שינה

שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום. מצב התודעה בזמן השינה שונה ממצב העירות, והמסתורין שאופף אותה ריתק את האנושות מקדם. השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של אדם וחיונית לבריאות הגוף והנפש; עם זאת, הידע עליה נמוך יחסית ונושאים רבים נמצאים בלמידה ומחקר וטרם פוענחו. שינה קיימת בבעלי חיים רבים; ערך זה עוסק בתופעה האנושית.

Faithfull watcher, 1871
ציור של ילדה ישנה משנת 1871
Auf dem Ofen 1895
ילדות ישנות על האח (אלברט אנקר, 1895)

מצבי שינה

השינה נחלקת למספר מצבים. ההבחנה הבולטת היא בין מצב של שנת REM‏ (Rapid Eye Movement) לבין יתר מצבי השינה. שינה היא תהליך מחזורי אשר מאורגן בצורה של סבבים, כך שכל סבב מורכב ממצבי השינה השונים אשר באים בסדר קבוע זה אחר זה.

השינה עוזרת ללחץ הדם, ומורידה אותו למצב תקין. הסיבה לכך היא, שהחומרים שמופרשים בגוף בזמן שינה, גורמים לעירנות בכך שהם מאיצים את קצב פעימות הלב, וכך לחץ הדם יורד בזמן שינה.

את מצבי השינה נהוג לאפיין בעיקר בעזרת הדפוסים שנמדדים בזמן השינה על ידי מכשיר אלקטרואנצפלוגרם (אא"ג). דפוסים אלה, המכונים "גלי מוח", משקפים מאפיינים כללים של הפעילות החשמלית של רשתות תאי העצב במוח.

Sleep EEG Stage 2
שלב 2 בשינה. דפוס האא"ג מסומן במסגרת אדומה. כישורי השינה מודגשים בקו אדום.
Sleep EEG REM
שנת REM. אא"ג מסומן במסגרת אדומה. תנועות עיניים מודגשות בקו אדום.

שלבים שאינם שנת REM

מצב השינה הראשון הוא מצב של מעבר מעוררות לשינה, במהלכו יש אובדן חלקי של המודעות לסביבה. במהלך שלב זה נצפות לעיתים תופעות של קפיצת הירדמות ואף חוויות דמויות חלום המכונות הזיות היפנגוגיות.

בדפוס גלי מוח באא"ג, מצב זה מתאפיין במעבר הדרגתי מגלי אלפא שנפוצים בזמן היפנוזה, מדיטציה או כשהאדם רגוע מאוד (בעלי תדירות של 8–13 הרץ) לגלי תטא (שתדירותם 4–7 הרץ).

במצב השינה השני המודעות לסביבה החיצונית נעלמת ופעילות השרירים יורדת. זוהי עדיין שינה קלה, ממנה קל יחסית להתעורר. פעמים רבות, אנשים המתעוררים מהמצב הראשון או השני של השינה כלל אינם מודעים לכך שהם נרדמו.

גלי המוח בשלב זה מאופיינים על ידי הופעת דפוסים המכונים מכלולי K וכישורי שינה.

השלב הבא מכונה שנת גלים איטיים (Slow-wave sleep). זהו המצב של השינה העמוקה ביותר, והרגישות הנמוכה ביותר לגירויים חיצוניים.

כפי ששמו מרמז, בשלב זה נצפים באא"ג גלי מוח איטיים מאוד, גלי דלתא, שתדירותם 0–4 הרץ והם בעלי משרעת גבוהה. בהתאם לעלייה ההדרגתית בשיעור גלי הדלתא, לעיתים מחלקים את שנת הגלים האיטיים לשני שלבים שונים (שלבים 3 ו-4).

שנת REM

שנת REM, המוכרת בתור שנת חלום, היא שלב בשינה שהתגלה בשנת 1953 על ידי יוג'ין אסרינסקי ונתניאל קלייטמן מאוניברסיטת שיקגו. בשלב זה, הפעילות המטבולית וקצב פעימות הלב עולים בחדות, ובולטים ריצודי העין המהירים, שעל שמם הוא נקרא (באנגלית REM - Rapid Eye Movements, ובעברית תנועת עיניים מהירה - REM, או ריצודי עיניים מהירים - רע"מ).

כאשר מעירים אדם משלב זה בשינה, הוא כמעט תמיד ידווח על חלום בו היה שקוע (שיעור ההיזכרות יורד ככל שעובר זמן ממושך יותר מסיום תנועות העיניים ועד ליקיצה). חלומות REM הם על פי רוב חזותיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים.

במקביל, במהלך שנת REM משותקים שרירי השלד מהצוואר ומטה. שיתוק זה מונע מן האדם, שחולם בשלב זה חלומות פעילים, "לבצע" את מה שהוא חולם.

בשנת REM ישנה ירידה משמעותית ברגישות לגירויים שונים (רעש, טמפרטורה וכדומה), אך גירויים בעלי משמעות (למשל השמעת שמו של האדם הישן) עשויים לגרום להתעוררות באופן מיידי.

דפוס הפעילות באא"ג בזמן שנת REM דומה מאוד לדפוס בזמן ערנות. בנוסף, דימות מוחי מראה כי במהלך שנת REM ישנה הפעלה של קליפת המוח באזורים האחראים על קלט חושי, פעילות מוטורית ושפה.[1]

באדם בוגר שנת ה-REM היא כחמישית מזמן השינה הכולל, אך שיעור זה משתנה עם הגיל. אצל תינוקות וילדים נמשך ה-REM זמן רב יותר, אם כי מאפייניו שונים ממאפייני שנת ה-REM המבוגרת. ילדים בגיל הגן ממעטים לדווח על חלומות.[2]

סבבי השינה

סבב שינה נמשך בין 90–110 דקות. בכל סבב, מצבי השינה מופיעים לרוב בסדר הבא:

מצב 1 ← מצב 2 ← שנת גלים איטיים ← מצב 2 ← שנת REM

בסוף שנת ה-REM מתרחשת לעיתים יקיצה קצרה, שאחריה מתחיל סבב השינה הבא. כאשר אין יקיצה בסוף שנת ה-REM, הסבב הבא מתחיל ישירות במצב 2.

החלוקה הפנימית בין השלבים משתנה במשך שנת הלילה. בסוף הלילה מצב REM מתארך יותר, ואילו מצבי השינה העמוקים מתקצרים.

מחזורי ערות ושינה

RIAN archive 18369 Nap time
מחזורי שינה וערות.

מחזורי הערות והשינה מתואמים לרוב עם השעון הביולוגי של הגוף, שפועל על פי מחזוריות של קצת יותר מ-24 שעות. השעון הביולוגי מסתנכרן לפי תנאי התאורה החיצונית, כך שבאופן טבעי אנו נוטים לישון בשעות החושך ולהיות ערים בשעות האור. בתוך מחזור זה קיימים שני פרקי זמן של ישנוניות מרבית - אמצע הלילה ושעות אחר הצהריים המאוחרות - ושני פרקי זמן של ערנות מרבית - מוקדם בבוקר ובערב.

עם זאת, השעון הביולוגי ועיתוי השינה מושפעים גם מתאורה מלאכותית. מסיבה זו, דפוסי השינה בעולם המודרני שונים מאלו שהיו קיימים בעבר, ומשתנים גם בהתאם לתרבות. חשיפה לאור מלאכותי בשעות לא שגרתיות עשויה להוציא מסינכרון את השעון הביולוגי, ולגרום לאדם לחוות עייפות או ערנות יתר.

