שיר ילדים

שירי ילדים הם שירים שמבוגרים מחברים עבור ילדים או ילדים מחברים ושרים ביניהם באופן מסורתי, למטרות בידור או חינוך.

חוקרי הפולקלור יונה ופיטר אופי (Iona & Peter Opie)[1] מיינו את שירי הילדים לכאלו שמבוגרים מחברים עבורם ומלמדים אותם, כגון שירי ערש, וכאלו שילדים מחברים בעצמם ומלמדים זה את זה. עם זאת, חלוקה זו אינה מוחלטת, למשל ילדים לעיתים קרובות מאמצים מילים ולחן מתוך שירים שכתבו מבוגרים ומשתמשים בהם בשירים שהם מחברים בעצמם.

החוקרים אופי ואופי סיווגו בשנות ה-60 וה-70 את שירי הילדים לקטגוריות שונות.[1] בין השאר ציינו שירי ערש, שירי שעשוע (כולל שירים המלווים משחקי ידיים למיניהם), ושירי רחוב, שחלקם מקושרים למשחקים וחלקם נועדו לבידור (כולל שירי בדיחה, משחקי מילים, מוזיקה פופולרית, שירים מקאבריים, ג'ינגלים, סלוגנים, שעשועי לשון כגון משפטים שוברי שיניים ועוד).

שירי ילדים הם שונים בין תרבויות שונות, בחלקן התופעה נפוצה יותר ובחלקן פחות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 I. Opie and P. Opie, (1977), The Lore and Language of Schoolchildren, Granada
אני פורים

אני פורים הוא שיר ילדים לחג הפורים שנכתב בשנת 1932 על ידי לוין קיפניס והולחן על ידי נחום נרדי.

השיר מתאר את השמחה שבחג הפורים, ומובעת בו שאיפה לכך שהחג יחגג לעיתים תכופות יותר.

הלחן שחיבר נרדי משמש גם את השיר "השפן הקטן". השפן הקטן נכתב אף הוא לכבוד חג הפורים, ומתוארות בו התחפושות של תלמידיו של בנימין כספי. הלחנת השיר התמהמהה, וכך הוא קיבל את המנגינה של "אני פורים", בה הוא מושר עד היום.

בגינה

בַּגִּנָּה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר כנראה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. השיר נמנה עם השירים המעטים שכתב ביאליק בהגייה ספרדית.

הוא הולחן על ידי המוזיקאי מנשה רבינא, נעשה אהוד מאוד, וצורף אל קובצי שירים לילדים ואל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב החדש.

"בגינה" זכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21.

גלגוליו של מעיל

גלגוליו של מעיל (ביידיש: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל, מילולית: "מעיל מאריג כהה") הוא שיר ילדים מאת המשוררת היידית קדיה מולודובסקי.

דונם פה ודונם שם

דּוּנָם פֹּה וְדוּנָם שָׁם הוא שיר ילדים שנכתב על ידי יהושע פרידמן ואומץ על ידי הקרן הקיימת כשיר המלווה את התרומות לקופסה הכחולה.

הפרח לפרפר

הפרח לפרפר הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ב 1922.

השיר הולחן על ידי פואה גרינשפון, ועל ידי נחום נרדי, שלחנו הנפוץ זכה לביצועים רבים.נושא השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר, המכונה "פרח חי". אל יחסי הגומלין בטבע, יצק המשורר את "דברי" הפרח, הקורא לפרפר לנהל עמו יחסי אחווה, מזמין אותו לשתות את הצוף שלו: "וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה", ולהשתמש בו ליצירת "מְעִיל, כְּתֹנֶת פַּסִּים" צבעוני חדש. ביאליק חיבר את השיר הפרפר לפרח, כהמשכו, ושני השירים הובאו יחדיו בקובצי שירה לילדים.

הפרפר לפרח

הפרפר לפרח הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ה 1925.

השיר הולחן על ידי יואל ולבה, ועל ידי נחום נרדי.השיר חובר כהמשך לשירו של המשורר הפרח לפרפר; כמוהו, מתאר השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר. לדבריו ולהזמנתו של הפרח, עונה הפרפר בשיר במילות נימוסין וידידות; הוא מסכים "לשתות מכוסו" את הצוף, ומודיע כי ימשיך במעופו בנוף ההר והגיא, ויחזור אליו בערב עם ברכתם.

חג פורים (שיר)

חג פורים הוא שיר ילדים עממי שמח שהושר במסיבות חג פורים על ידי החלוצים, והפך לשיר ילדים נפוץ בישראל המושר בפורים. מילות השיר נכתבו על ידי לוין קיפניס, והלחן הוא קיצור של ניגון הקפה שביעית של חסידות בויאן.

יוסי, ילד שלי מוצלח

יוֹסִי, יֶלֶד שֶׁלִּי מֻצְלָח הוא שיר ילדים עברי בחרוזים מאת המשורר ע. הלל.

