שכיר חרב

שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה עבור כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים. כאשר משתמשים במונח ביחס לחייל סדיר בצבא לאומי, זהו בדרך כלל עלבון או זילזול. בסוף המאה העשרים קמו מספר רב של חברות שמשכירות שירותי לחימה בעיקר למדינות במצב של סכסוכים.

צבא שכיר הוא צבא המבוסס על כוח אדם שכיר שאינו חייב בגיוס. השכירים מתוגמלים בהתאם לתפקיד, לדרגה ולמידת הסכנה שבה הם נתונים. יתרונו העיקרי של צבא כזה, בניגוד לצבא שמגויס בגיוס חובה, הוא מקצועיות רבה יותר ומיעוט בעיות התאמה ומשמעת. במקרים מסוימים צבא כזה מתבסס על זרים, ואז, על פי ההגדרה דלעיל, זהו צבא של שכירי חרב. לגיון הזרים הצרפתי הוא דוגמה מפורסמת של צבא שכיר שמשך בעבר שכירי חרב רבים.

דוגמה ידועה של חברה פרטית היא אקזקיוטיב אאוטקאמס (תוצאות ביצועיות), חברה דרום אפריקאית להשכרת שירותי לחימה, שהצליחה להתגבר על המורדים שזרעו הרס בסיירה לאון ולהשתלט מחדש על מכרות היהלומים. אך לאחר לחץ של ארצות הברית והאו"ם, ב-1999 הועבר חוק האוסר שימוש בשכירי חרב, ונשיא סיירה לאון פיטר את החברה. בזמן הטבח ברואנדה האו"ם שקל להפעיל את החברה כדי להפסיק את הטבח, אבל הדבר לא יצא אל הפועל בסופו של דבר. המצדדים בהפעלת החברה ברואנדה טענו שגוף של כמה מאות אנשים בעלות של 100 מיליון דולר, מסוגל לבצע מה שכוחות או"ם בהיקף גדול בהרבה של כוח אדם ותקציב איננו מסוגל לעשות.

בארצות הברית פועלות מספר רב של חברות שכאלו. ישנן כמה חברות פרטיות (קבלני כוח אדם) המשכירות שירותי לחימה לצבא ארצות הברית בעיראק בתשלום, והיו הכוח השני בגודלו בעיראק אחרי צבא ארצות הברית[דרוש מקור].

לגיון הזרים

לגיון זרים הוא כוח צבאי המוקם על ידי המדינה מבני לאומים זרים. חיילי לגיון הזרים מתפקדים כמו שכירי החרב אך הם לא שכירי חרב במובן הרגיל של המילה מפני שבשונה משכרי חרב אחרים הלגיונרים אינם משכירים את עצמם "למרבה במחיר". הלגיון מוקם על ידי מדינה ולא על ידי שכרי החרב עצמם (כמו גדודי הזרים בעבר). מעמדו של הלגיונר קרוב למעמדו של חייל רגיל[1]. נחשבים ובעבר היו נפוצים בכל רחבי אירופה. כיום נותרו רק שני לגיוני זרים ביבשת: לגיון הזרים הצרפתי ולגיון הזרים הספרדי. הביטוי "לגיון הזרים" מתייחס בדרך כלל ללגיון הזרים הצרפתי, שהוא המפורסם מבין כולם.

שכירי חרב וחוקי המלחמה

לפי הרחבה של אמנת ז'נבה: סעיף 47. שכירי חרב

שכיר חרב הוא אדם אשר:
(א) מגויס באופן מקומי או בחו"ל במטרה ללחום בסכסוך מזוין;
(ב) אכן לוקח חלק ישיר בפעולות האיבה;
(ג) מונע לקחת חלק בפעולות האיבה בידי הרצון להפיק רווח, אשר למעשה הובטח לו על ידי צד בסכסוך, פיצוי חומרי העולה באופן ניכר על זה שהובטח או שולם לחייל בדרגה ותפקיד שווים בכוחות המזוינים של אותו צד;
(ד) אינו מתגורר או שייך לאומית לשום צד בסכסוך;
(ה) אינו חבר בכוחות המזוינים של צד בסכסוך;
(ו) לא נשלח על ידי מדינה שאינה צד בסכסוך בשליחות רשמית בתור חבר בכוחות המזוינים של צד בסכסוך.

