שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב. שירה זו היא אחת משש שירות המופיעות בתנ"ך. חז"ל מונים שירה זו בין עשר השירות במקרא.[1]

השירה מופיעה בסוף ספר שמואל, לאחר סיפור שבע בן בכרי, המתת בני שאול, והתיאורים על מלחמות דוד ואנשיו בפלשתים. שירה זו, חוזרת בקווים מקבילים בספר תהילים, פרק י"ח בשינויים קלים.

שירת דוד

א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל.
ב וַיֹּאמַר יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי.
ג אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.
ד מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. ה כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי.
ו חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת.
ז בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו.
ח ותגעש [וַיִּתְגָּעַשׁ] וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.
ט עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.
י וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.
יא וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
יב וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.
יג מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.
יד יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ.
טו וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק ויהמם [וַיָּהֹם].
טז וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.
יז יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים.
יח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
יט יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְהִי יְהוָה מִשְׁעָן לִי.
כ וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי.
כא יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי.
כב כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי.
כג כִּי כָל משפטו [מִשְׁפָּטָיו] לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.
כד וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲו‍ֹנִי.
כה וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו.
כו עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם.
כז עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל.
כח וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל.
כט כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.
ל כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר.
לא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
לב כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ.
לג הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דרכו [דַּרְכִּי].
לד מְשַׁוֶּה רגליו [רַגְלַי] כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.
לה מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי.
לו וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי.
לז תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.
לח אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.
לט וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.
מ וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי.
מא וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם.
מב יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל יְהוָה וְלֹא עָנָם.
מג וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם.
מד וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי.
מה בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי.
מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם.
מז חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי.
מח הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי.
מט וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי.
נ עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר.
נא מגדיל [מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

תוכן השירה

דוד היה שר את השירה הזו לאחר שהיה מנצח את אויביו. דוד מודה בשירתו לה' שהצילו מכף אויביו, וכמו כן מתוארים האויבים וכוחם, חרון אפו של ה' על אויבי דוד והצלתו של מחבר השירה בידי ה'. בשירת התנ"ך מוזכרת פעמים רבות הופעתו של ה' בצאתו להציל את עמו כאשר הוא מכה את אויבי ישראל.[2] בשביעי של פסח קורא המפטיר את שירת דוד, בה קיימים רמזים לקריעת ים סוף שאירעה על פי מסורת חז"ל בליל שביעי של פסח. שירה זו מהווה גם את ההפטרה של פרשת האזינו (רק בשנה שבה האזינו איננה שבת שובה. פעם בשלוש שנים בקירוב).

חלוקה

אורכה של השירה הוא 51 פסוקים. קיימות חלוקות שונות לשירה; יש המחלקים לשתיים-שלוש פסקאות, ואחרים מחלקים אותה לפסקאות קטנות ורבות. יש מבין החוקרים המחלקים את שירת דוד לשני חלקים: פסוקים ב' - כ', והחלק השני פסוקים לג' - נא'. בחלקה הראשון של השירה מתואר סבלו של דוד והצלתו בידי ה'. בחלקה השני מתאר המשורר כיצד ניצל בידי ה', שנתן בו כח לגבור על אויביו. החלק הראשון מתאר את מצוקתו של דוד במלחמה נגד הפלשתים והבריחה המתמדת משאול לפני עלייתו לכס המלוכה, ואילו החלק השני מתאר את ניצחונותיו לאחר הכתרתו למלך.

מבנה השירה

Samuel b 22
שירת דוד

מבנה השירה הוא קודקודי, כלומר מבנה מצטלב אשר בנוי ממספר צלעות בלתי זוגי, כאשר הרעיון המרכזי שהמשורר מבקש לטעת בקורא נמצא בצלע המרכזית בשירה. משני צידי הצלע המרכזית צלעות מקבילות זו לזו בביטויים ובמילים.