השיר הופיע באלבום של להקת התרנגולים משנת 1963. בנוסף, הוא התפרסם במספר ספרי שירה, ביניהם "יוסי, ילד שלי מוצלח" בהוצאת מסדה עם איוריו של שמואל כץ משנת 1978. בשנת 2010 הופיע השיר כספר עצמאי בהוצאת עם עובד בשם "יוסי ילד שלי מוצלח" עם איוריה של ליאת יניב.

ליצן קטן נחמד

ליצן קטן נחמד הוא שיר ילדים נפוץ אותו כתבה והלחינה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי. השיר בדרך כלל נלמד בגני הילדים.

שיר זה פורסם בשנת 1960 בספרי השירים "זמר חן" ו"שירים לשנות הלימודים הראשונות", ולאט לאט נעשה נפוץ יותר ויותר.

לשיר עיבודים וביצועים שונים, הראשון שבהם הוא משנת 1959. לעיתים נקרא השיר "ליצן קטן שלי".

השיר מושמע בעיקר בימי פורים, או מוזכר בקונוטציה פורימית, אך למעשה אין שום איזכור לחג במילות השיר.

ישנם אתרים בהם נכתב כי הלחן הוא עממי, אך הלחן המקורי הוא של שרה לוי-תנאי.

לכבוד החנוכה

לכבוד החנוכה הוא שיר ילדים עברית לחג החנוכה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בשנת 1916 באודסה.

מילות השיר זכו למספר עיבודים, בין השאר של הסופר ש. בן-ציון, והולחנו בלחן עממי על ידי המלחין יצחק אדל.

האני השר הוא ילד, הפונה אל רבים, ושואל שאלות דידקטיות, אשר התשובות עליהן מלמדות על מנהגי חג החנוכה: מצווה מדרבנן - הדלקת נרות חנוכה בחנוכייה, ומנהגי ישראל: משחק ב„כִּרְכָּר” - שם שהמציא המשורר לסביבון, הכנת לביבות או סופגניות, והענקת "דמי חנוכה" לילדים. המנהגים מתוארים כפעולותיהם המשמחות והמהנות, בהווה החג, של דמויות קרובות ומוכרות: ההורים, האב והאם, הדוד והמורה.

צמד המילים "עוֹפֶרֶת יְצוּקָה" נלקחו מהשיר אל שמו של "מבצע עופרת יצוקה" של צה"ל, שהתחיל בתקופת חנוכה, בדצמבר 2008 - ינואר 2009.

מי ימלל

מִי יְמַלֵּל הוא שיר ילדים לחנוכה שנכתב על ידי מנשה רבינא, ומושר בלחן עממי, ולעיתים בשני קולות (קאנון).

השיר הופיע לראשונה בחוברת "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני", מפעלי תרבות וחינוך, תש"ך, עמוד 108.

מעבר לים (שיר)

מֵעֵבֶר לַיָּם הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים של המאה ה-20 ונשלח לפרסום בשנת תרפ"ד 1924.מספר מנגינות חוברו לשיר, שנעשה אהוב ביישוב, על ידי אלמונים, גרשון אפרת, נחום נרדי, ניסן כהן מלמד ואפרים בן-חיים.

השיר, שנכתב בנימה הומוריסטית ואגדתית, מספר על געגועים לארצות רחוקות "אִיֵּי הַזָּהָב", שבהן חיו בני אדם בעלי יכולות וסגולות מופלאות, הן במוסר: "עַם יָשָׁר וָתָם" והן בממדי גופם ובכמותם: "עֲנָקִים, עַם גָּדוֹל וָרָם", וסביבם בעלי חיים דמיוניים כציפורי גן עדן; וייחודן ואו מופתיותן שלכאורה של חברות אנושיות בעתות קדומות, כמו ביצירותיו האחרות של המשורר, כגון אגדת שלושה וארבעה" ו"אלוף בצלות ואלוף שום".

מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים והתפרסם לראשונה בתרצ"ג 1933. צורף לקובצי שירה לילדים בגני ילדים ובתי ספר ונעשה אהוד מאוד ביישוב.

השיר מתאר שלישית נוגנים: יוסי, פֵּסִי ומשה, הפוסעת ברשות הרבים, ברחוב ובחתונה, מצוידת ומנגנת בכלי נגינה: כינור, חצוצרה ותוף. מספר הדמויות מתרבה בהדרגה במהלך השיר; אל שלושת הנוגנים מצטרף המון „וְהָמָה הָרְחוֹב”, ו„נָשִׁים וָטָף”, ובאווירה שמחה ועליזה, משתתפים הללו בריקודים ומוחאים כפיים לקצבם.

השיר המחורז הכולל שני בתים, הולחן בלחן עממי, ובלחן עממי אידי בעיבודו של נחום נרדי.משנת 2007 מוצגים פסלים סביבתיים של "מקהלת נוגנים", לצד פסלי שירי ביאליק אחרים, בשדרות ח"ן ברחובות.