מדינות רבות, כולל ארצות הברית, לא חתמו על אמנה זו, ולכן ניתן לראות סעיף זה בתור מדריך בלבד ולא הוראה מחייבת. על אף הקשיים שבקבלת הסעיף, בהיעדר הגדרה בינלאומית מוסכמת, סעיף זה הוא הקרוב ביותר שישנו להגדרה כזו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Inside the Foreign Legion, John parker, (Judy Piatkus, London:1998), 1-2.
Far Cry 2

Far Cry 2 הוא משחק מחשב בסוגת יריות מגוף ראשון אשר פותח על ידי חברת יוביסופט מונטריאול, ומופץ על ידי חברת יוביסופט לwindows, פלייסטיישן 3 ולאקס בוקס 360. המשחק מספר על שכיר חרב שנשלח לאפריקה ללב מלחמה בדיונית בין שני פלגים יריבים במדינה כושלת, במטרה לחסל סוחר נשק אשר תרם להיווצרותה של אותה מלחמה ממניעים רווחיים. המשחק הוצא לשוק לראשונה ב-21 באוקטובר 2008.

למרות שאין ביניהם קשר עלילתי והוא פותח על ידי חברה שונה, זהו משחק ההמשך למשחק Far Cry משנת 2004.

אוטו סקורצני

אוטו סקורצני (בגרמנית: Otto Skorzeny;‏ 6 ביוני 1907 - 12 ביולי 1975), היה קצין אוסטרי בוואפן אס אס בגרמניה הנאצית. מאמצע שנת 1943 ועד סוף מלחמת העולם השנייה היה מפקד יחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס שלחמה לצד הוורמאכט וביצעה פשעי מלחמה רבים. לאחר המלחמה היה שכיר חרב בתחום המודיעין והריגול הבינלאומי, בין השאר עבור ארגוני המודיעין של מצרים וישראל.

באטרוק המזנק

באטרוק המזנק (באנגלית: Batroc the Leaper) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברות Tales of Suspense #75 ממרץ 1965 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. אף על פי שהוא הופיע מעל דפי חוברות קפטן אמריקה, הוא משמש גם כיריבם של המעניש, ספיידרמן, דדפול, הוקאיי, איירון פיסט וגמביט.

ג'ורג'ס באטרוק הוא שכיר חרב ואמן אמנות לחימה צרפתית בשם סבאט, שנולד במרסיי, צרפת ושירת בלגיון הזרים הצרפתי. הוא מנהיג קבוצה משלו הנקראת "הבריגדה של באטרוק" שנלחמה בעיקר נגד קפטן אמריקה. בהופעתו הראשונה, באטרוק נשכר על ידי ארגון הידרה המרושע כדי לגנוב רכיב צבאי. בתקופת מלחמת האזרחים של מארוול הוא גויס בעל כורחו לצבא ת'נדרבולטס של ברון זמו, אך כשחזר למעצר פדרלי נרשם כתומך בחוק רישום העל-אנושיים.הכותב מארק וייד תיאר את הדמות כאחת שהקדימה את זמנה, וכי הוא "ז'אן קלוד ואן דאם של שנות ה-60".את דמותו של באטרוק מגלם בסרט הלייב אקשן "קפטן אמריקה: חייל החורף" לוחם ה-UFC ג'ורג' סנט-פייר.

ביין

ביין (באנגלית: Bane - "ארס") הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס באטמן ביקום DC של DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Batman: Vengeance of Bane #1 מינואר 1993 ונוצרה על ידי צמד הכותבים צ'אק דיקסון ודאג מנץ' והמאייר גראהם נולן.

