שחייה תחרותית

שחייה תחרותית היא ענף ספורט אולימפי שמתבסס על שחייה עממית. המטרה בשחייה תחרותית היא לקבוע את הזמן המהיר ביותר. שחייה, יחד עם אתלטיקה והתעמלות, נחשבים לענפי הספורט הפופולריים ביותר במשחקים האולימפיים.

הפדרציה הבינלאומית לשחייה תחרותית בעולם היא פינ"א, אשר מנהלת גם את ענפי השחייה האמנותית, שחייה במים פתוחים, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה וכדורמים.

בנוסף קיימת גם הפדרציה האירופית לשחייה תחרותית, היא הלא"ן (LEN), אשר מנהלת גם את אליפויות אירופה בשחייה האמנותית, שחייה במים פתוחים, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה וכדורמים.

עיינו גם בפורטל

פורטל השחייה הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים לשחייה תחרותית. הפורטל מציג את כל האלופים האולימפיים, אלופי העולם, את שיאי העולם, את אליפויות אירופה וכן את כל שחייני העלית הישראלים לדורותיהם.

Alain Bernard WR on Lane 3
אלן ברנאר שובר שיא עולם ב-100 מטר חופשי במרץ 2008

חוקים בסיסיים

בשחייה תחרותית מקובלים ארבעה סגנונות: חופשי (חתירה), חזה, גב ופרפר, אליהם נוספים משחי מעורב ושליחים. החלוקה למשחים מתבצעת על ידי כמה קריטריונים: מרחק, מין, סגנון ולעיתים גיל. לא יכול להתקיים משחה שבו לא לכל השחיינים יש חפיפה מוחלטת של הקריטריונים. לדוגמה גבר ששוחה 100 מטר גב לא יוכל לשחות נגד גבר ששוחה 100 מטר חזה או אשה ששוחה 100 מטר גב, אלא רק נגד גבר אחר ששוחה 100 מטר גב. בשחייה תחרותית (למעט בסגנון הגב) הזינוק נעשה מאדן הזינוק, שהוא למעשה משטח המוגבה כ-0.5 עד 0.75 מטר מעל שפת הבריכה. שחיין שבעת המשחה עובר על אחת מן התקנות של הסגנון אותו הוא שוחה (התקנות מפורטות בחוקת השחייה הבינלאומית), נפסל ותוצאתו נמחקת. ישנן כמה תקנות שתקפות לגבי כל הסגנונות. תקנות אלה יפורטו להלן:

  • שחיין חייב להשלים את כל המרחק של המשחה כדי לנצח, אפילו אם הוא השחיין היחיד.
  • שחיין חייב לסיים במסלול בו זינק.
  • אסור לחצות מסלול של שחיין אחר או להפריע לשחיין אחר בצורה כלשהי.
  • בעת פנייה חייב השחיין לגעת בקיר של קצה בריכת השחייה.
  • בסגנונות חזה, גב ופרפר אסור לשחיין לגעת בקרקעית הבריכה. בסגנון החופשי מותר לשחיין לעמוד על הרצפה אבל לא ללכת עליה.
  • אסור למשוך בכבל של המסלול.
  • אסור להשתמש בשום פריט שיכול להגביר את מהירותו, סיבולתו או את יכולת הציפה של השחיין. מותר להשתמש בחליפת שחייה (שאושרה על ידי פינ"א), משקפת שחייה וכובע ים.
  • אסור להיכנס למים בעת משחה שאינך רשום אליו. עבירה על תקנה זו תגרור פסילה אוטומטית במשחה הבא של השחיין.
  • אם עבירה על אחת התקנות השפיעה על שחיין שאינו זה שעבר על התקנה, יותר לשחיין המושפע לשחות את המשחה שוב.

מידות ומבנה הבריכה

KiphuthPool
בריכת השחייה של אוניברסיטת ייל שאורכה 25 יארד, כמקובל בארצות הברית ובשונה מרוב העולם

שאלת מידות ומבנה הבריכה היא בעלת משמעות רבה בשחייה, מכיוון שהיא יכולה להשפיע על תוצאות המשחה. בין כל בריכות השחייה נדרשת אחידות כדי שתוצאות זמן בבריכות שונות תוכלנה להיות בנות השוואה. בנוסף, נדרש שמרחקי השחייה בתחרויות הרשמיות בענף יהיו כפולה שלמה של אורך הבריכה. האולימפיאדה ורוב התחרויות הגדולות נערכות בבריכת 50 מטר (הנקראת גם בריכה אולימפית או בריכה ארוכה). בריכות אלה יקרות ודורשות יותר תחזוקה, ולכן אינן רווחיות תמיד למתקני ספורט מסחריים שיכולים לרצות את קהל המנויים שלהם גם בבריכות קטנות וזולות יותר. מסיבה זו רוב הבריכות בעולם הן באורך של 25 מטר (הנקראת גם בריכה קצרה) שאורכן בדיוק חצי מבריכה אולימפית. תוצאות בבריכות קצרות הן מהירות יותר מתוצאות בבריכות ארוכות מכיוון שבמשחים הנערכים בבריכות קצרות יש יותר פניות ויציאות מהירות וחסכניות באנרגיה.

בארצות הברית, בה השיטה המטרית אינה מקובלת, בריכות רבות הן באורך של 25 יארד הקצרות במעט מבריכות של 25 מטר. מסיבה זו מנהיגים בארצות הברית עונת שחייה בבריכות יארדים בחורף ועונת שחייה בבריכות מטרים בקיץ.

סגנונות שחייה

חופשי

בסגנון החופשי (Freestyle) המתחרים יכולים לבחור לשחות בכל צורה שהם רוצים. מכיוון ששחיית חתירה (Front crawl) נחשבת לצורת השחייה המהירה ביותר, שחייני החופשי נוהגים להשתמש בה בתחרויות. בשחיית החתירה החותר גורף את המים בעזרת שתי הידיים לסירוגין כך שתמיד יד אחת גורפת את המים, ומזיז את הרגלים, כל אחת בנפרד, למעלה ולמטה. הנשימה מתבצעת לצדדים (אין חובה לנשום כל מספר תנועות קבוע).

כאשר שוחים את משחה המעורב מותר לבצע את הקטע החופשי בכל צורת שחייה השונה מפרפר, גב וחזה.

סגנון החופשי הוא הסגנון הראשון שאושר לשחייה בתחרויות. במשחקים האולימפיים מתחרים בסגנון החופשי בשישה מרחקים: 50, 100, 200, 400, 800 ו-1500 מטר.

חתירה (Front crawl)

Freestyle swimming
Freestyle swimming2

חזה

סגנון החזה (Breaststroke) נחשב לסגנון השחייה הקשה ביותר מבחינה טכנית והוא האיטי ביותר. לעומת זאת, בשחייה עממית חזה נחשב לסגנון קל למדי, משום שהוא נוח ואפקטיבי כשהמטרה אינה התקדמות מהירה.

בסגנון חזה מבצע השחיין תנועה מחזורית בידיו - הידיים נשלחות קדימה וכשהן מתוחות השחיין גורף מים תוך כדי קירוב הידיים לחזהו ושוב מותח אותן. רגליו של השחיין מתקפלות ולאחר מכן נדחקות אחורה בכוח כדי לדחוף את המים. הנשימה מתבצעת כשמוציאים את הראש מחוץ למים פעם אחת בכל מחזור גריפה ובעיטה.

סגנון החזה נחשב להתמחות מיוחדת בשחייה תחרותית.

במשחקים האולימפיים מתחרים בסגנון החזה בשני מרחקים: 100 ו-200 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם במרחק של 50 מטר.

