שזיף

השזיף (שם מדעי: Prunus section Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).

שזיף
Plums in tree
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: פרונוס
תת־סוג: שזיף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Prunus sect. Prunus

מיון טקסונומי

Brosen fruittree flowers
פריחת עץ השזיף

בסוג פרונוס (Prunus) מבחינים במספר תתי סוגים: השזיף (תת-הסוג Prunus); השקד והאפרסק (תת-הסוג Amygdalus) והדובדבן (תת-הסוג Cerasus).

בערך זה נדון בתת-הסוג Prunus בלבד. בתת-סוג זה כלולים מספר מינים ותת-מינים, החשובים בהם הם השזיף האירופאי (Prunus domestica) שמוצאו ככל הנראה באסיה והשזיף היפני (Prunus salicina) שמוצאו ככל הנראה בסין ולא יפן.

בגינות נוי נעשה שימוש במין שזיף דובדבני - פיסרדי Prunus cerasifera (באנגלית Cherry plum), עץ בגודל בינוני עם עלים בצבע בורדו הבולט בצבעו המיוחד. נקרא שזיף דובדבני בגלל פירותיו הקטנים והאדומים בצורת דובדבן, הפירות אכילים, חמצמצים ומתאימים לעשיית ריבה.

המשמש (Prunus armeniaca) נמצא אף כמין תחת תת-הסוג Prunus. אף על פי שהוא נחשב בתרבות הפופולרית כפרי נפרד, יש קשר גנטי חזק בינו לבין השזיף המוכר לנו מבחינת הפריחה, אופי הפרי והגלעין. כדי להבחין בינו לבין השזיפים המוכרים, חילקו שוב את תת-הסוג Prunus לחלוקה פנימית עוד יותר: קבוצת המשמש, וקבוצת השזיף (Prunus> Subg. Prunus> Section Prunus).

תכונות

פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם ריבות ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור יין שזיפים שלאחר זיקוק ניתן להפיק ממנו סוג של ברנדי הנקרא סליבוביץ'. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעילות מעיים. במיץ זה מכיל מספר נוגדי-חימצון ידועים שעשויים להאט הזדקנות.

פירות השזיף מופיעים במגוון רחב של גודל וצבע: צהוב, לבן, ירוק, אדום וסגול, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. ולחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, השזיף האירופאי בדרך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.

עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. הפרחים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ההאבקה מתבצעת בעזרת חרקים (בעיקר דבורים). הפריחה מתרחשת בדרך כלל באביב אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה בתפרחת, ובשנה טובה בערך 50% מהפרחים יופרו ויהפכו לשזיפים.

בישראל

המין היחיד של שזיף הגדל בר בישראל הוא שזיף הדב. מין נוסף שיכול לגדול בתנאי בעל הוא שזיף קראסי. במורדות החרמון התגלו גם מספר עצים של שזיף דובדבני (Prunus cerasifera).[1]

גלריית תמונות

Plums at a fruit stand

שזיפים בצבעים שונים

Cherry plums

שזיפי דובדבן

Bluebyrd plum

שזיף סגול

Prune B

שזיף "אמריקאי" מיובש

Prunus cerasifera-Jerusalem

פריחת שזיף דובדבני - פיסרדי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפריר רינת, אם אין שלג, תאכלו פירות: מין חדש של שזיף התגלה בחרמון, באתר הארץ
אתנול

אֶתָנוֹל (באנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O (מקובל גם בקיצור EtOH). זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.

אתנול הוא סם פסיכואקטיבי המצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה שמקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהלים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על התרבות האנושית, הביאו לכך שבשפת היום-יום מכונה האתנול כוהל או אלכוהול, כמייצג הראשי של המשפחה כולה (הכוללת אלפי תרכובות אחרות). בעבר היה שמו הכימי של האתנול כוהל אתילי או אתיל אלכוהול. בעבר, הוא נקרא "ספירט", כי השכרות נחשבה לרוח שנכנסה באדם (spirit = רוח).

בנוסף לשימושו בייצור משקאות חריפים, קיימים לאתנול שימושים רבים אחרים, בעיקר כחומר מוצא של מאות תרכובות בתעשייה הכימית, וכן כחומר חיטוי וכממס. בנוסף אתנול יוכל לשמש כדלק במנועים.

דוב"ב

דּוֹבֵ"ב הוא מושב בגליל העליון, כשבעה ק"מ מצפון להר מירון וסמוך לגבול הצפון. המושב נכלל במועצה האזורית מרום הגליל, ומסונף לתנועת המושבים. שם המושב הוא ראשי תיבות שמו של דוד בלוך-בלומנפלד, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל, שהיה ראש עיריית תל אביב. המושב נוסד בשנת 1957 על ידי עולים ממרוקו ומפרס במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר.

