שחמט

שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא ענף ספורט ומשחק לוח אסטרטגי אבסטרקטי המיועד לשני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין לבין . המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא שחמטאי.

מקור השם הוא בפרסית: "שאה מט"[1], בתרגום חופשי: "המלך מת" או "מארב למלך[2]. הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול לעצור את האיום נגדו או להימלט ממנו.

ChessSet
מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן
Staunton chess set
כלי השחמט מסודרים על הלוח

היסטוריה

KnightsTemplarPlayingChess1283
אבירים טמפלרים משחקים שחמט, 1283

מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת, והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק בסין, בהודו, במצרים או בפרס. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. גרסה אחרת שתומך בה דייוויד לי טוענת שמקור השחמט המודרני הוא במשחק הסיני שיאנג-צ'י, שהומצא, לפי גרסה זו, בסין במאה ה-2 לפנה"ס. טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה, שגויות ככל הנראה. התפשטותו המהירה החלה מן המאה השביעית, ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, המעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

הצלבנים, ששבו לאירופה ממסעי הצלב, הביאו איתם את המשחק שלמדו בארצות ערב. בסביבות שנת 1200 חוקי משחק שונים החלו להופיע באירופה הדרומית ובסביבות שנת 1475 נכנסו לשחמט כמה שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום. לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא באיטליה ואילו לפי סברה אחרת בספרד. השינויים היו כדלקמן: הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל משבצת אחת במסעם הראשון ולהכות את רגלי היריב דרך הילוכו. גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרניים. החוקים החדשים התפשטו במהירות ברחבי אירופה המערבית והתקבעו סופית בראשית המאה ה-19.

תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה בלונדון ב-1851 וניצח בה אדולף אנדרסן[3]. כוכבים נוספים החלו להופיע בשמי השחמט. בתחרות שנערכה בשנת 1886 נהוג לראות את התחרות הראשונה לתואר אליפות העולם בשחמט. האלוף הראשון היה וילהלם שטייניץ.

ב-1924 נוסד פיד"ה, איגוד השחמט העולמי, שמאגד איגודי שחמט לאומיים, מגדיר מד כושר לשחקנים, מעניק תארים בינלאומיים ומסדיר כללים שונים למשחק תחרותי[4]. בשנת 1993 אלוף העולם, גארי קספרוב, ניתק את יחסיו עם פיד"ה ונוצר משבר בעולם השחמט, אך הוא נותר בירוקרטי בעיקרו.

מושגים בסיסיים בשחמט

ח ז ו ה ד ג ב א
8
7
6
5
4
3
2
1
8
7
6
5
4
3
2
1
ח ז ו ה ד ג ב א
מצב הפתיחה של משחק שחמט

לוח השחמט מחולק ל-64 משבצות, בשמונה שורות הממוספרות מ-1 עד 8 ושמונה עמודות המסומנות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין), הצבועות בצבעי שחור ולבן לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה) - כל ארבע הצלעות של משבצת לבנה גובלות במשבצת שחורה ולהפך. מניחים את הלוח כך שהמשבצת הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה.

סידור הכלים

על הלוח מניחים את הכלים: בשורה הקרובה ביותר לכל שחקן, מהחוץ לפנים:

  • 2 צריחים על המשבצות החיצוניות ביותר,
  • לאחר מכן 2 פרשים,
  • לאחר מכן 2 רצים,
  • בשתי המשבצות המרכזיות שנותרו בשורה: מלכה - מלכה בטור ד', מלך בטור ה', כשהסימן הוא "מלכה בצבע" - מלכה לבנה במשבצת לבנה ואילו השחורה במשבצת שחורה (ראו בתמונה).

בשורה השנייה בכל צד (שורות 2 ו-7) מניחים את הרגלים לכל רוחב השורה (על כל שמונה המשבצות).

מאפייני הכלים

Chess kdt45.svg מלך - הכלי החשוב ביותר. ביכולתו לנוע לכל מקום משבצת אחת בכל כיוון למעט "הצרחה" (ראו בהמשך).

כאשר המלך נמצא במצב של "שח", כלומר במצב שבו היריב יוכל "להכותו" בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח. מצב זה נקרא "מט". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר תנועת המלך מוגבלת יחסית. להבדיל מהכלים האחרים, לא ניתן להעריך את המלך בנקודות לשם החלפת כלים, משום שהמלך אינו כלי שאפשר לוותר עליו. למרות האמור לעיל יש למלך יכולת התקפית בעלת טווח מוגבל (משבצת אחת בכל כיוון), יכולת שבאה לידי ביטוי בעיקר בשלבים מתקדמים של המשחק, כאשר לא נותרו כלים רבים על הלוח. בהערכה טקטית של יכולת המלך ככלי התקפי, למלך אין הערכה בנקודות, אבל באותה סקאלה מוערך הצריח ב-5 נקודות, הפרש בשלוש נקודות וכך גם הרץ. הערכת כוחו של המלך משמשת לניתוחים טקטיים, להערכת עמדות עם מלך חופשי או מלך סגור וכדומה.

Chess qdt45.svg מלכה - הכלי החשוב ביותר אחרי המלך. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון). נהוג להעריכה בכ-9 נקודות.
Chess rdt45.svg צריח - הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל יעילים יותר, כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במהלך המכונה הצרחה. נהוג להעריכו בכ-5 נקודות (נקרא גם: 'טורה').
Chess bdt45.svg רץ - הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. הרץ הוא הכלי היחיד שמוגבל לצבע משבצת אחד, ואינו יכול לעבור לצבע השני. שני הרצים הקיימים, מכסים ביחד את שני הצבעים של הלוח, ולכן במקרה שאבד רץ אחד, חלק מהשליטה על הלוח אבדה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות.
Chess ndt45.svg פרש - לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון. לחלופין ניתן לתאר את תנועתו כאות 'ך' המסובבת בכיוונים שונים (ראו דיאגרמה). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ובביצוע "מזלג" (כלומר איום על מספר כלים בו זמנית). בכל מהלך הפרש יעבור לצבע משבצת שונה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות ובמעט פחות מהרץ [5]
Chess pdt45.svg רגלי - האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו. יכול לנוע רק משבצת אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל), מה שמביא לכך שהוא צפוי להיתקע כאשר את המשבצת לפניו תופס כלי אחר. במהלכו הראשון של הרגלי, ורק במהלך זה, הוא יכול לנוע שתי משבצות קדימה או משבצת אחת בהתאם לרצון השחקן. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על ידי מעבר משבצת אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הוא הופך לכל כלי אחר, פרט למלך, באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן (גם אם הכלי הנבחר טרם יצא מהמשחק). - מצב זה קרוי "הכתרה". נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא הכאה דרך הילוכו.

סכימה של תנועת כלי השחמט

לכל אחד מכלי השחמט יש את סגנון התנועה האופייני לו. בסכימה זו מצוינים ב-X המהלכים האפשריים של כל כלי. המהלכים אפשריים רק בתנאי ששום כלי של אותו צד לא נמצא במקום אליו נעים. אם יש כלי של הצד היריב במיקום אליו הכלי יכול להגיע, השחקן יכול להכות את הכלי של היריב. גם הימצאותם של כלים במסלול של הכלי בתנועה יכול למנוע את התנועה, פרט לתנועה של פרש.

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png מלך לבן Chess xxd44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png צריח שחור Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
8 Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png
7 Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רץ לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png
7 Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png מלכה שחורה Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess xxl44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png
1 Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png פרש שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess xxl44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח
8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess ood44.png Chess xxl44.png Chess ood44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess ood44.png Chess xxl44.png Chess ood44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess xxd44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess ood44.png Chess xxl44.png Chess ood44.png Chess l44.png
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

וריאציות

וריאציות השחמט הם משחקים המבוססים על שחמט אך יש בהם שינויים שנועדו להפוך אותו למעניין יותר. רוב הווריאציות מבוססות על האלמנטים הבאים (או שילוב שלהם):

  • שינוי בגודל או בצורת הלוח
  • שימוש בכלים מיוחדים בעלי חוקים שונים
  • שינוי בחוקי המשחק הרגילים (כגון הכאה, מטרת המשחק וכו').

ישנן אלפי וריאציות למשחק השחמט. גם משחקים שקדמו למשחק השחמט, כגון צ'טורנגה, נחשבים בימינו לווריאציות שחמט.

מהלך המשחק

Chess4.DupontCircle.WDC.18sep05 (44637141)
משחק שחמט

השחקן בכלים הלבנים (להלן: "הלבן") הוא הראשון לשחק. כל שחקן מניע בתורו את אחד הכלים שברשותו (כלי אחד בלבד, להוציא במקרה של הצרחה), כאשר לכל כלי אופן תנועה הייחודי לו, כמפורט לעיל, וכך עד להכרעה. השחקן יכול להזיז כל כלי בתורו ולהזיזו לאן שרק ירצה, ובלבד שלא יעבור על כללי תנועת הכלים המפורטים לעיל. כמו כן, אם המלך של שחקן מסוים נחשף לאיום מצד כלי של היריב (מצב המכונה "שח"), חובה על השחקן לעשות כל שביכולתו כדי לבטל את המצב הזה. אם לא יצליח לבטל את האיום, יפסיד במשחק, במצב המכונה מט. כל מהלך שאינו מביא לכך באופן מיידי לא יהיה חוקי. בנוסף לכך, כל מהלך שיביא באופן מיידי לכך שהמלך של השחקן המשחק יימצא במצב של שח גם אינו חוקי (המלך הוא הכלי היחיד שאסור להעמידו במכוון תחת איום של כלי אחר).