Breaststroke
Breaststroke2
Breaststroke3

גב

סגנון הגב (Backstroke) הוא הסגנון היחיד אשר נשחה על הגב. לשחיין הגב יש יתרון בכך שאין צורך להוציא את הראש מן המים כדי לנשום בזמן השחייה, אך מנגד, קיים החיסרון של קושי בראיית כיוון ההתקדמות. זהו גם סגנון השחייה התחרותי היחידי שבו הזינוק נעשה מתוך המים. בסגנון הגב מיישר השחיין את ידיו וגורף איתן לסירוגין כך שתמיד יד אחת גורפת מים. הרגליים בסגנון הגב עולות ויורדות לסירוגין בדומה לשחיית החתירה. גב הוא הסגנון השני האיטי ביותר, אחרי סגנון חזה.

סגנון הגב הוא השני שאושר לשחייה לאחר הסגנון החופשי. בזמנו, נשחה סגנון הגב כשהידיים ישרות, אך בזמנים המודרניים, הוא כמעט תמיד נשחה עם ידיים מכופפות מתחת למים.

במשחקים האולימפיים מתחרים בסגנון גב לשני מרחקים: 100 ו-200 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם למרחק של 50 מטר.

Backstroke
Backstroke2
Backstroke3

פרפר

Nina Dittrich 200m-butterfly Schwechat2008
נינה דיטריך במשחה 200 מטר פרפר ביולי 2008

סגנון הפרפר (Butterfly) הוא סגנון קשה מבחינה טכנית והסגנון השני במהירותו אחרי סגנון חופשי. הסגנון דורש תיאום רב בין חלקי הגוף. לסגנון עקומת למידה תלולה, משום ששחיין שאינו מבצע את התנועה כהלכה יתקשה לנשום, ולכן יתקשה לבצע כהלכה את התנועה הבאה, דבר ההופך אותו לסגנון מאוד לא פופולרי בשחייה עממית. שחיין הפרפר מבצע גריפה של המים על ידי שתי הידיים במקביל, תוך כדי גריפת המים מבצע יתר גופו תנועת "דולפין" אשר מעלה אותו למעלה כדי שיוכל לנשום. בזמן מחזור הגריפה של הידיים מבצעות הרגליים שתי "בעיטות" ברגליים צמודות - "בעיטה" אחת לפני הגריפה כשהידיים מושטות קדימה ואחת לאחר הגריפה כשהידיים מושטות לאחור.

במשחקים האולימפיים מתחרים בסגנון הפרפר בשני מרחקים: 100 ו-200 מטר. באליפויות אחרות (כמו אליפות העולם בשחייה) מתחרים גם במרחק של 50 מטר.

Butterfly stroke
Butterfly stroke3

מעורב

סגנון מעורב (Medley) הוא סוג משחה מיוחד המשלב את כל הסגנונות (פרפר, גב, חזה וחופשי). משחה מעורב נחלק לשני סוגים: "מעורב אישי" (מ"א) ו"מעורב קבוצתי" (מ"ק) על מעורב קבוצתי יורחב בהמשך. במשחה מעורב אישי על השחיין לבצע מרחק שווה בכל סגנון לפי הסדר הבא: פרפר, גב, חזה, חופשי. כל סגנון מקבל מרחק שווה בתוך משחה המעורב. לדוגמה במשחה 200 מטר מעורב יבצע השחיין 50 מטר בכל סגנון לפי סדר המעורב. שחיין המעורב חייב לעמוד בכל התקנות של כל סגנון בנפרד.

יוצא מן הכלל הוא סגנון חופשי שבתוך משחה מעורב, שנוספת לו מגבלה נוספת - איסור על שחייה בסגנונות פרפר, גב וחזה.

במשחקים האולימפיים מתחרים בשחיית מעורב בשני מרחקים: 200 מטר ו-400 מטר. באליפויות אחרות שנשחות בבריכות קצרות מתחרים גם במרחק של 100 מטר.

שליחים

משחה השליחים הוא משחה מיוחד, בו ארבעה שחיינים משתפים פעולה. בכל משחה שליחים משתתפים ארבעה שחיינים השייכים לאיזשהו ארגון משותף. סוג הארגון תלוי בתחרות והוא יכול להיות בית ספר, אגודה, מדינה וכדומה. כל שחיין שוחה בתורו את המרחק שנקבע וכשהוא מסיים השחיין הבא מזנק למשחה. הזמן במשחה נמדד מרגע ההזנקה (של השחיין הראשון) ועד לרגע שהשחיין האחרון מסיים. לרוב לכל משחה שליחים יכולים להירשם שישה שחיינים כשארבעה מהם שוחים בפועל והשניים הנותרים משמשים כמחליפים. משחה השליחים מתחלק לשני סוגים:

שליחים מעורב
נקרא גם מעורב קבוצתי. כל שחיין במשחה שוחה סגנון אחר לפי הסדר הבא: גב, חזה, פרפר, חופשי. הסדר שונה מהסדר במעורב אישי מכיוון שעל הגב להיות ראשון מכיוון שבו הזינוק הוא מתוך המים. במשחקים האולימפיים מתחרים במשחה המעורב הקבוצתי במרחק אחד: 4x100 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם במרחק של 4x50 מטר.
שליחים חופשי
כל השחיינים במשחה שוחים בסגנון החופשי. במשחקים האולימפיים מתחרים במשחה שליחים חופשי בשני מרחקים: 4x100 ו-4x200 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם במרחק של 4x50 מטר.

זינוקים, פניות, יציאות ונגיעות

2008 LEN European Championships Final 400m Freestyle Women
זינוק במקצה 400 חופשי

בתחילת כל משחה בשחייה תחרותית מתבצע זינוק בו קופצים השחיינים ומתחילים לשחות. הזינוק בכל הסגנונות זהה למעט בסגנון הגב שעליו יפורט בהמשך. הזינוק הרגיל מתבצע בשלבים הבאים:

  • נשמע אות ראשון (לרוב כמה שריקות מהירות). שלב זה אינו חובה - כל השחיינים מתכוננים לעלות על אדן הזינוק.
  • נשמע אות שני, שריקה ארוכה - כל השחיינים עולים על אדן הזינוק ומתכוננים לקפוץ.
  • נשמעת פקודת ה"למקומות" - בזמן פקודה זו חייב כל שחיין לשים לפחות רגל אחת על שפת אדן הזינוק. לאחר הפקודה אסור לשחיינים לזוז עד שיינתן אות הקפיצה. תזוזה תגרור פסילה. בתחרויות מקומיות נשמעת פקודת ה"למקומות" בשפה המקומית. בתחרויות בינלאומיות נשמעת הפקודה באנגלית.
  • נשמע אות שלישי (שריקה, צפירה, ירייה או פקודה) - ברגע השמעת האות השלישי מופעל שעון העצר המודד לשחיינים את התוצאה. מרגע זה מותר לשחיינים לקפוץ למים ולשחות.