קיימים הבדלים בפעילות השעון הביולוגי בין אנשים שונים, ולפיכך גם הבדלים במחזורי הערות והשינה. "ציפורי לילה" הוא כינוי לאנשים הנוטים לדחות את שעת השינה ולהישאר ערים בשעות מאוחרות בלילה. תופעה זו מקושרת לעיתים לתסמונת פאזת השינה הדחויה, שקשורה ככל הנראה למאפיינים גנטיים של פעילות השעון הביולוגי. התופעה של "ציפורי לילה" נפוצה במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ומעוררת אצלם קושי לאור שעות הפעילות בבתי הספר.

שינה מפוצלת

קיימות עדויות כי לפני המצאת התאורה החשמלית - שהאריכה את שעות הערות הרצופות גם לאחר שקיעת השמש - הייתה שנת הלילה מפוצלת לשני מקטעים, שביניהן זמן של ערות, כלומר שינה ביפאזית. בני האדם נהגו להירדם בסמוך לשקיעת השמש, לנום את השינה הראשונה, להתעורר למשך זמן של בין שעה לשעתיים, ולחזור לשינה שנייה עד זריחת השמש.

בספר At Day's Close: Night in Times Past‏ מאת רוג'ר איקריץ' (Roger Ekrich)‏, שיצא לאור ב-2006 מביא הסופר הפניות למקורות רבים המעידים על דפוס שינה מפוצל בימי הביניים שקדמו למהפיכה התעשייתית. בין הדוגמאות בספר, תפילות נוצריות שנהוג היה לומר בזמן העירות בין השינה הראשונה לשינה השנייה, יומנים אישיים שנשמרו, המלצות מיומניו של רופא על האופן הנכון בריאותית לנהוג בין השינה הראשונה לשנייה, ועוד. אחת הדוגמאות הפיקנטיות בספר היא אזכור הדבר ביצירה סיפורי קנטרברי, מן המאה ה-14, בה מתוארות דמויות החוזרות למיטתן אחרי "שנתן הראשונה", וכן הלאה. [3][4][5]

תפקוד המוח והמערכת האנדוקרינית בשינה

המוח ממשיך לעבד גירויים מהסביבה. השינה קשורה בתפקודם של שלושה מוליכים עצביים: סרוטונין, נוראפינפרין והיסטמין. רמתם פוחתת עם ההירדמות ועולה עם ההתעוררות. ההיסטמין אחראי על הרדמה ועוררות הגוף ואילו הפחתת הפעילות של סרוטונין ונוראפינפרין גורמת את שנת REM. הפרשת יתר של היסטמין גורמת לנדודי שינה, ואילו אנשים שנוטלים תרופות נוגדות אלרגיה אנטי-היסטמיניות נוטים לנמנום.

בנוסף, הגוף מפריש הורמון הקרוי קורטיזול בצורה מחזורית במהלך היממה. עם ההתעוררות בבוקר הפרשת הקורטיזול בדם עולה, ואילו בשעות הערב, לקראת השינה ובתחילתה הפרשת הקורטיזול בדם יורדת. רמת הקורטיזול עולה גם במקרים אחרים שבהם יש צורך באספקה מוגברת של מקורות אנרגיה לתאי הגוף, כמו במצבי דחק.

הורמון מרכזי נוסף הגורם להרדמות הוא המלטונין, הורמון טבעי המופרש על ידי בלוטת האצטרובל הממוקמת במרכז המוח. במשך היום, בלוטת האיצטרובל איננה פעילה, אך כאשר החשיכה יורדת, השעון הביולוגי הנמצא בהיפותלמוס מפעיל אותה, והיא מתחילה לייצר ולהפריש לדם מלטונין. שעת השיא של הפרשת המלטונין היא תשע בערב. בשעה זו רמת המלטונין בדם עולה, ואנו מרגישים פחות ערניים ויותר עייפים. רמות המלטונין נשארות גבוהות במשך כ-12 שעות, עד לירידה משמעותית ברמתו בדם בתשע בבוקר. גירוי של אור מפחית באופן ישיר את הפרשתו. ילדים מפרישים יותר מלטונין ממבוגרים. עם הגיל, הפרשתו פוחתת.

משך השינה

Barbora Balkova EveAdamIdealniSituaceBudemeVsichniSpat2006
בני משפחה ישנים ביחד.

משך שעות השינה המיטבי שונה מאדם לאדם. מרבית המחקרים ממליצים על משך שינה של 7 עד 8 שעות לאדם בוגר [דרוש מקור]. איגוד השינה הלאומי בארצות הברית (NSF) ממליץ לבוגרים על משך שינה ממוצע של בין 7 ל-9 שעות.[6] לנשים בהיריון מומלץ לישון יותר מ-8 שעות בלילה.

ילדים ובני נוער זקוקים ליותר שעות שינה מאדם בוגר. למעשה, השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בתחילת החיים.[7] תינוקות עד גיל שנה ישנים כ-14 שעות בממוצע ליום, בגיל 4 משך השינה הממוצע הוא כ-12 שעות, ובגיל ההתבגרות מדובר כבר בערך ב-8 שעות.[8]

בלחץ החיים המודרניים והתאורה המלאכותית, שיעור השינה הממוצע הוא פחות מהמומלץ, ונמצא קשר בין תוחלת חיים נמוכה יותר לבין מיעוט בשינה (במיוחד פחות מ-6 שעות שינה לבוגר), עלייה בסיכון למחלות לב וכן בעיות בזיכרון, לחץ, דיכאון, סיכון מוגבר לתאונות ועוד[דרוש מקור]. עם זאת, נמצא כי שינה ארוכה במיוחד אינה מועילה לאריכות ימים ואף עשויה להזיק[דרוש מקור].

כושר גופני אינו גורם להארכת משך השינה, אך מחמם את הגוף ולפיכך מביא להתארכות תקופת השינה העמוקה, שתורמת לצינונו. פעילות ספורטיבית שנעשתה במשך היום מקלה על הירדמות מהירה בלילה.

נמצא כי עם עליית הגיל, השינה הולכת ומתקצרת ומלווה בפרקי ערות רבים בקרב האדם ויתר היונקים, כחלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות.[9] בעיה זו חמורה במיוחד בקרב הלוקים במחלת אלצהיימר.

תפקידי השינה

פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך האבולוציה משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד.[7] תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם, וגם לא ברור מדוע ישנם בני אדם המסוגלים לישון מעט מאוד (ידועים כאלו המסוגלים להסתפק בשינה שבין שעה לשעתיים בלילה). בעבר סברו ששינה נובעת מהצטברותם של רעלנים בעלי השפעה מרדימה, אך תאוריה זו ננטשה. אריסטו סבר שהשינה נגרמת מצינון אדי הלב בידי המוח (שלפי השיטה האריסטוטלית היה איבר קירור גרידא). החל משנות ה-80 של המאה ה-20 הועלו כמה תאוריות חדשות בעזרת מחקרים מתחומים שונים של מדעי המוח:

  • השינה מסייעת בהפרשת חומרים חיוניים. ייתכן שהיא קשורה להגדלת מספר החלבונים, וידוע שהורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים. כמו כן ידוע גם שקורטיזול מופרש בעיקר בשלבי השינה האחרונים וזו ככל הנראה בין הסיבות לכך שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית. בעלי חיים שנמנעת מהם שינה מתים בתוך פחות משלושה שבועות. ישנה אף מחלה תורשתית נדירה בבני אדם, שאינה מאפשרת להם לישון, ובסופו של דבר, אחרי כמה חודשים, גורמת למותם.
  • איפוס ספי הגירוי - חלק מהמתווכים העצביים הקשורים בחשיבה ערנית יורדים בריכוזם בזמן שינה, כך שסף הגירוי של נוירונים במוח יכול להתאפס מחדש לרמה הרגילה. סבורים שזהו המקור לעצבנות המאפיינת חוסר שינה ולרמות הערנות ובהירות החשיבה שהמאפיינת אנשים שניעורו זה עתה.
  • חידוש מתווכים עצביים - בזמן השינה רדיקלים חופשיים המצטברים במוח מנוקים על ידי אנזימים מתאימים, ואף האנזימים עצמם שנפגעו במהלך הערנות מתחדשים. נמצא שחסך שינה קיצוני יכול לגרום למוות, והועלתה הסברה שהצטברות נזק תאי זה היא הסיבה. כמו כן ובהתאם לתאוריה זו נמצא שבעלי חיים קטנים ובעלי קצב חילוף חומרים גבוה זקוקים ליותר שינה מעמיתיהם הגדולים (מכרסמי כיס ישנים כ-18 שעות ביום, לעומת תנינים שישנים כ-2–6 שעות).
  • השינה מונעת היחשפות לטורפים - זהו רעיון שמקומו בפסיכולוגיה האבולוציונית, ולפיו השינה מאפשרת לבעל החיים להימנע מתנועה במשך זמן ממושך, ובכך להפחית את סיכוייו להיטרף.
  • שינה עוזרת ללמידה - שיטה מעניינת להקניית ידע היא השמעת קלטת אודיו שבה מדוקלם חומר הלימוד באוזניו של אדם ישן. כפי שהוכיחו ניסויים רבים, שיטה זו אינה עובדת[דרוש מקור]. עם זאת, ישנן טענות שלפיהן חומר שישונן קודם לשינה ייזכר טוב יותר.
באופן כללי, רווחת ההנחה שיש קשר כלשהו בין שנת REM לבין לימוד. סריקות מוח שנערכו לבעלי חיים בשנתם חיזקו סברה זו[דרוש מקור]. שנת REM מתארכת בימים שאחרי לימוד אינטנסיבי וחסך בה צפוי לגרום לקשיים בזיכרון. מחקרים פסיכולוגיים שנערכו על חולדות מצאו כי כשלימדו חולדות לעבור מבוך, ואז מנעו מהם את שנת ה-REM, הן הראו ביצועים גרועים יותר בהשוואה לחולדות שישנו שנת לילה סדירה[דרוש מקור]. כשנחקר נושא זה בבני אדם נמצאו תוצאות דומות. אנשים שלא יכלו לישון שנת REM הראו יכולות גרועות יותר במטלה שנלמדה יום קודם לכן[דרוש מקור]. ידוע, אף על פי כן, על אנשים ששמרו על יכולותיהם הקוגניטיביות גם בהיעדר שינה מסוג זה[דרוש מקור].
  • שינה כפועל יוצא של מערכות נוירוניות - נמצא ששנת החלומות היא פועל יוצא של סידור עצמי של רשתות נוירוניות, בזמן הסידור מחדש של הקשרים הסינפטיים ניתוק מהמציאות הוא חיוני לשרידה. "חלימה" מסוג זה נמצאה יעילה בסידור מערכות בינה מלאכותית המבוססות על רשתות נוירונים.
  • שינה שומרת אנרגיה - במהלך שלבי השינה העמוקים (אך לא במהלך שנת REM) הגוף צורך הרבה פחות אנרגיה. בשל כך, חיות קטנות, שהפעילות המטבולית בגופן גבוהה במיוחד, זקוקות לשינה רבה יותר מזו שזקוק לה האדם.
  • הפעילות הספונטנית בקליפת המוח במהלך שינה מחלישה את הקשרים הסינפטיים במעגלים עצביים. הוכחות מעידות שהשינה מחלישה קשרים בין תאי עצב. זהו ממצא מפתיע משום שחיזוק קשרים אלו במהלך ערות תומך בלמידה ובזיכרון. אבל בהחלשת סינפסות, שינה עשויה לשמור על תאי המוח מפני רוויה בשל חוויות יום-יומיות ומפני צריכה עודפת של אנרגיה.[10]

הפרעות שינה

הפרעת שינה היא הפרעה רפואית הקשורה בשינה. הפרעת שינה עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי של האדם. אף שנדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה והידועה ביותר, ישנן כמה הפרעות שינה בולטות אחרות. בילדים במיוחד הרטבת לילה וסהרוריות, כלומר הליכה מתוך שינה. התופעה האחרונה פוקדת גם מבוגרים, אך בשיעור קטן.

הפרעות שינה נפוצות:

  • נרדמות (נרקולפסיה) - גורמת ללוקה בה התקפי שינה פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים בין דקות בודדות לזמן רב. התקף כזה יכול לפקוד אדם גם בשעת פעילויות שונות המצריכות עירנות מלאה, כמו למשל נהיגה או חציית כביש, ולפיכך הוא מציב סכנת חיים.
  • קטפלקסיה היא הפרעה נדירה יותר. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפסיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשנת ה-REM. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות - האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו.
  • נדודי שינה (אינסומניה) היא איחור בהירדמות שיכול לנבוע כתוצאה מדום נשימה בשינה או כתוצאה מסיבות אחרות כגון לחצים נפשיים המונעים השראת שינה. תופעה הפוכה היא קשיים בהתעוררות.
  • תופעה דומה לנדודי השינה היא תסמונת פאזת השינה הדחויה המתבטאת בשעון ביולוגי עם תזמון מאוחר מהרגיל. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות.
  • דום נשימה בשינה אינה נחשבת להפרעת שינה בפני עצמה אלא לתסמין של בעיות גופניות אחרות ומתבטאת בהפרעה למהלך השינה התקין על ידי הפסקות נשימה בזמן שינה.

כדורי שינה

כדורי שינה אינם פתרון להפרעות שינה בעיקר בגלל פגיעה בשלבי השינה החיוניים, שינה המושרה על ידי כדורי שינה היא שטחית וחלק שנת ה-REM בה קצר מדי. כמו כן הגוף מפתח סבילות לכדורי שינה במהירות רבה. סבילות זו מובילה ללקיחת מינוני יתר מהגלולות, דבר שסכנתו מרובה. מלבד זאת, תרופות רבות גורמות לישנוניות במהלך היום, שינויים במצב הרוח ובעיות ריכוז. עם זאת, בשנים האחרונות פותחו כדורי שינה מדור חדש, המאפשרים כניסה לשלבי השינה החיוניים ואינם גורמים להתמכרות או לתופעות לוואי. השימוש בכדורים אלו מחייב מרשם רופא.

