שייח' אבריק

שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון. היישוב העתיק בית שערים שכן בגבעות שייח' אבריק.

Abbreek084
קבר שייח' אבריק

היסטוריה

במקום התקיים יישוב מאז תקופת הברזל. בתעודות מ-1596 נזכר המקום ככפר מוסלמי ובו 22 משפחות. ב-1872 מכרו השלטונות העות'מאניים את הקרקע למשפחת סורסוק הלבנונית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 רכש יהושע חנקין את האדמות בשם הקרן הקיימת לישראל. ב-1925 התיישבו שם יהודים מתנועת הפועל המזרחי אשר עברו לאחר מכן לייסד את שדה יעקב. ב-1926 נשלח לשייח' אבריק אלכסנדר זייד כשומר מטעם קק"ל. הוא הקים שם חווה. ב-1932 נוסדה במקום אגודת השומרים. ב-1936 גילה זייד באקראי את בית שערים הסמוכה. ב-1938 נרצח זייד וב-1940 הוצבה במקום האנדרטה לזכרו.

קבר השייח'

ליד האנדרטה נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' אבריק הקדוש למוסלמים. לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו ("אבריק" בערבית פירושו כד). מסורת אחרת מייחסת את הקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה[1]. סיפורים רבים קשורים בשייח' אבריק. אחד מהם מספר שהיה עובד בשדה וכשראה אותו בעל השדה מפסיק את העבודה לתפילה, כעס עליו ושבר את הכד. במקום בו נשפכו המים מהכד נבע מעיין בעל סגולות מרפא.

בתרבות

גבעות שייח' אבריק נזכרות בשיר המפורסם "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא, שזכה לביצועים רבים, ביניהם של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, עפרה חזה, גרי אקשטיין, יהורם גאון, אברהם פררה והגבעטרון. המקום גם מוזכר בשירו של נתן אלתרמן "רינה".

על שמו קרוי פסטיבל שייח' אבריק המתקיים מדי שנה בקריית טבעון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, תר"ס, עמ' ר"ג
מראה פנורמי משייח אבריק: מימין בתי קריית טבעון וברקע הכרמל, ומשמאל עמק יזרעאל והרי השומרון
מראה פנורמי משייח אבריק: מימין בתי קריית טבעון וברקע הכרמל, ומשמאל עמק יזרעאל והרי השומרון
אגודת השומרים

אגודת השומרים (או אגודת השומרים הארץ ישראלית) היא ארגון שמירה ועבודה שהוקם בחודש יולי 1933. האגודה הייתה מזוהה עם תנועת העבודה ונאבקה למען שמירה יהודית מאורגנת.

אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938), חלוץ, שומר ועובד אדמה. הטיף לכיבוש העבודה וכיבוש השמירה והגשים - היה ממקימי כוח המגן העברי בארץ ישראל "בר גיורא", "השומר", "הקיבוץ" ו"אגודת השומרים", מהאישים הבולטים בעלייה השנייה ומסמליה של התנועה הציונית ותנועת העבודה.

אלכסנדר פן

אלכסנדר פֶּן (נולד בשם אברהם פפליקר שטרן; 14 בפברואר 1906 – 19 באפריל 1972) היה משורר ישראלי, שנודע בתולדות חייו הסוערים שהתערבבו בהם מזגו החם ואהבה לחיי הבוהמה, משיכה לארץ ישראל ורעיונות קומוניסטיים. הוא כתב שירים רגשיים ויצריים וכן שירים אידאולוגיים-פוליטיים.

פן נחשב לאחד מראשוני הבוהמה התל אביבית. הוא היה נשוי פעמיים, ואב לשלוש בנות ובן אחד משלוש בנות זוג.

אנדרטת אלכסנדר זייד

פסל אלכסנדר זייד היא אנדרטה להנצחת מורשתו של אלכסנדר זייד, שנרצח ב-1938. זייד היה ממקימי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"אגודת השומרים". האנדרטה נמצאת ליד הגן הלאומי בית שערים ובקרבת בית זייד. האנדרטה היא מעשה ידיו של האמן דוד פולוס.

בית זייד

בֵּית זַיִד הוא מושב על גבעות שייח' אבריק, הנושק לקריית טבעון ונמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

ב-1926, לאחר שגורש עם משפחתו מכפר גלעדי, התיישב אלכסנדר זייד, מוותיקי ארגון השומר, עם רעייתו ציפורה זייד ועם ארבעת ילדיהם על הגבעות עליהן שמר בשם "הקרן הקיימת". יזם את החפירות הארכאולוגיות שערך פרופ' בנימין מזר בעתיקות בית שערים וסייע להתיישבותו של קיבוץ אלונים הסמוך.

ב-11 ביולי 1938, בדרכו לפגישה עם אנשי אלונים, נרצח אלכסנדר זייד על ידי קאסם אל טאבש, בדואי משבט ערב אל-חילף. על שמו הוקם היישוב גבעות זייד, בו חיו בני משפחתו עד שעזבו בשנת 1951 והקימו את בית זייד במקום בו התגוררו לפני כן.

סמוך ליישוב ניצבת אנדרטת אלכסנדר זייד של דוד פולוס המראה את אלכסנדר זייד, רכוב על סוסתו, משקיף על מרחבי העמק. הפסל חובל והופל ממקומו באוקטובר 2007 ולאחר תקופה קצרה שוקם והושב למקומו.

בית שערים

בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בו הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא. האתר הוכרז כגן לאומי.

בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קריית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.

ב-5 ביולי 2015 הוכרז בית שערים כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

בנימין מזר

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

גרשון פליישר

גרשון פליישר (1893 בוקובינה אוסטריה (כיום רומניה ואוקראינה) - 12 באפריל 1974) - מאנשי העלייה השנייה. הצטרף לארגון השומר והיה ממייסדי קבוצת הרועה שדגלה בכיבוש רעיית הצאן מיידי הערבים. חי כשנה בין הבדואים על מנת ללמוד על גידול צאן והשתמש בידע שרכש על מנת לפתח את תחום הנוקדות בארץ. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחשד במעורבות במחתרת ניל"י ונאסר על ידי הטורקים. לאחר המלחמה שירת בגדודים העבריים ועסק באיסוף נשק. בהמשך נשלח על ידי ישראל שוחט לרכוש נשק באוסטריה עבור היישוב בארץ. היה בין מקימי באר טוביה.

דוד פולוס

דוד בן ישראל משה פּוֹלוּס (David Polus;‏ 1893 – 5 בינואר 1975) היה פסל ישראלי.

הטורקמנים בארץ ישראל

הטורקמנים הם צאצאי שבטים סלג'וקים נוודים שהיגרו מאסיה המרכזית למזרח התיכון והתגוררו בארץ ישראל במשך תקופה ארוכה. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו מרבית הטורקמנים משטחי מדינת ישראל יחד עם הערבים, ונטמעו בקרב כלל הפליטים הפלסטינים.

יונה רסין

יונה ("יון") רסין (ט' באב תרס"ב, 12 באוגוסט 1902 – ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947) היה שומר, אמן השפה הערבית, ממקימי "אגודת השומרים" ומפקד בכיר ב"הגנה".

יונתן לוי (מחזאי ומשורר)

יונתן לוי (נולד ב-1974 בקנדה) הוא מחזאי, משורר, במאי תיאטרון ומורה ישראלי.

ישעיהו גזית

ישעיהו (שייע) גזית (שוורצמן) (9 בדצמבר 1925 - 15 בפברואר 2005) היה קצין בדרגת אלוף-משנה בצה"ל, מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי.

כביש 722

כביש 722 הוא כביש אורך אזורי המתחיל במחלף יקנעם שבכניסה הדרומית לעיר יקנעם עילית, יורד בתוואי נחל יקנעם לעמק יזרעאל, ממשיך בו ומסתיים בצומת השומרים שליד קריית טבעון. אורכו של הכביש הוא 7.5 ק"מ.

לטייל עם ההיסטוריה

לטייל עם ההיסטוריה הוא ספרו של השדרן זאב ענר, המספר על תעלומות ומסתורין ב-33 אתרים עתיקים בארץ ישראל. הרקע של המחבר, שדרן התוכנית "מחפשים את המטמון" ו"זכרונות ארץ ישראל" בקול ישראל, באים לידי ביטוי בסגנון כתיבתו של הספר. הפרקים כוללים ביאורים וציטוטים למקורות מקראיים, ממדרשי חז"ל, היסטוריים ותיאורי נוסעים. זאב ענר הציג את הרקע של המקום בתור לקט של חידות מסתורין. הכותרות של הפרקים מנוסחות באופן שימשוך את תשומת לבו של הקורא. האתרים שנבחרו בספר נגישים ונוחים לביקורים. הספר מחולק לשישה שערים וכולל בסופו פירוט המקורות.

על גבעות שייח' אבריק

עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק, הידוע גם במילותיו הראשונות: אדמה-אדמתי, הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי אלכסנדר פן, שהלחין מרדכי זעירא, ושנכתב ב-1941, ליום השנה השלישי להירצחו של השומר אלכסנדר זייד בשייח' אבריק ביולי 1938.

ציפורה זייד

ציפורה (צִפּוֹרָה) זייד (בקר) (1892 וילנה, ליטא - 24 בפברואר 1968 קריית טבעון, ישראל) הייתה אשת העלייה השנייה, ממייסדי ארגון השומר, לוחמת למען קידום השוויון בין נשים לגברים בפלשתינה-א"י, כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. ממקימי המושב בית זייד שבעמק יזרעאל, אשתו של אלכסנדר זייד והרוח החיה בהנצחתו.

קריית טבעון

קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ו-5 ק"מ מיקנעם עילית. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958.

שם היישוב הוא חיבור של שמות היישובים קריית עמל וטבעון, אשר אוחדו לרשות אחת, ונקראו בשמה של העיירה התלמודית טבעון (וגם: טבעין ו- טבעונין) אשר שכנה בסמוך, וממנה יצאו מספר חכמים.

כביש חיפה-נצרת (כביש 75) חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר) ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר). גבולות קריית טבעון: במערב – קיבוץ שער העמקים וכביש ג'למי-מגידו, בדרום – שדות העמק ומושב כפר יהושע, במזרח – קיבוץ אלונים והמושב שדה יעקב, בצפון – היישובים בסמת טבעון ונופית.

בתחום קריית טבעון נמצאים גן לאומי בית שערים, עיר מוצאו של רבי יהודה הנשיא, וכן פסלו של אלכסנדר זייד.

רמת יוחנן

רָמַת יוֹחָנָן הוא קיבוץ בעמק זבולון סמוך לקריית אתא השייך למועצה אזורית זבולון.

היישוב קרוי על שמו של יאן (יוחנן) סמאטס ראש ממשלת דרום אפריקה ואוהד הציונות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.