הקפיצה בזינוק היא קפיצת ראש. בעת הקפיצה מנסים השחיינים לקפוץ כמה שיותר רחוק ולהיכנס למים בחדות המרבית. צורת הקפיצה הזאת נחשבת לצורת הקפיצה הכי הידרונמית, ולכן היא נחשבת לצורת הקפיצה האופטימלית. בנוסף צורת קפיצה זו מאפשרת לשחיין להתחיל "יציאה תת-מימית" במצב אופטימלי. ניתן להבדיל בין שני סוגי קפיצה עיקריים: קפיצה דו-רגלית וקפיצה חד-רגלית (או "זינוק פסיעה"). בקפיצה דו-רגלית מציב השחיין את שתי רגליו על שפת אדן הזינוק, גופו יוצר זווית של כ-90° בין השוק לירך. פלג גופו העליון מתקפל קדימה מהאגן ומעלה וידיו יורדות בין הרגליים בכיפוף קטן, כאשר הן נוגעות בשפת האדן. בהישמע אות הקפיצה (האות השלישי), דוחף השחיין את האדן עם שתי רגליו יחד והוא יכול גם להיעזר בידיו. לאחר הדחיפה מעביר השחיין את ידיו למצב "חץ", מצב בו הידיים מתוחות לגמרי וכפות הידיים נמצאות אחת על השנייה. בקפיצה חד-רגלית מציב השחיין רגל אחת על שפת האדן ואת השנייה כחצי מטר מאחוריה. השחיין מכופף את הברכיים בזווית של כ-100° מעלות ופלג גופו העליון מתקפל קדימה מהאגן ומעלה. השחיין תופס את אדן הזינוק עם ידיו ומותח את כל גופו אחורנית כמו קפיץ. בהישמע אות הקפיצה (האות השלישי) מושך השחיין את שפת האדן ודוחף את האדן עם רגליו. לאחר הדחיפה מעביר השחיין את ידיו למצב "חץ" כמו בקפיצה הדו-רגלית.

פנייה היא נגיעה בקיר שהשחיין מבצע לאחר שסיים אורך בריכה כדי להחליף כיוון ולשחות שוב את אורך הבריכה. לכל סגנון ישנן תקנות שונות בקשר לפנייה. כל פנייה שיש בה גלגול נקראת "קיפר"[1]. הפניות של שחיית החתירה וסגנון הגב וגם הפנייה שבין הגב לחזה בשחיית מעורב נחשבים קיפרים. כל הפניות מסתיימות בדחיפה מהקיר עם הרגליים ויציאה תת-מימית.

יציאה תת-מימית היא רצף תנועות צלילה שמבוצעות לאחר זינוק ולאחר פנייה. לאחר סיום הזינוק או פנייה נמצא גופו של השחיין מתחת למים. במצב זה מבצע השחיין רצף פעולות, המשתנה מסגנון לסגנון, שמטרתן לנצל את התנופה של הדחיפה מהקיר ולהביא את השחיין כמה שיותר רחוק מהקיר בכמה שפחות זמן ובניצול מינימלי של אנרגיה. יציאת ה"דולפין" התת-מימית של שחיית החופשי, סגנון הגב ופרפר נחשבת למצב ההידרודינמי ביותר שגוף השחיין יכול להיות בו. לפי חוקת פינ"א, המרחק המקסימלי של יציאה תת-מימית הוא 15 מטרים למעט בסגנון החזה. התקנה חוקקה בטענה שהשחיינים עלולים להתעלף מחוסר חמצן ובזבוז האנרגיה של היציאה התת-מימית.

נגיעה היא הפעולה שמבצע השחיין כשהוא מגיע לקיר בסוף המשחה. הנגיעה משתנה מסגנון לסגנון ועליה לעמוד בכל התקנות של הסגנון שבו היא מבוצעת. לעיתים קרובות קורה שהשחיין "מפספס" את הנגיעה. הכוונה למצב בו השחיין מגיע למצב בו הוא רחוק מדי מהקיר בשביל לגעת בו אבל קרוב מדי אל הקיר בשביל לבצע עוד תנועת ידיים. לרוב במצב כזה נותן השחיין בעיטה חזקה במים שמביאה אותו לקיר, הבעיטה חייבת לעמוד בתקנות של הסגנון אותו השחיין שוחה. ברגע הנגיעה נעצר שעון העצר שמודד לשחיינים את התוצאה.

התוצאה של השחיין היא הזמן שעבר מרגע השמעת האות השלישי של הזינוק עד שהשחיין גומר לשחות את כל המרחק ונוגע בקיר.

חופשי

בסגנון החופשי מזנק השחיין זינוק רגיל מאדן הזינוק.

מבחינה עקרונית בסגנון החופשי מותר לשחיין לבצע כל סוג פנייה שהוא רוצה. בפועל כמעט תמיד השחיינים משתמשים בפניית "קיפר" כיוון שהיא המהירה ביותר. הקיפר בסגנון החופשי מתבצעת בשלבים הבאים:

  • השחיין מתקרב לקיר הבריכה עד שהוא מגיע למרחק של כחצי מטר מהקיר (תלוי בגובה השחיין) ומבצע את הגריפה[2] האחרונה לפני הפנייה.
  • תוך כדי הגריפה האחרונה השחיין מקפל את גופו ומתגלגל.
  • השחיין מבצע גלגול קדימה של 180° עם גופו. שלב זה הופך את השחיין כך שראשו פונה לכיוון הנגדי לכיוון שממנו בא.
  • השחיין מותח את ידיו למצב של "חץ", דוחף את הקיר ברגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית.
  • השחיין מבצע גלגול הצידה (ימינה או שמאלה) של 180° עם גופו. שלב זה הופך את השחיין כך שבטנו תפנה מטה וגבו מעלה. שלב זה מבוצע במקביל לשלב הקודם.[3]

כמו בפנייה גם היציאה התת-מימית בסגנון החופשי יכולה להתבצע בכל צורה שהשחיין רוצה. כמעט תמיד מבוצעת יציאת "דולפין" שאם היא מבוצעת בצורה מקסימלית מבחינת ניצולת אנרגיה היא אפילו מהירה יותר משחיית החתירה. ביציאת הדולפין של סגנון החופשי מבצע השחיין כמה פיתולים מהירים עם כל הגוף ואחריהם כמה בעיטות רגליים לסירוגין עד שהוא יוצא מהמים.

הנגיעה בסגנון חופשי מבוצעת כמעט תמיד עם יד אחת. הנגיעה מבוצעת עם אחת הידיים בזמן שהיד השנייה מסיימת את הגריפה האחרונה. לעיתים שחיינים שרחוקים מן הקיר בעת הגריפה האחרונה מבצעים בעיטת דולפין עם הרגליים כדי להגיע לקיר. כיוון שתנועות הידיים בשחיית החתירה נעשות לסירוגין ומשום שתנועת הידיים בשחיית החתירה מהירה מאוד נדיר מצב בו השחיין "מפספס" את הנגיעה.

חזה

בסגנון החזה מזנק השחיין זינוק רגיל מאדן הזינוק.

הפנייה בסגנון החזה מתבצעת בשלבים הבאים:

  • השחיין מתקרב לקיר הבריכה עד שהוא מגיע למרחק של כחצי מטר מהקיר (תלוי בגובה השחיין) וגורף בחוזקה עם שתי ידיו.
  • השחיין שולח את שתי ידיו קדימה יחד כדי לגעת בקיר.
  • השחיין נוגע בקיר עם שתי ידיו בו זמנית. אם השחיין לא יגע עם שתי ידיו בו זמנית הוא ייפסל.
  • השחיין מעביר את ידיו אחורה ואת רגליו קדימה כך שהן יגעו בקיר.
  • השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית.

היציאה התת-מימית בסגנון החזה היא האיטית ביותר ומתבצעת בשלבים הבאים:

  • לאחר הזינוק או פנייה השחיין נמצא במצב "חץ".
  • השחיין גורף בו זמנית עם ידיו ומעביר אותן בתנועה רציפה ממצב שהן מתוחות לפני הראש למצב בו הן נמצאות לצידי הגוף.
  • בזמן הגריפה השחיין יכול לעשות תנועת "דולפין" אחת ברגליים בשלבים מסוימים-
  1. כאשר השחיין פותח את הידיים.
  2. לקראת סוף הגריפה.
  • לאחר בעיטת הדולפין מבצע השחיין תנועה יחידה של הרגליים בסגנון החזה המוציאה אותו מן המים.