השפעת מחסור בשינה על ילדים

מחסור בשעות שינה אצל ילדים עלול לגרום לבעיות הבאות:

  • בעיות קוגניטיביות- מחקרים הראו שמחסור בשינה מוביל לפגיעה  בתפקוד השכלי. החל מתפקודי הקשב והריכוז וכלה בתפקודים רחבים יותר של עיבוד אינפורמציה, למידה וזיכרון, ופגיעה ביכולות מנטליות וקוגניטיביות.[11]
  • בעיות התנהגותיות - קיים קשר בין בעיות שינה לבין בעיות התנהגותיות אצל ילדים.  ייתכן שילד שנולד עם נטייה להתנהגויות בעייתיות, יפתח בגללן גם בעיות שינה. וסביר להניח שבעיות שינה מהותיות יגרמו חסך שינה שיגרום לכך שהילד יהיה עצבני, חסר סבלנות, באי שקט וקשה יותר לטיפול. לעיתים קיימים סימנים של היפראקטיביות אצל ילדים כתוצאה מעייפות מצטברת ומחוסר שינה.[12]
  • השמנה-  מחסור בשעות שינה עלול להוביל להשמנה. מחסור בשעות שינה גורם להפרשת הורמונים מעוררי רעב, המובילים את הילדים  לאכול יותר ולהפרעה בתפקוד המטבולי של גופם .[13]
  • היחלשות של המערכת החיסונית-  - חוסר שינה גורם לגוף להיכנס למצב של כוננות ולחץ, ומגביר את הסיכוי של הגוף לפגיעה בריאותית ומחלות .[14]
  • ירידה בריכוז ובזמן התגובה- חוסר שינה  הוא גורם סיכון ישיר לתאונות ועוד. חוסר בשינה מביא להירדמות במצבים לא מתאימים וכתוצאה מכך עלול לסכן את הילד הנמצא בו.
  • בעיות בגדילה- ייתכן שחוסר שינה עלול להוביל להאטת קצב הגדילה או לאי מימוש הפוטנציאל הגנטי של הילד.[15]

שינה בתרבות

יבורך ממציא השינה: גלימה זו המכסה כל מחשבות אנוש, מעדן זה המשבית את הרעב, מים אלו המרווים את הצמא, אש זו המחממת את הצינה, צינה זו המפיגה את החום, ובקיצור, המטבע הכללית לקניית כל הדברים, המאזניים והמשקלות המשווים את הרועה למלך ואת הטיפש לחכם. רק פגם אחד יש בשינה, לפי מה ששמעתי, והוא שהיא דומה למוות, כי בין הישן למת יש הבדל קטן מאוד

דון קיחוטה, חלק שני פרק 68, תרגום לואיס לנדאו

בספרות ובשירה לאורך דורות ניתנו התייחסויות רבות לנושא השינה, למעלותיה וההנאה ממנה אך גם התייחסות אליה כסמל לעצלנות. באירופה התפתחה אמונה טפלה לפיה אין לצלם אנשים ישנים משום הדמיון בין הישן למת והחשש שמא זה יהיה גורלו של הישן. מקורה של אמונה טפלה זו היא במנהג שהתפתח מוקדם יותר, גם הוא ממניעים של אמונה טפלה וכן ממניעים דתיים, לפיו מצלמים את המתים טרם קבורתם כאשר הם לבושים וישובים ומוצבים כאילו שהם ישנים. הצילום נועד לאפשר למתים חיי נצח בעולם הבא. המנהג אמנם כבר לא קיים (אלא כצילום המתים לצורכי הנצחת, בעיקר אצל נוצרים שנוהגים גם להציג את הגופות בארון תקופה מסוימת טרם הקבורה), אך האמונה הטפלה עדנה קיימת באזורים מסוימים אצל חלק מהאנשים.

בתרבויות המערב נהוגה שינה בנפרד, כל פרט ישן במיטה משלו מלבד ההורים שישנים יחדיו. אולם, בתרבויות המזרח כל המשפחה ישנה יחדיו או שההורים ישנים עם הילדים הקטנים וכל שאר הילדים ישנים יחדיו במיטה אחת. לידלוף חקרה את הרגלי החיים של שבט אינדיאני בדרום אמריקה וספרה יצר תורת חינוך מערבית שמבוססת על הרגלי החיים האינדיאנים והיא מכונה "עקרון הרצף" התרגום הישיר של שם ספרה מאנגלית הוא "איך לגדל ילדים מאושרים". אחד מעקרונות היסוד של "עקרון הרצף" הוא עקרון הלינה המשותפת, כולם ישנים על מיטה אחת גדולה. כך הילדים אמורים לישון שינה רגועה יותר, בטוחה יותר וכתוצאה מכך גם לגדול להיות אנשים שלווים יותר ופחות חרדתיים. יש גם הטוענים שילדים שישנים רגוע יכולים לממש טוב יותר את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם מכיוון שהרוגע מאפשר לאינטליגנציה לגדול בצורה יעילה ביותר במהלך השינה.

ביהדות נחשבת השינה כמעין מוות קטן, "שינה אחד מששים במיתה".[16] לאחר השינה שורה על הידיים רוח רעה שאינה עוברת ללא נטילת ידיים שלוש פעמים.[17] בסוכות חלק ממצוות סוכה הוא לישון בסוכה. בדורות האחרונים נוצר מושג חדש של גזל שינה - איסור מוסרי להפריע לשנתו של הזולת.

שינה אצל בעלי חיים

קיבוץ בית אורן (61)
חתולה ישנה

את מצבי השינה הנוירולוגיים קשה לזהות אצל בעלי חיים מסוימים. במקרים אלו ניתן להגדיר את השינה באמצעות מאפיינים התנהגותיים כמו תנועה מינימלית, תנוחות אופייניות, ותגובה מופחתת לגירוי חיצוני. בעלי חיים צמחוניים הנזקקים לתקופת ערות ארוכה כדי לאסוף ולצרוך את התזונה שלהם, בדרך כלל עשויים לישון פחות, מאשר טורפים בגודל דומה שמבזבזים פחות זמן על אכילה. סוסים ואוכלי עשב אחרים ישנים בדרך כלל בעמידה, אבל לרוב ישכבו לפרקי זמן קצרים במהלך שנת REM. בתלמוד מובא על שינת הסוס הקצרה שהיא "שיתין נשמין" (שישים נשימות). ג'ירף, למשל, צריך לנוח בשנת REM במשך כמה דקות בכל מחזור שינה. עטלפים מסוגלים לישון בזמן שהם תלויים במהופך. כמה יונקים ימיים וכמה ציפורים יכולים לישון כאשר חצי אחד של המוח ישן בעוד החצי השני ער.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Sadeh, A., & Gruber, R. (1998). Sleep disorders. In T. Ollendick (Ed.), Comprehensive clinical psychology, 5., pp. 629-653. Oxford, England UK: Pergamon/Elsevier Science.
  • Wolfson, A. R., & Carskadon, M. A. (1998). Sleep schedules and daytime functioning in adolescents. Child Development, 73 (2), 405-417.
  • Wolfson, A.R. (1996). Sleeping patterns of children and adolescents: Developmental trends, sisruptions and adaptations. Child and adolescents psychiatric clinics of north America, 5, 549-568.

