שיטה

שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) סוג עץ או שיח במשפחת המימוסיים, שבו כ-1300 מינים, רובם נפוצים באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי; בעיקר באוסטרליה (שבה לבדה יש כ-950 מינים). לרוב מיני השיטה קוצים. פרחי השיטה צהובים או לבנים ולפירות צורת תרמיל מוארך. שרף עץ השיטה נקרא "גומי ערבי" או "גומי ערביקום" והוא משמש בתור צמח מרפא או בתור דבק לתעשייה ושימוש ביתי. להבדיל משרף עץ הלבונה ושרף עץ האלה הנקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".

אטימולוגיה

מקור שמה המדעי של השיטה - Acacia - הוא בשפה היוונית והוא מרמז על הקוצניות של השיטה. בערבית ספרותית נקראת השיטה סנט; כך גם עמק האלה מכונה בערבית ואדי סנט כי בו גדלה השיטה המלבינה. בערבית הרגילה נקראת השיטה בשם סיאל ומכאן צאלה. זהו שורש השם של קיבוץ צאלים ונחל צאלים על שום עצי השיטה הגדלים באזורים אלו. על שם השיטה נקראים אבל שיטים ונחל השיטים אשר בבקעת הירדן.

תיאור

בישראל גדלים בר שיטת הנגב, שיטה סלילנית, שיטה מלבינה, ושיטת הסוכך. שיטה רעננה היא צמח נדיר בבקעת ים המלח. שיטה כחלחלה היא צמח פולש.

מינים רבים של שיטה הם צמחי נוי וצמחי תועלת. השרף שימש תרופה בימי קדם ובתלמוד מוזכרת תרופה כזו העשויה מאקציה. מקור השם הבינלאומי לגומי נגזר משם מצרי קדום שציין את השרף של עצי השיטה. עצים אחרים שימשו להפקת חומרי צבע.

עצי השיטה הכחלחלה הם המין הנפוץ ביותר מבין עצי השיטה שהובאו מאוסטרליה. המין הובא לארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי בשנת 1920 לצורך ייעור, יבוש ביצות ועצירת חולות נודדים כדי שאלו לא יגיעו לשטחים חקלאיים. העץ התאקלם במהירות והוא נפוץ בכל רחבי הארץ ובמיוחד בולט בצדי הכבישים. השיטה הכחלחלה מסווגת כצמח פולש ונחשבת כיום, יחד עם הקיקיון המצוי כצמחים הזרים הפוגעים ביותר במערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-05-23.

בצרפת ובצפון אפריקה מפיקים לדוגמה בושם מהפרחים של שיטת המשוכות.

בישראל מגדלים יותר מעשרים מינים של עצי נוי, עצי יער (שיטה ארוכת עלים — Acacia lonfifolia) ועצי משוכות (שיטת המשוכות — Acacia farnesiana — שמוצאה ממרכז אמריקה). מינים רבים של שיטה הם ירוקי־עד שאינם עומדים בשלכת ואינם מינים מדבריים. העלים של עצים אלה הם עלים פשוטים דמויי איזמל. הפרחים קטנים, האבקנים מרובים וארוכים.

סימביוזה

ידועה סימביוזה בין עצי שיטה באמריקה לבין נמלים. במערכת שיתוף זו הנמלים מגינות על העץ על ידי כך שהן תוקפות חרקים ויונקים קטנים הבאים לאכול את העלים. מצד שני, מפרישה השיטה מזון לנמלים מבלוטות מיוחדות הנמצאות בעלים[1]. בעצי השיטה בישראל הזרעים נגועים בזחלים של חיפושיות (Bruchidius spadiceus). אם זרעים אלה נאכלים על ידי צבאים, הזחלים הטפילים מתים בקיבה של הצבאים וכאשר הם מופרשים החוצה הזרעים מוכנים לנביטה[2].

