שיר אסירי עכו

שיר אסירי עכו הוא שירו של זאב ז'בוטינסקי. חובר בתקופת היותו עצור עם חבריו אנשי ההגנה בכלא עכו, על השתתפותם בהגנה על היישוב היהודי ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, במאורעות תר"ף 1920; תקופה שאותה תיאר לימים גם ב"אבטוביוגרפיה" מפרי עטו.[1] נושאי השיר הם אהבת ארץ ישראל, ז'בוטינסקי מונה את האתרים וחבלי הארץ: הר חרמון, המושבה מטולה, דן, הגלעד ואילת (קיבוץ אילת השחר). הוא מעלה על נס את מותם של גיבורים על משמרת היישוב היהודי, ובכלל זה יוסף טרומפלדור וחבריו במאורעות תל חי שהתחוללו בחורף תר"ף 1920.

ככל שיריו ותרגומיו של ז'בוטינסקי, גם שיר זה נכתב בהברה ספרדית (בשונה למשל מרוב שירתו של ביאליק), מתוך אמונתו בהתאמתה ובעתידה בספרות העברית המתחדשת.[2] על פי פרופ' דן מירון, השיר הוא חלק משירתו הציונית הפוליטית של ז'בוטינסקי, שבה "מצא הז'אנר של ההימנון הציבורי, ...את גיבושו המודרני השלם, ה'קלסי', הראשון"; ז'בוטינסקי הטביע בהם "מוזיקליות", "בהירנות" במבע, ושימוש ב"מילון' הכלל יישובי, ובכלל זה של "השמאל הציוני".[3]

השיר הולחן על ידי יוסף מילט והיה אהוד ביישוב, לזרמיו. נהגו לשיר אותו במסיבות ובהתקהלויות חגיגיות והוא זכה לביצועים רבים.

מילות השיר

מִנִּי דָן עַד בְּאֵר שֶׁבַע,
מִגִּלְעָד לַיָּם,
אֵין אַף שַׁעַל אַדְמָתֵנוּ
לֹא כֻפַּר בְּדָם.

דָּם עִבְרִי רָווּ לַשֹּׂבַע
נִיר וָהַר וָגַיְא;
אַךְ מִדּוֹר וָדוֹר
לֹא נִשְׁפַּך טָהוֹר
מִדַּם חוֹרְשֵׁי תֵּל חַי!
 

בֵּין אַיֶּלֶת וּמְטוּלָה,
בְּקִבְרוֹ דּוֹמֵם,
דֹּם שׁוֹמֵר גְּבוּל אַרְצֵנוּ
גִּבּוֹר גִּדֵּם.

אָנוּ שֶׁבִי, אַךְ לִבֵּנוּ
אֱלֵי תֵּל-חַי בַּצָּפוֹן;
לָנוּ, לָנוּ, תִּהְיֶה לָנוּ
כֶּתֶר הַחֶרְמוֹן.

לקריאה נוספת

  • דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: זאב ז'בוטינסקי, אבטוביוגרפיה, ירושלים: הוצאת ערי ז'בוטינסקי, תש"ז-1947, עמ' 318-307.
  2. ^ דן מירון, אילן מצל בגיא, עמ' 59.
  3. ^ דן מירון, אילן מצל בגיא, עמ' 125-111.
זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתב רוסי: Владимир (Зеэв) Евгеньевич Жаботинский, ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי; י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור; לעיתים תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880 על פי הלוח היוליאני‏ – 1 במרץ 1920, א' בטבת ה'תרמ"א - י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ. מהלך חייו, גבורתו ונפילתו בקרב תל חי הפכוהו לדמות מופת ציונית ולגיבור לאומי.

יוסף מילט

יוסף מִילֶט (Milet;‏ 15 באפריל 1889 – 13 בנובמבר 1947, ל' בחשוון תש"ח) היה מוזיקאי, מורה, מלחין ומנצח מקהלות יהודי יליד גליציה שפעל בארץ ישראל ובאוסטריה. מראשוני המורים למוזיקה בארץ ישראל ומחלוצי הזמר העברי.

כלא עכו

כלא עכו הוא בית סוהר שפעל מעל הקומה הראשונה של המצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופה העות'מאנית שימש המקום כארמון וכמרכז שלטוני, ובתקופת השלטון הבריטי תפקד ככלא מנדטורי בו היה גרדום. מתחם הכלא היה מבוצר ונחשב לשמור ומוגן היטב, בין השאר בזכות חומתו העבה והחפיר העמוק שמקיף אותו ממזרח ומצפון, ומי הים התיכון ממערב. מדרום גובל המבנה בסמטאות העיר עכו העתיקה.

מאורעות תל חי

מאורעות תל חי הם חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים: המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי באזור הגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק ממלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת. בשיא המאורעות התחולל ב-1 במרץ 1920 קרב בתל חי שהפך לסמל, שהסתיים במותם של שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. ההתקפות גרמו לנטישה זמנית של ארבעת היישובים, עד סתיו תרפ"א 1920.

מטולה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.