הכאה: אם ניצב אחד מכליו של היריב בדרכו של הכלי הנע, באפשרותו להכות ("לאכול") אותו, בתנאי שמדובר במהלך חוקי. בשחמט (שלא כמו בדמקה, למשל) ההכאה היא זכות ולא חובה. בהכאת כלי אחר, הכוונה לסילוקו מהלוח והצבת הכלי המכה במקומו. את המלך אין מכים. מקובל להכריז, במצב בו הוא חשוף לאיום ולא ניתן להגן עליו, על שחמט ("שח", בתוספת "מט"; יש שמקצרים ל-"מט"). כל הכלים מכים כדרך הילוכם (למשל, הרץ יכה רק על אלכסונו), מלבד הרגלי שזז קדימה אך מכה באלכסון. מקרה מיוחד של הכאה הוא "הכאה דרך הילוכו".

שלבי המשחק

השלב הראשון במשחק הוא הפתיחה. בשלב זה מפתח השחקן את כליו, החסומים מאחורי שורת הרגלים, על מנת לאפשר להם לשלוט על מרכז הלוח ולאיים על ההגנה של היריב. שלב הפתיחה גם כולל את פינוי אחד האגפים על מנת לאפשר הצרחה שמטרתה לבצר את המלך בפינה ולהרחיקו מהמרכז החשוף. פתיחה אופיינית כוללת בדרך כלל דילוג כפול עם הרגלי של המלך או המלכה, הוצאת אחד או שני הפרשים והוצאת אחד או שני הרצים, ואז הצרחה. ישנן פתיחות הנקראות גמביט, בהם אחד הצדדים מקריב רגלי על מנת להשתלט על המרכז. מספר הפתיחות הוא רב ומספר הווריאנטים שלהן רב עוד יותר. שחקנים מקצוענים משננים בעל פה פתיחות רבות על מנת שלא לבצע טעויות בתחילת המשחק, דבר שייתן יתרון מוקדם ליריב.

השלב השני הוא מציעה, התרחש אחרי שרוב הכלים כבר פותחו, והקרב מתנהל במרב חריפותו במרכז הלוח, בדרך כלל תוך כדי חילופי כלים וניסיון לשבור את מערך הרגלים של הצד השני. בשלב זה אפשר לממש מספר רב של טקטיקות לצבירת יתרון חומרי ועמדתי (ראו בהמשך).

השלב השלישי הוא סיום, ושלב זה קורה כאשר נעשו מספר רב של חילופי כלים מבלי שהושג יתרון מכריע לצד כלשהו. שלב זה כולל בדרך כלל מספר קטן של כלים לכל צד (מלך, קצין ומספר רגלים) ובו מנסים השחקנים להכריע אחד את השני בדרך כלל על ידי הכתרת אחד הרגלים לכלי כבד (כגון מלכה). בשלב זה, האיום במט על המלך קטן ולכן המלך הופך לכלי פעיל, המגן על הרגלים ותומך בהתקדמותם אל עבר השורה השמינית. מכיוון שהסיום דורש משחק מדויק, שחקנים רבים לומדים בקפידה עמדות סיום נפוצות.

מהלכים ומצבים מיוחדים במשחק

הכאה "דרך הילוכו"

רגלי יכול להכות רגלי אחר "דרך הילוכו" או "אגב הילוכו" (תרגום עברי לביטוי שמקורו בצרפתית, en passant), רק כאשר רגלי (ולא כלי אחר) של היריב נע שתי משבצות לפנים (במהלך אחד) ועובר בתנועתו את המשבצת המאוימת על ידי הרגלי הלוקח. ההכאה מתבצעת כאילו התקדם הרגלי היריב משבצת אחת בלבד. כלל "דרך הילוכו" תקף רק באופן מיידי אחרי מהלך היריב ולא ניתן לנצל אותו אחר-כך. לדוגמה, רגלי שחור, המוצב במשבצת ב-4, יכול להכות רגלי לבן הנע במהלך אחד ממשבצת א2 למשבצת א4 בשלב התאורטי בו עובר הרגלי הלבן דרך א3. בסוף המהלך יונח הרגלי השחור על המשבצת א3, והרגלי הלבן ממשבצת א4 יוצא מהלוח. זהו המהלך היחיד במשחק בו כלי מכה ומוכה לא נמצאים באותה משבצת או שרק כלי אחד (הרגלי) יכול להכות או שעל ההכאה להתבצע באופן מיידי.

הצרחה

Cb kingside Cb queenside
הצרחה קטנה ב"צד המלך" הצרחה גדולה ב"צד המלכה"
  • במשחק השחמט, הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:
    1. המלך מוסע שתי ערוגות לכיון הצריח,
    2. הצריח מוסע ערוגה אחת לאחר מלכו.

הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:

    1. המלך והצריח (המשתתף) לא זזו כלל ממשבצותיהם ההתחלתיות,
    2. המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע,
    3. המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה,
    4. המלך אינו עובר על פני משבצת המאוימת על ידי כלי היריב,
    5. אין כלים המפרידים בין המלך לצריח.

מבחינים בין "הצרחה קטנה", שהיא הצרחה "לצד המלך", ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה" (ראו איורים משמאל).
אם רק אחד הצריחים הוסע, עדיין אפשר שהצריח השני ישמש לצורך הצרחה. אם המשבצת הצמודה לצריח מאוימת, אין אפשרות לבצע הצרחה קטנה (ראו תנאי מספר 3), אך ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאוים והתנאים שהוזכרו לעיל מתקיימים - מותר לבצע הצרחה.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נטילת הצריח קודם להזזת המלך פירושה מהלך שבו זז רק הצריח.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מוציאה את הצריח מהפינה ומביאה אותו לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח.

ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560[6].

הכרעה

Checkmate
שחמט בדרך כלל מבוטא באמצעות הפלת המלך על צדו. בתמונה מלכה שחורה בגיבוי פרש מאיימת במט.

בשם שח מכונה המצב, שבו אחד השחקנים מתקיף את המלך של יריבו (כלומר, המלך עומד במצב שבו במהלך הבא הוא עתיד להילקח אם לא תיעשה כל פעולה). במצב של שח הצד של המלך המותקף חייב לגרום להפסקת מצב השח בכל דרך אפשרית - בין אם על ידי הכאת הכלי התוקף, בין אם על ידי חסימת מסלול ההתקפה ובין אם על ידי הזזת המלך - אך אסור להזיזו למשבצת שמותקפת. אם אף אחת מפעולות אלה אינה אפשרית לביצוע, נקרא המצב מט - במצב שבו המלך אינו יכול כלל להתגונן.

שחמט יקרה כאשר:

  1. יש איום על המלך
  2. אין ביכולת המלך לברוח לאיזשהו מקום שאינו תחת איום
  3. אין כל כלי שיכול להגן על המלך

מי שהצליח לעשות שח-מט ניצח במשחק. כמו כן, חלים מספר חוקים שמסדירים את עניין השח: לשחקן אסור לבצע מהלך כך שמלכו יהיה מאוים בשח, וכאשר הוא במצב שח חובה לגרום להפסקת מצב השח אם הדבר אפשרי. כל מהלך אחר במצב של שח אינו חוקי. אם השחקן היריב אינו שם לב לשח ומבצע מהלך בלתי-חוקי, אסור להכות את מלכו ויש להסב את תשומת לבו לכך שהוא מאוים בשח. המהלך הלא חוקי מבוטל ועליו לבצע מהלך אחר במקומו.

הזזת כלי כך שיאיים בעצמו על מלכו של היריב נקראת "שח ישיר". הזזת כלי כך שיפתח קו התקפה לכלי העומד מאחריו אל מול המלך היריב נקראת "שח עקיף". הזזת כלי כך שיאיים בעצמו על מלכו של היריב ובמקביל יפתח קו התקפה מול המלך היריב לכלי העומד מאחריו, כלומר, שילוב של "שח ישיר" ו"שח עקיף" במהלך אחד, נקראת "שח כפול". (לעיתים נדירות ביותר ניתן גם לבצע שח כפול כצירוף של שני שחים עקיפים, באמצעות הכאה דרך הילוכו).

ישנו גם סוג של שח המכונה "שח צולב" - כששחקן משיב לאיום מלכו בשח נגדי תוך כדי שהוא חוסם את השח שביצע יריבו.

הכרעה על ידי זמן

Chess-clock
שעון שחמט טיפוסי

שעון שחמט משמש למדידת הזמן והקצבתו עבור כל שחקן במהלך המשחק. בתחרויות רשמיות מוקצב זמן מוגבל לכל שחקן לביצוע מסעיו. מרכיב חשוב במשחקים אלו הוא יכולתו של השחקן לתכנן ולבצע את מסעיו בזמן שהוקצב לו. שעון השחמט בנוי כיחידה אחת של שני שעוני עצר, שעון לכל שחקן. בסיום מסע על ידי השחקן עליו ללחוץ (ביד שביצעה את המסע) על כפתור שעון העצר שלו ובכך הוא עוצר את שעונו ובו בזמן מפעיל את שעון יריבו. ישנם שני סוגים עיקריים של שעוני שחמט: דיגיטליים ואנלוגיים.

במשחקי שחמט מקצועיים רגילים הגבלת הזמן לשחקן היא שעתיים ל-40 המהלכים הראשונים ועוד שעה ליתר המשחק או שעה וחצי לכל המשחק עם תוספת של 30 שניות לאחר כל מהלך, אך יש גם משחקי שח מהיר (אקטיבי), בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 25 דקות, ויש אף משחקי בזק (בליץ) בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 5 דקות, או משחק בזק שנקרא 5+3 כאשר לכל צד יש 5 דקות, ואחרי כל מהלך מתווספות 3 שניות. במשחקים באינטרנט קיימים אף משחקים מהירים עוד יותר, של דקה או שתיים לכל צד, המכונים bullet.

בכל מקרה, אם לא הסתיים המשחק קודם לכן במט, פט או תיקו בשל חומר לא מספיק, השחקן שזמנו תם ראשון הוא המפסיד.