ביין הוא לוחם מיומן וגאון טקטי, אשר באמצעות סם נעשה לכוח הרסני ובלתי ניתן לעצירה - ובכך, לאחד מאויביו החזקים ביותר של באטמן. ביין נחוש להביס את גיבור-העל באטמן כדי להוכיח את עצמו, ואף הצליח בכך כאשר שבר את גבו, ובכך נודע כ"איש ששבר את העטלף". הוא נודע בהמשך כראש ארגון פשע בינלאומי, שכיר חרב, סוכן ממשלתי ואף דיקטטור לזמן מה. ביין היה חבר בקבוצות יחידת המתאבדים, ששת הסודיים והחברה הסודית של נבלי-העל.

דמותו של ביין מדורגת במקום 34 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים בכל הזמנים, לפי אתר IGN. את דמותו של ביין בסרט הלייב אקשן "באטמן ורובין" גילם המתאגרף רוברט סוונסון. את דמותו בסרט "עלייתו של האביר האפל" גילם השחקן טום הארדי. את דמותו בסדרה גות'האם גילם אותו השחקן שיין וסט.

ג'. וו. ברידג'

ג'ורג' וושינגטון ברידג' (באנגלית: George Washington Bridge) הוא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס אקס פורס והמעניש ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Force #1 מאוגוסט 1991, ונוצרה בידי הכותב פביאן ניצ'זה והמאייר רוב ליפילד.

ברידג' הוא שכיר חרב יוצא מלחמת וייטנאם, המזוהה עם קבוצת שכירי החרב "השישה" בהנהגת קייבל. פרט לכך, הוא היה ידוע כאיש-הקשר של קייבל והאקס-מן בנושא בעיותיה של סוכנות S.H.I.E.L.D. בענייני מוטאנטים, והיה ידוע גם כמנהל הסוכנות. ביקום MC2, ברידג' הופך לנשיא ארצות הברית האפרו-אמריקאי הראשון. הוא הופיע בהופעת קמע באחד מפרקי אקס-מן: סדרת האנימציה לצד ניק פיורי ו-וור משין.

ג'ון הוקווד

ג'ון הוקווד (באנגלית: John Hawkwood; באיטלקית: Giovanni Acuto או Giovanni d'Acuto (ג'ובאני "החד"); בצרפתית: Jean Haccoude; ‏1320 לערך - 17 במרץ 1394) היה אביר עצמאי ממוצא אנגלי, שודד דרכים, קונדוטיירי (מפקד צבאי שכיר חרב) ומנהיגה של מיליציה סדירה למחצה של שכירי חרב שנקראה "החבורה הלבנה" שהשכיר את שירותיו לכל המרבה במחיר. בעיקר פעל בשירותיהן של מדינות איטליה המפולגות, כאשר לחם במלחמות מדינת האפיפיור נגד בית ויסקונטי ולהפך, לצד פיזה נגד הרפובליקה של פירנצה ולהפך ובשירות שליטים אחרים, כאשר הסעיף הקבוע היחיד בחוזהו היה שאינו נלחם נגד מלך אנגליה. במותו, לאחר 35 שנות שירות, נקבר בכבוד רב בקתדרלה של פירנצה ודמותו הונצחה בפרסקו על ידי פאולו אוצ'לו. סיפורו של האביר מתוך סיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מבוסס על דמותו, באופן פארודי, כיוון שהוקווד לא מימש את האידיאלים של האבירות אלא בז להם.

ג'ון סמית'

קפטן ג'ון סמית' (באנגלית: John Smith; ‏1580 לערך – 21 ביוני 1631) היה שכיר חרב אנגלי באירופה, יורד ים, מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה, כראש ההתיישבות הבריטית בג'יימסטאון בשנים 1608–1609. מחקריו על החוף המזרחי של ארצות הברית והמפות שצייר היו נכס שסייע לבריטים ליישב את האזור. היה הראשון שטבע את המונח "ניו אינגלנד" וקיים תעמולה לשם הבאת מתיישבים להקמת מושבות בצפון אמריקה.

דדפול

דדפול (באנגלית: Deadpool) הוא דמות בדיונית של אנטי גיבור המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת New Mutants #98 מפברואר 1991 ונוצרה על ידי הכותב פביאן ניצ'זה והמאייר רוב ליפילד.