קישורים חיצוניים

סרטונים בנושא שינה

הערות שוליים

  1. ^ Hong CCH, Harris JC, Pearlson GD et al. (2008). "fMRI evidence for multisensory recruitment associated with rapid eye movement during sleep". Human Brain Mapping 30 (5): 1705–22. PMID 18972392. doi:10.1002/hbm.20635.
  2. ^ Age Differences in Dream Reports, על פי הספר Finding Meaning In Dreams
  3. ^ קארן אמסלי, ‏אתם ישנים יותר מדי, באתר "אלכסון", 10 בנובמבר 2014
  4. ^ אלינור פוקס, לישון פעמיים כל לילה, mako‏, 14 באוקטובר 2014
  5. ^ A. Roger Ekirch (April 2001). "Sleep We Have Lost: Pre-industrial Slumber in the British Isles". The American Historical Review 106 (2).
  6. ^ NSF כתבה: How Much Sleep Do We Really Need?,‏ 29.12.13
  7. ^ 7.0 7.1 נופר ישי-קרין, ‏הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, 18 בינואר 2003
  8. ^ Iglowstein I, Jenni OG, Molinari L and Largo RH (2003). "Sleep duration from infancy to adolescence: Reference values and generational trends". PEDIATRICS 111 (2): 302–7. doi:10.1542/peds.111.2.302.
  9. ^ ד"ר איתי גל, מחקר: מבוגרים זקוקים לפחות שעות שינה, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
  10. ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏לישון כדי לגזום / ג'וליו טונוני וקיארה צ'ירלי, באתר "הידען", 30 בדצמבר 2013
  11. ^ Dahl, Ronald E, "The impact of inadequate sleep on children's daytime cognitive function.", Seminars in pediatric neurology. Vol. 3. No. 1. WB Saunders, 1996
  12. ^ Alfano, Candice A., Golda S. Ginsburg, and Julie Newman Kingery, "Sleep-related problems among children and adolescents with anxiety disorders.", Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry 46.2 (2007): 224-232
  13. ^ . Cappuccio, Francesco P., et al, "Meta-analysis of short sleep duration and obesity in children and adults.", SLEEP-NEW YORK THEN WESTCHESTER- 31.5 (2008): 619
  14. ^ . Bryant, Penelope A., John Trinder, and Nigel Curtis, "Sick and tired: does sleep have a vital role in the immune system?", Nature Reviews Immunology 4.6 (2004): 457-467.
  15. ^ Pritchard, Chris, Kids with sleep disorders may not grow as tall: short stature linked to periodic limb, שנה:2002 כרך:38 גליון:11 עמ' 62 movement disorder Medical Post
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב'
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ט, עמוד א': "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים" וברש"י שם: "בת חורין היא - הרוח השורה על הידיים לפני נטילה"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

אוניברסיטת היידלברג

אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה). הקמפוס של האוניברסיטה נחלק לשני חלקים עיקריים: אחד הוא בעיר העתיקה של היידלברג והשני ברובע נוינהיימר פלד (Neuenheimer Feld) הנמצא בפרוורי העיר.

האוניברסיטה שמה דגש על התחום המחקרי, והוציאה תחת ידיה מחקרים שהובילו ל-55 פרסי נובל. היא מדורגת בקביעות ברשימת האוניברסיטאות הטובות באירופה ומהווה מוקד משיכה בינלאומי לתלמידים לתואר דוקטור, עם כ-1,000 דוקטורנטים שמסיימים את לימודיהם בה כל שנה, כאשר שליש מהם מגיעים מחוץ לגרמניה. הסטודנטים הזרים באוניברסיטה, שמגיעים אליה ממעל 130 מדינות, מהווים 20 אחוז מכלל הסטודנטים הלומדים בה.

האוניברסיטה הוציאה מקרבה שורת אישים נודעים, בהם החוקרים - קרל המפל ומקס ובר והמחנכת - רות וודסמול, ועם אנשי הסגל שלה נמנה גם יורגן האברמאס. צבי הרמן שפירא, מראשי הציונות למד בה ואף נתמנה בה לפרופסור למתמטיקה. גם ההיסטוריון יוסף קלוזנר למד בה.

האוניברסיטה הציעה בשנת 1673 לפילוסוף ברוך שפינוזה משרה כמרצה לפילוסופיה, אך הוא סירב להצעה זו, בגלל חששו מחוסר חופש אקדמי, ופגיעה בעבודתו הפילוסופית העצמאית.

במאה ה-18 הובילו תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות סטודנטים פוחזים, בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים כלא הסטודנטים שינה את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה את אחד האתרים הפופולריים בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים, על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה. שפתם היא האיטלקית על הדיאלקטים השונים שלה ודתם היא, במידה מכרעת, נצרות קתולית.

כדוברי שפה רומאנית, התרבות והזהות האיטלקית נוצרו מהלחם השפעות של תרבויות שונות, בשל פלישות רבות של עמים וקבוצות אתניות שהיו מנת חלקו של חצי האי האיטלקי במהלך ההיסטוריה שלו והתערותם בעם ובתרבות המקומיים. המונח "איטלקי" מופיע כבר בתלמוד, בעיקר בהקשרים של מטבעות או סוגי יינות. הוא נכנס לעברית מרומית (italicus) או מיוונית (italikos). הסיומות הלועזיות "os" הוחלפו בסיומת עברית, וכך נוצר המונח "איטלקי" ולאי "איטלי".

בעוד שבאיטליה עצמה ישנם כ-56 מיליון איטלקים "אתניים", הרי שהפזורה האיטלקית נפוצה בכל העולם כמעט; כ-750,000 חיים בשווייץ, כ-28,000 חיים בסן מרינו, וקבוצות קטנות יותר מתגוררת גם בסלובניה וקרואטיה. פזורה איטלקית נכבדת הרבה יותר קיימת גם בארצות הברית, ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה, אורוגוואי, קנדה, בלגיה, אוסטרליה, בריטניה, צרפת וגרמניה (ראו הרחבה בטבלה).

העם האיטלקי הצמיח מתוכו, בעיקר בתקופת הרנסאנס, אישים שהיו לגדולי האומנים והאמנים, אנשי רוח, הממציאים, המדענים והמשוררים בכל הזמנים; בהם ניתן למנות את לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, רפאל, מונטוורדי, ויואלדי, רוסיני, ג'וזפה ורדי, דנטה אליגיירי, ג'ובאני בוקאצ'ו, מקיאוולי, לואיג'י פיראנדלו, מרקו פולו, כריסטופר קולומבוס וגוליילמו מרקוני (ראו רשימה מלאה בקטגוריה:איטלקים).

האיטלקים היהודים היו מן הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות באירופה והצמיחו מתוכם אנשי תורה ורוח רבים.

ברחבי העולם זכו האיטלקים למוניטין של עם שמח וחם מזג שאוהב את הנאות החיים; שינה, אוכל משובח, יין, לבוש אופנתי וערכי משפחה.

אסקס

אסקס (באנגלית: Essex) הוא מחוז במזרח אנגליה. עיר המחוז של אסקס היא צ'למספורד (Chelmsford). שם המחוז נוצר מצירוף של המילים East Seaxe, כלומר סקסונים מזרחיים, על שם ממלכת אסקס שהוקמה בשנת 527.

בגלל הקירבה ללונדון, רבות מהערים באסקס משמשות כערי שינה. אוכלוסיית המחוז מגיעה ל-1,729,200 איש, וצפיפותה כ-471 איש לקמ"ר.

בית מגורים

בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו. בעבר, ובחלקים גדולים מהעולם גם כיום, היו בעלי החיים מתגוררים בבתים יחד עם בני האדם, בחצרות פנימיות. במובנו הכללי ביותר, זהו מבנה מעשה-ידי אדם המורכב מקירות ומגג ולפחות פתח כניסה אחד, שהוא בדרך כלל הדלת.

ברכה

בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם. קיימת חובה על פי התורה היהודית, לברך על אכילה. הברכה הדתית כוללת את המילים "ברוך אתה ה'", ומכילה דברי שבח, הודאה או בקשה לה'. המצווה לברך היא אחת משבע מצוות דרבנן.