מרבית תושבי המושב, עוסקים בחקלאות. בעבר היה הענף העיקרי מטעים (תפוח עץ, אגס, אפרסק, שזיף). כיום הענף העיקרי הוא הלול (בעיקר מטילות ומעט פטם). כן קיימים מספר משקים המתמחים בגידול בקר לבשר ומתבססים על מרעה, ומשקים המתמחים בגידול כבשים לבשר, ומתבססים על האבסת מספוא בדיר. במושב גם מספר משקים, אשר בנו חדרי אירוח, ומתמחים בתיירות מקומית בגליל.

בשנת 2009 הוכרז מושב דובב כ"כפר תיירותי". בסיוע משרד התיירות, שניתן בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הוחלט להשקיע בתחום התשתית והתיירות במרכז היישוב.במסגרת פרויקט הכפר התיירותי, בוצעו עבודות תשתית במרכז היישוב, כגון: עבודות ריצוף, שיפור והרחבת המדרכות, עבודות גינון נרחבות, גדרות ומעקות דקורטיביים, הקמת תאורה תיירותית והחלפת עמודי התאורה הקיימים, טיפול בכניסה ליישוב, והתקנת שלט כניסה חדש. במרומי הגבעה שביישוב, הוקמה אטרקציה תיירותית להעשרת חווית הביקור במקום - תצפית נוף הכוללת חנייה ואמפיתיאטרון, הצופים על שטח לבנון.

כק"מ צפונית-מערבית למושב נמצאת שמורת הר דוב"ב. השמורה סמוכה לגבול לבנון והביקור בה מותנה באישור ביטחוני.

דרומית למושב ליד בית העלמין, נמצאים קבריהם של רבי נחמן קטופא, מר זוטרא ועובדיה הנביא.

דיק טרייסי

דיק טרייסי (באנגלית: Dick Tracy) היא רצועת קומיקס אמריקאית פופולרית. רצועת הקומיקס נוצרה על ידי המאייר צ'סטר גולד והיא התפרסמה לראשונה ב-4 באוקטובר 1931 בעיתון השיקגו טריביון. גולד המשיך לכתוב ולאייר את רצועת הקומיקס עד שנת 1977.

דיק טרייסי הוא בלש משטרה קשוח אשר נלחם בארגוני הפשע בעירו אשר בראשם עומדים מגוון נבלים אשר מכוערים באופן מוקצן עד כדי גיחוך.

הסדרה נוצרה בהשראת המאבקים האלימים אשר נערכו ברחובות שיקגו בין כנופיות הפשע לבין המשטרה במהלך תקופת היובש.

בעברית יצאו 2 ספרים: ספר מידע על הקומיקס ויוצרו עם שני סיפורים חדשים, וספר בשם "דיק טרייסי נגד העולם התחתון" בו דיק מתמודד בין השאר עם מנתח פלסטי שמשנה פנים לפושעים מבוקשים, כשברקע מאבק בין שתי כנופיות.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

ורדיים

ורדיים או ורדניים (שם מדעי: Rosaceae) הם משפחה גדולה של צמחים בסדרת הוורדנאים. במשפחה 100 - 120 סוגים (3,000 - 4,000 מינים) — עצים (רובם נשירים), שיחים ועשבים רב-שנתיים. הורדיים נפוצים כמעט בכל העולם (מלבד הקטבים ומדבר סהרה), בעיקר בחצי הכדור הצפוני.

זיקוק

זיקוק (בלועזית: דיסטילציה, Distillation) הוא תהליך פיזיקלי להפרדה של תערובת נוזלים על בסיס נקודות הרתיחה השונות של מרכיביה.

ליקר

ליקר הוא משקה אלכוהולי חזק ומתוק (מכיל לפחות 10% סוכר), המבוסס לרוב על תזקיק אלכוהולי המתובל בחומרים מגוונים כגון: פירות, אגוזים, תבלינים, דבש, שמנת ושוקולד. ליקר מכיל לרוב בין 15% ל-55% אלכוהול. הליקרים לרוב אינם מיושנים, אם כי הם יכולים לעבור תקופת חיתון מסוימת כדי לאפשר לטעמים להתמזג.

מפצח האגוזים

מַפְצֵחַ האגוזים (ברוסית: Щелку́нчик) הוא בלט של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, שנוצר על פי הסיפור מפצח האגוזים ומלך העכברים מאת א.ת.א. הופמן.

