שכרות

שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול. רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. בממוצע, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כעשרים דקות לאחר צריכתו. השפעת האלכוהול אינה אחידה, ומשתנה על פי מספר גורמים.

רמת השכרות עולה עם עליית אחוזי האלכוהול בדם, וככל שהיא עולה - הולכת שליטתו העצמית של השיכור ויורדת. שכרות מוגדרת על פי רוב במצב שבו מאבד האדם שליטה על פעולותיו; אך גם כמות קטנה יותר של אלכוהול משפיעה על הגוף, לפעמים בצורה שכמעט אינה מורגשת. תופעת לוואי של שיכרות היא החמרמורת.

Red Wine Glass
שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות

גורמים האחראים על מידת השפעתו של האלכוהול

  • מין - האנזים האחראי על פירוק האלכוהול נמצא בגופן של נשים פחות מבגופם של גברים, ולכן השפעת האלכוהול על נשים מעט חזקה יותר. בנוסף, נשים הן בעלות אחוז שומן גבוה יותר מגברים בממוצע והאלכוהול שהינו מסיס במים אך לא בשומן מגיע לריכוזים גבוהים יותר לאחר שתיית אותה הכמות אצל נשים לעומת גברים.
  • משקל הגוף - ככל שמשקל הגוף עולה, קטנה השפעת האלכוהול.
  • הסתגלות - אדם שנוהג לצרוך אלכוהול מסתגל לכך עם הזמן, והשפעת האלכוהול עליו פחותה יותר.
  • בטן ריקה - אלכוהול משפיע בצורה חזקה יותר על מי שבטנו ריקה. לאחר צריכת אלכוהול הגוף מפרק אותו, אך חלק ממנו נספג ישירות אל מחזור הדם. כשהקיבה מלאה, בעיקר בחלבונים, שומנים ופחמימות, מואט תהליך ספיגת האלכוהול בדם. לעומת זאת, שתיית משקאות מוגזים וטמפרטורות גבוהות מאיצות את התהליך (משקאות חמים נספגים מהר יותר).[1]

כמו כן שילוב של אלכוהול עם עייפות גורם להשפעה חזקה יותר. זמן וכמות ההשפעה של האלכוהול וההשפעות עצמן משתנות אצל כל אחד ואחד, אך ההשפעות המוזכרות למעלה הן בדרך-כלל ההשפעות שבסופו של דבר קיימות אצל כל אדם.

שלבי השכרות

  1. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע לאלפית אחת (0.1%) מתחילים להופיע שינויים בפעילות המרכזים העליונים של המוח - מצב הרוח ועימו הביטחון העצמי משתפרים, יכולת הריכוז יורדת, זמן התגובה מתארך, ורגישות הרפלקסים נחלשת.
  2. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.2% המעצורים הנפשיים ממשיכים להתרופף, מה שגורם לשיחה חופשית יותר ולפעמים אף לנטייה לאלימות. הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וייתכן גם טשטוש בראייה. לעיתים נגרמת הרגשה של כבדות ועייפות.
  3. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.3% הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וקיים קושי ניכר לעמוד או ללכת בצורה יציבה. גם כושר הביטוי נפגע, ולעיתים גם חלק מהחושים. השיכור חש סחרחורת, בחילות ולרוב גם הקאות. מעצוריו הנפשיים כבר רופפים לגמרי.
  4. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.4% השיכור נעשה אפאטי ואינו מגיב לסביבתו. החל משלב זה נמצא האדם במצב של סכנת חיים.
  5. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.5% המצב מידרדר לרוב לחוסר הכרה, חום הגוף יורד, והאדם מאבד שליטה על סוגריו.
  6. במצב בו ריכוז האלכוהול מגיע ל - 0.6% ומעלה האדם נמצא בסכנת חיים מיידית.

