שיר עבודה

שיר עבודה הוא שיר קבוצתי המושר במהלך עבודה פיזית ומשעממת החוזרת על עצמה. שירי עבודה מפיגים את השעמום ומזרזים את הפועלים בשעת עבודה קשה ומונוטונית, וכן יוצרים תיאום של המלאכה לפי מקצבי השירים. משום כך, השירים מותאמים בדרך כלל לקצב של תנועות הגוף של העובדים (למשל, חתירה במרץ, קציר).

שירי עבודה מביאים גם לפיתוח תחושת קרבה ושותפות בקרב העובדים. ברוב המקרים, השירים הללו מועברים בעל פה והמילים בהם אינן קבועות, אלא ניתנות להתאמה על פי אלתורי הזמרים. המוזיקה מושרת בדרך כלל במקהלה לצד זמר המוביל את השירה.

מקורם של שירי העבודה הקדומים הידועים לנו כיום, הוא ממצרים העתיקה. דוגמה לשיר עבודה קצר שהשתמר במקרא הוא "שירת הבאר" בספר במדבר כא:

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר - עֱנוּ לָהּ.
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

חוקרי מקרא שונים, ביניהם הרמן גונקל, מזהים שירים רבים נוספים במקרא כשירי עבודה שנוגנו בזמן הקציר והבציר.

המבנה החברתי הייחודי בארצות הברית ותרבות העבדים בה הביאו ליצירת ז'אנרים ייחודיים של שירי עבודה כגון ג'אז ובלוז, שהשפיעו על המוזיקה של המאה ה-20. ניתן למצוא דוגמה יפה של שיר עבודה דרום אפריקאי בתחילת הסרט "אחי, איפה אתה?" של האחים כהן, בביצוע של זמר הג'אז ג'יימס קרטר לשיר "פו לזרוס" (Po Lazarus). שיר עבודה נוסף שהתפרסם בזכות הביצוע של הארי בלפונטה הוא השיר הג'מייקני "Banana Boat Song".

שירי עבודה עבריים

בין שירי העבודה העבריים הידועים בעת החדשה:

הערות שוליים

  1. ^ שיר עבודה, באתר זמרשת
  2. ^ שיר הכביש, באתר זמרשת
  3. ^ שיר הנמל, באתר זמרשת
  4. ^ אנו נהיה הראשונים, באתר זמרשת
20 הלהיטים

20 הלהיטים הוא שם האוסף היחיד של להקת גזוז, אשר יצא בשנת 1990, וכלל שירים משני אלבומיה של הלהקה. עד היום זהו התיעוד היחיד של הלהקה שקיים בפורמט דיגיטלי, שכן אלבומיה המקוריים של "גזוז" לא הוסבו למהדורות קומפקט-דיסק. במהדורה הראשונה של האוסף הופיעו כל שירי אלבומה הראשון של הלהקה ותשעה מתוך שלושה עשר שירי אלבומה השני. למהדורה השנייה של האוסף שיצאה ב-2002 צורף דיסק בונוס המכיל שישה קטעים: שלושה מתוך ארבעת השירים החסרים מהאלבום השני ("מנגו א לה רמפה" האינסטרומנטלי נותר בחסרונו) ושלושה שלא נכללו בשני אלבומי הלהקה: "ערב טוב" ו"סוף הרשימה" שהוקלטו בהופעה חיה בהיכל התרבות ב-1979 ו"סיפור לבנה" שהוקלט באולפן באותה שנה. לכל המילים, הלחנים והעיבודים באלבום אחראי דני סנדרסון.

Santianna

"Santianna", סנטיאנה, ידוע גם בשמות: "Santiana", "Santy Anna", "Santayana", "Santiano", "Santy Anno" ושמות נוספים, הוא שיר עממי שבמקורו הוא שאנטי (שיר עבודה של ימאים). השיר הוא בעל גרסאות רבות ושונות. גרסתו הנפוצה של השיר מתייחסת אל הגנרל המקסיקני אנטוניו לופס דה סנטה אנה המוכר בכינוי "סנטה אנה" ולמלחמת ארצות הברית-מקסיקו. השיר רשום כמספר 207 בקטלוג רוד לשירי עם . בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה השיר לגרסה עברית למילים של חיים חפר, "הוא הא היי עם הרוח".

אם צו הגורל...