דדפול הוא האלטר אגו של וייד וינסטון וילסון, שכיר חרב בלתי יציב שחלה במחלה סופנית והשתתף בפרויקט "נשק אקס" האחראי לניסויים על מוטאנטים כמו וולברין, סייברטות', פנטומאקס, צ'יימבר, קופיקאט ו-X-23. דדפול הופיע בתחילה כנבל בסדרת המוטנטים החדשים ומאז השתתף בסדרות שונות ועבד עם דמויות כמו קייבל וקבוצת אקס-פורס שלו. הדמות ידועה בפה הגדול שלה, ובכך שהיא נוהגת לשבור את הקיר הרביעי כאפקט הומוריסטי.

דמותו של דדפול מדורגת במקום ה-31 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN, במקום ה-45 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר. היא הופיעה במספר סדרות אנימציה ואת דמותו בסרט הלייב אקשן "אקס-מן המקור: וולברין" גילם השחקן ריאן ריינולדס, ששב וגילם את הדמות בסרט ספין-אוף על דדפול, שיצא לאקרנים בפברואר 2016.

האיש הרדיואקטיבי

האיש הרדיואקטיבי (באנגלית: Radioactive Man) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Journey into Mystery #93 מיוני 1963, ונוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

האיש הרדיואקטיבי הוא אלטר אגו אותו חלקו שתי דמויות - צ'ן לו ואיגור סטנצ'ק. צ'ן לו הוא פיזיקאי גרעין סיני, ולאחר שתור סיכל ניסיון סיני לכיבוש הודו, הממשלה הסינית קראה למדעניה ולאסטרטגיה הצבאיים לחשוב על דרך לנקום בתור. לו, שביצע על אנשים ניסויים כדי לרתום קרינה לגרימת כוחות על, התנדב להפוך לנשק אנושי נגד תור. הוא ביצע מוטציה בעצמו, אימץ את שמו החדש ונסע לניו יורק להלחם בתור. בתחילה, לו הביס את תור, אך זה האחרון יצר מערבולת, שלח את לו לסין ולכאורה גרם לו להתפוצץ. ברון זמו המקורי גייס את לו לקבוצת אדוני הרשע הראשונה שלו, ולו היה הראשון שנלחם באוונג'רס. הוא הובס על ידי איירון מן והנרי פים/האיש הענק, שכלאו אותו בסלילי עופרת וגירשו אותו לסין. הוא הצטרף לאדוני הרשע של אולטרון, וכאשר הקבוצה הובסה, לו נכלא בתא מיוחד שנועד לרסן את כוחותיו. הוא יצר עם דינאמו הארגמן ואיש הטיטנים את קבוצת שלושת הטיטאנים, נלחם באוונג'רס פעם נוספת והובס בידי קאנג הכובש. לו הצטרף לאדוני הרשע של ראש ביצה אך הובס בידי פים וגורש לסין. הוא הועסק בידי המנדרין וסטיין אינטרנשיונל, ככל הנראה נכלא בכלא "הכספת", השתתף בניסיון בריחה מהכלא ומנע משבר גרעיני.

לו ניסה לחזור למוטב, בכך שהצטרף לקבוצת ת'נדרבולטס המורכבת מנבלים כמותו שמטרתם לחזור למוטב. הוא השתתף במלחמת האזרחים ביקום מארוול, הן בלחימה נגד מתנגדי חוק רישום העל-אנושיים והן בעזרה לאיירון מן ולפים בבניית כלא לנבלי על. פיתוח דמותו הגדול בהרצת ת'נדרבולטס קרה במפגש עם זקן היקום גראנדמאסטר, במהלכו לו ספג יותר מדי קרינה ונאלץ להתחיל ללבוש חליפה נגד קרינה בכל עת. לבסוף הקרינה שוככת, אך נורמן אוסבורן שכנע את לו להמשיך ללבוש את החליפה כדי להסיח את דעת הקהל האמריקני מהיותו אסייתי ומסכנת הקרינה. כחלק מהקבוצה, לו נלחם בספיידרמן ובאנטי-ונום, שניקז חלק מכוחותיו. בצוות, לו היה מתומכיה של סונגבירד. במהלך פלישת הסקרול, הוא וסונגבירד החלו לנטרל את חברי הת'נדרבולטס שתמכו באוסבורן, שרצה לנצל את הפלישה למטרותיו. הוא גורש חזרה לסין ופוטר מהצוות, שם הצטרף לקבוצת "צבא ההגנה של האנשים", והראה כי הוא מסוגל לספוג את קרינת גבישי אקסרוגן של הקרי ואת ערפילי טריגן של הבלתי אנושיים.