בדומה לפנייה גם הנגיעה בסגנון החזה חייבת להתבצע עם שתי ידיים בו זמנית. הסיכוי שהנגיעה "תפספס" גבוה יחסית כיוון שמחזור התנועות של סגנון החזה ארוך.

גב

Backstroke start at 2008 EC
זינוק בסגנון הגב

בסגנון הגב, בשונה מהסגנונות האחרים, הזינוק נעשה מתוך המים. שלבי זינוק בסגנון הגב שונים במעט מכללי הזינוק הרגילים. להלן שלבי זינוק הגב:

  • נשמע אות ראשון (לרוב כמה שריקות מהירות). שלב זה אינו חובה - כל השחיינים מתכוננים להיכנס לתוך המים.
  • נשמע אות שני, שריקה ארוכה - כל השחיינים נכנסים לתוך המים.
  • נשמע אות שלישי, שריקה ארוכה - כל השחיינים נכנסים ל"מצב זינוק"; מצב בו השחיינים מחזיקים בידיות היוצאות מאדן הזינוק כשפניהם פונים לכיוון אדן הזינוק. בעבר, בזמן הזינוק כפות הרגליים (כולל האצבעות) היו חייבות להיות מתחת לפני המים, לאחרונה הוצא תיקון לחוקה שמתיר את הוצאתן של האצבעות וכפות הרגליים מעל לפני המים.
  • נשמעת פקודת "למקומות" - בדומה לשאר הסגנונות, לאחר הפקודה אסור לשחיינים לזוז עד שיינתן אות הקפיצה. תזוזה תגרור פסילה.
  • נשמע אות שלישי (שריקה, צפירה, ירייה או פקודה) - מרגע השמעת האות השלישי מותר לשחיינים לעזוב את הידיות, לדחוף את הקיר עם רגליהם ולהתחיל לשחות. לרוב השחיין ייבחר לבצע יציאה תת-מימית לפני שיעלה על פני המים.

הפנייה בסגנון הגב היא פניית "קיפר" הדומה לזו של החופשית מלבד כמה מגבלות הפועלות עליה. הפנייה מתבצעת בשלבים הבאים:

  • השחיין מתקרב לקיר הבריכה על גבו למרחק של כמטר וחצי מהקיר (תלוי בגובה השחיין)
  • השחיין מתהפך על בטנו וניתנת לו גריפה אחת עם הידיים לפני שיבצע את הגלגול. תנועת הידיים יכולה להיעשות עם יד אחת או שתי הידיים בו זמנית. על התנועה להיות רציפה ולהימשך כל הזמן שבין ההיפוך על הבטן עד הכניסה לגלגול. פעולת רגליו של השחיין חייבת להפסיק ברגע שהוא מסיים את הגריפה. חריגה מתנאים אלה מביאה לפסילה.
  • השחיין מבצע גלגול קדימה של 180° עם גופו. שלב זה הופך את השחיין כך שראשו פונה לכיוון הנגדי לכיוון שממנו בא.
  • השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית על גבו.

היציאה התת-מימית בסגנון הגב היא יציאת "דולפין" על הגב. השחיין מבצע כמה פיתולים מהירים עם כל הגוף ואחריהם כמה בעיטות רגליים לסירוגין עד שהוא יוצא מהמים. מכיוון שסגנון הגב הוא הסגנון הכי איטי בו מבוצעת יציאת דולפין, יציאת הדולפין הופכת לחלק משמעותי ביותר בו. שחיינים המנצלים את מלוא המרחק של יציאת הדולפין (15 מטר) מנצלים את האנרגיה שלהם בצורה טובה יותר ונעים מהר יותר באופן יחסי. בנוסף ישנו הפרש זמנים ניכר בין תוצאות גב בבריכה קצרה ולבריכה ארוכה עקב כך שבבריכה קצרה ישנן יותר פניות ויציאות מאשר במרחק השווה בבריכה ארוכה.

הנגיעה בסגנון הגב מבוצעת עם יד אחת. הנגיעה מבוצעת עם אחת הידיים בזמן שהיד השנייה מסיימת את הגריפה האחרונה. התקנות מאפשרות לגופו של שחיין להיות מתחת למים באופן מלא בעת הנגיעה ורוב השחיינים מנצלים זאת כדי לבצע בעיטת דולפין תת-מימית מהירה בעת הנגיעה.

מכיוון שבגב השחיין השרוע על גבו לא יכול להסתכל קדימה הוא חייב לשער את מיקומו כדי לדעת מתי להסתובב על הבטן לפנייה וכדי לדעת מתי לבצע את הנגיעה האחרונה. לשם כך השחיין נעזר בחוט שעליו דגלונים התלוי מעל לבריכה וחוצה אותה לרוחב בזווית ישרה לכיוון המסלולים. החוט ממוקם בכל צד חמישה מטרים לפני הקיר וכל שחיין יודע כמה תנועות הוא צריך לבצע מהרגע שהוא רואה את החוט עד שהוא צריך להתהפך על בטנו או לגעת בקיר. במקרה והשחיין מתבלבל בספירת תנועותיו לפנייה הוא עלול להתהפך מוקדם מדי ולהיפסל, או להתהפך מאוחר מדי ולא לקבל את ההזדמנות לנצל את הגריפה על הבטן. טעות בספירת התנועות לנגיעה עלולה לגרום לפספוס.

על השחיין לסיים את מקצה הגב בעודו על גבו.

פרפר

בסגנון הפרפר מזנק השחיין זינוק רגיל מאדן הזינוק.

הפנייה בסגנון הפרפר מתבצעת בשלבים הבאים:

  • השחיין מתקרב לקיר הבריכה עד שהוא מגיע למרחק של כחצי מטר מהקיר (תלוי בגובה השחיין) ומבצע תנועת ידיים אחרונה.
  • השחיין שולח את שתי ידיו קדימה יחד כדי לגעת בקיר.
  • השחיין נוגע בקיר עם שתי ידיו בו זמנית. אם השחיין לא יגע עם שתי ידיו בו זמנית הוא ייפסל.
  • השחיין מעביר את ידיו אחורה ואת רגליו קדימה כך שהן יגעו בקיר.
  • השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית.

היציאה התת-מימית בסגנון הפרפר היא יציאת דולפין רגילה הדומה ליציאה המקובלת בסגנון החופשי מלבד העובדה שחל איסור על השחיין לבעוט עם רגליו לסירוגין.

הנגיעה בסגנון הפרפר חייבת להתבצע עם שתי ידיים בו זמנית. הסיכוי שהנגיעה "תפספס" גבוה יחסית כיוון שמחזור התנועות של סגנון הפרפר ארוך יחסית.

מעורב

במשחה המעורב מזנק השחיין זינוק רגיל מאדן הזינוק.

בפניות בין אורכי בריכות מאותו הסגנון בתוך משחה המעורב הפנייה נעשית בהתאם לתקנות הפניות של אותו הסגנון. לפני כל פנייה בין סגנון אחד לסגנון אחר יש לגעת בקיר על פי התקנות של הסגנון הראשון ואחר כך לדחוף מהקיר בצורה החוקית לסגנון השני (לדוגמה לצאת על הגב בסגנון הגב). מכך נובעים הפניות הבאות בין הסגנונות:

  • פרפר-גב: השחיין נוגע בקיר בתנועת פרפר עם שתי הידיים יחד על בטנו ודוחף עם הרגליו על הגב.
  • גב-חזה: השחיין נוגע בקיר עם יד אחת על גבו, ודוחף עם רגליו על בטנו; או לחלופין, נוגע עם יד בקיר אחת בנטייה קלה על צדו, מתגלגל גלגול קיפר ויוצא על בטנו.
  • חזה-חופשי: השחיין נוגע בקיר עם שתי ידיו יחד על בטנו ודוחף עם רגליו על בטנו.