כמויות אלה אינן מדויקות - כאמור, השפעת האלכוהול פחותה בקרב בני אדם שרגילים בצריכת אלכוהול, והם יכולים להגיע למצבים בהם אחוזי האלכוהול בדמם גבוהים הרבה יותר.

לאחר ההשתכרות

במקרה של שתייה מרובה חווה לעיתים האדם השותה חמרמורת (הנג-אובר), כתוצאה מהתייבשות, מספר שעות לאחר השתייה. זו מאופיינת בתסמינים כגון כאבי ראש, עייפות, קושי בריכוז, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה.

הסכנות בשכרות

Alcohol and Driving
שילוט חוצות, חלק ממסע פרסום של משרד התחבורה, דצמבר 2006
  • התנהגות אלימה - עם עליית אחוזי האלכוהול בדם שליטתו העצמית של האדם יורדת, מה שגורם להתנהגות אלימה בקרב חלק מצרכני האלכוהול. במקומות כגון פאבים ומועדונים, בהם מרבית הנוכחים צורכים אלכוהול, ישנו סיכוי גבוה מהרגיל לפריצה של קטטות ומריבות.
  • נהיגה בשכרות - אלכוהול גורם לתגובות שקולות פחות ואיטיות יותר, ולכן אדם הנוהג כשהוא בהשפעת אלכוהול מסכן את עצמו ואת סביבתו. בישראל מוגדרת נהיגה בשכרות כמצב בו ריכוז האלכוהול בדם הוא 0.05% ומעלה.
  • התמכרות - צריכה קבועה של אלכוהול עלולה להגיע למצב של התמכרות לאלכוהול - אלכוהוליזם.

השכרות ביהדות

השכרות במקרא

סיפורי שכרות במקרא

בכמה מסיפורי המקרא מופיעה השכרות:

  1. לאחר המבול, נח נוטע כרם, ושותה את יינו לשכרה.
  2. לאחר הצלת לוט מהפיכת סדום, בנותיו משקות אותו לשכרה על מנת לקיים ממנו זרע.
  3. יוסף מזמן את אחיו לביתו (של המשנה למלך), ומשקה אותם לשכרה על מנת שיוכל להסתיר את גביע הכסף בשקו של בנימין.
  4. עלי הכהן סבר שחנה השתכרה, ולכן היא ממלמלת בשפתיה.
  5. נבל השתכר במשתה שעשה לרגל גז צאנו.
  6. דוד השקה את אוריה החיתי לשכרה, כדי לשכנעו לבוא אל ביתו ואל אשתו בת שבע.
  7. אבשלום השקה את אחיו אמנון לשכרה, כדי שיוכל להתנקש בחייו על שאנס את אחותו תמר.
  8. אלה בן בעשא מלך ישראל שתה לשכרה בבית ארצא, ועבדו זמרי ניצל זאת להתנקש בו.
  9. בן הדד מלך ארם השתכר בעת שצרו חייליו על שומרון, ואחאב ניצל זאת כדי להביסו במלחמה.
  10. אחשורוש השתכר ביום השביעי למשתה שערך לבני שושן הבירה, ובעקבות זאת צווה להביא את ושתי למשתה הגברים כדי להראות לכולם את יופיה. בעקבות סירובה, אחשורוש סילקה מן המלכות ובחר את אסתר תחתיה.

תוכחת הנביאים את המשתכרים

בכמה הזדמנויות מוכיח ישעיהו הנביא את ממלכת ישראל ויהודה על מנהגם להשתכר ביין[2], ואף סימן חטא זה כזרע הפורענות שהביא להגלייתה:

הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן: הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד: בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם... בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ: וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה: וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם

ישעיהו פרק כ"ח פסוקים א'-ח'

כיוצא בזה מוכיח הנביא עמוס את המשתכרים השאננים מממלכת ישראל ויהודה, שבשכרותם מסרבים לקבל תוכחה ומוסר, וסופם שיגלו בחטאיהם.[3]

השכרות באגדה

מובא במדרש תנחומא על פרשת נח :