איגור סטנצ'ק היה שכיר חרב רוסי, שהושכר בידי יוליסס קלו לפלוש לווקאנדה לצד צבא ניגאנדה, ריינו, באטרוק המזנק והאביר השחור. הוא נהרג בקרב נגד אחותו של הפנתר השחור, שורי.

הסמוראי הכסוף

הסמוראי הכסוף (באנגלית: Silver Samurai) הוא דמות בדיונית של נבל-על מוטאנט שמופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Daredevil #111 מיולי 1974, ונוצרה על ידי הכותב סטיב גרבר והמאייר בוב בראון.

הסמוראי הכסוף הוא האלטר אגו של קניוצ'יו הראדה, מוטאנט יפני בעל הכוח להטעין כמעט כל דבר באנרגיית טכיונים, אשר גם מסוגלת לחתוך כל חומר מלבד אדמנטיום. עוטה חליפה המבוססת על תלבושת הסמוראי המסורתית. הראדה היה שומר ראשה של הטרוריסטית הנודעת וייפר, וגם שכיר חרב לעת מצוא. כאשר עבד עבור וייפר, הוא נלחם נגד אויבים כמו ספיידרמן, האלמנה השחורה וקבוצות המוטנטים החדשים והאקס-מן. הראדה הפך למנהיג שבט ישידה לאחר מותה של מאריקו ישידה, אחותו למחצה. יריבו המושבע של וולברין. נהרג בחוברת Wolverine Vol.4 #1 מנובמבר 2010.

לאחר מותו, בנו שינג'ן הראדה השני נטל את זהות הסמוראי הכסוף והצטרף לאחוות המוטאנטים של מיסטיק.

דמותו של הסמוראי הכסוף מופיעה בסרט הלייב אקשן "וולברין".

וייפר (קומיקס)

וייפר (באנגלית: Viper, "צפע") היא דמות בדיונית של נבלת-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Captain America #110 מפברואר 1969 ונוצרה על ידי הכותב ג'ים סטראנקו.

מאווריק (קומיקס)

מאווריק (באנגלית: Maverick) הוא דמות בדיונית של נבל-על מוטאנט שהופיעה בחוברות הקומיקס וולברין ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Men Vol.2 #5 מפברואר 1992 ונוצרה על ידי הכותב והמאייר ג'ים לי.

מאווריק הוא האלטר-אגו של כריסטוף "כריסטופר" נורד, מוטאנט גרמני בעל יכולת ספיגת אנרגיה קינטית. נורד היה חבר בתוכנית נשק אקס לזמן רב, ומזוהה עימה. כמאווריק, נורד לבש שריון זהוב מיוחד, בעוד כסוכן אפס לבש חליפת ויברניום. כוחותיו של מאווריק הופשטו ממנו באירועי בית אם, אך גם ללא כוחותיו הוא נחשב ליריב שקול.

את דמותו של סוכן אפס בסרט הלייב אקשן "אקס-מן המקור: וולברין" מגלם השחקן דניאל הני.

מאסטר המראות

מאסטר המראות (באנגלית: Mirror Master) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס פלאש ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Showcase #8 מיוני 1957 ונוצרה על ידי הכותב ג'ון ברום והמאייר קרמיין אינפנטינו.