שיטה
Acacia sieberiana var woodii, habitus, Melmoth, a
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: שיטה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Acacia
‏מילר, 1754
תחום תפוצה
Vachellia Distribution Map
Shita02
שיטת הסוכך בערבה
Shita01
שיטת הסוכך בערבה
MG 7001
פריחה צהובה השיטה המכחילה
Acacia smallii 2
עלים של שיטת Vachellia farnesiana
פרח השיטה
צילום תקריב של פרח השיטה, צולם בעזרת עדשת מקרו. צולם בפארק הירדן ינואר 2017.

השיטה במקורות

השיטה נזכרת עשרים ושמונה פעם כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו, למשל, לבניית הארון (שמות כה י) והשולחן (שם, כה כג). קרשי המשכן היו "עצי שטים עומדים, עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד" (שם, כו טו- טז, לו כ). העצים לבניית המשכן היו מתרומת העם: "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים" (שמות לה כד), אך לא ברור מהיכן השיגום, עניין שמהווה פתח לפרשנויות אחדות. המידות (6.5 מטר, על 0.3 מטר) אינן מתאימות לעץ השיטה, ולפי מקורות חז"ל מדובר בארזים שהובאו לארץ גושן בידי בני ישראל. פעם אחת נזכרת השיטה בין העצים שיפריחו את השממה (ישעיה מא יט). על שם העץ נקראו כנראה שמות מקומות: אחת מתחנות בני ישראל במדבר (במדבר כה א), מקום בערבות מואב שבעבר הירדן המזרחי (במדבר לג מט; יהושע ב א, ג א; מיכה ו ה), 'בית השטה' (שופטים ז כב) ו'נחל השטים' (יואל ד יח).

לפי מסורת חז"ל, ובאופן ברור יותר במסורת התרגום הערבית, ה'שיטה' היא אחת ממיני ה- Acacia הידועים גם בימינו בשם שיטה, אם כי לא ניתן להכריע באיזה מין מדובר. אפשר שיש להבחין בין מין עצי השיטים הנזכרים בנוגע לבניית המשכן וכליו ובין מין העץ הנזכר בישעיהו.

בממצא הבוטני-ארכאולוגי נמצאו שרידים משיטת הנגב, שיטת הסוכך ושיטה סלילנית בחפירות באזור הנגב החל מהעת העתיקה. המין האחרון הוא הנפוץ ביותר בשימושו כעץ בניה, ולפיכך הוא גם מועמד אפשרי לזיהוי ה'שטה' המקראית. ממצא עשיר ביותר של שיטה סלילנית נמצא מתקופת הברזל, בעיקר בתל באר שבע וכן בתל ערד ובתל שרע (נחל גרר). כמו כן נמצאו גם שרידים של שיטה מלבינה ושיטת הנילוס. שרידים של כל מיני השיטים הללו נמצאו במצרים העתיקה והם שימשו לצרכים מגוונים[3].

מספר מקורות

  • שמות פרק כ"ה' י וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים ... יג וְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם, זָהָב.
  • שמות פרק כ"ו' טו וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים.
  • שמות פרק כ"ז, א וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים...
  • שמות פרק ל"ז, כה וַיַּעַשׂ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים
  • ישעיהו פרק מ"א, יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר--יַחְדָּו.
  • בבלי, ראש השנה כ"ג א' כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן.

השיטה כסמל

השיטה משמשת סמל זיהוי בקרב הבונים החופשיים בדרגה השלישית[דרוש מקור] ורבים מהם נושאים סיכה או סמל של ענף שיטה על דש הבגד על מנת לזהות זה את זה[דרוש מקור].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Marcia González-Teuber, Martin Kaltenpoth, Wilhelm Boland, Mutualistic ants as an indirect defence against leaf pathogens, New Phytologist, 2014 doi: 10.1111/nph.12664
  2. ^ H. F. Lamprey G. Halevy S. Makacha, Interactions between Acacia, bruchid seed beetles and large herbivores, African Journal of Ecology, 1974
  3. ^ להרחבה: זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 152-151
אורך

אורך הוא גודל פיזיקלי המתאר ממד של אובייקט. השימוש במונח זה נפוץ בתחומים רבים בהם: מתמטיקה, פיזיקה, אדריכלות, כימיה וכמו כן בתחומים יום יומיים, כגון נהיגה. בפיזיקה ובהנדסה אורך משמש לעיתים כמילה נרדפת למרחק.