היציאה התת-מימית במשחה המעורב זהה לזו של הסגנון בה נשחת אותה הבריכה.

הנגיעה במשחה המעורב זהה לנגיעה של סגנון החופשי, מכיוון שזהו הסגנון האחרון שנשחה במשחה.

שליחים

במשחה השליחים חופשי השחיין הראשון מזנק זינוק רגיל. החוקים לגבי שלושת השחיינים הבאים לאחריו שונים מן הרגיל מכיוון שהם לא מזנקים על פי שריקה, אלה על פי נגיעת השחיין הקודם בקיר. מסיבה זאת, לא ניתן לסמן לשחיינים מאיזה רגע אסור להם לזוז על אדן הזינוק ולכן ניתן להם חופש תנועה מלא בזינוק כל עוד קצוות אצבעותיהם נמצאים במגע עם אדן הזינוק לפני שהשחיין הקודם נגע בקיר. חופש זה מנוצל על ידי השחיינים וגרמו להתפתחותו של זינוק מיוחד הנקרא "זינוק שליחים". בזינוק שליחים השחיין הבא לשחות ברבעיה נעמד במרחק צעד משפת אדן הזינוק. כשהשחיין השוחה באותו הרגע מתקרב לקיר וכמעט נוגע בו מתחיל השחיין על האדן את הזינוק. השחיין על האדן מסובב את שתי ידיו במהירות לאחור תוך כדי ביצוע שני צעדים מהירים שמביאים את רגליו לשפת האדן ושולח את ידיו במהירות קדימה תוך כדי קפיצת ראש למים. בכך נוצר מצב בו השחיין למעשה רץ "לתוך" הקפיצה תוך כדי צבירת תנופה עם רגליו וידיו. הפניות, היציאות והנגיעות במשחה זה מתבצעים כמו במשחים חופשי רגיל.

במשחה השליחים מעורב השחיין הראשון הוא שחיין הגב שמזנק זינוק גב רגיל מתוך המים. שלושת השחיינים שאחריו מזנקים בחוקים דומים לזינוק בשליחים חופשי, ורשאים לבצע זינוק שליחים. כל שחיין מבצע פניות, יציאות ונגיעות על פי חוקי הסגנון אותו הוא שוחה.

היסטוריה

Hajos
אלפרד האיוש, האלוף האולימפי הראשון בשחייה

שחייה לא נכללה בתחרויות הספורט הרשמיות ביוון העתיקה מכיוון שהיא נחשבה למיומנות עממית נפוצה שכל אחד אמור לשלוט בה. לעומת זאת ברומא העתיקה התקיימו תחרויות שחייה שאפילו מאוזכרות אצל חז"ל.

כבר באולימפיאדת אתונה (1896), האולימפיאדה המודרנית הראשונה, התקיימו תחרויות שחייה בהן צפו 20,000 איש. באולימפיאדה זו התקיימו ארבעה משחים: 100 מטר, 500 מטר, 1,200 מטר חופשי ומשחה מלחים יווניים מיוחד. כל המשחים התקיימו במפרץ זאה, בסמוך לפיראוס, ב-11 באפריל, מה שהקשה על השחיינים מפני שזמן ההתאוששות בין משחה למשחה היה קצר.

באולימפיאדת פריז (1900) הוכנס לראשונה סגנון הגב ובאולימפיאדת סנט לואיס (1904) הוכנס לראשונה סגנון החזה ומשחה שליחים. באולימפיאדת סטוקהולם (1912) התחרו לראשונה נשים בענף בעקבות הפגנות של פמיניסטיות. באולימפיאדת מלבורן (1956) הוכנס לראשונה סגנון הפרפר ובאולימפיאדת טוקיו (1964) הוכנס לראשונה משחה המעורב אישי.

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה השחיין מארק ספיץ בשבע מדליות זהב תוך כדי שבירת שיא עולם בכל משחה. זהו היה שיא הזכיות במדליות זהב באולימפיאדה אחת, שנשמר 36 שנים. השחיינית שיין גולד מאוסטרליה זכתה ב-5 מדליות מהן 3 זהב, כולן במשחים אישיים.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להתקיים אליפויות העולם בשחייה. באותה העת ובשנות ה-80 של המאה ה-20 עמדה גרמניה המזרחית בחזית השחייה העולמית לנשים. השחייניות הבולטות היו קורנליה אנדר שזכתה ב-4 מדליות זהב ומדליית כסף אחת באולימפיאדת מונטריאול (1976) וקריסטין אוטו שזכתה בשש מדליות זהב בשלושה סגנונות שונים באולימפיאדת סיאול (1988), שיא הזכיות במדליית זהב באולימפיאדה אחת לנשים. מאוחר יותר התברר שלשחייני מזרח גרמניה ניתנו חומרים אסורים.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 השחיינים הבולטים היו כריסטינה אגרסגי מהונגריה ואלכסנדר פופוב מרוסיה. בתחילת שנות האלפיים השחיינים הבולטים הם פיטר ואן דן הוחנבנד מהולנד, גרנט האקט ואיאן ת'ורפ מאוסטרליה, קוסוקיי קיטאג'ימה מיפן ומייקל פלפס וארון פירסול מארצות הברית.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) שבר השחיין מייקל פלפס את שיאו של מארק ספיץ וזכה בשמונה מדליות זהב אולימפיות, ובכך הפך למחזיק השיא בזכייה במספר רב ביותר של מדליות זהב באולימפיאדה אחת. כמו כן, נתווספה לראשונה תחרות שחייה במים פתוחים למרחק 10,000 מטר.

ארצות הברית היא המדינה החזקה בענף לאורך ההיסטוריה שלו במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם בשחייה.

במשחקים האולימפיים צברה ארצות הברית, 230 מדליות זהב, 164 מדליות כסף ו-126 מדליות ארד (520 מדליות בסך הכל), הרבה לפני אוסטרליה השנייה במספר המדליות עם 57 מדליות זהב, 60 מדליות כסף ו-61 מדליות ארד (178 מדליות בסך הכל).

באליפויות העולם בשחייה צברה ארצות הברית, 214 מדליות זהב, 166 מדליות כסף ו-119 מדליות ארד (499 מדליות בסך הכל) הרבה לפני סין השנייה במספר המדליות עם 103 מדליות זהב, 75 מדליות כסף ו-53 מדליות ארד (231 מדליות בסך הכל).

משחים שנשחו באולימפיאדות שונות בעבר, אך כבר לא נשחים בה כיום הם: 500 מטר חופשי, 1200 מטר חופשי, 4,000 מטר חופשי, 880 יארד חופשי, שליחים 4X50 מטר חופשי, 400 מטר חזה, 200 מטר שחייה בקבוצה, 200 מטר מכשולים, שחייה מתחת למים וצלילה למרחק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בישראל קראו לסיבוב קיפּר, עם פ' דגושה, שיבוש לשמו של אדולף קיפר, עם פ' לא דגושה. מי שהמציא את הסיבוב הוא מאמנו של קיפר, טקס רוברטסון שאימן את קיפר לאולימפיאדת ברלין 1936. הקרדיט על הסיבוב שייך לרוברטסון וגם לשחיין האמריקאי אל ונד וייג שזכה במדליית כסף בברלין אחרי קיפר.
  2. ^ הכוונה לגריפת המים בעזרת הידיים בשחיית החתירה
  3. ^ הדגמת פניית "קיפר", באתר ה-BBC,‏ 10 באוקטובר 2005
אליפות אירופה בשחייה

אליפות אירופה בשחייה (באנגלית: The European Aquatics Championships, או European Championships) היא תחרות השחייה החשובה ביותר באירופה. היא שלישית בחשיבותה בעולם השחייה לאחר האולימפיאדה ואליפות העולם. התחרות היא אחת מתחרויות השחייה הוותיקות ביותר בעולם והיא נערכה לראשונה ב-1926 בבודפשט, הונגריה. האירוע מאורגן על ידי LEN (הליגה האירופית לשחייה, בצרפתית: Ligue Européenne de Natation).