תיקו

תיקו מוכרז באחד מן המקרים הבאים:

  1. אם הצד שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא באיום של שח. תיקו כזה נקרא פט או כפת בעברית (באנגלית - Stalemate). הפט הוא סיכויו האחרון של שחקן אשר נמצא בחסרון מובהק למלט את עצמו מהפסד, ומאידך גיסא הוא משמש מקור של איום על השחקן העומד לנצח. לפט חשיבות רבה בסיומים.
  2. כאשר לא נותר לאף אחד משני השחקנים חומר מספיק כדי להנחית מט - מלך מול מלך; מלך ורץ/פרש מול מלך.
  3. אם אותה העמדה מופיעה בפעם השלישית (אפילו לא רצוף, ובתנאי שבכל פעם תורו של אותו צד לשחק).
  4. אם נעשו 50 מסעים רצופים ללא כל הכאה או הסעת רגלי (בעבר ניתנה הארכה ל-100 מסעים בסיומים מיוחדים אך היא בוטלה לפני שנים אחדות).
  5. כאשר שני הצדדים מסכימים על תיקו.
  6. דרישת תיקו (דבר זה קורה רק בתחרויות): אחד השחקנים עם דוחק זמן (פחות משתי דקות, במשחק שאין בו תוספת זמן לאחר כל מסע) ויתרון ברור יכול לדרוש תיקו (גם אם יריבו אינו מסכים) על ידי הזמנת השופט, ואם השופט רואה שיש יתרון ברור אז הוא קובע תיקו. כמו כן ניתן לדרוש תיקו בעמדה של תיקו ברור ומוחלט (למשל: מלך וצריח לכל צד) כאשר ברור שהיריב מנסה לנצח על הזמן ולא בזכות העמדה.

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של שח נצחי, היינו כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. נכון ל־2012, שח נצחי נחשב למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות: חוק 50 המסעים, עמדה המופיעה בפעם השלישית, והסכם תיקו. שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

במקרה של תיקו, כל אחד מהיריבים זוכה בחצי נקודה.

מסע במעטפה (מסע סודי)

עד לפני שנים אחדות, אם משחק שחמט רשמי היה מתמשך יתר על המידה, מבלי להיות מוכרע על ידי זמן או בדרך אחרת (מט, פט, שח נצחי), הייתה קיימת אפשרות להפסיק את המשחק ולהמשיך אותו בשלב מאוחר יותר או ביום אחר. הנוהל הוא שהשחקן, אשר היה תורו לנוע, רשם את מהלכו המתוכנן והכניס אותו למעטפה אטומה. המעטפה הסגורה נשמרה בידי שופט התחרות ונפתחה רק עם חידוש המשחק. שעון הזמן נעצר עם הפסקת המשחק ועם חידושו הופעל מאותו מצב בו היה כשנפסק המשחק. השחקן שרשם את המהלך ושם אותו במעטפה לא יכול היה לשנות את דעתו ועם חידוש המשחק היה חייב לבצע את המהלך שכתב במעטפה. הנוהל הזה נועד להקטין את אפשרויות ההתיעצות של השחקנים בשעת ההפסקה במשחק, כי השחקן שרשם את מהלכו לא ידע מה תהיה תשובת יריבו והשחקן השני לא ידע מה הוא המהלך הטמון במעטפה. נוהג זה נעלם כמעט לחלוטין עם התחזקות תוכנות השחמט הזמינות לכל שחקן.

אסטרטגיה וטקטיקה

אסטרטגיות

מטרת המשחק היא, כאמור, ללכוד את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן נגד האיום באמצעות מהלך, חסימה של כלי אחר או הכאת הכלי המתקיף. ישנן מספר אסטרטגיות שונות כדי להגיע לתוצאה זו, וכל אחת מהן כוללת בדרך כלל שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל טעויות של היריב.

ישנן מספר תוכניות אסטרטגיות כלליות לניצחון:

  • אחת העיקריות שבהן היא הוצאת הכלים וכיבוש מרכזו של הלוח, וניסיון לריכוז כמה כלים להשתלטות על נקודה קרובה למיקומו של המלך.
  • אפשרות אחרת היא התבצרות המכריחה את היריב ליזום מתוך השערה שהתקפתו תסתבך, הוא יעשה טעות ויאבד חומר שיאלץ אותו להיכנע.
  • אסטרטגיות נוספות כוללות ניצול יתרונות עמדתיים, כגון: לחץ על רגלי מבודד (רגלי שאין רגלים נוספים בטורים שלידו אשר יכולים להגן עליו) או נחשל של היריב, השתלטות על טורים פתוחים באמצעות הכלים הכבדים (הצריחים והמלכה), ועוד.
  • מבנה אסטרטגי עתיק יומין הוא שרשרת רגלים: אלכסון של רגלים המגנים זה על זה. טוב לחסימת מלכות, צריחים ובייחוד רצים. שחקן השחמט הראשון שנודע בשימוש בשיטה זו היה התאורטיקן הצרפתי בן המאה ה-18 פרנסואה אנדרה פילידור.

טקטיקות

Discoverattack
חשיבותה של טקטיקה. הדיאגרמה הבאה לקוחה ממשחק אמיתי. לבן הקריב פרש במשבצת ה5 (אשר מוטב היה לשחור להימנע מהכאתו) על מנת לבצע התקפה משולשת על ידי המסע ד6 - שח עקיף ומזלג על המלכה והרץ. הלבן זוכה במלכה.

משחק השחמט מכיל מגוון רב של טקטיקות שמטרתן להשיג יתרון חומרי (לזכות בכלי), יתרון עמדתי (לשפר את המצב, לשבש את הגנות היריב וכדומה) או להנחית מט בדרך מתוחכמת. אף על פי שישנו מגוון רב של טקטיקות ווריאציות של משחק מתוחכם, ישנן מספר טקטיקות בסיסיות שכל שחקן חייב להכירן. לפני שנפרט עליהן נבהיר מספר מונחים:

  • אנו אומרים שכלי תוקף או מאיים להכות כלי יריב אם יש באפשרותו להכותו במסע. בניגוד לדמקה, הכלי התוקף לא חייב להכות את הכלי עליו הוא מאיים.
  • אנו אומרים שכלי (א) מגן על כלי אחר (ב) מאותו צבע אם כאשר כלי (ג) של היריב מכה את כלי ב' אזי כלי א' יכול להכות מיד בחזרה את כלי ג'. הגנה היא אפקטיבית כאשר חילופי הכלים לא כדאיים ליריב.

להלן פירוט על הטקטיקות היסודיות והנפוצות ביותר בשחמט:

  • חילופי כלים: הכאת כלי של היריב, והוא בתורו מכה את הכלי שלך שהכה. בדרך כלל, רצוי לזכות בכלי בכיר יותר מן הכלי שמאבדים (פרש תמורת רגלי, מלכה תמורת צריח וכדומה) ועל ידי כך לצבור יתרון חומרי. לפעמים מטרת חילופי הכלים היא טקטית ולא חומרית: לשבש את מערך ההגנה של היריב על ידי סילוק כלי מרכז במערך ההגנה שלו (למשל: כלי השומר על משבצת חשובה), או לפשט את המצב (יעיל במיוחד אם יש לשחקן יתרון).
  • מיקוד איומים: מיקוד של מספר כלים מרבי המאיימים על כלי מסוים של היריב, יותר ממספר הכלים המגנים עליו, במטרה להזיזו ממקום בעל עמדה חשובה, או במטרה להכות אותו באופן, שהמכה יצא מורווח במאזן הכלים. העדיפות תהיה שכלים בעלי חשיבות נמוכה, יאיימו על כלים בעלי חשיבות גבוהה יותר, ואם יש כלים בטור, שהכלים בעלי החשיבות הגבוהה יותר יהיו מאחור.
8 צריח שחור Chess d44.png רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור פרש שחור צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור Chess d44.png רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png מלכה לבנה Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן פרש שחור רגלי לבן Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן פרש לבן רץ לבן Chess l44.png מלך לבן רץ לבן פרש לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח
בתמונה הפרש השחור מבצע לגיזה משולשת

ומאיים על המלך, המלכה והצריח.

  • מזלג ("לגיזה"): התקפה בו-זמנית על לפחות שני כלים, כך שבמהלך הבא רק אחד מהם יכול לברוח בתורו וכך זוכה הכלי אשר מקיים את המזלג בכלי השני. הפרש נחשב ל"אלוף המזלגות". באופן תאורטי, פרש יכול לקיים מזלג לכל היותר ל-7 כלים, אם כי בפועל רוב המזלגות הן של שניים עד שלושה כלים. הפרש הוא הכלי שמבצע בקלות יחסית מזלגות, בשל צורת הליכתו הלא-רגילה ביחס ליתר הכלים. מזלג מפורסם הוא של "פרש-המלכה" (הימני בצד השחור, השמאלי בצד הלבן). בשלושה מהלכים פרש זה יכול לעשות שח-צריח, וזאת בתנאי שהמלכה היריבה זזה ממקומה. הגנה בסיסית למזלג זה היא הזזת החייל שמול רץ-המלכה משבצת אחת קדימה- מונע מהפרש להגיע לשלב השני.
  • ריתוק: כפיתת כלי למקומו על ידי יצירת מצב, שבו אם הוא זז, היריב מאבד יתרון חומרי. ריתוק מוחלט מתבצע רק כאשר הכלי הכפות (מרותק) חוסם איום ישיר על מלכו (כלומר: אם הוא יזוז, המלך ימצא ב"שח" וכלי היריב "יוכל להכות את המלך") ולכן אינו יכול לזוז (הרי אסור להזיזו לפי כללי המשחק). ריתוק יחסי הוא כאשר הכלי הכפות יכול לנוע, אך מאחוריו עומד כלי חשוב יותר והדבר יביא להפסד חומר. רק הכלים ארוכי הטווח יכולים לבצע ריתוק: המלכה, הצריח והרץ. דוגמה לריתוק אידיאלי הוא ריתוק בידי רץ של מלכה למלך של היריב, דבר המביא אותו לזכייה במלכת היריב (ראו דיאגרמה להלן).
  • הקרבה: מתן אפשרות ליריב לזכות בכלי (להכות כלי שלך ללא תמורה מספקת), על מנת לזכות ביתרון טקטי שישפיע על מהלך המשחק, או יאפשר למקריב לזכות ביתרון חומרי במהלכים הבאים. מט הנעשה באמצעות הקרבה (ובייחוד באמצעות הקרבת מלכה) נחשב למט מרשים ויצירתי במיוחד.
8 צריח שחור Chess d44.png רץ שחור Chess d44.png מלך שחור רץ שחור פרש שחור צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור Chess d44.png מלכה שחורה Chess d44.png רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png רגלי שחור רץ לבן
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png פרש שחור רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png מלכה לבנה
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן פרש לבן רץ לבן Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png פרש לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח
בתמונה הרץ הלבן מבצע ריתוק

של המלכה למלך וזוכה במלכה.

