מרכיב מרכזי בתהליך של עיצוב הנוער והקניית ערכים הקשורים ביחסים שבין הנוער לארצו.

קיום טיולים שנתיים נהוג בכל בתי הספר בארץ ובכל הגילאים ויש חובה לקיים אותם ע"פ תקנות משרד החינוך. בחוזר המנכ"ל המתפרסם אחת לכמה שנים מפורטת חובת קיום הטיולים, היבטים פדגוגים, ארגוניים ובטיחותיים של קיום הטיולים. ב-2008 יצאה מטעם משרד החנוך ומינהל חברה ונוער "תוכנית הליבה להכרת הארץ ואהבת המולדת" המתבססת על עקרונות חוזר מנכ"ל ומנגישה את עיקריה לתכנון וקיום טיולים בראייה רשותית ובית ספריתעל פי התוכנית, הטיולים מתבצעים לפי עיקרון "מהקרוב לרחוק"- בשנים הראשונות של התלמידים (גיל בית ספר יסודי), הטיולים הם לרוב בני יום אחד ולמקומות מקורבים לאזור בית הספר. בהמשך, ככל שגדלים התלמידים, הטיולים השנתיים נמשכים מספר רב יותר של ימים ולמקומות מרוחקים יותר. כיום, ברוב בתי הספר "גולת הכותרת" של טיול כיתה י"ב הוא טיול בהרי אילת.

המטרות העיקריות של הטיולים השנתיים הן: לעצב ולפתח את התלמידים, לשפר את מידת הגיבוש והחברות בין התלמידים ולגרום למידה גבוהה יותר של הכרה ואהבת הארץ. טיולים אלה מהווים "קרקע פורייה" להתמודדויות לא שגרתיות לבני הנוער. ההתמודדויות הללו מאפשרות למידה והתפתחות משמעותית למרביתם. ההתמודדויות אשר באות לידי ביטוי בטיולים שנתיים הן לרוב: לינה מחוץ לבית המגורים, לינה בתנאי שטח, ריחוק מההורים, ריחוק מהסביבה המוכרת, הליכה ממושכת ואתגרית בטבע ועוד. טיולים כדוגמת טיולים שנתיים מבוצעים לרוב בתנועות הנוער השונות. לפיכך, תלמידים אשר משתייכים לתנועות הנוער יתמודדו ביתר קלות עם הטיולים השנתיים הבית ספריים.

בעבר הטיול אורגן על ידי בתי הספר עצמם והודרך על ידי המורים, ובהמשך בליווי צוותי ההדרכה של בתי ספר שדה ומורות חיילות. כיום לרוב הטיולים מאורגנים על ידי חברות תיירות והדרכה בתיאום עם הצוות החינוכי בבית הספר, ומודרכים על ידי מורי של"ח, מדריכי טיולים ומורי דרך המוסמכים לכך במסגרת "תו תקן" להדרכה במערכת החינוך שמפוקח על ידי מינהלת הטיולים במשרד החינוך.

יד לשריון

יַד לַשִּׁרְיוֹן הוא אתר הנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל. האתר כולל מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכבים קרביים משוריינים.

האתר נמצא בלטרון שבעמק איילון, במצודת טגארט של משטרת לטרון שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1940.

האתר מארח מדי שנה את צעדת לטרון של חיל השריון בפסח, תערוכת דגמים להרכבה ואת תערוכת הנשק והאמצעים הרב-חילית של זרוע היבשה ביום העצמאות.

יהושע השיל (מגיני שלמה)

רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

מדריך טיולים במערכת החינוך

מדריך טיולים במערכת החינוך הוא מדריך טיולים שהוסמך להדריך טיולים במערכת החינוך בישראל, לאחר שעבר הכשרה וקיבל תעודה מתאימה (תעודת היתר להדרכת טיולים במערכת החינוך, הנקראת בטעות "תו תקן") ממשרד החינוך, תחום של"ח וידיעת הארץ. תעודה זו אינה מקנה למחזיק בה היתר לשמש כמורה דרך למבוגרים, שניתן על ידי משרד התיירות בלבד.

החיוב להכשרה ייעודית ולאחזקת תעודת היתר להדרכת טיולים במערכת החינוך נכנס לתוקפו בשנת 2009. מאז הוענקו למוסדות הכשרה להדרכת טיולים היתרים להעברת קורסים למדריכי טיולים, אשר מקבלים בתום תקופת הכשרה והסמכה לאזור גאוגרפי מסוים, הנמשכת מספר חודשים, תעודת היתר. בנוסף זוכים להכשרה בני ובנות שירות לאומי, מדריכי של"ח ורשות הטבע והגנים בשירות צבאי, בני נוער בשנת שירות לפני גיוס לצה"ל ומדריכים פרטיים מכל רחבי הארץ, בעלי רקעים שונים.