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כשבא נח ליטע כרם, בא שטן ועמד לפני.ו אמר לו: מה אתה נוטע? אמר לו: כרם. אמר לו: מה טיבו? - פירותיו מתוקים, בין לחים בין יבשים, ועושין מהן יין המשמח לבבות, דכתיב: 'ויין ישמח לבב אנוש' (תהלים קד). אמר לו שטן: בא ונשתתף שנינו בכרם זה. אמר לו - לחיי. מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו, ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם. והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן. רמז לו, שקודם שישתה אדם מן היין - הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. שתה כהוגן - הרי הוא גבור כארי, ואומר אין כמותו בעולם. כיון ששתה יותר מדאי - נעשה כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר. נשתכר - נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה. וכל זה אירע לנח הצדיק. מה נח הצדיק, שהקב"ה פירש שבחו כך [ארע לו] - שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. ועוד, שקילל זרעו ואמר: 'ארור כנען'

מדרש תנחומא פרשת נח י"ג

במשנה ובתלמוד הבבלי מובאים מאמרים רבים בגנות השכרות, שהיא מקור לחטאי עבודה זרה ועריות, להתבזות, להתרוששות, ולתופעות שליליות נוספות.[4]

השכרות בהלכה

שתיית היין בהלכה היא חובה במצבים מסוימים כגון קידוש, ברית מילה, נישואים, ארבע כוסות בפסח ופורים. אולם מלבד בחג הפורים שלגביו נאמר בתלמוד הבבלי[5]: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא" (חייב אדם להתבשם בפורים)[6], בשאר המועדים ואירועי השמחה שבהם משולבת שתיית יין, הורו פוסקי ההלכה שאין לשתות לשכרה:

כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל, לא יימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש, ויאמר שכל מי שיוסיף בזה - ירבה במצות שמחה, שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות, ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב'. הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את השם לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות

משנה תורה לרמב"ם הלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ'

לשיכור יש הגבלות רבות בהלכה כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הקיים בשעת שכרותו. לגבי תפילה לרוב הפוסקים תלוי הדבר ברמת השכרות. המדד המרכזי המשמש את הפוסקים הוא האם יכול השיכור לדבר בפני מלך. כלומר, האם יוכל השיכור להתנער מיינו כדי לדבר בצורה הראויה עם אדם מכובד. אם כן- מותר לו להתפלל (וישנה מחלוקת אם לכתחילה או רק בדיעבד), אם לא - אסור לו להתפלל. לגבי ברכות הנהנין הדין יותר קל, וכל זמן שלא הגיע לדרגת שכרותו של לוט יכול לברך.

במשפט הישראלי

השכרות נמנית כאחת ההגנות במשפט הפלילי בישראל. המחוקק הישראלי, כמו מחוקקים אחרים, התייחס בדין להגנה מאחריות פלילית של ביצוע מעשה בשכרות, והבחין בין 3 מצבים:

  • שכרות כפויה – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו – לא יישא באחריות פלילית.
  • שכרות מדעת – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות, והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת – עשוי הוא לשאת באחריות פלילית – משום שרואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
  • שכרות מכוונת – גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, יישא אדם באחריות פלילת למעשיו, מאחר שרואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

שופטי בית המשפט העליון נחלקו לגבי השפעת השכרות על הענישה[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Anahad O'Connor,‏ The Claim: Never Drink on an Empty Stomach, באתר ניו יורק טיימס, 6 בדצמבר 2005
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק י"א-י"ב. ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק ז'-ט'.
  3. ^ הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל... הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק: הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר: הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף: לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים (עמוס פרק ו', פסוקים א'-ז').
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'. משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב'
  6. ^ ונחלקו הפוסקים (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ה, סעיף ב') אם הכוונה להשתכר ממש, או רק להרבות בשתיית משקאות משכרים מעבר לרגילות.
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 7701/14

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אדבוקט (ליקר)

אדבוקט (Advocaat) הוא ליקר הולנדי מתוק מאוד המבוסס על ברנדי.