ביצירה מסופר על ילדה גרמנייה בשם קלרה שטלבאום שמקבלת מתנה לחג המולד, מפצח אגוזים קטן דמוי חייל עשוי בדיל. אחיה של הילדה שובר למפצח האגוזים את היד, קלרה בוכה ולאחר מכן נרדמת. כאשר קלרה מתעוררת, היא מגלה להפתעתה שהחפצים בבית גדולים פי כמה מגודלה שלה. מחור בקיר פורצים מיליוני עכברים ענקיים. מלך העכברים מנסה להרוג את קלרה ואת מפצח האגוזים, אולם בסופו של קרב מוזיקלי גרנדיוזי והרואי, ניצלים השניים. בסוף היצירה הופך מפצח האגוזים לנסיך יפה תואר והוא וקלרה מתחתנים.

הסיפור פורסם בגרסאות רבות, וכן בספרי ילדים מאויירים.

מפצח האגוזים וארבע הממלכות

מפצח האגוזים וארבע הממלכות (באנגלית: The Nutcracker and the Four Realms) הוא סרט פנטזיה אמריקאי לכל המשפחה המבוסס על יצירתו של א.ת.א. הופמן, "מפצח האגוזים ומלך העכברים", ועל סוויטת הבלט של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, "מפצח האגוזים". הסרט מבוים על ידי הבמאי לאסה הלסטרם ומככבים בו מקנזי פוי, קירה נייטלי, הלן מירן ומורגן פרימן. הסרט הופק ומופץ על ידי חברת וולט דיסני, והוא יצא לאקרנים ב-2 בנובמבר 2018.

נקטרינה

נקטרינה (שם מדעי: Prunus persica nectarina) הוא עץ פרי גלעיני ממשפחת הוורדניים, זן (תת-מין) המשתייך למין אפרסק.

סלו ג'ין

סלו ג'ין (באנגלית: Sloe Gin) הוא ליקר פירות המופק על ידי השריית שזיפי בר וסוכר בג'ין. באופן מסורתי ריכוז האלכוהול בסלו ג'ין נע בין 15 ל-33 אחוזי אלכוהול בנפח.

סליבוביץ'

סליבוביץ' (בישראל נקרא גם: שליבוביץ או שליבוביצה) הוא משקה אלכוהולי נטול צבע המיוצר ממיץ שזיפים מזוקק ומותסס. המשקה דומה לברנדי ומכונה לעיתים בארצות דוברות אנגלית "ברנדי שזיפים". שייך לקטגוריית משקאות חריפים הנקראת או דה וי - Eau de vie (ברנדי המזוקק מפירות). תכולת האלכוהול יכולה לנוע בין 25%-70%, אולם בדרך כלל הטווח הוא בין 40%-45%.

מקור השם בנגזרות המילה הסלאווית šljiva (שזיף). המשקה קרוי šljivovica (שליבוביצה) בסרביה, сливова (סליבובה) בבולגריה, slivovka בסלובניה, šljivovica (שליבוביצה) בקרואטיה, šljivovica (שליבוביצה) בבוסניה, сливовица (סליבוביצה) במקדוניה, śliwowica (סליבוביצה) בפולין, şliboviţă (שליבוביצה) ברומניה, slivovica (סליבוביצה) בסלובקיה, slivovice (סליבוביצה) בצ'כיה ו-szilva pálinka (סליבה פאלינקה) בהונגריה.

בתהליך הייצור המסורתי נמעכים השזיפים יחד עם החרצנים לכדי עיסה. בשיטות מודרניות יותר החרצנים מוצאים החוצה לפני תהליך הטחינה. לאחר התססה שמרית שמביעה את עיסת התירוש לחוזק אלכוהולי טבעי של 5%-8% הנוזל עובר זיקוק, אחד שניים או שלושה, בהתאם למסורת, לסוג המזקקה ולמיקום הגאוגרפי. חלק מיצרני סליבוביץ' נוהגים ליישן את המשקה במשך 5–12 שנים בחביות עץ אלון או דובדבן.

סליבוביץ' הוא המשקה הלאומי של רוב ארצות הבלקן שבחלקן כ-70% מתנובת השזיפים (כ-424,300 טון לשנה) מופנית לייצור המשקה. סליבוביץ' הוא גם אפריטיף ודיז'סטיף מסורתי בקרב יהודים אשכנזים ממזרח אירופה. מכיוון שהמשקה מבוסס על שזיפים ולא על דגנים, הוא נחשב כשר לפסח.

פרונוס

פְּרוּנוּס (שם מדעי: Prunus) הוא סוג של עצים ושיחים בעלי פרחים, הכולל את האפרסק, שקד, דובדבן, שזיף ומינים רבים אחרים. קיימים למעלה מ-430 מינים שונים של פרונוס, הצומחים בכל אזור בעל אקלים ממוזג בעולם.