עד כה חלקו בזהותו של מאסטר המראות שלוש דמויות - סמואל ג'וזף סקאדר, דיגר הארקנס, ואוון מק'קולוק. סקאדר היה אסיר פשוט אשר חקר מראות והייתה לו אובססיה להיכנס לתוך השתקפותה של מראה. דרכו נקלעה לאולם מראות, שם ערך את ניסוייו בהצלחה. הוא אימץ את זהות "מאסטר המראות". הוא מת באירועי המשבר בעולמות האינסופיים, ואת זהותו נטל דיגר הארקנס כניסיון להטעות את "יחידת המתאבדים". סקאדר חזר בהמשך כפקח שחור באירועי "הלילה האפל ביותר". אוון מק'קולוק הוא שכיר חרב סקוטי, שגדל בבית יתומים ואשר ביצע את פשעו הראשון בגיל שמונה, לאחר שהותקף מינית בידי אחד מהילדים. הוא הפך לאחד משכירי החרב הנודעים בממלכה המאוחדת, וקיבל פנייה מקונסורטיום מטעם ממשלת ארצות הברית לבצע חוזים ממשלתיים כ"מאסטר המראות" השני.

דמותו של מאסטר המראות מדורגת במקום ה-79 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN. את דמותו של סאם סקאדר/מאסטר המראות גילם בעונתה השלישית של סדרת הלייב אקשן "הפלאש" השחקן גריי דיימון.

מהפכת כפכפי העץ

מהפכת כפכפי העץ (ידועה גם כמרד הצ'ומפי) היא מהפכה שהתרחשה בעיר פירנצה שבאיטליה בחודשים יולי ואוגוסט בשנת 1378. היא נחשבת למהפכת הפרולטריון הראשונה בהיסטוריה.

את המרד ארגנו העובדים השכירים, העניים ביותר וחסרי הזכויות הפוליטיות, אשר מנו כרבע מתושבי פירנצה. הובילו אותה סורקי הצמר, באיטלקית ciompi. רבים מהם לא יכלו לרכוש נעליים רגילות ונעלו כפכפי עץ, ומכאן הכינוי "מהפכת כפכפי העץ".

הסיבות שהביאו למהפכה: למרות המחסור החמור בכוח אדם, לאחר המגפה השחורה, נאסר על העובדים לנצל זאת. הלוואות שנתנו הבנקים בפירנצה למלך אנגליה למימון מלחמת מאה השנים ולא נפרעו הביאו את פירנצה לסף פשיטת רגל, פיטורי החיילים והשוטרים הביא לחוסר סדר. העובדים העניים התארגנו נגד המעסיקים והצליחו להשתתף בממשלה ולהחזיק במוסד הנשיאות למשך 40 יום. המרד דוכא על ידי מפקדה הצבאי של פירנצה, הקונדוטיירי (מפקד צבאי שכיר חרב) ג'ון הוקווד.

מואריקוס

מואריקוס (בלטינית: Moericus) היה שכיר חרב היספני, שלחם בשירות הסירקוסאים במלחמה הפונית השנייה. הוא הופקד על הגנת אחת מחומות העיר בעת המצור שהטילו עליה הרומאים (213-211 לפנה"ס). מרקוס קלאודיוס מרקלוס, המצביא הרומי הצר על העיר, שכנע את מואריקוס ואנשיו לבגוד בסירקוסאים ובקרתגים בעלי בריתם, והוא הסגיר את העיר לידיו (אביב 211 לפנה"ס). בתמורה לשירותיו קיבל מואריקוס אזרחות רומית ונחלות אדמה – לו ולאנשיו – בשטחי הערים בסיקיליה שמרדו ברומאים והוכנעו.

מנטור מרודוס

מנטור (ביוונית: Μέντωρ; על פי ההערכות: 385 לפנה"ס רודוס - 340 לפנה"ס הממלכה האחמנית) היה שכיר חרב יווני, שלחם בשירותו של ארטבזוס השני מפריגיה, ומאוחר יותר בשירות נכנתיבו השני פרעה מצרים, ולבסוף בשירות ארתחששתא השלישי מלך פרס. היה אחיו של ממנון מרודוס ובעלה הראשון של ברסינה.