ענפי הספורט שבהם מתחרים באירוע הם:

שחייה - תחרויות השחייה נערכות בבריכה אולימפית (50 מטר) בלבד

קפיצה למים

כדורמים - החל משנת 1999 אליפות אירופה בכדורמים נערכת בנפרד

שחייה צורנית - משנת 1970

שחייה במים פתוחים - משנת 1995

אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר)

אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) או אליפות אירופה בשחייה בבריכה קצרה (באנגלית: The European Short Course Swimming Championships או Short Course Europeans או European 25m Championships) היא תחרות שחייה לנשים וגברים השנייה בחשיבותה באירופה, לאחר אליפות אירופה בשחייה בבריכות אולימפיות.

לראשונה התקיימה התחרות בשנת 1991 ובה נערכו משחים ל-50 מטר בלבד, ב-4 הסגנונות (פרפר, גב, חזה וחופשי), משחה 100 מטר מעורב אישי, שניתן לשחות אותו אך ורק בבריכת 25 מטר ושני משחי שליחים 4x50 מטר, חופשי ומעורב. בסך הכך נערכו 7 משחים, מהם 5 אישיים הן לנשים והם לגברים. מתכונת תחרות זו נשמרה במשך כ-4 שנים.

התחרות הופסקה וכעבור שנתיים (1996) היא חודשה ותוכנית התחרות התרחבה. אל המשחים הקיימים נוספו כל המשחים האישים הקיימים בתחרויות השחייה במשחקים האולימפיים, בסך הכל נערכו 19 משחים מהם 17 אישים הן לנשים והן לגברים.

בשנת 2012 נוספו לראשונה בתולדות תחרויות השחייה, שני משחים מעורבים מגדרית (בהשתתפות שתי נשים ושני גברים), משחי שליחים 4x50 מטר חופשי ומעורב.

לאחר התחרות ב-2013 הוחלט להפוך את התחרות מתחרות המתקיימת מדי שנה, לתחרות שתתקיים אחת לשנתיים ובמקביל גם להגדיל את היקף הפרסים הכספים המחולקים בה כדי לחזק את מעמדה. כך ישראל שנועדה לארח את התחרות ב-2014 במתחם וינגייט בנתניה, אירחה בפועל את התחרות רק בדצמבר 2015.

האירוע מאורגן על ידי LEN (הליגה האירופית לשחייה, בצרפתית: Ligue Européenne de Natation).

אליפות העולם בשחייה 2013

אליפות העולם החמש עשרה בשחייה נערכה בפעם השנייה בברצלונה שבספרד בין 19 ביולי ל-4 באוגוסט 2013. האליפות כללה את חמשת המקצועות האולימפיים הכרוכים בשחייה: שחייה תחרותית, קפיצה למים, שחייה צורנית, כדורמים, ושחייה במים פתוחים. באליפות השתתפו 2,293 ספורטאים מ-181 מדינות.

לראשונה התקיימה תחרות קפיצה למים מגובה בפורט וול, בהשתתפות 6 נשים ו- 13 גברים. הנשים קפצו מגובה של 20 מטר והגברים קפצו מגובה של 27 מטר.

ב-18 ביולי 2009 נבחרה דובאי שבאיחוד האמירויות הערביות לארח את האליפות, אך במרץ 2010 היא ויתרה על הזכות. ב-26 בספטמבר 2010 נערכו בחירות חוזרות וברצלונה זכתה לארח את האליפות בפעם השנייה.

במתקנים שאירחו את האליפות, נערכה אליפות העולם בשחייה 2003.

נבחרת ארצות הברית (ארצות הברית) זכתה באליפות ב-15 מדליות זהב, 10 מדליות כסף, 9 מדליות ארד - 34 מדליות בסך הכול, לפני נבחרת סין (הרפובליקה העממית של סין) שזכתה ב-14 מדליות זהב, 8 מדליות כסף, 4 מדליות ארד - 26 מדליות בסך הכול, ולפני נבחרת רוסיה (רוסיה) שזכתה ב-9 מדליות זהב, 6 מדליות כסף, 4 מדליות ארד - 19 מדליות בסך הכול. נבחרת אוסטרליה (אוסטרליה) זכתה במרב מדליות הכסף (11).

אליפות העולם בשחייה 2015

אליפות העולם השש עשרה בשחייה נערכה בקאזאן שברוסיה בין 24 ביולי ל-9 באוגוסט 2015. האליפות כללה את חמשת המקצועות האולימפיים הכרוכים בשחייה: שחייה תחרותית, קפיצה למים, שחייה צורנית, כדורמים ושחייה במים פתוחים. נוסף לכך, גם המקצוע הלא אולימפי קפיצה למים מגובה. באליפות השתתפו 2,400 ספורטאים מ-190 מדינות ב-75 תחרויות.

לראשונה בהיסטוריה, התקיימה במסגרת אליפות העולם תחרות בשחייה צורנית לזוגות מעורבים נשים וגברים. לאליפות נוספו תחרויות משולבות של נשים וגברים. במסגרת תחרויות השחייה נוספו שני משחי שליחים משולבים, 4x100 מטר חופשי ו-4x100 מטר מעורב ובמסגרת תחרויות קפיצה למים נוספו 3 תחרויות משלובות, קפיצה סינכרונית ממקפה של 3 מטר, קפיצה סינכורנית ממקפצה של 10 מטר ותחרות קבוצתית משתי מקפצות 3 ו-10 מטר.

סין (הרפובליקה העממית של סין), זכתה באליפות לאחר שזכתה במרבית מדליות זהב ובמרבית המדליות בסך הכל, 15 מדליות זהב, 10 מדליות כסף, 10 מדליות ארד ו-35 מדליות, בסך הכל, לפני ארצות הברית (ארצות הברית) שצברה 13 מדליות זהב, 14 מדליות כסף ו-6 מדליות ארד ו-33 מדליות בסך הכל ולפני המארחת רוסיה (רוסיה) שצברה 9 מדליות זהב, 4 מדליות כסף, 4 מדליות ארד ו-17 מדליות בסך הכל.

תחרויות השחייה התחרותית והשחייה הצורנית נערכו בקאזאן ארנה, אצטדיון כדורגל המשמש את רובין קאזאן המקומית, אשר הוסב לבריכת שחייה לצורך התחרויות.

אליפות העולם בשחייה 2017

אליפות העולם השבע עשרה בשחייה נערכה בבודפשט שבהונגריה בין 14 ל-30 ביולי 2017. האליפות כללה את חמשת המקצועות האולימפיים הכרוכים בשחייה: שחייה תחרותית, קפיצה למים, שחייה צורנית, כדורמים ושחייה במים פתוחים שנערכו באגם בלטון. נוסף לכך, גם המקצוע הלא אולימפי קפיצה למים מגובה.

ארצות הברית ארצות הברית זכתה באליפות זו עם 21 מדליות זהב, 18 מהן בבריכת השחייה, ועם 46 מדליות בסך הכל, 37 מהן בבריכת השחייה, יותר מכל מדינה אחרת. במקום השני סיימה הרפובליקה העממית של סין סין עם 12 מדליות זהב ו-30 מדליות בסך הכל ובמקום השלישי סיימה רוסיה רוסיה עם 11 מדליות זהב ו-26 מדליות בסך הכל.