  • איום עקיף או התקפת חשיפה: זהו סוג של טקטיקה בה השחקן מזיז כלי אחד, אך דווקא הכלי שמאחוריו הוא זה שמאיים על כלי היריב. אם גם הכלי שמוזז מאיים על כלי של היריב, נוצר כאן איום כפול. טקטיקה זו טובה להשגת יתרון חומרי מפני שברוב המקרים הצד המותקף לא יוכל להגן על כל הכלים המותקפים בו-זמנית. אם הכלי המותקף על ידי הכלי שמסלולו נפתח הוא המלך, הרי שמדובר בשח עקיף שכבר הוזכר לעיל (ראו דיאגרמה בתחילת חלק זה).
  • הרחקת כלי מגן: איום על כלי של היריב במטרה להרחיקו למקום בו הוא לא יכול למלא את תפקידו בשמירה על כלי אחר או על משבצת חשובה. לפעמים ההרחקה יכולה להתבצע גם באמצעות הקרבה (ראו לעיל).
  • חיסול כלי מגן: בדומה להרחקה, אלא שכאן הכלי המגן מוכה, תכופות תוך הקרבה או חילופי כלים.
  • שיפוד: מצב בו תוקף השחקן כלי מסוים אך בעצם מתכוון להכות את הכלי שמאחוריו. לדוגמה: מלכה וצריח ניצבים על אותו אלכסון, המלכה לפני הצריח. היריב מזיז את הרץ כך שהוא תוקף את המלכה באלכסון זה. המלכה נאלצת לזוז והרץ הלבן יכול להכות את הצריח. למעשה השיפוד דומה לריתוק - גם הוא יכול להתבצע רק באמצעות הכלים ארוכי הטווח - וההבדל הוא שכאן הכלי החשוב יותר של היריב מול קו ההתקפה הוא הקדמי ולא האחורי.
  • פריצת קווים: החדרת צריח או מלכה אל מאחורי קווי ההגנה של היריב ואיום על הכלים שלו. תפיסת שליטה על הקו האחורי משפיעה מאוד על המשחק.

כישורים מועילים למשחק

  • ריכוז עצמי וקור רוח: על אף שרוב המשחקים החשובים נעשים תחת פיקוח ודממה מוחלטת רבות קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב - מאבד השחקן את הריכוז כי חש שהפסיד, לכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח, גם כאשר המצב אינו נראה מזהיר.
  • ראייה עמוקה ודמיון מופשט: ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכויו יהיו גבוהים יותר לנצח.
  • תכנון אסטרטגי ויצירתיות: בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית. למשל, בדיקה אלו מן הכלים אינם מוצבים בנקודות מפתח, ותכנון כיצד לשפר את מיקומם.
  • סבלנות: בעיקר במשחקים שאינם משוחקים עם זמן, חשוב תמיד לבדוק את מיקום כלי המשחק על הלוח עד תום, ולא לשחק את התור באופן נמהר.

רישום המהלכים

המהלכים נרשמים תוך-כדי משחק, מהלך אחר מהלך, בלשון מקוצרת. נהוג לרשום את מספר המהלך, אחריו מהלכו של הלבן ואז את מהלכו של השחור. למשל, 8. ר-ד3+? ג:ד3. בתחרויות, חובת הרישום היא בסימון האלגברי הבינלאומי.

  • מהלכי הרגלים: מהלכי הרגלים מצוינים על-פי ערוגת היעד, ללא ציון שם הכלי (להבדיל משאר הכלים). אם למשל, נע רגלי ממשבצת הנמצאת בשורה השנייה (זו המסומנת ב-2) ובעמודה הרביעית (זו המסומנת ב-ד' או ב-D), למשבצת הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה הרביעית, יש לסמן זאת כך: ד3.
  • מהלכי שאר הכלים: באופן דומה, יצוינו מהלכי הכלים האחרים, אלא שעבורם יצוין גם שם הכלי, בקיצור. מלך מסמנים ב-'מ', מלכה מסמנים ב-"מה", צריח ב-'צ', רץ ב-'ר' ופרש ב-'פ'. ניתן להוסיף מקף בין סימן הכלי לערוגת היעד. לדוגמה: אם פרש נע ממשבצת הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה השנייה (ב3), למשבצת הנמצאת בשורה החמישית ובעמודה השלישית (ג5), יש לרשום: פ-ג5 או פג5 (ערוגת המקור הושמטה).

במקרים בהם התיאור הנ"ל אינו חד-משמעי, יצוין הטור של ערוגת המקור. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב-ה6, נרשום את המסע הנ"ל כך: פב-ג5.
אם הטור אינו מוסיף מידע, תצוין במקומו השורה. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב-ב-7, יירשם המסע כך: פ3-ג5.

  • פעולות:
    • : - הכאת כלי, מסומנת על ידי ציון שם הכלי המכה נקודתיים המשבצת אליה הגיע לאחר שהכה, למשל, ר:ב2 פירושו: רץ מכה את הכלי המוצב על המשבצת ב-2. רגלי המכה כלי יסומן באות של הטור אליו הוא שייך; לדוגמה: אם הרגלי הלבן הנמצא ב-ג4 מכה פרש הנמצא ב-ד5, יהיה הסימון ג:ד5. יש המציינים מהו הכלי המוכה במקום לרשום את ערוגת היעד. לדוגמה - אם צריח ב-ד8 מכה מלכה ב-ד4 ניתן לרשום: צ:ד4 או צ:מה.
    • O-O - הצרחה קטנה (הצרחה באגף המלך).
    • O-O-O - הצרחה גדולה (הצרחה באגף המלכה).
    • + - הכרזת שח. למשל, פ-ב3+, כלומר, במהלך זה נע הפרש למשבצת ב3 - ועכשיו הפרש (או כלי אחר) מאיים על המלך.
    • ++ - שח כפול
    • X, # או ++ - מט.
    • ! - מסע טוב. למשל, מה-ד1!, כלומר, במהלך זה נעה המלכה למשבצת ד1 - והיה זה מהלך טוב.
    • !! - מסע מצוין.
    • ? - שגיאה טקטית.
    • ?! - מסע מעניין.(נראה כגרוע אבל מפתיע לטובה)
    • !? - מסע מפוקפק.(נראה כטוב אבל מפיל למלכודת או לא יעיל)
    • ?? - שגיאה חמורה.
    • = - תיקו. סימן השוויון משמש גם לרישום הכתרת רגלי, המתבצע על ידי רישום המשבצת אליה זז הרגלי, סימן שוויון וסימן הכלי אליו הוכתר. לדוגמה, אם רגלי שחור התקדם מהמשבצת ח2 ל-ח1 והפך למלכה, נרשום זאת כך: ח1=מה.

כעת ניתן לפרש את הדוגמה שהוצגה בתחילת הקטע כך: במהלך השמיני הניע הלבן את הרץ למשבצת ד3 ואיים בשח. מסע זה אינו מוצלח, כי השחור, מצדו, הכה את הרץ באמצעות הרגלי של טור ג' (שהיה קודם לכן ב-ג4, מן הסתם).

שיטת הרישום המוזכרת כאן היא השיטה המקובלת בעברית. שיטות רישום אחרות מקובלות במספר מקומות.

השיטה באותיות לטיניות

שיטה זו מצויה בעיקר בתוכנות שחמט. סימון המשבצות הוא באותיות לטיניות במקום עבריות, סימון הכלים הוא לפי ראשי תיבות של השם האנגלי שלהם.

  • רגלי-PAWN
  • צריח-ROOK
  • רץ-BISHOPH
  • פרש-KNIGHT
  • מלכה-QUEEN
  • מלך-KING
כמו כן שינויים בסימון מסעים.
  • הכאה- X
  • מט- #

שיטה נוספת

שיטה נוספת המופיעה במספר רב של ספרים[7] היא שיטה מעט יותר מסובכת. ראשית מס' השורה נקבע באופן יחסי לשחקן המשחק ולא לא בהכרח לשחקן הלבן. כמו כן העמודה מסומנת לפי הכלי שהיה בה בתחילת המשחק ( למשל ז5 בלבן תסומן בלבן N5 ובשחור N4 כי היה בה בתחילת המשחק פרש). אם ישנן מספר אפשרויות (למשל רץ יכול לנוע לו4 והרץ השני לג4) אז מציינים את הערוגה לפי תוספת Q לסימון אגף המלכה ו K לסימון אגף המלך.

השחמט בעולם היהודי

אגדה יהודית מספרת ששלמה המלך המציא את המשחק, (מובא ב"בית המדרש" של הרב הרפורמי אהרון ילינק, חדר שישי, מעשיות ג'), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות היהודיים מוצאים בפירוש רש"י לתלמוד הנסובים על דברי התלמוד הבבלי במסכת כתובות[8].