הוא עשוי מסוכר, וניל וחלמון ביצה, ומכאן הצבע הצהוב המפורסם שלו והסמיכות הגבוהה.

במספר מדינות באירופה המשקה משמש לא רק כליקר אלא גם כמשקה אנרגיה. בצפון אמריקה יש משקה דומה בשם "אג נוג" (Eggnog).

שתי יצרניות מפורסמות של אדבוקט הן "דה קייפר" ו"בולס".

אוהד (ספורט)

בספורט, אוהד של מועדון ספורט, נבחרת לאומית, קבוצה או ספורטאי, הוא מעריץ של אותו מועדון, קבוצה או ספורטאי. הערצתו אליהם מתבטאת במספר דרכים (לשם פשטות נטפל במקרה הערצת קבוצה, כגון קבוצת כדורגל):

הערצת הקבוצה.

מעקב אחרי הקבוצה בעיתונות הספורט ובתקשורת, כולל בטלוויזיה ובאינטרנט.

איסוף חומר על הקבוצה ושחקניה: ספרים, תצלומים, פוסטרים, חתימות, כתבות בעיתון ועוד.

צפייה במשחקי הקבוצה.

רכישת כרטיסים או מנויים למשחקי הקבוצה, וצפייה בהם באצטדיון.

עידוד הקבוצה במהלך המשחק.

רכישת מרצ'נדייז, מוצרי צריכה, מזכרות ומותגים הקשורים בקבוצה, כגון חולצת המועדון, דגל המועדון, צעיף ועוד.

חברות במועדון האוהדים הרשמי של הקבוצה.

חברות בארגון אוהדים (המאורגן על ידי האוהדים עצמם).

פגישות עם אוהדים אחרים, לפני (בעיקר בפאבים, חלק מהפאבים מזוהים עם קבוצה מסוימת) ובזמן משחקים.

צפייה משותפת עם אוהדים אחרים במשחק. מקומות מפגש נפוצים לאוהדים הם פאבים המשדרים את המשחקים על מסכים גדולים.

ישנן רמות שונות של אהדה. יש אוהדים המסתפקים בהערצת הקבוצה וצפייה במשחקיה בטלוויזיה בעוד שאחרים נוהגים לרכוש כרטיסים ולצפות במשחקיה גם באצטדיון. אוהדים אדוקים יותר אף רוכשים מנוי עונתי ובאים לכל משחקי הבית של הקבוצה, ואף למשחקי חוץ. ישנם אוהדים הלוקחים יוזמה ומארגנים ארגון אוהדים, וכן מנהיגים את עידוד הקבוצה במשחקים באמצעות שירה, כלי נגינה (הנפוצים ביותר הם תופים וצופרים), מגאפון, דגלי ענק ואף אמצעי פירוטכניקה כגון חזיזים ורימוני עשן. ישנם אוהדים אדוקים במיוחד שעבורם הקבוצה היא מרכז עולמם, והם מנהיגי אוהדים ואף עוקבים אחרי משחקי קבוצות הנוער של המועדון. בעברית אוהד אדוק מאוד שמאוד מעריץ את הקבוצה נקרא "אוהד שרוף".

אהדה מוגזמת יכולה לגרום גם לתופעות של אלימות בספורט, בעיקר עקב יריבות ספורטיבית עם קבוצה אחרת, עקב הפסד כואב או עקב שכרות. אוהדים אלימים נקראים חוליגנים (המונח נפוץ במיוחד באנגליה) ואילו קבוצות אוהדים אדוקות במיוחד ואף אלימות נקראות אולטראס (המונח בא מאיטליה). בעברית מקובל לקרוא לקבוצות אלימות שכאלה "הגרעין הקשה" או "הקומץ" (באירוניה על דברי בעלי הקבוצות שתמיד טוענים שרק קומץ מהאוהדים הוא הבעייתי והאלים, ושהרוב נורמטיביים).