סמואל דרבן

סמואל (סם) דרבן (באנגלית: Sam Dreben, לעיתים מאוית כ-Drebben בשוגג; 1 ביוני 1878 - 15 במרץ 1925), הידוע גם בכינויו "היהודי הלוחם", היה יהודי-רוסי שהיגר לארצות הברית, חייל מקצועי ושכיר חרב אשר שירת בצבא ארצות הברית בפיליפינים, באזור תעלת פנמה, במסע העונשין שערך צבא ארצות הברית בצפון מקסיקו כנגד פנצ'ו וייה בשנים 1916–1917, ובמלחמת העולם הראשונה. כשכיר חרב לחם דרבן במסגרת מספר תנועות מהפכניות במרכז אמריקה: בניקרגואה, הונדורס ובמהפכה המקסיקנית, בה שירת תחת פרנסיסקו מדרו ופנצ'ו וייה. במהלך שירותו המגוון צוין על יכולותיו בהפעלת מכונת ירייה וכן על אומץ לבו, תכונה אשר זיכתה אותו במספר עיטורים ממדינות שונות.

קסאנתיפוס הספרטני

קְסָאנְתִיפּוֹס (ביוונית: Ξάνθιππος, בלטינית: Xanthippus) היה מצביא שכיר חרב ספרטני, שנלחם בשירותה של קרתגו במלחמה הפונית הראשונה. השגו הגדול היה הניצחון על הצבא הרומאי בקרב בגרדס (255 לפנה"ס) ושביית הקונסול מרקוס אטיליוס רגולוס.

המפלה בקרב אדיס (255 לפנה"ס) הייתה הרת-אסון לקרתגים. תנאי השלום שהציב להם אטיליוס רגולוס היו קשים מכדי שיוכלו לקבלם, ועתה נשקפה סכנה של ממש כי עירם תיפול במצור לידי הרומאים. באותם רגעים קריטיים לגורל ארצם, מספר ההיסטוריון היווני פוליביוס, נחלץ לעזרתם קסאנתיפוס, שכיר-חרב ספרטני בשירותם, "שגדל בחינוך הלאקוני והיה בעל ניסיון צבאי מתאים". קרוב לוודאי כי מנהיגי הקרתגים הם שפנו אל קסאנתיפוס כדי להסתייע בכישוריו הצבאיים. הוא יעץ להם להיערך לקרב במישור תוך ניצול יתרונם בפרשים ובפילים, ובהסכמתם ערך את הכוחות, אימן את החיילים ועודד את רוחם לקראת ההתנגשות הצפויה. עצותיו הוכחו כנבונות, ובקרב שניטש בתחילת מאי 255 בעמק הנהר בגרדס (כיום: מג'רדה) ניגפו חילות רגולוס והוא עצמו נפל בשבי. לאחר הניצחון, שהיה נקודת מפנה חשובה במלחמה בין הקרתגים לרומאים, שב קסאנתיפוס לארצו. דיודורוס כותב כי בשל קנאתם לו, העמידו הקרתגים לרשותו אונייה רעועה במיוחד, והוא טבע עימה במימיו הסוערים של הים האדריאטי. פוליביוס הכיר כנראה את סיפור המעשה, אך פקפק באמינותו ולכן לא הזכיר אותו בחיבורו אלא ברמז.

תומאס קרומוול

תומאס קרומוול, הרוזן הראשון של אסקס (באנגלית: Thomas Cromwell;‏ 1485 - 28 ביולי 1540), היה מדינאי אנגלי, אחת הדמויות הפוליטיות החשובות ביותר תחת שלטונו של הנרי השמיני מלך אנגליה.

