שירים ופזמונות לילדים

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים הוא ספר שירים וסיפורים מאת חיים נחמן ביאליק ובאיוריו של נחום גוטמן. הספר יצא בשנת 1933 בהוצאת דביר לרגל חגיגות יובל השישים לביאליק, שצויינו במספר טקסים ביישוב היהודי. הספר זכה להוצאות מחודשות רבות במהלך השנים, בהן כחלק מהוצאת כל כתבי ביאליק בשנת 1957[1] ובשנת 2008, במהדורה חגיגית במלאת 75 שנה להופעתו של הספר, בה נוספה הקדמה של יעל דר המתייחסת למעמד הקנוני לו זכתה האסופה.

בספר מופיעים 79 סיפורים ושירים שכתב ביאליק בשנים 18971933 ובהם: "קַן צִפּוֹר", "הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל", "עֲצִיץ פְּרָחִים", "לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה", "נַדְנֵדָה" (נד-נד, נד-נד), "מַקְהֵלַת נוֹגְנִים" (יוסי בכינור) ו"אֶצְבְּעוֹנִי". ביאליק ערך את שיריו בספר בהתאם לגיל הקוראים ויכולתם האוריינית. 11 מהשירים שבספר היו חדשים ופורסמו בו לראשונה, ובחלק מהאחרים ערך ביאליק שינויים לרגל כינוסם בספר זה.[2] רבים מהשירים נכתבו בחו"ל בהגייה אשכנזית, שהייתה נהוגה באותה עת.

בחלק מהטקסטים קיימת זיקה למעשיות עממיות ומקורות יהודיים, כדוגמת "שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" ו"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא", לצד הטבע המקבל האנשה ומשמש כחלק חשוב מעולמו בעֲצִיץ פְּרָחִים ו"בְּגִנַּת הַיָּרָק" (בערוגת הגינה, מסביב לחבית), וסיפורים ושירים ערכיים המשדרים חלוציות המתבטאת ב"שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה".

מרבית השירים בספר הולחנו, 254 לחנים מקוריים, ו-12 לחנים שהיו קיימים והוצמדו להם,[3] בדרך זו הם נכנסו לרפרטואר התרבות בתקופה מסוימת.

בשנת 1967 יצא תקליט שירי ילדים של ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני (התקליט יצא על גבי דיסק בשנת 2006 על ידי חברת אן אם סי).

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים
שירים ופזמונות לילדים
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת חיים נחמן ביאליק
איורים נחום גוטמן
שפת המקור עברית
סוגה ספרי ילדים, שירי ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
שנת הוצאה 1933
מספר עמודים 173
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001298117, 001298119, 001825984, 002492049, 002292717, 001298118, 002360924, 001298120, 002715898, 002678174

לקריאה נוספת

  • זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים, לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס: תל אביב 1986.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מודעה, כתבי ח.נ. ביאליק, דבר, 19 ביולי 1957 (מודעה)
  2. ^ יעל דר, קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים, 1950-1930, יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 2013, עמ' 84.
  3. ^ נתן שחר, חיים נחמן ביאליק בזמר העברי
אורה איתן

אורה איתן (נולדה בתל אביב ב-28 במרץ 1940) היא מאיירת וסופרת ילדים ישראלית. איירה מעל ל-100 ספרים, רובם הגדול בישראל וחלקם בחו"ל. מרצה בכירה בדימוס באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ירושלים.

בגינה

בַּגִּנָּה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר כנראה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. הולחן על ידי המוזיקאי מנשה רבינא. השירי נמנה עם השירים המעטים שכתב ביאליק בהגייה ספרדית.

השיר נעשה אהוד מאוד וצורף אל קובצי שירים לילדים, ואל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב החדש, וזכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21.

הפרח לפרפר

הפרח לפרפר הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ב 1922.

השיר הולחן על ידי פואה גרינשפון, ועל ידי נחום נרדי, שלחנו הנפוץ זכה לביצועים רבים.נושא השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר, המכונה "פרח חי". אל יחסי הגומלין בטבע, יצק המשורר את "דברי" הפרח, הקורא לפרפר לנהל עמו יחסי אחווה, מזמין אותו לשתות את הצוף שלו: "וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה", ולהשתמש בו ליצירת "מְעִיל, כְּתֹנֶת פַּסִּים" צבעוני חדש. ביאליק חיבר את השיר הפרפר לפרח, כהמשכו, ושני השירים הובאו יחדיו בקובצי שירה לילדים.

הפרפר לפרח

הפרפר לפרח הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ה 1925.

השיר הולחן על ידי יואל ולבה, ועל ידי נחום נרדי.השיר חובר כהמשך לשירו של המשורר הפרח לפרפר; כמוהו, מתאר השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר. לדבריו ולהזמנתו של הפרח, עונה הפרפר בשיר במילות נימוסין וידידות; הוא מסכים "לשתות מכוסו" את הצוף, ומודיע כי ימשיך במעופו בנוף ההר והגיא, ויחזור אליו בערב עם ברכתם.

התרנגולים והשועל

הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל הוא סיפור בחרוזים לילדים מאת חיים נחמן ביאליק. הסיפור הוא עיבוד למשל שנכתב בימי הביניים ומיוחס לרבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן. מוסר ההשכל הטמון בסיפור הוא עליונות המוח על הכוח.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

לכבוד החנוכה

לכבוד החנוכה הוא שיר ילדים עברית לחג החנוכה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בשנת 1916 באודסה.

מילות השיר זכו למספר עיבודים, בין השאר של הסופר ש. בן-ציון, והולחנו בלחן עממי על ידי המלחין יצחק אדל.