אליפות העולם בשחייה 2019

אליפות העולם השמונה עשרה בשחייה נערכה בקוואנגג'ו שבקוריאה הדרומית בין 12 ל-28 ביולי 2019. האליפות כללה את חמשת המקצועות האולימפיים הכרוכים בשחייה: שחייה תחרותית, קפיצה למים, שחייה צורנית, כדורמים ושחייה במים פתוחים ואת המקצוע הלא אולימפי קפיצה למים מגובה.

הרפובליקה העממית של סין סין זכתה באליפות זו עם 16 מדליות זהב (12 בקפיצות למים ורק 3 מהן בשחייה) ו-30 מדליות בסך הכל. במקום השני סיימה ארצות הברית ארצות הברית עם 15 מדליות זהב (14 מהן בשחייה) ו-36 מדליות בסך הכל (27 בשחייה), יותר מכל מדינה אחרת. ובמקום השלישי סיימה רוסיה רוסיה עם 12 מדליות זהב (3 מהן בשחייה) ו-30 מדליות בסך הכל.

אלפרד האיוש

אלפרד האיוש (בהונגרית: Alfréd Hajós‏; 1 בפברואר 1878 - 12 בנובמבר 1955) היה שחיין הונגרי ממוצא יהודי, אדריכל מפורסם והאלוף האולימפי הראשון בשחייה. הוא זכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה הראשונה בעידן המודרני בשנת 1896, והיה לזוכה הצעיר ביותר (בן 18) באותה אולימפיאדה. נוסף לכך, היה מאוחר יותר לאחד משני ספורטאים האולימפיים שזכה במדליה גם במקצוע ספורט אולימפי וגם באומנות, מדליית כסף באדריכלות (תכנון ערים ומתקני ספורט) באולימפיאדת פריז (1924).

בגד ים

בגד ים הוא בגד שנוהגים ללבוש בעת השהייה והרחצה בים או בבריכת שחייה.

בריכת שחייה אולימפית

בריכת שחייה אולימפית היא בריכת שחייה העומדת בכללים שקבעה פדרציית השחייה הבינלאומית לצורכי שחייה תחרותית במשחקים האולימפיים ואליפות העולם. נהוג לכנות כל בריכה באורך 50 מטרים בריכה אולימפית, אך על הבריכה לעמוד בתנאים נוספים כדי להיקרא אולימפית על פי פדרציית השחייה הבינלאומית.

בריכה אולימפית חייבת לעמוד בתנאים הבאים:

בבריכה אולימפית עשרה מסלולים הממוספרים מ-0 עד 9. ניתן לעשות שימוש בכל המסלולים אך בגמר סטנדטי בשחייה תחרותית משתתפים שמונה שחיינים ששוחים במסלולים 1-8 וכך נמנע האפקט השלילי של שחייה ליד דופן הבריכה. 5 מטרים מדופן הבריכה במאונך למסלול נמתח חבל המסמן את סוף הבריכה לשחייני גב. 15 מטר מהדופן נמתח חבל המסמן את התחום בו מותר לשחיין לשהות מתחת למים לאחר זינוק או פנייה .

מכיוון שרוחב הבריכה הוא 25 מטרים, בדיוק אורכה של בריכה קצרה, בעונת החורף נהוג במדינות רבות לשחות לרוחב הבריכה.

יבגני סאדוביי

יבגני ויקטורוביץ' סאדוביי (ברוסית: Евгений Викторович Садовый; נולד ב-19 בינואר 1973) הוא שחיין עבר רוסי, אלוף אולימפי בעל 3 מדליות זהב ושיאן עולם במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.

לייזר רייסר

לייזר רייסר (LZR Racer) היא חליפת שחייה תחרותית של חברת ספידו שנחשבה לחליפת השחייה הטובה בעולם בתקופת אולימפיאדת בייג'ינג (2008).

חליפת לייזר רייסר עשויה מגומי סינתטי דוחה מים וחומר פולימרי. החליפה באה בגרסה המכסה את הרגליים (חצי גוף), את הברכיים בלבד (רבע גוף) ובגרסה של חליפת גוף מלא. החליפה תפורה בלייזר, ובגרסת הגוף המלא יש רוכסן אחד לאורך הגב. המבנה הנצמד המיוחד שלה נועד לשמר את הגוף במצב "חץ" הידרודינמי ולמנוע תנודות זעירות של שרירים וויבראציות של העור. החליפה מאוד קלה ומקדם החיכוך שלה נמוך מאוד. היתרון הגדול שלה הוא במשחים למרחקים קצרים, זינוקים, פניות ויציאות בהם למבנה ההידרודינמי של הגוף חשיבות גדולה. בנוסף ספידו טוענת שהחליפה מייעלת את תהליך הנשימה של השחיינים, דבר החשוב במשחים למרחקים ארוכים.

הפטנט על הטכנולוגיה של החליפה רשום בפורטוגל ושם היא מיוצרת. החליפה פותחה במשך שלוש שנים בשיתוף עם נאס"א והמכון האוסטרלי לספורט, יחד עם קבוצת ביקורת של השחיינים שספידו היא הספונסרית שלהם. לשם פיתוחה של החליפה נסרקו גופיהם של 400 שחיינים ודגמים נבחנו בבריכות זרמים מיוחדות.

החליפה הוצגה ב-13 בפברואר 2008 ושווקה כחליפת השחייה של ספידו לאולימפיאדת בייג'ינג (2008). קמפיין הפרסום מנוהל בשיתוף חברת האופנה היפנית "Comme des Garçons", כשמייקל פלפס הוא הדוגמן הראשי של קמפיין.

כ-100 שיאים עולמיים נשברו על ידי שחיינים ששחו עם החליפה, הישג חסר תקדים בעולם השחייה. סביב החליפה מתקיים דיון אתי העוסק בשאלת גבולות ההתערבות הטכנולוגית בהישגי האנשים וביתרונות הבלתי הוגנים שניתן להשיג בעזרתה. עיקר המחאה באה מצד חברות המתחרות בספידו ושחיינים הנמצאים תחת חסותן. תחילה, פדרציית הספורט הבינלאומית לשחייה, פינ"א, החליטה לאשר את השימוש בחליפה בתחרויות רשמיות. בשנת 2009 החל להישבר המונופול של החליפה. חברות מתחרות כגון ארנה, ג'אקד ו-TYR החלו לייצר חליפות דוחסות-מציפות עשויות כל כולן מפוליאוריתן שהביאו לתוצאות טובות יותר מחליפת הלייזר. באליפות העולם בשחייה 2009 שחיינים בודדים בלבד שחו עם לייזר רייסר.

במהלך אליפות העולם ב-2009 החליטה פינ"א על איסור, שנכנס לתוקף ב-2010, הקובע כי יותר לשחיינים להתחרות רק בחליפות טקסטיל שאינן משפיעות על צורת הגוף ויכולת הציפה שלו. כמו כן הוחלט שגברים ישחו עם חליפות שלא יחרגו מהחלק שבין הברכיים למותניים, ואצל נשים מהברכיים לכתפיים. על פי תקנות אלו, לייזר רייסר וחליפות הפוליאוריתן אסורות לשימוש. האיסור אינו חל על משחי מים פתוחים.

מרכז לידר

מרכז הספורט לידר הוא היכל הספורט של המועצה המקומית גני תקווה. המרכז נמצא ברחוב הגליל, מספר 33.

אולם הכדורסל משמש כאולמה הביתי של קבוצת מועדון כדורסל גני תקווה מאז שנת 2009. כמו כן, האולם משמש בית לנבחרות הנשים הצעירות של ישראל בכדורסל.

כשנבנה האולם הוא הכיל 700 מקומות ישיבה ביציעים, מתוכם 250 ביציע נשלף. תוך כדי עונת הכדורסל 2011/12 בוצעו באולם הרחבות ושדרוגים על מנת להתאימו לתקנים של מנהלת ליגת העל. בשלב זה נוספו לאולם עוד 500 מקומות ביציעים חדשים שהוקמו מאחורי הסלים.