הקבלה למסלול ההכשרה מותנית בתעודת בגרות וכוללת מיון מוקדם של המדריכים וראיון עם מנהל תוכנית ההכשרה. לקבלת התעודה נדרשת עמידה בדרישות אותן הגדיר משרד החינוך, הכוללות קורס מגיש עזרה ראשונה, בוחן ביטחון ובטיחות בטיולים, לימודי מתודולוגיית הדרכה לגילאים שונים, ניווט בשטח והסמכה לשני אזורים גאוגרפיים בארץ ישראל לפחות (הכוללת הכרות עם הגאוגרפיה, גאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, ארכאולוגיה, היסטוריה ותרבות האזור). אזורי ההסמכה הם: הגולן ועמק החולה; הגליל התחתון והעמקים; השרון ומישור החוף; ירושלים; הר הנגב; הגליל העליון והמערבי; הכרמל כולל מישור חוף הכרמל; שפלת יהודה כולל יהודה ושומרון; מדבר יהודה, ים המלח ובקעת הירדן; הערבה והרי אילת. ההסמכה האזורית נעשית במסגרת מספר ימי סיור והדרכה אינטנסיביים הנקראים "קמפוסים".

מדריך של"ח צעיר

מדריך של"ח צעיר (בראשי תיבות: מש"צ; לעיתים נקרא מוביל של"ח צעיר) הוא תואר לבני נוער המשתתפים במסגרת "תוכנית מדריכי של"ח צעירים" של משרד החינוך, באמצעות אגף של"ח וידיעת הארץ במינהל חברה ונוער. בני נוער בתפקיד זה מובילים את פעילות השל"ח בבית הספר לצד צוות מורי השל"ח.

במסגרת המחוז המש"צים מובילים ויוזמים פעולות התנדבות בקהילה. במסגרת פעילות השל"ח בבית הספר, מצטרף המש"צ לכיתות משכבות נמוכות יותר בימי שדה משימתיים (יש"מ), במסעות ובטיולים (גיחות).

מיכאל גל

מיכאל גל (12 בדצמבר 1932 – 21 בנובמבר 2006) היה איש חינוך ישראלי, זוכה פרס החינוך. הקים, הנהיג והוביל כמה מערכות חינוכיות בישראל.

גל נולד במינכן. עלה לישראל בגיל שנה וגדל בקיבוץ יגור. שירת כמפקד בסיירת אילת בשנות החמישים והיה חברו הקרוב של יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים, שנרצח בשנות החמישים על ידי בדואים. ב-1962 הקים יחד עם יהושע כהן ויורם יום-טוב את בית ספר שדה שדה בוקר והיה למנהלו הראשון.

הקים את אגף הנוער במשרד החינוך ועמד בראשו שבע שנים. במהלך תקופה זו הפך את הגדנ"ע לתוכנית של"ח. לאחר לימודים לתואר שני באוניברסיטת הרווארד, נקרא על ידי הרמטכ"ל, רפאל איתן להקים את פרויקט מקא"מ (מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות - "נערי רפול"), ניהל אותו מספר שנים. התמנה בהמשך לסגן קצין חינוך ראשי. בשנת 1985, בהיותו מנהל אגף החינוך בעיריית ירושלים, הקים את מנח"י בשיתוף עם שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך. ראש העיר דאז, טדי קולק, מינה אותו ב-1990 למנכ"ל העירייה.

בשנים 1992–1997 ניהל את בית הספר למנהיגות חינוכית מייסודו של מכון מנדל. רבים מתלמידיו ובוגריו משמשים בתפקידים בכירים במערכת החינוך במדינת ישראל.

בשנת 1999, היה גל בין המייסדים של המרכז הבין-תרבותי לירושלים, ושימש כיו"ר הראשון של המרכז.

בשנת 2008 הוקמה על שמו של מיכאל המכינה הקדם צבאית מכינת גל - המדרשה להכשרת מנהיגות, בעכו.

מלכי יהודה וישראל

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ-ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

מניין השנים בלוח העברי

מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שהתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

במהלך השנים השתמשו היהודים בסוגי מניין שונים. כיום, בקרב שומרי המסורת ובחוק של מדינת ישראל, מונים את השנים מאז שנת בריאת העולם בהתאם לכרונולוגיה המקראית והמסורתית. השנה הנוכחית - שנת ה'תש"ף היא 5,780 שנים ליצירה. מניין זה התפשט בתפוצות ישראל ומקובל בספרות ההלכה.

מסע ישראלי

מסע ישראלי הוא מסע חינוכי לגיבוש וחיזוק הזהות האישית היהודית, הציונית והישראלית בקרב בני נוער וחיילים ישראלים. את המסע מארגנת עמותת "מסע ישראלי". התוכנית החינוכית גובשה במשותף עם אגף של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך ועם חיל החינוך בצה"ל.

על פי מארגני הפרויקט, מאז הקמתו בשנת 2005 ועד היום, השתתפו בפרויקט כ-150,000 תלמידי כיתות י"א מבתי ספר תיכוניים ממלכתיים וכן מפנימיות, כפרי נוער ועוד. במסגרת צה"ל השתתפו במסע ישראלי כ-20,000 חיילים.

שלח (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תחכמוני (ספר)

"תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

תנועות נוער וארגוני ילדים ונוער בישראל הם גופים המאגדים קבוצות של בני נוער וילדים במסגרות חברתיות וחינוכיות היוצרות ביטוי לתרבות נוער ייחודית. הפעילות בקבוצות אלו נמנית עם החינוך הבלתי פורמלי. המסגרות השונות מקיפות את עולמו של החניך באמצעות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה וכו', ובאמצעותן הוא מגבש את זהותו, כחלק מהשתייכותו לתנועה חברתית ולארגון.

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה • של"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריההקרן לחקר ארץ ישראליד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.