MC7C458Z Isidor Kaufmann
איזידור קאופמן - שחקני השח
Jewish Venezian chess
שחמט אמנותי עשוי מזכוכית ונציאנית ובו כלים בדמות יהודים מוצג בגטו היהודי בוונציה

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מזכיר את המשחק: "ועל כן לא ייתכן שינצח החלש את החזק בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי[9], ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר'[10] במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, וינצח החכם בהנהגתו תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סיבה מקרית, אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו." (מאמר חמישי ס' כ'). חתנו, הפרשן והמשורר ר' אברהם אבן עזרא היה שחמטאי מצטיין ומאהבתו את המשחק כתב עליו שירים ואף שיר-חידה:

"אשורר שיר ומלחמה ערוכה
קדומה מן ימי קדם נסוכה
ערוכה מתי שכל ובינה
קבועה עלי טורים בשמונה.
ועל כל טור וטור בהם חקוקות
עלי לוחות, שמונה מחלקות
והטורים מרובעים רצופים
ושתי מחנות עומדים צפופים.
כושים בגדוד פשטו ידיהם,
אדומים יצאו בקרב אחריהם.
והרוגלים יבואו בתחילה,
למלחמה נוכח המסילה.
ועתים יגברו כושים עליהם,
וינוסו אדומים מפניהם.
ועתים כי אדום יגבר לכושים,
ומלכם בקרב הם נחלשים.
ארץ בלי אדמה,
מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה.
אם המלך שממה
לא תחיה כל נשמה".[11]

הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין ג) מפרש: "המשחק בקוביא - והוא משחק ידוע הנקרא בערבי שטרנג על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או כך..." והוא בין הפסולים לעדות בגלל משחק בהימורים. ספרות השו"ת דנה בהיבטים הלכתיים שונים של המשחק כגון הימורים בשחמט, איסור עשיית פסל, איבוד הזמן בכלל, המשחק בשבת ועוד[12].

יהודים הצטיינו במשחק השחמט מזה שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולם וילהלם שטייניץ, עמנואל לאסקר, מיכאל בוטביניק, מיכאיל טל, בובי פישר (שנודע כאנטישמי למרות מוצאו), וגם יהודים למחצה (הורה אחד יהודי) כמו בוריס ספסקי וגארי קספרוב. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם מיגל ניידורף, שהיה אלוף ארגנטינה שנים רבות, שמואל רשבסקי, יהודי שומר מצוות ורב אמן אמריקאי חזק, אהרן נימצוביץ', מגדולי התאורטיקנים בשחמט, ריצ'רד רטי, דוד ברונשטיין, עקיבא רובינשטיין ורבים אחרים. הרב ישראל אבא ציטרון, רבה של פתח תקווה, נחשב לאחד ממצטייני השחמט בארץ. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, יהודית פולגאר, ניכר משמה.

השחמט בישראל

בשנים 1923–1924 הופיע כתב העת "השחמט", שהיה הראשון בעברית שהוקדש למשחק. באחד מגליונותיו הרחיב הלשונאי קדיש יהודה סילמן אודות מונחי המשחק בעברית:

רצוי מאוד שלמשחק השחמט, הנפרץ לפי הערך במדה מרובה בארצנו והמתאים כל כך מתוך חריפותו ועמקנותו לאופי העברי, יהיו מונחים קבועים בעברית, וכל המשחקים והקלובים העברים בא"י ובגולה ידברו שפה אחת ודברים אחדים בשעת משחקם. תבוא נא הצעתי בעניין זה: חיילים – ייקראו כל שמונת הגופים שבשורה השנייה, ולא "איכרים" כפי המנהג הגרמני, כי תכונת מלחמה למשחק. צריח – שם הגוף העומד בקצה הלוח בשורה הראשונה. צריח ולא מגדל, כדי שיהא נוח לפעולת ההעברה שבין הצריח והמלך לקרוא: הצרחה – ולא מִגדול. המשחק לא ימגדל, אלא על אויבו יצריח. סוס – העומד על יד הצריח, לאפוקי את השם "פרש", הזקוק לפירוש. אעשה אותך מט, עשיתיך מט – (ולא "אתן לך מט" וכו' שהם ז'רגוניים). אמיט אותך, אמוטט אותך (פעולת מט בחוזק). תיקו – רמי, מעמד בלתי ברור, לא לזה ולא לזה הניצחון המלא. פתיתני ואפת – נעשיתי פת.

משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל, ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. לישראל הישגים רבים בתחום השחמט, אולי יותר מבכל ענף ספורט אחר. ההישגים הבולטים של נבחרת השחמט הישראלית בשנים 1998–2008 היו הזכיות במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה, ושוב במקום השני באליפות אירופה ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד). כמו כן, באולימפיאדת השחמט סיימה ישראל מספר פעמים בצמרת הגבוהה, כולל זכייה במדליית הכסף 2008 ופעמיים במקום הרביעי 1998, 2006.

בחודש מאי 2012 התמודד והפסיד הרב אמן הישראלי בוריס גלפנד שעלה מברית המועצות לשעבר, מול המחזיק בתואר העולמי רב אמן ההודי וישוואנתן אנאנד[13].

השחמט בתרבות

Bazaar Kapalıçarşı in Istanbul, 25, chess pieces (cropped)
שחמט בשוק הבזאר הגדול באיסטנבול בו כלי השחמט הם צלבנים וצבאו של צלאח א-דין

עד המאה ה-18

Wfm lewis chessmen
שחמט לואיס, אוסף כלי שחמט יוקרתי מימי הביניים. למעלה (משמאל לימין): מלך, מלכה, רץ
במרכז: פרש, צריח, רגלי
למטה: מבט מקרוב על המלכה

בימי הביניים והרנסאנס היה השחמט חלק מתרבות האצולה; השתמשו בו כדי ללמד אסטרטגיה צבאית והוא כונה "משחק המלכים". פעיל הרנסאנס החשוב בלדסרה קסטיליונה כתב כי ג'נטלמנים רבים נראים משחקים שחמט, אך אין השחמט תשוקה ראויה עבור ג'נטלמן, שכן הוא עלול להשקיע מחשבה רבה מדי בו על חשבון תחומי ידע אחרים, ובסופו של דבר "ידעו מסתכם בלא יותר ממשחק"[14].

רבים מאוספי כלי השחמט האנגלים המפוארים אבדו, אך אחרים שרדו, כדוגמת שחמט לואיס.

באותה התקופה, שחמט שימש לעיתים קרובות כבסיס לדרשות בנושא מוסר. לדוגמה, Liber de moribus hominum et officiis nobilium sive super ludo scacchorum ("ספר מנהגי האנשים וחובות האצילים או ספר השחמט"), שנכתב בידי נזיר דומיניקני איטלקי ב-1300 לערך. היה זה אחד הספרים הפופולריים ביותר מימי הביניים. הספר תורגם לשפות רבות, ועליו התבסס חלקית ויליאם קקסטון בספרו "המשחק ועל המשחק בשחמט" (The Game and Playe of the Chesse, 1474), אחד הספרים הראשונים שהודפסו באנגליה[15]. כלי שחמט שונים שימשו כמטאפורות לסוגי אנשים שונים, וחובות האדם נמשלו לחוקי המשחק או לאביזרים המאפיינים את הכלים[16].

בהיותו ידוע במעגלי הכמורה, הלמידה והמסחר, השחמט פרץ לתרבות הפופולרית בימי הביניים. כך השיר ה-209 במספר מתוך אוסף כתבי היד בן המאה ה-13 "שירי בוראן" ("כרמינה בוראנה"), הידוע בין השאר בשל הטקסט שנלקח ממנו לקנטטה של קארל אורף כרמינה בוראנה, נפתח בשמות כלי השחמט[17]. באופן כללי, במהלך השנים הופיע השחמט יותר ויותר בציורים וביצירות ספרותיות.

דוגמה לשימוש בשחמט כמטאפורה היא הסאטירה הקומית התיאטרלית "משחק שחמט" של תומאס מידלטון, שהועלתה לראשונה ב-1624 על במת תיאטרון הגלוב; בעוד שהיה מדובר בה לכאורה במשחק שחמט, למעשה הייתה זו אלגוריה המסמלת את יחסי ספרד (בשחור) עם בריטניה הגדולה (בלבן)[18].

מהמאה ה-18 ואילך

Tenniel red queen with alice
אליס עם המלכה האדומה. ציור מתוך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", צייר ג'ון טניאל

בתקופת הנאורות הופיע השחמט בעיקר בהקשר לשיפור עצמי. כך כתב בנג'מין פרנקלין במאמרו "ערכי המוסר שבשחמט" (1750):

משחק השחמט אינו שעשוע לעצלנים גרידא; מספר איכויות מחשבתיות רבות ערך, הנחוצות במהלך חיי האדם, נרכשות ומתחזקות בעזרתו, כך שההרגל יהיה זמין בכל מועד; כי החיים הם סוג של שחמט, בהם לעיתים קרובות, אנו מכוונים להשיג אחרים, ומתחרים או יריבים, ויש לנו מתחרים ויריבים להיאבק עמם, ובהם יש מגוון עצום של אירועים טובים ורעים, שהם, במידת מה, תוצאת הזהירות או הרצון בדבר. כשנשחק בשחמט, אם כך, נוכל ללמוד:

  • ראיית הנולד, המביטה מעט אל העתיד, ושוקלת את התוצאות שיכולות לנבוע ממהלכנו [...]
  • שקילה, הסוקרת את כל לוח השחמט, או זירת ההתרחשות [...]
  • זהירות, לא לעשות מהלכים מהר מדי [...]

כל משחק יכול לזמן הזדמנויות לפיתוח של כישורים שונים[19]. משחק השחמט נחשב כמשחק המפתח יכולות שכליות השימושיות לכל תחומי החיים. זוהי פעילות בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל עבור המוח האנושי ולכן הוא יכול להיות כלי אפקטיבי לפיתוח של מיומנויות חשיבה גבוהות. כגון: יכולת פתרון בעיות, מיקוד, חשיבה ביקורתית, לוגיקה מופשטת, תכנון אסטרטגי, יכולת ניתוח, יצירתיות, הערכה וסינתזה[20]. הערכות דומות לגבי השחמט הביאו לכך ששחמט נלמד על ידי ילדים בבתי ספר רבים ברחבי העולם. בתי ספר רבים מחזיקים מועדון שחמט וישנם טורנירים רבים מטעם בתי הספר הנועדים לילדים בלבד.