האורכים מיוצגים בשלושת המימדים על פני שלושה צירים, שלרוב מסומנים כציר X, כציר Y וכציר Z .

כאשר אומרים שיש למלבן אורך ורוחב. אורך הוא הצלע הארוכה יותר, והרוחב הוא הצלע הקצרה יותר מבין השניים.

יישנם סוגים שונים של מערכות יחידות אורך, למשל:

שיטת מטר: סנטימטר - דצימטר - מטר - קילומטר. שימושית יותר בתחום הפיזיקה שכן ההמרות בין הגדלים פשוטות מבחינה מתמטית:1 דצימטר = 10 סנטימטר, 1 מטר = 10 דצימטר.1 ס"מ = 10 מ"מ

השיטה האנגלית: אינץ' - רגל - יארד - מייל. שיטה זו מתבססת על גדלים יום יומיים: אינץ' אורכו כגודלה של זרת, רגל (פוט) אורכה כאורך רגל של אדם וכן הלאה.

השיטה האסטרונומית: מיועדת למדידת אורכים עצומים והיחידות בהתאם - יחידה אסטרונומית - שנת אור - פרסק ועוד.בתקופת התנ"ך נהגו למדוד אורך ביחידת מידה בשם "אמה" ואורכה כאורך אמה ממוצעת של אדם. כמו כן היו היחידות טפח וזרת. ניתן לראות כי בתקופה זו הסתמכו על אמות מידות אנושיות, למרות שכבר בעולם העתיק נמצאו עדויות לסרגלים (כמובן במידות שלהם), אשר מהווים אמת מידה תקנית.

בד

בד הוא יריעת חומר רך העשויה מסיבים טבעיים כמו כותנה או סיבים מלאכותיים כמו מיקרופייבר. תעשיית הבדים, היא אחת התעשיות העתיקות בעולם. בעבר היה נהוג ליצור בדים בשיטות ידניות שונות. כיום נעשה ייצור הבדים במכונות משוכללות ומהירות.

השיטות העיקריות ליצור בדים הן אריגה וסריגה. בד שנוצר באריגה נקרא אריג, ואילו בד שנוצר באמצעות סריגה נקרא סריג. בדים נבדלים גם על פי הסיבים מהם נוצרו. שיטה נוספת היא דחיסת סיבים, אשר יוצרת לבד.

דמוקרטיה פרלמנטרית

דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, שבה בוחר העם את נציגיו בפרלמנט, הרשות המחוקקת, אשר לפי שיוכם הפוליטי והצבעת רוב, ממנים את הממשלה (הרשות המבצעת) ובסמכותם גם להחליט על קיום בחירות חדשות.

דמוקרטיה פרלמנטרית יכולה להיות רפובליקה (כמו ישראל, איטליה, יוון, בולגריה, פולין, צ'כיה, הונגריה, גרמניה ואירלנד) או מונרכיה חוקתית (כמו ספרד, בלגיה, הולנד, בריטניה, שוודיה, דנמרק, נורווגיה, לוקסמבורג, ויפן).

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

הוצאה להורג

הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר. זוהי למעשה הסנקציה החריפה ביותר שמדינה יכולה להפעיל כנגד אזרחיה. כיום מקובל בעולם הרחב שלמדינה יש זכות חוקית (אם כי לא בהכרח מוסרית) לבצע הליך זה כלפי אזרחיה או כלפי נתינים זרים הנשפטים במסגרת מערכת המשפט שלה, ושלא מדובר בפשע.

פעמים רבות נעשית ההוצאה להורג בעקבות גזר דין אשר ניתן בהתאם לחוק המאפשר הטלת עונש מוות. במקרים אחרים, בעיקר בזמן מלחמה או בשלטון עריץ, נעשית הוצאה להורג ללא משפט, על-פי החלטה מקומית, לרוב מתוך תחושה שהחלטה זו משקפת את רצון השלטון, ולעיתים אף בהנחיה ברורה (אך חסרת בסיס חוקי) של השלטון. הוצאה להורג בלא משפט, בידי המון זועם, קרויה לינץ'.