יש חוקרים הטוענים שאהדה ספורטיבית, בייחוד אהדה ספורטיבית קנאית, משמשת תחליף למסגרות הזדהות ועוגנים משמעותיים בחיי הפרט, כגון דת או לאום, שנחלשו במהלך שתי המאות האחרונות ובפרט אחרי מלחמת העולם השנייה. ג'ורג' אורוול כינה את היריבות הספורטיבית כפי שהיא מתבטאת בפועל כ"מלחמה בלי יריות".

בנוסף, קיימים סוגים שונים של אוהדים המוגדרים כ"אוהדי הצלחות". הכוונה היא לאנשים שמתחילים לאהוד קבוצה מסוימת ו/או מביעים את אהדתם לקבוצה, רק כאשר היא מצליחה.

אחלמה

אחלמה (Amethyst) - מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ, המשמש גם כאבן חן. מקור השם הלועזי אמטיסט ביוונית עתיקה: "א" = לא ו"מתוסטוס" = שיכור או מורעל, והוא נובע מן האמונה כי יש באבן משום הגנה מפני שכרות. אמונה זו רווחה גם ביוון הקדומה וגם ברומא, ואנשיהן ענדו את האבן על צווארם או שתו מגביעי אחלמה כדי להימנע משכרות. גם השם העברי אחלמה מיחס לאבן סגולות ריפוי.

אתנול

אֶתָנוֹל (באנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O (מקובל גם בקיצור EtOH). זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.

אתנול הוא סם פסיכואקטיבי המצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה שמקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהלים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על התרבות האנושית, הביאו לכך שבשפת היום-יום מכונה האתנול כוהל או אלכוהול, כמייצג הראשי של המשפחה כולה (הכוללת אלפי תרכובות אחרות). בעבר היה שמו הכימי של האתנול כוהל אתילי או אתיל אלכוהול. בעבר, הוא נקרא "ספירט", כי השכרות נחשבה לרוח שנכנסה באדם (spirit = רוח).

בנוסף לשימושו בייצור משקאות חריפים, קיימים לאתנול שימושים רבים אחרים, בעיקר כחומר מוצא של מאות תרכובות בתעשייה הכימית, וכן כחומר חיטוי וכממס. בנוסף אתנול יוכל לשמש כדלק במנועים.

בישול (בירה)

בישול הוא תהליך ייצור משקאות אלכוהוליים המשלב התססה של עמילנים. תהליך זה משמש בייצור בירה, סאקה ורוטב סויה. ניתן גם להתייחס למונח בהקשר של הפקת תמד או יין, אם כי מדובר בשימוש חריג יחסית.

זיקוק

זיקוק (בלועזית: דיסטילציה, Distillation) הוא תהליך פיזיקלי להפרדה של תערובת נוזלים על בסיס נקודות הרתיחה השונות של מרכיביה.

כוס שוט

כוס שוט (באנגלית: Shot Glass) ידועה גם בשם: Shooter, היא כוס המשמשת בעיקר להגשת משקאות חריפים. כוס שוט מכילה בין 60-50 מיליליטר נוזל. נהוג להגיש בה משקאות חריפים שרוצים להימנע מהטעם שלהם. לרוב, המשקאות הנלגמים מכוס שוט יהיו בעלי אחוזי אלכוהול רבים. כאשר רוצים לקבל אפקט של שכרות בזמן קצר, ניתן לצרוך כמויות גדולות של אלכוהול בצורה זו.

קיימים משחקים בהם המפסיד חייב לשתות אלכוהול מכוס שוט, למשל בהכאת כלי במשחק שחמט שתייה, איקס עיגול ועוד.

