שיכון צמרת

שיכון צמרת הוא שכונת וילות בצפון תל אביב שהוקמה על נכסי נפקדים כשיכון עבור פקידי ממשלה ועובדי עיריית תל אביב.

היסטוריה

השיכון הוקם על 13 דונם של נכסי נפקדים בצפון תל אביב ליד כיכר המדינה ויועד לפקידי ממשלה. ביולי 1951 פורסם בעיתונות שהשטח חולק ל-26 מגרשים וניתן במחיר מוזל לפקידים בכירים בשירות המדינה שהיו אחראים על הרכוש הנטוש. רשימת מקבלי המגרשים כללה את פנחס לבון (שטען ששמו הוכנס ללא ידיעתו ודרש שיוצא מהרשימה)[1], מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, קלרה אהרונוביץ אשתו של זלמן ארן, דוד הורוביץ שהיה מנכ"ל משרד האוצר שניהל את נכסי הנפקדים, האפוטרופוס לנכסי נפקדים דב שפריר, האפוטרופוס לנכסי נפקדים משה פורת, המפקח על נכסי נפקדים חיים רייזל, מרדכי זגגי החשב הכללי, ד"ר יצחק בזנר ממשרד האוצר, אלכסנדר גל, צבי פריהר, ראש מינהל התכנון אריה שרון ועוזר ראש מנהל התכנון יצחק פרלשטיין[2], מילמן גיסו של דב שפריר.

ועדת הכספים של הכנסת דרשה ממבקר המדינה לבדוק את הנושא[3]. בעקבות הפרסומים שהיו בעיצומן של הבחירות לכנסת השנייה דרשה מפא"י מאנשיה לוותר על ההשתתפות בפרויקט וחלק מהמשתכנים אכן ויתרו על ההשתתפות. השאר עמדו על כך שיקבלו את המגרשים שלטענתם רכשו במחיר מלא ובאוגוסט 1953 פסק פנחס רוזן, שנקבע כבורר בעניין, שהרוכשים יקבלו מגרשים קטנים יותר תמורת 35 ל"י לדונם. שטח נוסף נמכר בסמיכות לשטח הראשוני לעובדי עיריית תל אביב, עובדי האפוטרופוס ועובדי משרד המסחר והתעשייה. שטח זה נודע כשיכון זבדיאל[4]. על מכירת השטח הנוסף הוציא מבקר המדינה דו"ח ביקורת שביקר את המכירה[5][6].

בשנת 1962 הציע יוסף ויץ לרשום את המגרשים על שמות הקונים[7].

בשנת 1956 הוחל בבניית הבתים[1], ואלו הושלמו עד סוף שנות ה-50[8][9]. הבתים שנבנו היו קטנים יחסית ונבנו בסגנונות שונים[10]. בשנת 1969 שונתה תוכנית המתאר כך שבסמיכות לשכונה הותר לבנות בניינים של 4–5 קומות. עם זאת, בשכונה עצמה נאסר לבנות רבי קומות[11].

במאה ה-21 השכונה עוברת תהליך איטי של הריסת בתים ישנים והקמת בתים חדשים וגדולים יותר במקומם. השכונה היא מהיקרות בישראל ומגרשים נמכרים במעל 10 מיליון ש"ח[10].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מ. מייזלס, שיכון צמרת במהדורה שנייה, מעריב, 1 באוגוסט 1956
  2. ^ האפוטרופוס חילק רכוש נטוש בין מקורביו בממשלה ובמפא"י, הבוקר, 13 ביולי 1951
  3. ^ וועדת הכספים מבקרת קשה, הצופה, 3 באוגוסט 1951
  4. ^ אושר שיכון צמרת, מעריב, 9 באפריל 1953
  5. ^ פרשת שיכון זבדיאל, דבר, 17 בפברואר 1957
  6. ^ מה קרה בשיכון זבדיאל?, שערים, 18 בפברואר 1957
  7. ^ יצחק דיש, "שיכון הצמרת" יירשם על שמות המשתכנים, חרות, 3 ביולי 1962
    תגובה שלילית בענין "שיכון הצמרת", מעריב, 3 ביולי 1962
  8. ^ מ. מייזלס, משיכון הצמרת לשיכון הבכירים, מעריב, 14 בפברואר 1957
  9. ^ ילדי גבעת עמל אינם הולכים לביה"ס, דבר, 3 בספטמבר 1959
  10. ^ 10.0 10.1 דקל גודוביץ, פארק צמרת האמיתי, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2010
  11. ^ סערה בשיכון הצמרת בתל אביב, מעריב, 15 ביוני 1969
    דנקה הרניש, שיכון הצמרת שוב אינו איזור וילות אקסלוסיבי, דבר, 17 ביוני 1969

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.