נדנדה (שיר)

נדנדה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר פורסם בשנת 1906. השיר נכתב בהגייה אשכנזית והולחן על ידי דניאל סמבורסקי. השיר נכלל בספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", שיצא לאור בשנת 1933.השיר עובד בשנת 1991 על ידי גיל אלדמע.השיר מתאר שני ילדים מתנדנדים על נדנדה מאוזנת כמו במאזניים, ובתנודתם הם מגלים בעליזות שהם "שְׁקוּלִים", כמו "בַּמֹּאזְנַיִם", כל אחד עולה ויורד בתורו. השיר צורף לקובצי שירה לילדים של היישוב החדש וזכה לביצועים רבים בסגנונות שונים במאה ה-20 וב-21. בהשראת השיר כתב יהונתן גפן שיר בשם "נד נד", שפזמונו החוזר הוא ציטוט שתי השורות הראשונות של השיר.

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

קן ציפור

קֵן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

השיר מתאר את חיי הטבע וקצבם באמצעות המבט בקן הציפורים, שבו שלוש ביצים שטרם בקעו מהן האפרוחים.

בעת כתיבת השיר, אפרוח הייתה מילה נרדפת לגוזל וכוונת השיר לצאצאי הציפור, המכונים בימינו גוזלים.

השיר הולחן על ידי יצחק אדל ולחנו הוא הנפוץ וזכה לביצועים רבים, למשל על ידי נחום נרדי ואורי גבעון."קן ציפור" הוכנס אל קובצי שירים לילדים ולתוכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר של היישוב העברי, ואחר כך במערכת החינוך של מדינת ישראל.

חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שאת תבניתו של השיר ניתן לייצג באמצעות מעגלים קונצנטריים (או בובת מטריושקה), הממקדים את תשומת לבו של הקורא אל המרכז. סדרת המעגלים שבשיר, מהחוץ פנימה, היא: עצים, קן ציפור, ביצה, אפרוח זעיר. שמיר מוסיפה שתבנית זו מופיעה, באופן פחות גלוי, גם באחדים משיריו הקאנוניים של ביאליק, כגון "הברֵכה".השיר "קן ציפור" מומחש בשדרות ח"ן ברחובות בארבעה פסלי רחוב צבעוניים: ציפור בעלת חללים בצורת שלוש ביצים, שני ספסלים בצורת ביצה וביצה ענקית חלולה, שבתוכה ספסל המקיף אפרוח. לפסלים נלווה שילוט הכולל את מילות השיר.

שיר לחמוטל

שיר לחמוטל הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק כנראה בשנות העשרים. הולחן על ידי המוזיקאי נחום נרדי בשנת 1928.

השיר נעשה אהוד מאוד וצורף אל קובצי שירים לילדים, ואל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב החדש, וזכה למספר ביצועים במאה ה-20 וה-21.

השיר מתאר ילדה מאושרת ושמה חמוטל, אשר חייה עוברים בנעימים; היא אוכלת מזון טעים כגון פירות, "מלוא הסל" ושותה משקה זך, כגון "אגלי טל". ובנימה חינוכית ומשועשעת גם יחד, מעיר המשורר, שהיא אינה עוסקת בלימודים, אולי משום שאינה רוצה בהם ואולי בשל גילה הרך. ועל כן מבקש המשורר מבן שיחו האלמוני: "אל תשאל", כלומר זו עובדה שאין להתפאר או להרחיב עליה את הדיבור ואולי גם תחלוף במהרה.

שלומית בונה סוכה

שלומית בונה סוכה הוא שיר ילדים עברי מאת הפזמונאית הישראלית נעמי שמר שנכתב בשנת 1971. השיר בוצע לראשונה על ידי צמד הדודאים עם אילנה רובינא. מאוחר יותר הוא זכה לעשרות ביצועים נוספים, ובהם של שמר עצמה.השיר משוחח עם המשפט בברכת הַשְׁכִּיבֵנוּ שבתפילת ערבית: "ופרוש עלינו סוכת רחמים ושלום". בשירה של נעמי שמר ניתן למצוא התייחסות לשאיפותיה של החברה הישראלית להגיע לשלום עם שכניה; כך במילות הבית הראשון:

את ההשראה לשם השיר קיבלה שמר משמה של שלומית להבי, בתם של חבריה.

שניים סינים עם כינור גדול

שניים סינים עם כינור גדול הוא שיר ילדים עברי, שהוא תרגום של שיר ילדים עממי בגרמנית בשם Drei Chinesen mit dem Kontrabass ("דְרַיי כִינֵזֶן מִיט דֵם קוֹנְטְרַבַּס", כלומר: שלושה סינים עם קונטרבס). התרגום לעברית מיוחס לנתנאל לורך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.