בישראל נהוג לקרוא לגרסה מוקטנת של כוס השוט "צֶ'יְיסֶר", אם כי במקור, צ'ייסר הוא למעשה משקה עם מעט אלכוהול כמו בירה ששותים לאחר המשקה הכבד כמו ויסקי או טקילה.

כנען (דמות מקראית)

כְנַעַן הוא דמות מקראית הנזכרת בפרשת נח שבספר בראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, שהיה אבי העמים הכנענים.

ליקר

ליקר הוא משקה אלכוהולי חזק ומתוק (מכיל לפחות 10% סוכר), המבוסס לרוב על תזקיק אלכוהולי המתובל בחומרים מגוונים כגון: פירות, אגוזים, תבלינים, דבש, שמנת ושוקולד. ליקר מכיל לרוב בין 15% ל-55% אלכוהול. הליקרים לרוב אינם מיושנים, אם כי הם יכולים לעבור תקופת חיתון מסוימת כדי לאפשר לטעמים להתמזג.

מהפכת סדום ועמורה

מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה היא סיפור מקראי ידוע על הריסתן של ארבע ערים בידי אלוהים. במקרא, הסיפור מתואר בספר בראשית פרקים י"ח-י"ט.

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא נהיגה בהשפעת אלכוהול, שגורם לתגובות איטיות ופחות שקולות של הנהג. הנהיגה בשכרות עלולה לסכן את הנוהג ומשתמשי דרך אחרים ולכן נחשבת לעבירת תנועה חמורה ברוב מדינות העולם.

על פי מחקרים בתחום, כבר בריכוז אלכוהול יחסית נמוך, בטווח שבין 100-50 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם (0.05%-0.1%), ניתן להבחין בירידה בעכבות, עליה בביטחון העצמי, ירידה בתשומת הלב, שיבוש בשיקול הדעת – בעיקר בנוגע לזמן ולמרחק, דברת והפרעה תחושתית המהוות סכנה בעת נהיגה.במדינות רבות, כולל ישראל, יכול אדם להיות מורשע בנהיגה בשכרות, או בשליטה ברכב במצב שכרות, גם אם רק ישב במושב הנהג והיה סיכוי שהוא עלול להתחיל בנסיעה מתוך שכרות.

סוף השבוע האבוד

סוף השבוע האבוד (באנגלית: The Lost Weekend) הוא סרטו משנת 1945 של בילי ויילדר בהפקת אולפני פרמאונט ובכיכובם של ריי מילאנד, ג'יין ויימן ופיליפ טרי. הסרט מספר את סיפורו של דון בירמן (ריי מילאנד), במהלך סוף שבוע של שכרות, בו הוא מבלה בשתיית אלכוהול מופרזת. הוא מבלה בפאבים, מבצע פשעים ואף יושב זמן מסוים במחלקת אשפוז.

פרשת נח

פָּרָשַׁת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו', פסוק ט' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק ל"ב. הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה צאצאי בני נח אחרי המבול.

קומיס

קומיס (רוסית: Кумыс, טורקית: Kımız; במונגוליה: Айраг, אייראג) הוא משקה מסורתי השייך למשפחת משקאות אניס שמקורו במרכז אסיה.

את הקומיס מכינים מחלב סוסה או נאקה מותסס במכל מעור סוס, המכונה "סאבא". המשקה מכיל כמויות קטנות של אלכוהול ולכן יש לשתות ממנו כמויות גדולות כדי לחוש שכרות.

את המשקה יצרו לראשונה הטטרים במאה ה-13, אז הכינו את המשקה מחלב סוסות ומשמרים. כאשר מכינים את המשקה מחלב פרה, יש להוסיף סוכר כדי להבטיח שהתסיסה תימשך.

בקומיס יש 2% אלכוהול, אולם ניתן להעלות את הריכוז על ידי זיקוק.

הקומיס, ומשקה דומה - הקפיר - עדיין מיוצרים ברחבי העולם, ואפשר גם להכין אותם בבית.