שחמט בספרים

בעקבות מקומו ההולך וגדל בתרבות, שחמט זוכה להתייחסויות רבות באמנות המודרנית; ישנן יצירות חשובות לא מעטות בהן שחמט ממלא תפקיד מפתח. דוגמאות בולטות הן:

שחמט בסרטים

השחמט זכה למקום חשוב גם בצורות אמנות חדשות יותר, והיה לו חלק בעלילתם של סרטים רבים:

תוכנות שחמט

עם התפתחות הטכנולוגיה החלו תוכנות השחמט לאיים על יכולתם של השחמטאים. מכונות המשחקות שחמט ברמה גבוהה אינן טריוויאליות, מכיוון שההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין לבין , אך מכונות שונות הצליחו להגיע לרמות גבוהות יחסית. עם זאת, לעיתים בהלת השחמטאים הייתה לשווא - שני המקרים המפורסמים ביותר של מכונות שחמט היו "הטורקי" משלהי המאה ה-18, שהיה תרמית, וכחול עמוק, שניצחה את גארי קספרוב בתחרות בת שישה משחקים (שני ניצחונות, הפסד ושלושה משחקים שהסתיימו בתיקו[22]), ותוכנתה בין המשחקים כדי שתבין טוב יותר את סגנון המשחק של קספרוב. קספרוב אמר כי ראה תובנה ויצירתיות במשחקי המחשב שאותם לא יכול היה להבין. עם זאת, תחרות בת ארבעה משחקים שנערכה בנובמבר 2003 בין קספרוב ובין המחשב "פריץ X3D" הסתיימה בתיקו, ועם התחזקותם של המחשבים הביתיים בעשור האחרון, ושיפור רמת התחכום של תוכנות השחמט המובילות, סבורים מומחים שבעוד כמה שנים לא יהיה אדם המסוגל להביס את המחשב בשחמט.

שרתי שחמט

שרתי שחמט (נקראים באנגלית Internet chess server (ICS) הם שרתים בהם ניתן לפגוש שחקני שח אחרים ולשחק מולם, כמו כן לבצע פעולות אחרות כגון משחקי שח מול המחשב, דיונים שונים, ניתוח המשחקים ועוד.

בין שרתי השחמט הפופולריים ביותר, ניתן למצוא את השרתים הבאים[23]:

  • Lichess.org זהו שרת חינמי המבוסס על קוד פתוח, ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה בסלולרי. תכונות נוספות: חלק מהתפריטים מתורגמים לעברית, כל שחקן מקבל דרוג לטובת התאמה מיטבית מול שחקני שח אחרים, מגוון חידות שחמט עם קושי משתנה ועוד.
  • Chess.com ניתן להשתמש הן במחשב והן כאפליקציה לסלולרי, חלק מהתפריטים מתורגם לעברית.
  • ICC
  • FICS
  • Chesscube
  • Playchess.com

גרסאות שחמט שונות

עם השנים התפתחו לוחות ופורמטי שחמט שונים מהלוח הרגיל המשמש לשני שחקנים.

  • קיימות גרסאות עבור יותר משני שחקנים : 3 שחקנים (לוח עגול או משושה), 4 שחקנים, ואף יותר.
  • משחקי שח עם חוקים ששונו או נוספו.
  • אם עוורים רוצים לשחק שחמט, יש על הלוח סימני ברייל, לכל שחקן יש את הלוח שלו, ולאחר מסע הם אומרים ליריב את המהלך.
Chess for Three - Hexagonal Board

שחמט לשלושה על לוח משושה

Four-handed chess

לוח עבור ארבעה שחקנים

12-player Circular Chess

לוח עגול עבור 12 שחקנים

ראו גם

ספר: שחמט

עיינו גם בפורטל

פורטל השחמט הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים למשחק השחמט. הפורטל מציג את השחמט על ציר הזמן, פתיחות בשחמט, שחמטאים, אלופי העולם בשחמט ועוד.

לקריאה נוספת

  • אלכסנדר מטנוביץ' ומשה שלו, לומדים שחמט ב-30 שעורים
  • יוחנן אפק והורסיו וולמן, עד רגלי האחרון
  • אהרון נימצוביץ', שיטתי-אהרון נימצוביץ, מהדורה עברית שנייה
  • ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, משחק המלכים (חלק א הוא למתחילים וחלק ב למתקדמים)
  • אהוד להב, שחמט פלוס פלוס, יסודות החשיבה בשחמט
  • גארי קספרוב, על קודמי הגדולים (חמישה כרכים)
  • ישראל גלפר, ניצחון עמדתי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, על משחק השחמט באתר של הטכנולוגיה החינוכית
  2. ^ "שחמט" בבלוג של ד"ר תמר עילם גינדין, "עברית וחיות אחרות"
  3. ^ London 1851 (באנגלית)
  4. ^ Laws of Chess: For competitions starting before 1 July 2014 (באנגלית)
  5. ^ אתר השחמט הישראלי - ichess
  6. ^ Federația Română de Șah, עמוד 1178 (ברומנית)
  7. ^ ראו למשל סיפרו של ר"א אלקסנדר קוטוב, "חשוב כמו רב אמן" או בספרו שפרד ריינפלד "רגעים גדולים בשחמט"
  8. ^ מסכת כתובות, דף ס"א, עמוד ב': "נדרשיר", וברש"י שם, בדיבור המתחיל דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר: "שחוק שקורין אישקקיש".
  9. ^ על פי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט הערבי אינו מדבר אלא על "שטרנג'", שאבן תיבון מתרגם "אשקוקי", ומוסיף את הערת התרגום בערבית.
  10. ^ לפי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט המקורי אינו מזכיר את ארדשיר. לא כאן ולא בהמשך.
  11. ^ השיר המלא נמצא באתר ויקיטקסט
  12. ^ ראו יצחק אייזיק הלוי הרצוג, משחק השחמט, תחומין ו, עמ' 311 - 313; הרב דוד שלמה קוסובסקי - שחור, בורר בשחמט, אור השבת, כא, תשס"ח, עמ' קיג-קטו.
  13. ^ אנאנד גלפנד 2012 באתר השחמט הישראלי
  14. ^ Bladessar Castilio, The Second Book of the Courtier (Translation: Thomas Hoby, 1561), 1521
  15. ^ The Introduction of Printing into England and the Early Work of the Press: The First Book printed in English—The Recuyell of the Histories of Troy, The Cambridge History of English and American Literature, Vol II, 1907
  16. ^ המשחק ועל המשחק בשחמט, באתר פרויקט גוטנברג
  17. ^ כרמינה בוראנה, באתר אוניברסיטת אאוגסבורג
  18. ^ Dinah Birch, "Game at Chess, A", The Oxford Companion to English Literature, Oxford University Press, 2009.
  19. ^ חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32
  20. ^ Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.
  21. ^ שחמט בקולנוע לפי שנים (באנגלית), (בגרמנית)
  22. ^ Deep Blue, באתר IBM Research
  23. ^ The 10 best places to play chess online - Chess Strategy Online, www.chessstrategyonline.com
ערך מומלץ
2010 בספורט

ערך מורחב – 2010

אולימפיאדת השחמט

אולימפיאדת השחמט היא אירוע שחמט דו שנתי, המאורגן על ידי פיד"ה והמתקיים, באופן לא רשמי מאז 1924 ובאופן רשמי מאז 1927.

לאחר התחדשות המשחקים האולימפיים בתקופה המודרנית, הוצע שהשחמט יהיה ענף ספורט באולימפיאדה, אך הקושי להבדיל בין שחקן חובב לשחקן מקצועני בתחום השחמט, מנע את קבלת השחמט כענף אולימפי. בתקופה בה התקיימו הדיונים התקיימו שתי אולימפיאדות שחמט לא רשמיות. הראשונה התקיימה ב-1924 בפריז שבצרפת, שבה הגיעה צ'כוסלובקיה למקום הראשון, הונגריה למקום השני ושווייץ למקום השלישי. השנייה התקיימה ב-1926 בבודפשט שבהונגריה - הונגריה זכתה במקום הראשון, יוגוסלביה בשני ורומניה בשלישי. ב-1936, במינכן שבגרמניה, התקיימה האולימפיאדה הלא רשמית השלישית והסתיימה בניצחון הונגריה.

ב-1927, בלונדון שבאנגליה, התקיימה אולימפיאדת השחמט הרשמית הראשונה ומאז ועד 1939 התקיימו סך הכל שמונה אולימפיאדות שחמט רשמיות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בדוברובניק שביוגוסלביה, התחדשו אולימפיאדות השחמט והתנהלו בקביעות דו שנתית.

ישראל אירחה פעמיים את אולימפיאדת השחמט, ב-1964, בתל אביב וב-1976, בחיפה. ארצות ערב, מדינות הגוש הקומוניסטי ועוד מדינות עוינות לישראל, החרימו את אולימפיאדת השחמט בחיפה. לוב קיימה אירוע מתחרה בטריפולי, שם זכתה אל סלוודור במקום הראשון, תוניסיה בשני ופקיסטן בשלישי.

אלופי העולם בשחמט

אליפות העולם בשחמט קובעת את זהותו של אלוף העולם בשחמט. משנת 2013 מחזיק בתואר מגנוס קרלסן. אליפויות עולם לנשים נערכות בנפרד. כמו כן, מתקיימות אליפויות עולם לנערים ונערות, לוותיקים וותיקות ולתוכנות מחשב.