דיכאון קליני

דיכאון קליני (קרוי גם: דיכאון מז'ורי, מצב דיכאוני מז'ורי או אפיזודה דיכאונית מז'ורית; וכן בשם העברי התקני דיכאון רבא. באנגלית: Major Depression או Major Depressive Episode; בעבר נקרא גם "דיכאון אנדוגני") הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (בדרך כלל שבועות וחודשים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות מהנות, חרדה, הפרעות שינה ותיאבון, חוסר מרץ, מחשבות פסימיות בדרגות שונות – עד כדי מחשבות של חוסר טעם לחיים ואובדניות, ירידה בריכוז ובזיכרון, ופגיעה משמעותית בתפקוד. לפעמים מופיע גם בהרגשה של ריקנות וחוסר רגש. אוסף תסמינים זה קיבל את שמו המקצועי, תואר וסווג כהפרעת מצב רוח במהדורה משנת 1980 של ספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה-DSM). מחלה זו שכיחה וכיום אף מופיעה בקרב צעירים יותר מכפי שהיה בעבר. דיכאון מופיע בקרב 15-20% מהאוכלוסייה. המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל. לפי מחקרים, נשים לוקות בדיכאון יותר מאשר גברים.

המצב הדיכאוני המז'ורי יכול להיות אפיזודה חד-פעמית או אחת מהאפיזודות או ההתלקחויות החוזרות של ההפרעה הדיכאונית המז'ורית (Major Depressive Disorder או MDD) הידועה כ"דיכאון חד-קוטבי" (Unipolar Depression) או יותר נכון ההפרעה האפקטיבית החד-קוטבית (Unipolar Affective Disorder ,Unipolar Mood Disorder). כמו כן יכול מצב דיכאוני מז'ורי להיות התקף דיכאוני במסגרת הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית (מַנְיָה-דֶּפְּרֶסְיָה). במקרים קיצוניים המצב הדיכאוני יכול ללבוש אף צורה פסיכוטית, עם מחשבות שווא של אשמה, למשל.

המונח "דיכאון" יכול להתייחס גם להפרעות אחרות שבהן מצב הרוח ירוד – כמו התגובה הדיכאונית למצבי דחק (הפרעת הסתגלות עם ביטוי דיכאוני), דיכאון עונתי, צורות של דכדוך אחרי לידה, דיסתימיה, הפרעות דיכאוניות על רקע הפרעה "גופנית" גרידא ("דיכאון אורגני") ובלשון היום יום נהוג לקרוא בשם דיכאון לרגעים של ירידה במצב רוח או דכדוך המהווים חלק משגרת החיים הנורמלית אצל רוב האנשים.

דיכאון קליני הוא מצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחיי האדם כגון משפחה, עבודה ולימודים, הרגלי אכילה ושינה, ובריאות כללית. ממחקרים על אוכלוסיית ארצות הברית עולה כי כ-3.4% מהלוקים בדיכאון קליני מתאבדים, ועד 60% מהמתאבדים סבלו מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת.אבחון דיכאון קליני מתבסס על חוויית המטופל לפי דיווחו העצמי, התנהגותו לפי דיווח קרובי משפחה או חברים, ובדיקת מצב פסיכיאטרי על ידי איש מקצוע. אין בדיקת מעבדה המאבחנת דיכאון קליני, עם זאת כאשר החולה סובל מהתסמינים במשך תקופה של שבועיים או יותר רופאים נוהגים לערוך בדיקות כדי לשלול מצבים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דומים וכדי לוודא את מצבו הגופני של המטופל לקראת הטיפול הביולוגי. הזמן השכיח ביותר להופעה ראשונית של תסמיני דיכאון קליני הוא בגיל 20–30, ברוב המקרים יש מופע נוסף בגיל מבוגר יותר.

דירה

דירה היא יחידת מגורים, ובדרך כלל נקראת גם "דירת מגורים" והיא מהווה יחידה בתוך בית משותף. דירה יכולה לשמש למגורים או למטרות אחרות, כגון פעילות עסקית. תשתיות הדירה, כגון צנרת מים, ביוב ורשת החשמל, מחוברות לאלה של שאר הדירות בבית המשותף.

מקור המילה דירה מהפועל: "לדור" שמשמעו "לגור" בארמית.

מאייר

מאייר הוא אמן המתמחה בשיפור תוכן כתוב על ידי יצירת איורים המספקים ייצוג חזותי התואם לתוכן הכתוב. באמצעות האיור מסוגל המאייר גם להמחיש מושגים מורכבים אותם קשה לתאר בכתב בלבד, וזו בין היתר הסיבה לכך שאיורים משולבים לעיתים קרובות בספרי ילדים.

מאיירים יכולים לאייר לצורך דפוס כמו להוצאות ספרים, מגזינים, עיתונים ופרסומים אחרים, או למוצרים מסחריים כמו טקסטילים, אריזות, נייר אריזה, כרטיסי ברכה, לוחות שנה, נייר מכתבים, וכדומה.

מאיירים רבים עובדים כפרילנסרים וזוכים לתגמול על עבודותיהם ממו"לים (של עיתונים, מגזינים או ספרים) או ממשרדי הפרסום.

המיחשוב שינה באופן ניכר את ענף האיור כאשר מרבית האיורים המסחריים כיום הם איורים דיגיטליים אשר מיוצרים באמצעות מחשבים, משטחי רישום דיגיטליים וסורקים. עם זאת, טכניקות האיור המסורתיות עדיין פופולריות, בעיקר איורים המיועדים לספרים. טכניקות האיור המסורתיות כוללות בין היתר שימוש בצבעי מים, עפרון, עט דיו, איירבראש, צבע שמן, צבעי פסטל ותחריט עץ.

מייג'ור ויקטורי (מארוול קומיקס)

מייג'ור ויקטורי (באנגלית: Major Victory) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Marvel Super-Heroes #18 מינואר 1969 ונוצרה על ידי הכותב ארנולד דרייק והמאייר ג'ין קולאן.

מייג'ור ויקטורי הוא האלטר אגו של ואנס אסטרוביק, בנם היחיד של ארנולד ונורמה אסטרוביק, שנולד בניו יורק בהמשכיות ארץ-691 (בה פעלה קבוצת שומרי הגלקסיה המקורית). הוא התגייס לחיל האוויר של ארצות הברית בהגיעו לגיל 18, שינה את שמו לאסטרו והיה הצעיר ביותר שהתקבל לתוכנית האימונים לטייסי החלל. בשנת 1988, אסטרו התנדב למשימה הבין-גלקטית המאוישת הראשונה אי פעם של ממשלת ארצות הברית, "פרויקט: קפיצת כוכב".

הספינה שלו, אודיסאוס 1, לא הייתה מתואמת למסעות חלל שמעל למהירות האור, ולכן המסע למערכת הכוכבים השכנה אלפא קנטאורי התמשכה כעשר מאות. כדי להגן עליו מזיקנה, אסטרו התכסה בחליפת גוף העשויה מסגסוגת משמרת של נחושת (ולאחר מכן - עם הצטרפותו לשומרי הגלקסיה - גם בסגסוגת האדמנטיום הבלתי שבירה), וקיבל עירוי דם מאותו חומר. במהלך מסעו לאלפא קנטאורי, הספינה העירה אותו מדי פעם מהקפאה קריוגנית כדי לבצע מספר שיפורים שגרתיים. התקופות אותן העביר לבדו מחוץ לתא ההקפאה דחפו אותו לכדי שיגעון. באחת מאותם פעמים, כוחותיו המנטליים של אסטרו התפתחו, וכאשר הגיע למערכת הכוכבים כעבור אלפי שנים אחר כך, הייתה לו שליטה מלאה ביכולותיו הטלקינטיות.