קרומוול נולד בסביבות 1485 בעיר פאטני בממלכת אנגליה (כיום חלק מרובע וונדסוורת'). אביו היה וולטר קרומוול (1463–1510), נפח, בעל מבטשה, סוחר בדים והבעלים של פונדק ומבשלה. היו לקרומוול שתי אחיות, המבוגרת בהן - קתרין, נישאה לעורך דין וולשי בשם מורגן ויליאמס, הצעירה בהן - אליזבת, נישאה לאיכר. בנה של אחותו המבוגרת, ריצ'רד ויליאמס עבד אצל דודו (תומאס) ושינה את שמו לריצ'רד קרומוול. אותו ריצ'רד הוא סבא-רבא של אוליבר קרומוול.

כנער, עזב קרומוול את משפחתו בפאטני וחצה את התעלה ליבשת. דיווחים על פעילותו בצרפת, איטליה, וארצות השפלה הם שטחיים וסותרים. נטען כי הוא הפך שכיר חרב וצעד עם הצבא הצרפתי לאיטליה, שם הוא לחם בספרדים על גדות הגריגליאנו ב-28 בדצמבר 1503.

לאחר שלמד משפטים הוא החל לשמש כעוזר לקרדינל תומאס וולסי ונעשה לחבר הפרלמנט האנגלי בשנת 1523. לאחר המשבר שגרמו גירושיו של המלך הנרי השמיני מקתרינה מאראגון, עלתה קרנו של קרומוול על חשבונו של וולסי. בשנת 1533 הוא מונה למשרת מזכיר המדינה, וב-1536 למשרת הלורד שומר החותם.

עיקר פועלו של קרומוול היה בהקשר הרפורמות הדתיות באנגליה של אותה תקופה, ולמעשה, הוא היה אחד המעצבים של הכנסייה האנגליקנית. הוא היה אחד התומכים הבולטים בהצעה להפוך את המלך הנרי השמיני לראש הכנסייה האנגליקנית ועזר להעביר את "חוק העליונות הראשון" שמיסד מעמד זה בפרלמנט. בשנת 1535 מינה המלך הנרי השמיני את קרומוול לשרו לענייני הרוח. משרה זו נתנה לו סמכות שיפוט עליונה בתחומי הדת ויצרה לראשונה רשות מאוחדת אחת על שני המחוזות של הכנסייה האנגליקנית. בתור השר הראשי של המלך, קרומוול פיקח על פירוק המנזרים במדינה. הוא ביקר במנזרים וכנסיות רבות והחרים את רכושם כדי להעבירו לידי המלך, ראש הכנסייה החדש. כפרס על מעשיו בתהליך זה המלך הנרי השמיני יצר עבור קרומוול את התואר רוזן אסקס, שהוענק לו בשנת 1540.

למרות שהלאמת המנזרים מתוארת לרוב כניסיונו של מלך חמדן לצבור לעצמו את אוצרות הכנסייה הנוצרית, קרומוול ראה זאת כפעולה אידיאלוגית נגד תופעת הנזירים. כל עוד קרומוול החזיק בעמדת כוח, חצר המלוכה הייתה פתוחה לקבלת רפורמות דתיות.

מעבר לפועלו בהקשר לכנסייה האנגליקנית, קרומוול קידם גם את איחוד ויילס ואנגליה בפרלמנט.

קרומוול תמך בהנרי השמיני כאשר זה הוציא להורג את אן בוליין ובנישואיו לג'יין סימור. מעמדו החל לאבד את יציבותו לאחר שספג ביקורת על מעשה זה, או למעשה על החיפזון בנישואין. לאחר מכן, כאשר עודד את המלך להינשא פעם נוספת (לאחר שסימור מתה מסיבוכי לידה), הפעם לאן מקליווס, הנישואין הוגדרו כאסון והנרי התגרש ממנה לאחר שישה חודשים בלבד. מתנגדיו של קרומוול ניצלו הזדמנות זו ודרשו את מעצרו. קרומוול הוצא להורג במצודת לונדון ב-28 ביולי 1540. נאמר שהנרי השמיני בחר בכוונה תחילה מוציא להורג לא מנוסה, שנדרש לשלושה ניסיונות עד שהצליח לערוף את ראשו של קרומוול. לאחר ההוצאה להורג ראשו של קרומוול הורתח והוצג בפומבי על גבי חנית, עורפו לעיר לונדון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.