ויקי

ויקי (באנגלית: wiki, מהוואית: "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל המשתמשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה-ויקי".

טקסונומיה (ביולוגיה)

טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה τάξις (טקסיה), שמשמעותה 'סידור', ו- -νομία (-נומיה), כלומר 'שיטה') היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך סיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד המערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים.

עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה, וסיסטמטיקה השיטה טקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציונים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

ליגה

בספורט, ליגה היא שיטה לארגון תחרויות ספורט שבה כל ספורטאי או קבוצה מתמודדים נגד כל יתר היריבים באותה קבוצה של מתחרים או הקבוצות. המונח "ליגה" עשוי גם להתייחס לכל אותם ספורטאים או קבוצות המתמודדים ביניהם בשיטת ליגה, כאשר הליגה הזו עשויה להיות אחת מכמה ליגות דומות באותו ענף ספורט במדינה או בכמה מדינות, המאורגנות לרוב בצורה היררכית.

לדוגמה: בכדורגל הישראלי הליגה העליונה היא ליגת העל, מתחתיה הליגה הלאומית, אחריה הליגה הארצית ועוד.

מקור המונח הוא הליגה בכדורגל של אנגליה, שהייתה הראשונה שהנהיגה תחרות בשיטה הזו ב-1888, ובעקבותיה הלכו מדינות נוספות וענפים נוספים והיא הפכה לשיטה הנפוצה בעולם לארגון אליפויות לאומיות במשחקי כדור קבוצתיים.

בתחרויות המתקיימות בשיטת ליגה מספר המשחקים של כל משתתף יהיה תמיד כפולה של מספר המשתתפים פחות אחד, מכיוון שכל משתתף מתמודד נגד כל המשתתפים למעט עצמו. לרוב תחרויות בשיטת ליגה מחולקות למחזורים שבהם כל המשתתפים מתחרים במקביל, כך שמספר המחזורים שווה למספר המשחקים. במקרה של מספר אי-זוגי משתתף אחד בכל מחזור יהיה חופשי, ומספר המחזורים יהיה כפולה של מספר המשתתפים.

במשחקי כדור קבוצתיים כגון כדורגל, כדורסל, כדורעף ועוד בדרך כלל אליפויות לאומיות נערכות בשיטת ליגה עם 2 סיבובים או יותר. בליגה עם 2 סיבובים כל קבוצה תשחק פעמיים נגד יתר הקבוצות, כאשר פעם אחת היא תהיה המארחת, כלומר המשחק יתקיים במגרש הבית שלה, ופעם אחת תהיה האורחת במגרש של הקבוצה היריבה.

באליפויות בינלאומיות המתקיימות במקום אחד בדרך-כלל יש שלב אחד או יותר המתקיים בשיטת ליגה עם סיבוב אחד (מכיוון שאין משמעות למשחקי בית וחוץ), כאשר המשתתפים או הקבוצות מחולקים למספר בתים, והמדורגים במקומות הגבוהים בכל בית ממשיכים לשלב הבא. באליפויות רבות יש שיטה מעורבת שבה חלק מהשלבים (המוקדמים בדרך כלל) נערכים בשיטת ליגה וחלק בשיטת גביע.

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.

מקורו של המונח נובע מהמשמעות של "דרש" כ"חיפש". ממונח זה נגזר בהמשך המונח "מדרש" כמתאר שיטה ללימוד המקרא, ובהמשך (בתקופת בית שני) קיבל המונח משמעות חדשה בדמות לימוד וחינוך הקהל הרחב.

מוזיאון

מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה. זהו מוסד המאפשר לציבור גישה למוצגים המייצגים מגוון תופעות טבע, תרבות, היסטוריה ומורשת, לצורכי חינוך, מחקר, לימוד, המסרה והנאה.

מקור המושג "מוזיאון" במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה.