המבנה במתחם כולל כ-8200 מ"ר בנויים ומכיל גם חדרי כושר, בריכת שחייה תחרותית, אולם התעמלות מקצועי, חדרי ספינינג, סטודיו אירובי, חדרי הלבשה ומלתחות, אולם קרבות לענפי הג'ודו, הקראטה, הלחימה המשולבת, קרב המגע, האייקידו והטאיצ'י, חדר ההדרכה להכשרת מאמנים ומדריכים בתחום הספורט.

בפברואר 2014 יארח מרכז הספורט את אליפות אירופה בסיף עד גיל 17.

משחקי מדינות אירופה הקטנות

משחקי מדינות אירופה הקטנות (GSSE) הם אירועי ספורט דו-שנתי שהושקו על ידי סן מרינו ועל ידי הוועד האולימפי הלאומי שלה. המדינות המשתתפות בתחרות הן תשע המדינות הקטנות באירופה. המשחקים מתקיימים כל שנתיים מאז 1985 בסוף מאי או בתחילת יוני. המשחקים כוללים תשעה ענפי ספורט אולימפי, ביניהם כדורסל, אתלטיקה, שחייה תחרותית וג'ודו.

ספורט אולימפי

ספורט אולימפי הוא כל ענף ספורט הנכלל בתוכנית המשחקים של הוועד האולימפי הבינלאומי ומשתתף במשחקי הקיץ או משחקי החורף. לפי החלטת הוועד האולימפי, ענפי ספורט שונים נכנסים ויוצאים מהתוכנית לאורך כל שנות קיום המשחקים בעידן המודרני. במשחקים שהתקיימו בלונדון בשנת 2012 התחרו הספורטאים ב-26 ענפי ספורט, ב-36 דיסציפלינות והתקיימו 302 תחרויות. משחקי החורף כוללים 7 ענפים ו-15 דיסציפלינות, בהם כ-80 תחרויות שונות.

ענף

ענף הוא חלק מצמח כמו שיח או עץ. הענף הראשי יכול להתפצל לענפים קטנים יותר, אשר יכולים להתפצל גם הם.

הענף של העץ יוצא מהגזע שלו. הענפים של העץ מרכיבים את הצמרת שלו.

על הענף יכולים לצמוח עלים, שהם איברים המשמשים בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה.

כמו כן, מהענף יכולים לצמוח גם ניצנים, אשר מהם יפרחו פרחים ויבשילו פרות. איסוף הפרות מהענפים מכונה קטיף. קטיף של זיתים מכונה מסיק.

הענפים של העץ יכולים לשמש ציפורים כמקום בטוח ומוגן לבנייה של קן.

פדרציית השחייה האיטלקית

פדרציית השחייה האיטלקית (באיטלקית: Federazione Italiana Nuoto או בקיצור FIN) היא פדרציית שחייה הגדולה ביותר באיטליה המאגדת יותר מ-1200 מועדוני ספורט מים שונים. הפדרציה מאגדת בתוכה חמישה ענפי ספורט שונים: שחייה תחרותית, קפיצה למים, שחייה צורנית, שחייה במים פתוחים וכדורמים. הפדרציה נוסדה בשנת 1899.

נשיא הפדרצייה הוא פאולו ברלי, סנטור איטלקי אשר בעברו היה שחיין אולימפי מקצועי.

שוודיה במשחקים הפאראלימפיים

ממלכת שוודיה השתתפה לראשונה במשחקים הפאראלימפיים באולימפיאדת הנכים רומא (1960). היא שלחה לאולימפיאדה שלושה ספורטאים, שהתחרו כולם בענף הקשתות. באולימפיאדת הנכים טוקיו (1964) זכתה שוודיה במדליה הראשונה שלה, מדליית ארד. שוודיה השתתפה בכל אולימפיאדות הנכים שהתקיימו.

לאורך השנים זכו הספורטאים הפאראלימפיים של שוודיה ב-597 מדליות קיץ, מתוכן 225 מדליות זהב, וב-99 מדליות חורף, מתוכן 26 מדליות זהב. אולימפיאדת השיא של שוודיה הייתה אולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984), בה זכתה ב-160 מדליות, מתוכן 83 מדליות זהב. הענף בו מצטיינת שוודיה הוא שחייה תחרותית, בו יש לשוודיה 104 מדליות זהב ו-287 מדליות בסה"כ.

שוודיה אירחה את אולימפיאדת החורף הראשונה לספורטאים פאראלימפיים, אולימפיאדת הנכים אורנסקולדויק (1976).

שחייה

שחייה היא התקדמות בתוך המים (צלילה) או ציפה על גבי המים באמצעות הגפיים ובאמצעות תנועת הגוף. השחייה היא פעילות פנאי פופולרית. שחייה היא גם ספורט תחרותי ופעילות גופנית מהמעלה הראשונה ועוזרת לפתח את כלל שרירי הגוף, כמו גם סיבולת לב-ריאה וקיבולת ריאתית.

שחייה במים פתוחים

שחייה במים פתוחים היא ענף ספורט בו שחיינים מתחרים בשחייה בגופי מים גדולים כגון נהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח.

הפדרצייה הבינלאומית לשחייה, פינ"א, מאגדת בתוכה שחייה במים פתוחים, יחד עם שחייה תחרותית, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה אמנותית וכדורמים. המרחקים הרשמיים בתחרויות השחייה במים פתוחים של פינ"א הם 5, 10 ו-25 ק"מ (לשם השוואה, המרחק הארוך ביותר בשחייה תחרותית הוא 1.5 ק"מ). מאז אליפות העולם בשחייה 1991 הענף כלול בתוכנית של אליפות העולם בשחייה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שחייה במים פתוחים למרחק של 10 ק"מ, המכונה "מרתון שחייה", היא משחה אולימפי. ספורט הטריאתלון כולל בתוכו שחייה במים פתוחים.

יש אירועים לא-תחרותיים של שחייה במים פתוחים, כגון צליחת הכנרת העממית או חציית תעלת למאנש.

השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, ולשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון (ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול). כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, שחייה עם הזרם, ניווט, והתמודדות עם תנאי קור וחום קיצוניים.

ענפי ספורט אולימפיים
משחקי הקיץ:

אופניים: אופני BMXאופני מסלולאופני הריםאופני כביש | שחייה: שחייה • שחייה צורניתקפיצה למיםכדורמיםשחייה במים פתוחים | התעמלות: טרמפולינההתעמלות אמנותיתהתעמלות מכשירים | קאנו/קיאק: קאנוקיאק | היאבקות: היאבקות בסגנון חופשיהיאבקות בסגנון יווני רומי | כדורעף: כדורעףכדורעף חופים

ענפים לא מאוגדים: איגרוףאתלטיקהבדמינטוןבייסבולג'ודוגולףהוקי שדההרמת משקולותחתירהטאקוונדוטניסטניס שולחןטריאתלוןכדורגלכדורידכדורסלסיףקליעהקרב חמש מודרניקשתותרוגבי שביעיותרכיבהשיט

ענפים בעבר: לקרוסמשיכת חבלסופטבולפולו


משחקי החורף:

מזחלות: בובסליסקלטון | החלקה על הקרח: החלקה אמנותיתהחלקה מהירה • החלקה מהירה במסלול קצר | סקי: סקי אלפיניסקי בסגנון חופשיסקי למרחקיםסקי נורדי משולבקפיצות סקיגלישת שלג

ענפים לא מאוגדים: לוז'קרלינגהוקי קרחביאתלון


דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.