אִם צַו הַגּוֹרָל... הוא שיר מאת המשוררת רחל, אשר נכתב בתרפ"ח ופורסם בינואר 1928 בעיתון "דבר". המשוררת תיארה בו את געגועיה אל הכנרת ואל המתיישבים בקבוצת כנרת ודגניה א', ובקשה במפורש כי לאחר מותה, תטמן בבית קברות ליד הכנרת. השיר הולחן על ידי נחום היימן, והושר על ידי הזמרת חוה אלברשטיין.

גזוז (אלבום)

גזוז הוא אלבום הבכורה של להקת גזוז. עם שני יוצאי להקת כוורת, דני סנדרסון וגידי גוב, האלבום נשמע כהמשך ישיר של הקו המוזיקלי של הלהקה. את כל שירי האלבום כתב, הלחין ועיבד סנדרסון, ורובם הפכו ללהיטים גדולים. האלבום היה להצלחה גדולה, ונמכר ביותר מ-70,000 עותקים. אף על פי שמעולם לא יצא על גבי דיסק, כל שירי האלבום מופיעים באוסף של הלהקה 20 הלהיטים, שיצא בשנת 1990.

נח שפירא

נח שפירא (נודע בשם העט בַּר-נָ"ש; תרכ"ג, 1863, תרכ"ג, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 7 בינואר 1931, י"ט בטבת תרצ"א, תל אביב, פלשׁתינה-א"י) היה משורר עברי עממי, פזמונאי, מתרגם עיתונאי ומסאי, איש העלייה הראשונה.

נתתי לה חיי (מחזמר)

נתתי לה חיי הוא מחזמר ישראלי מאת מאור זגורי, המבוסס על שיריו של הזמר דני סנדרסון.

המחזמר הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה ב-2011.

המחזמר בנוי סביב שלושים מלהיטיו הגדולים של דני סנדרסון מכל התקופות: להקת כוורת, גזוז, ודודה.

פנקסי

פִּנְקָסִי (כיתוב בדף אחורי, בפולנית ובגרמנית: PINKOSI) עם כותרת המשנה "לשומרים ולרעיהם", הוא כותרו של ספרון שהוענק לכל חבר וחברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", בשנותיה הראשונות. כולל את עיקרי התנועה בראשיתה, הסיסמאות והאמרות הנהוגות בה וסמליה, פרקי היסטוריה, לקט שירים אהודים, וטבלאות סדר יום. כל האמור ב"פנקסי": מקורות קדומים וחדשים זכה לשינון רב של אלפי חניכי התנועה, במפגשים וביחידות, באותן שנים, ועל כן היה מעין קנון קובע, שהשתתף בעיצוב התודעה הציבורית היהודית והציונית.

מהדורתו הראשונה ראתה אור בהוצאת א. לוין אפשטיין אשר שכנה אז בעיר ורשה, בשנת תרע"ח 1918, מיד לאחר גמר מלחמת העולם הראשונה. ובעקבותיה, ראו אור מהדורות נוספות, שבהן שונו תוכני "פנקסי" ואף עברו תמורה מפליגה, בשל התמורות החברתיות והרעיוניות בתנועת "השומר הצעיר" ובסביבתה.

שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, והיה ביטוי לקרבה המהותית בין המשורר לתנועת העבודה, ולתמיכה שביקש לתת למפעלהּ היישובי והחברתי בארץ ישראל.

השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור – הבאר, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.

שיר עבודה (נח שפירא)

שיר עבודה הוא שירו של נח שפירא ("בר-נש"), אשר פורסם בשנת תרנ"ה 1895 והולחן בלחן עממי מזרחי. מאז פרסומו בעיצומה של תקופת העלייה הראשונה, נעשה השיר אהוד ביישוב העברי החדש בארץ ישראל. נהגו לשיר אותו באירועים חגיגיים כחלק ממבחר שירים שביטאו את יעדי המפעל הציוני, והוא הוכנס אל תוכנית הלמודים בגני הילדים ובבתי הספר. הוא אומץ גם על ידי אנשי העלייה השנייה ותנועת העבודה הארצישראלית, כמבטא את ערך היסוד שלה. הוא צורף אל "פנקסי" – הספרון שהוענק לכל חבר או חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בראשיתה, מאז 1918. הוא זכה לפופולריות רבה גם בקרב חברי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

"שיר עבודה" זכה לביצועים רבים, שחלק רב מהם מקהלתי, במאה ה-20 וה-21. אחת ההקלטות הבולטות לשיר היא של אילקה רווה כסולן, בליווי מקהלת צדיקוב ותזמורת קול ישראל.

שיר עבודה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.