מעמד הפועלים

מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא הכינוי למעמד הנמוך ביותר בחברה מתועשת. הכינוי נוצר בתחילה ככינוי גנאי, אך שינה את מובנו בעקבות השימוש שעשה בו קרל מרקס בתורה המרקסיסטית כתיאור לעובד שכיר, נטול רכוש משלו, בניגוד לבעלי הון או אמצעי ייצור המצויים בבעלותם כמו סוחרים, איכרים בעלי חלקת אדמה או הבורגנים העשירים. כיום, משמש המונח כהגדרה לשכירים שעוסקים בעבודה פיזית ולפעמים כהגדרה לכל השכירים הזוטרים.

נדודי שינה

נדודי שינה, (באנגלית: Insomnia; בצרפתית: insomnias), מוגדרים כתחושה או תלונה על אודות שינה בלתי מספקת, הנובעת מאחד או יותר מהגורמים הבאים:

קושי להירדם

יקיצה במהלך הלילה וקושי בהירדמות לאחר מכן

יקיצה מוקדמת מדי בבוקר

שינה שאינה איכותיתכדי שהבעיה תהיה מוגדרת כנדודי שינה נדרש שבנוסף לאחד או יותר מהקריטריונים שפורטו לעיל יגרום המצב מצוקה או סבל לחולה, או שהחולה יחוש שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהיעדר שינה ראויה.

נוירולוגיה

הנוירולוגיה (הלחם בסיסים מיוונית: νεῦρον- נוירון - תא עצב ו-λογία- לוגיה - תורה. על פי האקדמיה ללשון העברית: נֵירוֹלוֹגְיָה היא חֵקֶר הָעֲצַבִּים) היא ענף ברפואה, העוסק בחקר התפקוד התקין והבלתי תקין (מחלות, נכויות וכדומה) של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, כולל מחקר תהליכי עיבוד המידע במוח.

נופש

נופש הוא שם כולל לבילוי זמן מתוך תחושת הנאה, אשר מטרתו השגת רגיעה של הגוף והנפש.

בעוד שהמונח "פנאי" מתאר בדרך כלל מצב של זמן חופשי מעבודה ומילוי מטלות והתחיבויות, ומתבטא בבילוי בעל אופי פאסיבי כגון שינה, הרי שהמונח נופש מדגיש את האופי האקטיבי של הבילוי.

סטארהוק (קומיקס)

סטארהוק (באנגלית: Starhawk, "נץ הכוכבים") הוא דמות בדיונית של אנטי גיבור המופיעה בחוברות הקומיקס שומרי הגלקסיה ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Defenders #27 מספטמבר 1975 ונוצרה על ידי הכותב סטיב גרבר והמאייר סאל בוסימה. מקורן של שתי הדמויות אשר חלקו את האלטר אגו של סטארהוק, סטאקאר ואלטה אוגורד, הוא מציר הזמן החלופי הידוע כארץ-691, המתרחש לפי חוברות הקומיקס במאה ה-31.

סטאקאר אוגורד נולד על פני כוכב הלכת וספר לוונדל ווהן/קוואזר וקיסמט. הוא נחטף בידי הישות הקוסמית ארה וננטש על פני כוכב הלכת ארקטורוס, שם אומץ בידי זוג ארקטוראני שהיו מהמוטאנטים הבודדים שנותרו בכוכב, והאמין כי הם הוריו הביולוגיים. המוטאנטים נתגלו ונהרגו בידי בוזזי ארקטורוס, כוח צבאי ארקטוראני שנוצר על מנת לחסל את המוטאנטים הארקטוראנים, וסטקאר אומץ בידי הבוזז אוגורד, שנתן לו את שמו - סטאקאר. הוא גדל כבנם של אוגורד וסאלאן וכאחיה של אלטה, שבהמשך נישאה לו. הוא פיתח עניין במדע וארכאולוגיה, וחקר חורבות ומקדשים שהוקדשו לישות הקוסמית הידועה כ"אל הנץ". מאוחר יותר, סטאקאר ואלטה העירו את האל הנץ מתרדמתו, והוא מיזג אותם והעניק להם כוחות-על. סטאקאר ואלטה החליפו את השליטה בגופו של סטאקאר, שכינה אותם "סטארהוק" והם יצאו לחקור את החלל. בשלב מסוים, סטאקאר ואלטה ביקשו מהאל הנץ להפרידם זמנית, ונולדו להם שלושה ילדים: שתי בנותיהם, טארה וסיטה, ובנם ג'ון.

בשנת 3014, סטארהוק סייע לקבוצות שומרי הגלקסיה ודפנדרס לבלום את פלישת גזע הבאדון לכדור הארץ, ולאחר מכן הצטרף לשומרי הגלקסיה. אוגורד שינה את בניהם של סטאקאר ואלטה לערפדי אנרגיה ושלח אותם להרוג את סטארהוק, אך הם מתו בשל הזדקנות מואצת. אלטה הזועמת האשימה את סטאקאר במקרה, והם התגרשו אך המשיכו לפעול יחדיו. בין היתר, סטארהוק ושומרי הגלקסיה סייעו לאוונג'רס בקרב נגד קורבאק, ויצאו למסע חיפושים אחר המגן האבוד של קפטן אמריקה. במהלך קרב נגד פני טייזר וגזע הסטארק, סטאקאר ואלטה הופרדו פיזית אחד מהשני, וכאשר סטאקאר ניסה לחברם בחזרה, הוא ואלטה נאבקו על השליטה ועברו שינוי צורה לגרסה "אפלה" של סטארהוק, המייצרת "אור שחור". שומרי הגלקסיה גירשו את סטאקאר, שהובס בידי אלטה ונשלח אחורה בזמן לחיות את חייו שוב ושוב. אלטה הצטרפה לשומרי הגלקסיה כסטארהוק. כאשר שומרי הגלקסיה חזרו בזמן למאה ה-20 (ארץ-616), לולאת הזמן של סטאקאר נשברה והוא התעמת עם אלטה. לבסוף, האל הנץ התערב, והפריד את שניהם כך שרק לסטאקאר יש את כוחותיו של סטארהוק, בעוד אלטה מסוגלת לייצר מניפולציות אור בלבד. סטאקאר חזר לשומרי הגלקסיה, ולבסוף עזב אותם לאחר שגילה על מוצאו האמיתי, וחבר לאמו כדי לנקום בארה.

בשלב מסוים, סטאקאר הפסיק את מסע הנקמה שלו ושל אמו, וביקר את חברו לקבוצה ואנס אסטרו ואת הקבוצה החדשה של שומרי הגלקסיה במאה ה-21. זמן מה לאחר מכן, גרסה נשית של סטארהוק, שהיא לא אלטה, הגיעה לראשומקום ותקפה את אסטרו ושומרי הגלקסיה, בטענה שקיומו של אסטרו במאה ה-21 גרם לקרע בחלל והזמן. היא נכלאה בידי שומרי הגלקסיה, עד ששוחררה בידי מונדרגון ולקחה את שומרי הגלקסיה לעתיד. היא גילתה שסיבת האנומליה בחלל והזמן היא לא נוכחותו של אסטרו במאה ה-21, אלא פצצה שחזיז שחור עתיד לפוצץ ולקרוע את החלל-והזמן. סטארהוק הזו מקריבה את חייה כדי להציל את שומרי הגלקסיה מידי הבאדון, ומורה לסטאר לורד לעצור את חזיז שחור. מאוחר יותר, סטאקאר ושומרי הגלקסיה נאלצו להתמודד עם קרע בזמן, שגרם לדברים "לקרות פעם נוספת", ובין היתר שינה את מינו את סטאקאר.