האני השר הוא ילד, הפונה אל רבים, ושואל שאלות דידקטיות, אשר התשובות עליהן מלמדות על מנהגי חג החנוכה: מצווה מדרבנן - הדלקת נרות חנוכה בחנוכייה, ומנהגי ישראל: משחק ב„כִּרְכָּר” - שם שהמציא המשורר לסביבון, הכנת לביבות או סופגניות, והענקת "דמי חנוכה" לילדים. המנהגים מתוארים כפעולותיהם המשמחות והמהנות, בהווה החג, של דמויות קרובות ומוכרות: ההורים, האב והאם, הדוד והמורה.

צמד המילים "עוֹפֶרֶת יְצוּקָה" נלקחו מהשיר אל שמו של "מבצע עופרת יצוקה" של צה"ל, שהתחיל בתקופת חנוכה, בדצמבר 2008 - ינואר 2009.

מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים והתפרסם לראשונה בתרצ"ג 1933. צורף לקובצי שירה לילדים בגני ילדים ובתי ספר ונעשה אהוד מאוד ביישוב.

השיר מתאר שלישית נוגנים: יוסי, פֵּסִי ומשה, הפוסעת ברשות הרבים, ברחוב ובחתונה, מצוידת ומנגנת בכלי נגינה: כינור, חצוצרה ותוף. מספר הדמויות מתרבה בהדרגה במהלך השיר; אל שלושת הנוגנים מצטרף המון „וְהָמָה הָרְחוֹב”, ו„נָשִׁים וָטָף”, ובאווירה שמחה ועליזה, משתתפים הללו בריקודים ומוחאים כפיים לקצבם.

השיר המחורז הכולל שני בתים, הולחן בלחן עממי, ובלחן עממי אידי בעיבודו של נחום נרדי.משנת 2007 מוצגים פסלים סביבתיים של "מקהלת נוגנים", לצד פסלי שירי ביאליק אחרים, בשדרות ח"ן ברחובות.

נדנדה (שיר)

נדנדה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר פורסם בשנת 1906. השיר נכתב בהגייה אשכנזית והולחן על ידי דניאל סמבורסקי. השיר נכלל בספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", שיצא לאור בשנת 1933.השיר עובד בשנת 1991 על ידי גיל אלדמע.השיר מתאר שני ילדים מתנדנדים על נדנדה מאוזנת כמו במאזניים, ובתנודתם הם מגלים בעליזות שהם "שְׁקוּלִים", כמו "בַּמֹּאזְנַיִם", כל אחד עולה ויורד בתורו. השיר צורף לקובצי שירה לילדים של היישוב החדש וזכה לביצועים רבים בסגנונות שונים במאה ה-20 וב-21. בהשראת השיר כתב יהונתן גפן שיר בשם "נד נד", שפזמונו החוזר הוא ציטוט שתי השורות הראשונות של השיר.

נחום גוטמן

נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית. בשנת 1978 זכה בפרס ישראל לספרות ילדים.

עציץ פרחים

עֲצִיץ פְּרָחִים (לעיתים נקרא "פרח עציץ") הוא שיר קצר מנוקד פרי עטו של חיים נחמן ביאליק. השיר אויר על ידי בתיה קולטון.

השיר עוסק בעציץ פרחים הנמצא על החלון ובגעגועיו אל הטבע שנמצא בגן, עליו הוא מסתכל כל היום וממנו נעקר. העציץ עובר האנשה ומאופיין, בדומה לאדם, בבדידות.

מרית בן-ישראל מצביעה על היות השיר חלק מחוויה אישית של המשורר חיים נחמן ביאליק, שגדל בכפר ונעקר ממנו בגיל צעיר, ובדיוק כמו עציץ הפרחים, הוא מתגעגע אל היופי של הטבע בתוך הבדידות העירונית.

ישנם גם פירושים לשיר כתיאור של חווייתו של ביאליק כנער "הכלוא" בישיבה וכמה לצאת אל החופש החילוני.

קן ציפור

קֵן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

השיר מתאר את חיי הטבע וקצבם באמצעות המבט בקן הציפורים, שבו שלוש ביצים שטרם בקעו מהן האפרוחים.

בעת כתיבת השיר, אפרוח הייתה מילה נרדפת לגוזל וכוונת השיר לצאצאי הציפור, המכונים בימינו גוזלים.

השיר הולחן על ידי יצחק אדל ולחנו הוא הנפוץ וזכה לביצועים רבים, למשל על ידי נחום נרדי ואורי גבעון."קן ציפור" הוכנס אל קובצי שירים לילדים ולתוכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר של היישוב העברי, ואחר כך במערכת החינוך של מדינת ישראל.

חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שאת תבניתו של השיר ניתן לייצג באמצעות מעגלים קונצנטריים (או בובת מטריושקה), הממקדים את תשומת לבו של הקורא אל המרכז. סדרת המעגלים שבשיר, מהחוץ פנימה, היא: עצים, קן ציפור, ביצה, אפרוח זעיר. שמיר מוסיפה שתבנית זו מופיעה, באופן פחות גלוי, גם באחדים משיריו הקאנוניים של ביאליק, כגון "הברֵכה".השיר "קן ציפור" מומחש בשדרות ח"ן ברחובות בארבעה פסלי רחוב צבעוניים: ציפור בעלת חללים בצורת שלוש ביצים, שני ספסלים בצורת ביצה וביצה ענקית חלולה, שבתוכה ספסל המקיף אפרוח. לפסלים נלווה שילוט הכולל את מילות השיר.

שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, והיה ביטוי לקרבה המהותית בין המשורר לתנועת העבודה, ולתמיכה שביקש לתת למפעלהּ היישובי והחברתי בארץ ישראל.

השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור – הבאר, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועל • שירים ופזמונות לילדים • אגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.