צימעס

צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים. ישנן גרסאות בהן מוסיפים סוגים נוספים של פירות יבשים, כגון שזיף ומשמש. השימוש הידוע הראשון במילה, הוא משנת 1892.למרות מתיקותו אין מדובר בקינוח, אלא בתבשיל הנלווה למנה העיקרית הבשרית בארוחה. הוא מקובל כמאכל חגיגי, בין השאר בשבת ובראש השנה.

מקור המילה צימעס הוא ככל הנראה מהמילים בגרמנית "zu" (נוסף על) והמילה "mus" (בגרמנית עתיקה: דייסה או ירקות). או "צים-עס" שמשמעותו ביידיש: נוסף אל-(צים) האוכל- (עס).

המילה צימעס שימשה בעבר בסלנג במשמעות של לעשות בלגן או מהומה בגלל היותו של התבשיל תערובת של מרכיביו. ביידיש משמשת המילה כסלנג במשמעות של הבעת זלזול כלפי מישהו: "איך וועל מאכן פון עם צימעס" (בתרגום חופשי לעברית: אני אעשה ממנו קציצות עם ירקות).

שזיף הדב

שְׁזִיף הַדֹּב (שם מדעי: Prunus ursina) הוא עץ נשיר גבוה הגדל בחורש הים תיכוני, מין של פרונוס ממשפחת הורדיים.

שזיף הדב פורח באביב בפריחה לבנה והפרי הוא בית גלעין בצבע ורוד או סגול. הפרי מתאים למאכל אדם.

תפוצתו בארץ ישראל היא בחרמון, ברמת הגולן ובגליל העליון.

שזיף לב אדום

שזיף לב אדום הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים או מבושלים.

שזיף לימון

שזיף לימון הוא מין של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים ומבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות).

שזיפי הלימון קיבלו את שמם בשל דמיון מראה הפירות החיצוני ללימון: הם גדולים, מוארכים, בעלי עסיס רב וצבעם צהוב עם פיטם מאדים.

לזני שזיפי הלימון זמני הבשלה שונים הממשיכים זה את זה ומאפשרים לשמור על רצף של שיווק הפרי. "שזיף הלימון" הוא זן מיצי מאד והראשון שמבשיל במשפחה. אחריו מבשיל ה"ארלימון", שהוא זוהר יותר בצבעו, כשבמשך הבשלתו משתבח צבעו והופך לצהוב עז עד כתום. הזן "לייט למון" (למון מאוחר) סוגר את העונה כשהוא מבשיל בראשית ספטמבר.

שמורת הר שיפון

שְׁמורּתַ הַר שִׁיפּוֹן היא שמורת טבע באזור צפון הגולן. השמורה נמצאת קילומטר וחצי דרומית מקיבוץ אורטל. השמורה משתרעת סביב הר שיפון (הקרוי על שם הצמח הגדל בו שיפון ההרים) שנתן לשמורה את שמה. בשמורה צמחייה אופיינית להרי געש ובה בקיה-צרפתית, געדה קיפחת, וינקה עשבונית, חרחבינה מגובבת, מרווה כחולה, עוזרר חד-גלעיני, קדד קוצני, שומרר בואסיה, שזיף הדב ושיפון ההרים. מערבית להר הוקמה אנדרטה לזכר 98 חללי חטיבת השריון 679 שנפלו במלחמות ישראל, מרביתם נפלו ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. במקום ניטעו 74 עצי אלון. מסביבם ניטע "יער הלוחמים".

שרי הרינג

שרי הרינג (Cherry Heering) הוא שם המותג המפורסם של ליקר דובדבנים המיוצר על ידי חברת פיטר הרינג מדנמרק המתמחה ביצור משקאות ליקר שונים. לשרי הרינג הרשאה מלכותית מאת מרגרטה השנייה ואליזבת השנייה.

ליקר שרי הרינג מיוצר מאז שנת 1818 ונמכר ברחבי העולם. הליקר מהווה מרכיב חשוב בקוקטיילים שונים (כגון סינגפור סלינג), בשל הגוון האדום העז שהוא מקנה למשקה.

ליקר שרי הרינג מכיל 24% כוהל בנפח, שיעור גבוה יחסית לליקרים אחרים על בסיס פירות. הפרי המשמש כחומר הגלם לייצורם נקטף בחוות גידול דובדבנים בקרבת קופנהגן. הליקר עובר תקופת יישון של שלוש שנים. בסך הכל מיוצרים בשנה כ-13 מיליון בקבוקי שרי הרינג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.