השחקנים סילבסטר סטאלון ומישל יאו מגלמים את דמויותיהם של סטאקאר ואלטה אוגורד, בהתאמה, בסרט הלייב אקשן "שומרי הגלקסיה: חלק 2".

עייפות

עייפות היא שם כולל לכמה סוגים של תחושות גופניות, או מנטליות, אשר מעודדות את האדם, או בעל החיים, למתן את פעילותו הפיזית והמנטלית, או להתארגן למעבר למצב של שינה.

בדומה לרעב, צמא, בחילה וכיוצא באלה, עייפות היא תחושת אי-נוחות שקשה לאפיין אותה במדויק או למקם את תחושתה באיבר או במקום מסוים בגוף (אם כי יש מקרים של עייפות "מקומית", ראו להלן).

בבני אדם ובשאר היונקים, וכן בעופות, עייפות מופיעה בעיקר באופן מחזורי לקראת שעת השינה. אנשים שמנגנון השינה שלהם השתבש עקב פגיעה מוחית, מדווחים לעיתים קרובות על היעדר תחושת עייפות, או על תחושת עייפות מתמדת. מכאן אפשר ללמוד כי תחושה זו מושרית על ידי מרכז מסוים במוח, כדי להביא למצב של שינה. חוקרים סבורים כי תחושת העייפות מצויה במערכת הפעלה רשתית של המוח התחתון.

כיוון שבני אדם פעילים בעיקר ביום, חשכה משרה עליהם תחושת עייפות, בעוד אור יום, או אור חזק במיוחד ממקור מלאכותי, מפיג את התחושה הזו. כיום ידוע שהמנגנון האחראי לכך הוא מנגנון הפרשת נוירוטרנסמיטור המכונה מלטונין. שינוי בכמות האור הנקלטת בעיניים מביא לשינוי במידת ההפרשה של מלטונין, ולפיכך לשינוי בתחושת העייפות.

תחושה שונה במעט של עייפות נגרמת עקב פעילות פיזית מאומצת. במצב כזה, עלול להיווצר קושי באספקת חמצן לשרירים באמצעות מחזור הדם. בשלב הראשון מוגברת הנשימה ומוגבר קצב פעימות הלב. אם אין די בכך, עוברים השרירים להפקת אנרגיה בשיטה אנאירובית (כלומר, ללא שימוש בחמצן). שיטה זו אינה יעילה דיה, והיא מביאה להצטברות חומצת חלב בשרירים. בסופו של דבר, מושרית תחושת עייפות שמאלצת את האדם או בעל החיים לעצור את הפעילות. לפעמים סובלת קבוצת שרירים מסוימת בגוף ממחסור בחמצן, ואז נוצרת תחושת עייפות מקומית. תחושה זו, שדומה לתחושת כאב, אך אינה זהה לה, מקשה על הפעלתם של השרירים הפגועים.

סוג נוסף של תחושת עייפות נגרם כתוצאה מפעילות מנטלית מאומצת. במצבים מסוימים נקלטת אינפורמציה רבה במוח, מבלי שיש אפשרות לעבד אותה ולאחסן אותה בזיכרון. עייפות כזאת מתאפיינת בתחושת בלבול, באובדן זמני של הזיכרון, ולפעמים גם בתחושות פיזיות כמו בחילה או כאב ראש חזק (מיגרנה). בניגוד לסוגים אחרים של עייפות, יש אנשים המדווחים כי דווקא מעבר לפעילות פיזית מאומצת מפיג את תחושת העייפות המנטלית. שינה מפיגה כמעט תמיד את תחושת העייפות הזו.

תחושת עייפות יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה. מחלות זיהומיות המלוות בחום גבוה מאופיינות בתחושת עייפות קשה. סיבות פתולוגיות אחרות לעייפות הן הרעלה כימית, מחסור בוויטמינים או במינרלים חיוניים, אנמיה, הפרעות בקצב הלב, הסתיידות כלי דם, פגיעה מוחית ועוד.

הפרעות נפשיות עלולות גם הן לגרום לתחושת עייפות קשה. דיכאון, בין אם הוא דיכאון תגובתי נורמלי, ובין אם הוא נובע ממחלה, גורם לתחושת עייפות. במקרים רבים זהו הסימפטום הראשון שמעיד על דיכאון פתולוגי (כלומר, דיכאון שמחייב טיפול רפואי).

ידועות 30 מחלות שמתאפיינות בתחושת עייפות כרונית, כלומר תחושת עייפות שנמשכת כחצי שנה או יותר בלא הפוגה. אחת המחלות האלה מכונה תסמונת העייפות הכרונית (או: "מחלת היאפים"). הגורם למחלה הזאת טרם התגלה, אף על פי שהיא נפוצה יחסית, ונחקרת באינטנסיביות. יש מחלות שבהן אמנם אין תחושת עייפות בנסיבות רגילות, אולם תחושה כזו נוצרת אחרי מאמץ קל יחסית.

עייפות יכולה להיות מסוכנת בפעולות שדורשות ריכוז קבוע, למשל, נהיגה ברכב. במצב כזה עלול האדם לשקוע מדי פעם בשינה להרף עין, אפילו מבלי להיות מודע לכך.

עירום

עירום הוא מצב בו אנשים אינם לובשים בגדים לגופם ואיברי המין שלהם גלויים. לבישת פחות בגדים מהמקובל בתרבות מסוימת או במצב מסוים, נקראת עירום חלקי. אנשים לרוב עירומים בשעת רחצה, החלפת בגדים וקיום יחסי מין, ולעיתים בעת שינה, שחייה, שיזוף ועוד.

פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית שטאופן (הוהנשטאופן) (1122 - 10 ביוני 1190) היה קיסר גרמניה והקיסרות הרומית הקדושה. ונודע יותר בשם פרידריך ברברוסה כלומר פרידריך אדום הזקן.

תודעה

תודעה היא התכונה הבסיסית ביותר של הנפש, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו חוויה מודעת, קווליה, ניסיון אישי , הכרה-עצמית, סובייקטיביות, כושר הבנה וחישה והאפשרות להבין את היחסים בין הזהות האישית לסביבה.

התודעה של האדם בשעת הערות כוללת את כל הפעילות המנטלית שבה הוא ממקד את הקשב, כמו למשל - תפיסות, דימויים, מחשבות, רגשות ושאיפות. תוכני התודעה מתארים את מאגר המידע המודע של האדם והם נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם מתמקד והזיכרונות שהם מעוררים בו. הידע המפורש של האדם בנוגע לתכנים של המחשבות הנוכחיות שלו מיוחס לתהליכים של מטא-קוגניציה.

התודעה היא מושג רב משמעי. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לתיאור משמעויות הדומות לאלו של המושג "תודעה". זאת למרות שלמילה "הכרה" יש גם משמעויות נוספות – משמעות אחת היא מהבחינה הקוגניטיבית המתארת תהליכים של עיבוד מידע, משמעות אחרת היא מצב של ערנות או עוררות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת (חוסר-הכרה).

ישנו קשר מעשי בין המושגים "תודעה" ו"הכרה" משום שכדי להיות מודעים לדבר מה, עלינו להיות בהכרה. כלומר, הכרה היא תנאי מקדים למודעות.

הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה היא ביטוי של הנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). המדע, לעומתן מנסה למצוא את הבסיס הביולוגי של התודעה באמצעות חקר התפקוד הנוירוני של המוח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.