אמן בינלאומי

התואר אמן בינלאומי (באנגלית: [International Master [IM) או בקיצור אב"ל, ניתן לשחקני שחמט מצטיינים על ידי הארגון העולמי פיד"ה. התואר ניתן הן לגברים והן לנשים מאז שנת 1950. תואר זה ניתן לכל החיים.

התואר ממוקם מבחינת איכותו מתחת לתואר רב אמן (באנגלית: [Grandmaster [GM), ומעל לתואר אמן פיד"ה (באנגלית: [FIDE master [FM).

על מנת שפיד"ה תעניק את התואר לשחקן, נדרשים לרוב שלושה ציונים (תוצאות מספיקות לקבלת דרגה) בתחרויות בינלאומיות שבהן משתתפים אמנים בינלאומיים ורבי אמנים בינלאומיים. מד כושר של אמן בינלאומי נע בדרך כלל בין 2400 - 2500, אף על פי שלעיתים יהיו אמנים בינלאומיים חזקים שטרם הפכו לרבי אמנים עם מד כושר גבוה יותר.

במקרים נדירים תוענק הדרגה לשחקנים על השגים יוצאי דופן. לדוגמה, בכללים הנהוגים כיום, הזוכה באליפות העולם לשחמט לנוער יקבל דרגת אמן בינלאומי אם עדיין איננו מחזיק בדרגה זו.לאחר השגת תואר אמן בינלאומי מרבית השחקנים המקצוענים שמים לעצמם כמטרה להפוך לרבי אמנים. ישנה גם אפשרות להפוך לרב אמן מבלי לקבל דרגת אמן בינלאומי קודם לכן. ישנם מספר שחקנים שדילגו על תואר אמן בינלאומי כמו לארי כריסטיאנסן, בוריס גלפנד וולדימיר קרמניק.

תואר אמן בינלאומי ניתן גם לשחקני שחמט בהתכתבות על ידי האיגוד הבינלאומי ICCF וכן למחברי בעיות שחמט ולפותרי בעיות.

אמן בינלאומי הוא בדרך כלל ברבע האחוז העליון של השחקנים התחרותיים בעת שהוא מקבל את התואר.

נכון לאוקטובר 2018 רשומים בפיד"ה 3,745 שחמטאים הנושאים תואר זה, מתוכם 107 שחמטאיות. 61 שחמטאים ישראלים בעלי דרגה זו, מתוכם 3 שחמטאיות: (יוליה שוויגר-ניידיץ', אנג'לה בורסוק ומאשה קלינובה).

פיד"ה גם מעניקה תואר אמן בינלאומי לנשים (באנגלית: [Woman International Master [WIM), שהדרישות להשגתו פחותות מזה של האמן הבינלאומי. אין כל מגבלה על נשים להשיג תואר אמן בינלאומי "רגיל".

נכון ליולי 2015 רשומות בפיד"ה 800 שחמטאיות הנושאות תואר זה, מתוכן 7 ישראליות.

בליץ (משחק שחמט)

שחמט מהיר, שידוע גם כבליץ או שחמט קליע, הוא משחק שחמט שבו הזמן המוקצה קצר במידה ניכרת, מאשר במשחק תחרותי רגיל שאורך בין שעה לשעתיים וחצי ואף יותר. למשל ישנן תחרויות שבהן מוקצות שעתיים וחצי ל-40 המסעים הראשונים, ושעה נוספת לכל 20 מסעים נוספים. ישנן גם תחרויות שבהן נוספות 30 שניות לכל מסע שהתבצע.

האיגוד הישראלי לשחמט

האיגוד הישראלי לשחמט הוקם ב-1935 ונקרא בשם האגודה השחמטית הארץ ישראלית, והוא מוביל ומרכז חלק נכבד מפעילות השחמט בישראל, לרבות כלל הליגות לשחמט במדינה. בין היתר פועל האיגוד להפצת השחמט בישראל, לייצוג השחמטאים ומועדוני השחמט הישראלים בישראל ומוחצה לה, לעריכת תחרויות שחמט, לרבות אליפויות ישראל, ולמיונם ודירוגם של שחמטאים בישראל.

מטרת האיגוד: הפצת השחמט בישראל פיתוחו וקידומו והחדרת תורת השחמט כנושא לימוד חופשי בבתי ספרעם מייסדי האיגוד נמנה אליעזר פאר.

יו"ר האיגוד הישראלי לשחמט הוא ד"ר צביקה ברקאי. עם קודמיו בתפקיד נמנו יוסף לפיד, אביב בושינסקי, אביעד יפה ומשה שלו. נשיא האיגוד הוא תיאודור אור. עם נשיאי האיגוד בעבר נמנו מרדכי בן דרור ופנחס רוזן שימש כנשיא כבוד. מנכ"ל האיגוד הוא גיל בורוחובסקי, אביו של רב-אמן אביטל בורוחובסקי.

וריאציות של משחק השחמט

למשחק השחמט המציאו גרסאות רבות ומגוונות המתבססות על חוקי השחמט (ובייחוד חוקי תזוזת הכלים), אך נוספו בהם חוקים מיוחדים על מנת לתבל את המשחק בחריפות וליצור אפשרויות חדשות ומעניינות.

רוב הווריאציות הן מהסוגים הבאים:

לוח שונה, או סידור שונה של הכלים

שימוש בכלי שחמט אגדתיים

שינוי חוקי הכאה, תזוזה, מטרת המשחק וכו'

משבצות בעלות חשיבות מסוימת

ילד פלא

ילד פלא הוא ילד שמפגין יכולת מומחית נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים. לדוגמה, בובי פישר היה אלוף ארצות הברית בשחמט בגיל 13 - הישג שמעט מאוד אנשים שמומחים לשחמט השיגו בגיל כלשהו. ישנם תחומים שבהם התפרסמו ילדי פלא רבים, יחסית, כגון: מתמטיקה, מוזיקה, שחמט, ואמנות.

בעולם היהודי המסורתי היו לא מעט רבנים שהתפרסמו בילדותם כבקיאים בתלמוד ובהלכה ואף יותר מכך. אחד המפורסמים ביותר הוא הגאון מווילנה, שנפוצו סיפורים רבים על גאונותו מילדות.

לוח שחמט

לוח שחמט הוא הלוח המשמש במשחק השחמט, בווריאציות של משחק השחמט ובמשחקים נוספים כגון דמקה, משחק האמזונות וארימא, וכן כבסיס לחידות שונות.

לוח השחמט מחולק ל־64 ערוגות (משבצות), בשמונה שורות ושמונה עמודות, הצבועות בצבעי שחור ולבן לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה). לשם רישום מהלכי המשחק, השורות ממוספרות מ-1 עד 8, והעמודות מסומנות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין).

לוח השחמט ממומש במגוון רחב של חומרים, כיד הדמיון של יוצר הלוח: נייר, קרטון, מתכת, עץ, פלסטיק, אבן, זכוכית ועוד. גודלו הנפוץ של הלוח הוא כזה שניתן יהיה לשחק בו בנוחות סביב שולחן קטן, אך יש גם לוחות קטנים במיוחד (למשל למשחק בעת טיסה או נסיעה ברכבת) ולוחות גדולים במיוחד (למשל, במגרשי משחקים).

במשחק השחמט (ובדרך כלל גם במשחקים אחרים על לוח זה) מניחים את הלוח כך שהערוגה הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה. במצב התחלתי של משחק השחמט, כלי השחמט מסודרים בשתי שורות בקצהו האחד של הלוח ובשתי שורות בקצהו האחר.

במשחק דמקה מסודרים תריסר כלים לבנים זהים בשלוש שורות בקצהו האחד של הלוח (במשבצות השחורות בלבד), ותריסר כלים שחורים זהים מסודרים בשלוש שורות בקצהו האחד של הלוח (אף הם במשבצות השחורות בלבד).

האגדה מספרת שבעקבות המצאת השחמט פנה המלך אל הממציא ושאל איזה פרס הוא רוצה בתמורה להמצאתו הנפלאה. הממציא אמר שהוא מבקש גרגר חיטה במשבצת הראשונה, 2 גרגרים בשנייה, 4 גרגרים בשלישית, 8 ברביעית וכן הלאה, בטור הנדסי. המשימה נראתה בעיני המלך כעניין של מה בכך, והוא פקד על משרתיו למלאה, אך מהר מאוד גילה שכל מחסני התבואה בממלכה התרוקנו, בזמן שמילוי משאלתו של הממציא רחוק מלהתגשם (כבר למילוי כל המשבצות עד המשבצת ה-32 נדרשו יותר מארבעה מיליארד גרגרים).

מד כושר

מד כושר הוא שיטה מקובלת לדירוג של שחקני שחמט, המבוססת על מודל סטטיסטי פשוט ויציב, והמנוהלת על ידי התאחדות השחמט העולמית (פיד"ה). לפי שיטה זו, לכל שחמטאי פעיל יש דירוג מספרי, המעודכן באופן קבוע לפי הניצחונות וההפסדים שלו במשחקים תחרותיים, באופן הלוקח בחשבון גם את רמתם של היריבים שמולם שיחק: ניצחון נגד שחקן חזק מקנה יותר נקודות מניצחון נגד שחקן חלש ממנו.

ציון מד הכושר אמור לשקף את יכולתו של השחמטאי בדרך של חיזוי התוצאות שלו, ולענות על השאלה כיצד צפוי להסתיים דו-קרב בין שני שחקנים, אף אם מעולם לא שיחקו זה כנגד זה. הסולם הוא לוגריתמי - שחקנים בעלי ציוני מד כושר ו- אמורים (בתוחלת) לחלק ביניהם את הנקודות במשחק ביחס של ל-. לדוגמה, דו-קרב בן 11 משחקים בין שני שחקנים שהפרש מד הכושר שלהם 400 נקודות, אמור (בתוחלת) להסתיים בתוצאה 10:1, ואילו הפרש של 32 נקודות אמור (שוב, בתוחלת) להסתיים בתוצאה של 6:5.