קשאסה

הקשאסה (בפורטוגזית: Cachaça) הוא המשקה הברזילאי הלאומי, והוא משקה אלכוהולי המיוצר מקנה סוכר על ידי תהליך של התססה וזיקוק. מקורו במשקה שנהגו העבדים האפריקאים, שהובאו לברזיל, להכין מקנה הסוכר.

כמעט כל הצריכה העולמית של קשאסה מרוכזת בברזיל עצמה, ופחות משני אחוז מהקשאסה המיוצרת בברזיל מיוצאת מהמדינה. מחוץ לברזיל, משתמשים בקשאסה בעיקר לצורך הכנת קוקטייל הקפיריניה.

הקשאסה מזכירה את הרום, אולם בעוד שהרום מיוצר ממולאסה, הקשאסה מיוצרת ישירות ממיץ קני סוכר.

שכרות נח

פרשת שכרותו של נח היא אחד מסיפורי המקרא בספר בראשית. הסיפור כולל את קללת חם - שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.

שרי הרינג

שרי הרינג (Cherry Heering) הוא שם המותג המפורסם של ליקר דובדבנים המיוצר על ידי חברת פיטר הרינג מדנמרק המתמחה ביצור משקאות ליקר שונים. לשרי הרינג הרשאה מלכותית מאת מרגרטה השנייה ואליזבת השנייה.

ליקר שרי הרינג מיוצר מאז שנת 1818 ונמכר ברחבי העולם. הליקר מהווה מרכיב חשוב בקוקטיילים שונים (כגון סינגפור סלינג), בשל הגוון האדום העז שהוא מקנה למשקה.

ליקר שרי הרינג מכיל 24% כוהל בנפח, שיעור גבוה יחסית לליקרים אחרים על בסיס פירות. הפרי המשמש כחומר הגלם לייצורם נקטף בחוות גידול דובדבנים בקרבת קופנהגן. הליקר עובר תקופת יישון של שלוש שנים. בסך הכל מיוצרים בשנה כ-13 מיליון בקבוקי שרי הרינג.

שתיית יין בפורים

שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד. מלבד היותו חלק בלתי נפרד ממצוות סעודת פורים ומשמחת החג, מנהג זה נותן ביטוי לרעיון ה"ונהפוך הוא" הנפוץ בפורים, וקיבל הסברים מקוריים שונים בספרי האחרונים.

תאונה

תאונה היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שנגרם עקב ליקוי בסביבה או ליקוי פיזי והביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש. בדרך כלל הכוונה לנזק חמור יחסית.

תאונה היא לרוב מעשה ידי אדם, להבדיל מאסון טבע, שרבים ממאפייניו דומים לאלה של תאונה, אך הוא איננו נובע מפעולה אנושית. דוגמאות לתאונות:

תאונת דרכים: תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד לפחות הנמצא בתנועה;

תאונת עבודה: פגיעה גופנית או נפשית בעובד תוך כדי עבודתו ובשל עבודתו;

תאונת אימונים: תאונה המתרחשת תוך כדי אימונים של יחידה צבאית. אימונים אלה נעשים לעיתים תוך שימוש באש חיה או בתנאי פעילות קיצוניים, ולכן סכנת התאונה גבוהה בהם ומצריכה נקיטת אמצעי זהירות בהתאם.תאונה שבה יש הרוגים רבים קרויה אסון. לעיתים ניתן שם זה לתאונות שבהן הרוגים מעטים, אך הותירו רושם רב, כגון אסון פסטיבל ערד ואסון המכביה.

תאונה עלולה לנבוע מסיבות רבות, ובהן:

טעות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

רשלנות של אדם המעורב בתאונה או של אדם אחר;

חוסר עירנות של המעורב בתאונה, כתוצאה מעייפות, שכרות, הסחת הדעת וכדומה;

חוסר מיומנות בהפעלת כלי מורכב ומסוכן, למשל נהיגת מכונית בידי אדם שלא הוכשר לכך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.