שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, והיה ביטוי לקרבה המהותית בין המשורר לתנועת העבודה, ולתמיכה שביקש לתת למפעלהּ היישובי והחברתי בארץ ישראל.

השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע[1] וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.[2]

השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור – הבאר, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.

מילות השיר

מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

 

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

 

עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל

שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
 

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך גיל אלדמע, "שיר העבודה והמלאכה",(תווים), 2 קולות, עיבודים שונים בסולמות שונים, מחבר \ יוצר : נחום נרדי, חיים נחמן ביאליק, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה בי.
  2. ^ ראו: שיר העבודה והמלאכה, באתר youtube.
ברכה צפירה

ברכה צְפירה (15 באפריל 1910 – 1 באפריל 1990) הייתה זמרת פופולרית בארץ ישראל החל משנות ה-30, חלוצה בזמר העברי. שירתה היוותה אבן דרך ביצירת סגנון מוזיקלי ישראלי מקורי, בין השאר דרך שיתוף הפעולה שלה עם נחום נרדי.

גידי גוב

גדעון (גידי) גוב (נולד ב-4 באוגוסט 1950) הוא זמר, שחקן קולנוע, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יהודית רביץ

יהודית רביץ (נולדה ב-29 בדצמבר 1956) היא זמרת, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית.

יהורם גאון

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו ושחקן ישראלי. חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי. נמנה עם הבולטים שבזמר הישראלי.

יואל ולבה

ד"ר יואל וַלבֶּה (Walbe;‏ 23 בספטמבר 1898, שפטיבקה, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – 4 במרץ 1982, תל אביב) היה מלחין, מורה למוזיקה ומוזיקולוג ישראלי, איש העלייה השלישית. חיבר שירי ילדים ושירי חגים, שירים אמנותיים ומוזיקה קונצרטית. חתן פרס אלקוני ליצירה קולית לשנת 1955.

נחום נרדי

נחום נַרדי (15 בפברואר 1901, כ"ו בשבט תרס"א – 13 בספטמבר 1977, ג' בתשרי תשל"ח) היה מלחין, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי. חיבר מאות מנגינות פופולריות לפזמונים ושירי ילדים בזמר העברי.

שיר עבודה

שיר עבודה הוא שיר קבוצתי המושר במהלך עבודה פיזית ומשעממת החוזרת על עצמה. שירי עבודה מפיגים את השעמום ומזרזים את הפועלים בשעת עבודה קשה ומונוטונית, וכן יוצרים תיאום של המלאכה לפי מקצבי השירים. משום כך, השירים מותאמים בדרך כלל לקצב של תנועות הגוף של העובדים (למשל, חתירה במרץ, קציר).

שירי עבודה מביאים גם לפיתוח תחושת קרבה ושותפות בקרב העובדים. ברוב המקרים, השירים הללו מועברים בעל פה והמילים בהם אינן קבועות, אלא ניתנות להתאמה על פי אלתורי הזמרים. המוזיקה מושרת בדרך כלל במקהלה לצד זמר המוביל את השירה.

מקורם של שירי העבודה הקדומים הידועים לנו כיום, הוא ממצרים העתיקה. דוגמה לשיר עבודה קצר שהשתמר במקרא הוא "שירת הבאר" בספר במדבר כא:

חוקרי מקרא שונים, ביניהם הרמן גונקל, מזהים שירים רבים נוספים במקרא כשירי עבודה שנוגנו בזמן הקציר והבציר.

המבנה החברתי הייחודי בארצות הברית ותרבות העבדים בה הביאו ליצירת ז'אנרים ייחודיים של שירי עבודה כגון ג'אז ובלוז, שהשפיעו על המוזיקה של המאה ה-20. ניתן למצוא דוגמה יפה של שיר עבודה דרום אפריקאי בתחילת הסרט "אחי, איפה אתה?" של האחים כהן, בביצוע של זמר הג'אז ג'יימס קרטר לשיר "פו לזרוס" (Po Lazarus). שיר עבודה נוסף שהתפרסם בזכות הביצוע של הארי בלפונטה הוא השיר הג'מייקני "Banana Boat Song".

שיר עבודה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקר • שיר העבודה והמלאכה • למתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.