כיום ישנם אלפי מוזיאונים, המתמחים בציור, בפיסול, בממצאים ארכאולוגיים, בהיסטוריה של מקום או של תקופה ובנושאים תרבותיים שונים. ישנם מוזיאונים המוקדשים ליצירתו של אמן יחיד ומציגים תערוכות קבע מעבודותיו.

האוספים במוזיאון מסודרים לפי שיטה מסוימת או מאורגנים לצרכים שונים, כגון למידה או הסתכלות. האחראי על האיסוף והתצוגה במוזיאון נקרא אוֹצֵר.

מוזיאון לאומי הוא מוזיאון ראשי במדינה בתחומו, ופעמים רבות הוא מתוקצב על ידי המדינה.

מחנה השמדה

מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד יהודים וקבוצות אחרות, על פי החלטות הממשל הנאצי. השמדת היהודים, השואה, כונתה בפי הגרמנים "הפתרון הסופי" (בגרמנית: Endlösung). מחנה ההשמדה המצויד באמצעי הרג המוניים היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית. לפניו נקטלו המונים בשיטת הירי לבורות. אך שיטה זו התגלתה כאיטית, לא יעילה, ופומבית מדי. בנוסף לכך, במקרים מסוימים, שיטה זו העיקה נפשית על חיילים גרמנים שהשתתפו בירי או שהיו עדים לו, ולכן נעשה מאמץ למצוא שיטה יעילה יותר. במחנות ההשמדה של הנאצים נרצחו בגז כ-3,500,000 יהודים, וכן עשרות אלפי צוענים, שבויי מלחמה סובייטים, ואחרים.

מין (טקסונומיה)

מין הוא היחידה הבסיסית ביותר למיון עולם הטבע.

ממלכה (טקסונומיה)

ממלכה היא כיום הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).

סיפורת

סיפורת היא מכלול של יצירות הכתובות בפרוזה (להבדיל משירה), שעלילתם אינה מציאותית אלא פרי דמיונו של הסופר (להבדיל מיצירות להן יש יסוד מבוסס מציאות, כדוגמת ביוגרפיות, היסטוריות וכיוצא בזה). הסיפורת היא נגזרת של הספרות, וכוללת כבדרך קבע רומנים, סיפורים קצרים, משלים, מעשיות, מחזות וכדומה. הסיפורת היא שיטה שהתקיימה מאז יצירת הכתב, ובאופן כלשהו גם קודם לכן, בידי מספרי סיפורים.

פרלמנט

פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.בדמוקרטיה, השלטון על המדינה וקביעת חוקיה נתונים בידי העם. בדמוקרטיה ישירה, "אספת עם" המורכבת מכלל האזרחים בעלי זכות הבחירה, היא הגוף באמצעותו מתקבלות ההחלטות, וזאת באמצעות דיונים, הצבעה וקבלת דעת הרוב. בדמוקרטיה ייצוגית לעומת זאת, כלל האזרחים בעלי זכות הבחירה בוחרים במספר מצומצם של נציגים לפרלמנט, אשר מתפקד במקום אספת העם ובאותו האופן. בחירת הנציגים על ידי העם היא שאמורה ליצור פרלמנט המשקף את רצון העם, כך שההחלטות המתקבלות בו יתאמו עד כמה שניתן את ההחלטות שהיו מתקבלות באספת עם.

היתרונות המרכזיים של פרלמנט על פני אספת עם הם:

קל יחסית לנהל דיונים והצבעות עם מספר מצומצם של משתתפים.

חברי הפרלמנט יכולים לייחד זמן לדיון בנושאים סבוכים (זוהי עבודתם), בעוד שלמרבית הציבור אין פנאי לכך.

בפרלמנט ניתן לכנס בנקל את כל החברים, וכך ההחלטות מייצגות את רצון העם, ואילו באספת עם עלולים חלקים נרחבים בעם שלא להופיע להצבעות, ובכך לקבל החלטות המנוגדות לרצון הרוב.החסרונות של פרלמנט ביחס לאספת עם:

לאחר שנבחרו הנציגים, הם יכולים, ובפועל פועלים על פי אינטרסים אישיים, או פנים מפלגתיים, ולהציג חוקים שנוגדים את הרצון הכללי של הציבור.