את השיטה פיתח הפיזיקאי והשחמטאי ארפד אלו בשנות ה-50 של המאה ה-20, והיא אומצה על ידי פיד"ה, לאחר שינויים והתאמות, ב-1970. מלבד בשחמט, השיטה משמשת לדירוג שחקנים וקבוצות גם בכמה ענפי ספורט אחרים.

מלך (שחמט)

המלך הוא הכלי החשוב ביותר במשחק השחמט. המשחק מסתיים כאשר המלך נמצא תחת איום שאין לו אפשרות להימלט ממנו, ולא ניתן להסיר את האיום. מצב זה נקרא מט.

מלכה (שחמט)

המלכה היא הכלי החזק ביותר במשחק השחמט. ערכה מוערך ב-9 נקודות. לכל שחקן יש מלכה אחת, אך ניתן להכתיר רגלים ולקבל בצורה זו מלכות נוספות במקום המלכה שנלקחה או בנוסף למלכה הקיימת. המלכה יכולה לנוע באלכסון, אופקית או אנכית, אך איננה יכולה לדלג מעל כלים אחרים. לרוב אין המלכה זזה ממקומה בפתיחה, או נעה מרחק קצר ויוצאת למרכז הלוח רק באמצע המשחק. בתחילת המשחק, המלכה ניצבת בשורה הראשונה, במשבצת בצבע "שלה" ד1 ללבן ו-ד8 לשחור.

במשחק צ'טורנגה העתיק המלכה הייתה כלי חלש למדי והייתה יכולה לנוע באלכסון בלבד למרחק של ערוגה בודדת. התנועות המודרניות של המלכה הופיעו לראשונה במאה ה-15 באירופה. המלכה יכולה לנוע בקו ישר בכל כיוון למספר בלתי מוגבל של ערוגות, בתנאי שהן לא תפוסות על ידי כלים אחרים. בהכאה המלכה עוברת למקומו של הכלי המוכה.

המלכה חזקה מעט משילוב של צריח ורץ וחלשה מעט משני צריחים. בגלל ערכה הרב, המלכה משמשת מטרה מועדפת להתקפות היריב. בדרך כלל לא מחליפים את המלכה באף כלי אחר זולת מלכת היריב, למעט מצבים נדירים שבהם הקרבת המלכה יכולה להביא לשיפור בעמדת השחקן או לכפיית מט על היריב. איבוד מלכה במהלך המשחק (שלא בהקרבה יזומה) מביא פעמים רבות לכניעת השחקן שהפסיד את מלכתו.

המלכה נמצאת בשיא כוחה כשהלוח מדולל מכלים או כשהמלך היריב לא מוגן כהלכה. בדרך כלל המלכות מוחלפות עד לסיום ולכן היא משמשת בעיקר בשלב המציעה. בגלל יכולת התנועה הרבה שלה המלכה היא אחד הכלים האידיאליים לביצוע תכסיסי מזלג מורכבים ותחבולות אחרות.

ספורט

ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה. קיימים מאות ענפי ספורט, מהם הדורשים השתתפות של זוגות בלבד המתמודדים אחד נגד השני ועד כאלו המתקיימים בקבוצות או אף מאות משתתפים בו זמנית.

עד עצם היום הזה מתנהל ויכוח בין מומחי הספורט, חוקריו והמעורבים בו בצורה זו או אחרת, באשר להכללתן של פעילויות מסוימות במונח ספורט. בהקשר זה עולה השאלה לגבי הכללתם של ענפי ספורט עממיים, מיתולוגיים, אתניים ואחרים.

עמנואל לסקר

עמנואל לַסְקֶר (בגרמנית: Emanuel Lasker;‏ 24 בדצמבר 1868 – 11 בינואר 1941) היה שחמטאי ומתמטיקאי יהודי גרמני, אלוף העולם השני בשחמט.

פיד"ה

פיד"ה (מצרפתית: Fédération Internationale des Échecs‏, בראשי תיבות: FIDE, בתרגום לעברית: איגוד השחמט העולמי) הוא ארגון בינלאומי שנוסד כדי לאחד מספר איגודים לאומיים של שחמט שהיו בעולם. נוסד בפריז, צרפת ב-24 ביולי 1924.

פיד"ה מגדירה את מד הכושר של השחקנים. מזמן לזמן מתפרסם אלבום תמונות של בעיות השחמט הטובות ביותר, וכן מוענקים תארים של אמן הפיד"ה (FIDE Master או בקיצור FM), אמן בינלאומי (International Master או בקיצור IM) ורב-אמן בינלאומי (Grand Master או בקיצור GM) - דרגות כלליות (הפתוחות לגברים ונשים) ודרגות לנשים בלבד.

ב-1993 פרש אלוף העולם גארי קספרוב מהאיגוד והקים ארגון מתחרה - PCA‏ (Professional Chess Association). כך, נוצר מצב שבו היו שני אלופי עולם - אחד של פיד"ה ואחד של PCA. ארגון זה קרס לאחר זמן לא רב, וגם ארגון שהקים קספרוב לאחר מכן, WCA, לא החזיק מעמד כלכלית, וכיום פיד"ה הוא עדיין האיגוד המרכזי לשחמט בעולם.

פתיחה (שחמט)

פתיחה בשחמט היא סדרה של מהלכים המתרחשים בתחילת המשחק. אורכה של הפתיחה בדרך כלל 2 - 8 מהלכים, אך קיימות גם פתיחות מקובלות ארוכות יותר.

מספר המצבים האפשריים במשחק השחמט גדול בסדרי גודל רבים ממספר המצבים ששחמטאי - או תוכנת שחמט - עשויים לזכור. בשל כך, שחקנים (וכותבי תוכנות) מתמקדים בחלקים של המשחק בהם מספר האפשרויות קטן יותר - בעיקר הסיום והפתיחה.

שחקני וחוקרי שחמט מכירים מאות רבות של פתיחות, שנותחו באופן תאורטי ונסיוני לעומק רב. בחלק מהפתיחות, נתגלה כי היריב יכול להשיג יתרון נגדי, ועם זאת ישנם שחקני שחמט מסוימים שעדיין משתמשים בפתיחות אלו מאחר שלא כל השחקנים מכירים את התאוריה לעומקה.

ככל שהשחקן מכיר מגוון של פתיחות שונות, וריאנטים שונים על פתיחות אלו, הגנות שונות, גמביטים (הקרבות כלים יזומות) ותחבולות, כך הוא יכול להגיב באופן יעיל יותר למסעי היריב. כך גם נחסך זמן יקר לו יזדקק השחקן בשלבים מאוחרים יותר של המשחק, אותם קשה יותר לצפות מראש.

לשחקנים יש לרוב פתיחה מסוימת שבה הם נוקטים ובה הם מומחים לכל התפתחות. מאידך, היריב משתדל להכין עצמו וללמוד את ההגנה הדרושה ולהיות מוכן לכל הסתעפות, או לחלופין להפתיע את היריב בהגנה שונה מזו בה הוא נוקט בדרך כלל, ובכך לשבור את רצף המסעים שהיריב מכיר בעל פה ומבצע מכנית על פי ידע מראש.הניסיון להפתיע יריב בווריאנט חדש כרוך בסיכון, משום שהמשחק מתפתח לכיוונים חדשים ובלתי מוכרים בשלב הקריטי ביותר שלו, שהוא שלב הפתיחה, אך טמון בו גם סיכוי להכשלת היריב באי-דיוקים.

המקור העיקרי לידע וללימוד תורת הפתיחות הוא חיבור רב כרכים עבי-כרס בשם אנציקלופדיית פתיחות שחמט או ECO. באנציקלופדיה זו כותבים מיטב רבי האמנים את ניתוחיהם, שחלקם שוחקו בפועל וחלקם תאורטים. מצויים שם אלפי וריאנטים לפתיחות השונות, והמסעים הנכונים בכל סיטואציה לדעתו של הכותב. בנוסף קיימים ספרי פתיחות ממוחשבים המותאמים למרבית התוכנות הקיימות.

בנוסף יש ספרות ענפה מאוד העוסקת בפתיחות שחמט.

רב-אמן

רב-אמן או רב-אמן בינלאומי היא הדרגה הגבוהה ביותר המוענקת לשחמטאי על ידי פיד"ה, פדרציית השחמט העולמית.

שאה

שאה (בפרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה. מקור התואר הוא במילה הפרסית הקדומה "חשטרה" שמשמעה "מלך".

השאה האחרון, מוחמד רזא פהלווי, קרא לעצמו "שאהנשאה" (בפרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים" בעת הכתרתו. המלוכה שאליה השתייך, שושלת פהלווי, הייתה האחרונה באיראן.

בנוסף, כינו עצמם בתואר פדישאה שליטים מוסלמיים בהודו, סולטאני האימפריה העות'מאנית, והסלג'וקים ושליטי אימפריות אחרות במרחב האיראני והטורקי.

מקור השם של משחק הכס שחמט הוא מפרסית ("שח" + "מט"), שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס". אטימולוגיה עממית מייחסת לשמו של המשחק את הפירוש "מלך מת", אך זו אינה המשמעות האמיתית.

שחמטאי

שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.

שחמטאי אנושי המשחק בתחרויות נדרש למספר תכונות:

ריכוז עצמי ברמה גבוהה: קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב - מאבד השחקן את הריכוז ונכנס לבהלה, ולכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח.

ראייה עמוקה ודמיון מופשט: ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכוייו יהיו גבוהים יותר לנצח.

תכנון אסטרטגי ויצירתיות: בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית.

זיכרון מעולה - שחמטאי מקצועי נחשף בחייו לאלפים רבים של התמודדויות ששוחקו במהלך היסטוריית השחמט. היכולת שלו לאחזר סיטואציות בהן נתקל בעבר, עשויה לסייע לו להתמודד בצורה מיטבית עם מצבים בפניהם הוא עומד בעת משחק אותו הוא מנהל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.