המבנה המצטלב בעל שלוש עשרה צלעות מכל צד. הרעיון המרכזי העולה משירת דוד מובע בספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק כ"ג ובו עולה כי דוד שם מבטחו באל, והגבורה המיוחסת לאדם אינה אלא של האל, אשר נותן את הניצחון ביד המאמין השומר ככתוב את "כָל-מִשְׁפָּטָו, לְנֶגְדִּי; וְחֻקֹּתָיו".[3]

כותרת השירה

וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה', אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל

מלכים א' פרק כ'
Guido Reni 062
ציור מעשה ידי גווידו רני, שמן על קנבס, מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

לפי כותרת השירה, דוד הוא כותב השירה לאחר שניצל מכף אויביו. כותרת זו מלמדת כי שירה זו היא שיר תודה לאלוהים. הכותרת אינה בעלת אופי שירי. בכך יש דמיון לכותרות של מספר מזמורים בספר תהילים המיוחסות לאירועים שונים בחיי דוד כמו ספר תהילים, פרק ג', פסוק א'. האירועים בשירת דוד בשמואל ב' מתוארים בכלליות.[4]

מקבילות בתנ"ך

תהילים י"ח

שירת דוד המופיעה בספר שמואל ב' מופיעה גם בספר תהילים, פרק י"ח בשינויים מועטים. תוכנה של שירת דוד מופיעה בשני הכתובים הללו. ייתכן כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהלים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת בגלל שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני.

יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה בהבטחת זרע לבית דוד: "לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם".

סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.[5]

תפילת חנה

קווים מקבילים קיימים בין שירת דוד לתפילת חנה בספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'. מילים דומות מופיעות בשתי השירות, בתחילתן ובסיומן. בתפילת חנה: "רָמָה קַרְנִי בַּה'; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"(ספר שמואל א', פרק ב', פסוק א') ובשירת דוד: "מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי."

בסוף תפילת חנה נאמר (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'): "וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ " ובסוף שירת דוד נכתב (ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק נ"א): "מגדיל (מִגְדּוֹל), יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ ". השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה האחרונה בו היא שירת דוד.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, פרק ט"ו, וראו גם האוניברסיטה הפתוחה, מבוא למקרא, 3.1.2: השירה במקרא על פי חז"ל
  2. ^ ראו לדוגמה: שירת דבורה ספר שופטים, פרק ה', פסוקים ד'-ה' ותיאור קריעת ים סוף במזמור בספר תהילים, פרק ע"ז, פסוקים י"ז-י"ט
  3. ^ שמואל אברמסקי, משה גרסיאל, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 170.
  4. ^ שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב', ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 240.
  5. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 172.
  6. ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 269-268
אריח על גבי לבנה

אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שמופיע בחז"ל לצורת הכתיבה שבה נכתבות חלק מהשירות בתנ"ך.

גלעד מאירי

גלעד מאירי (נולד בירושלים ב-21 במרץ 1965) הוא משורר וסופר ישראלי, חוקר, עורך ויזם בתחום השירה.

דברי דוד האחרונים

דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים היא שירה בת שבעה פסוקים המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים א'-ז'. בשיר מספר דוד בגוף ראשון על התגלות ה' בדברו אליו. בשירה זו הובטחה "ברית עולם" בין דוד וזרעו לבין אלוהים.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

דוד ד'אור

דוד ד'אור (נולד ב-2 באוקטובר 1965 כדוד נחייסי) הוא זמר-יוצר קונטרה-טנור ישראלי, בעל מוניטין בינלאומי. בעשור השני של המאה ה-21 עוסק ד'אור בעיקר במוזיקה ישראלית מודרנית במגוון סוגות.

דוד הקשר

הרב דוד הקשר (י"א בסיוון תש"ג, 14 ביוני 1943 - ט"ז באייר תשנ"ז, 23 במאי 1997) היה מראשי ישיבת קול תורה בירושלים[דרושה הבהרה] במשך כעשרים וחמש שנה.

דוד רוקח

דוד רוקֵח (22 ביולי 1916, למברג – 29 במאי 1985, דויסבורג) היה משורר עברי, מתרגם, חוקר ועורך.

חמש מגילות

חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך. במרבית המהדורות הנדפסות, מקומו של קובץ זה הוא מיד לאחר שלושת ספרי אמ"ת (איוב, תהילים ומשלי). קובץ זה כולל שני ספרי פרוזה (רות ואסתר) ושלושה הכתובים על דרך השירה (שיר השירים, איכה וקהלת).

עזרא זוסמן

עזרא זוּסְמן (1900 – י"ג בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון ישראלי.

חתן פרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1968.

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן. ביום זה, על פי מסורת חז"ל, ארעה קריעת ים סוף אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, הוא יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל נפש.

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). על פי המסופר בתורה, השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.

השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.

שלמה כץ (זמר)

שלמה כץ (נולד ב-1980 ניו ג'רזי) הוא מוזיקאי וזמר ישראלי.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרונים • שירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.