הפרלמנט עלול לקבל חוקים שאינם תואמים את רצון הציבור, מבלי שהציבור יוכל להתנגד.

לציבור יש השפעה קטנה מאוד על התנהלות המדינה, מרגע שנבחרו הנציגים.

קומוניזם

קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום המניפסט הקומוניסטי מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס שם תואר הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית ובו יפתרו מצוקות האדם והחברה אשר נגרמו לטענתם על ידי השיטה הקפיטליסטית.

במאה ה-20 הפך הקומוניזם לאידאולוגיה פוליטית ויושם כשיטת ממשל במספר רב של מדינות, כאשר הבולטת שבהן היא ברית המועצות. רוב המדינות בהן הקומוניזם יושם היו בפועל דיקטטורות.

שיטת ספריית הקונגרס

שיטת המיון של ספריית הקונגרס (באנגלית: (Library of Congress Classification (LCC) היא שיטת מיון ספרים בספריות שפותחה בידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית. השיטה נפוצה במרבית הספריות האקדמאיות בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. מרבית הספריות הלא אקדמיות בארצות הברית עושות שימוש בשיטת דיואי.

את השיטה פיתח הרברט פטנאם (Putnam) ב-1897, זמן קצר לפני שהתמנה לספרן ספריית הקונגרס. השיטה תוכננה לשרת את צורכי ספריית הקונגרס, ולהוות תחליף לשיטת המיקום הקבוע שהנהיג תומאס ג'פרסון. היא הושפעה בעיקר משיטת קטר המתפשטת (Cutter Expansive Classification), שפיתח צ'ארלס אמי קטר, העושה שימוש במחלקות מאותיות בלבד, ומשיטת דיואי, העושה שימוש במחלקות ממוספרות בלבד. כאשר עזב פטנאם את משרת הספרן, בשנת 1939, פותחו כל המחלקות, להוציא את המחלקה "K" (חוק) ואת המחלקה "B" (פילוסופיה ודת). השיטה אינה מציעה שיטת מיון גלובלית, אלא שיטה למיון הספרים שנמצאים בספריית הקונגרס של ארצות הברית בפועל.

על השיטה נמתחה ביקורת על כך שהיא אינה מבוססת דיה מבחינה תאורטית, ועל כך שהחלטות מיון רבות נבעו מצרכים פרקטיים מיוחדים, ולא מתוך שיקולים של אופן הצגת מגוון הידע האנושי.

תלייה

התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות. התלייה מתבצעת בדרך כלל על ידי קשירת לולאת חנק לצווארו של הנתלה והשלכתו כך שהחבל נמתח בפתאומיות. בדרך כלל המוות בתלייה לא נגרם עקב חנק אלא ממספר גורמים ובהם שבירת המפרקת. התלייה משמשת גם להוקעת מוצאים להורג, לרבות כאלו שהוצאו להורג בשיטות אחרות.

תעשייה

תעשייה, במובנה הרחב, היא קבוצה של עסקים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת רווחים. המונח גם משמש בהתייחסות לתחום כלכלי התפוקתי, המתמקד בייצור אשר כרוך בסכומים גדולים של הון השקעה זמין לפני שניתן להכניס רווחים, תחום זה נקרא גם תעשייה כבדה. בעל הון העוסק בתעשייה נקרא תעשיין.

התעשייה במובנה השני הפכה להיות המגזר העיקרי של ייצור באירופה וצפון אמריקה בזמן המהפכה התעשייתית. מצב זה שיבש את המסחר והפיאודליזם באמצעות התפתחויות טכנולוגיות רצופות ומהירות, כגון פיתוח הקטר, מכונת התפירה המכנית והתקדמויות ייצור בתחום הפלדה והפחם. מדינות תעשייתיות עברו למדיניות כלכלה קפיטליסטית. מסילות ברזל וספינות קיטור החלו להשתלב במהירות רבה בשווקים מרוחקים, ובכך איפשרו לחברות פרטיות להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן.

בכלכלה ובתכנון ערים, "שימוש תעשייתי" הוא סוג של שימוש מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.