שושן (עיר)

שׁוּשָׁןפרסית: شوش שוש) היא עיר עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל. שושן הייתה עיר מרכזית של העילמים, הפרסים והפרתים. היא מוזכרת במגילת אסתר, בספר נחמיה ובספר דניאל. כיום נמצאת באתר העיר שוש. שושן הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 2015.

שושן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Sphinx Darius Louvre
תבליט של ספינקס בארמון דריווש הראשון בשושן
מדינה איראן  איראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
קואורדינטות 32°11′21″N 48°15′28″E / 32.18922°N 48.257785°E
Daniel Barry Kent
אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל)

היסטוריה

שושן היא אחד מהיישובים העתיקים ביותר באזור ובעולם. ישנן ראיות להתיישבות באתר הארכאולוגי צ'וגה מיש כ-8,800 שנה לפני זמננו, ולתרבות שידעה לצייר על חרס באלף ה-5 לפנה"ס. שושן הייתה עיר הבירה של האימפריה העילמית. היא נכבשה על ידי המלך סרגון והייתה לעיר מחוז אכדית בשנים 2330 עד 2240 לפני הספירה. לאחר מכן נכבשה על ידי השומרים, עד לנפילת האימפריה השומרית בידי העילמים בשנת 2004 לפנה"ס לערך. אז חזרה שושן להיות בירת עילם. במחצית המאה ה-12 לפנה"ס נכבשה בבל הכשית על ידי העילמים. הם הביאו איתם לשושן כשלל את הלוחות המקוריים שעליהם כתובים חוקי חמורבי; לוחות אלה נמצאו בשושן בשנת 1901.

האשורים, תחת המלך אשורבניפל, הרסו את שושן בשנת 647 לפנה"ס, במהלך מלחמה. הרס העיר מתועד בלוח שנחשף בנינוה, בירת אשור. בשנת 538 לפנה"ס כבש המלך הפרסי כורש את שושן. כנבוזי השני, בנו, העביר את בירת הממלכה הפרסית לשושן. עם נפילת הממלכה הפרסית בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 331 לפנה"ס, איבדה העיר את חשיבותה. לאחר אלכסנדר, הייתה העיר לחלק מהממלכה הסלאוקית, ושמה שונה לסלואקיה.

כמאה שנים לאחר מכן הצליחו הפרתים להשתחרר מהשלטון הסלאוקי; שושן הייתה לבירת החורף של הממלכה הפרתית החדשה.

שושן נהרסה לפחות שלוש פעמים במהלך ההיסטוריה שלה: בפעם הראשונה ב-647 לפנה"ס על ידי האשורים; בפעם השנייה, ב-638 לספירה, כשהצבאות המוסלמים כבשו את פרס לראשונה; ובפעם השלישית, בשנת 1218 לספירה, על ידי הכובשים המונגולים. העיר העתיקה נעזבה באופן הדרגתי לאחר מכן.

כיום נמצאת במקום עיר המחוז האיראנית שוש, המונה כ-62 אלף תושבים.

שושן היא גם מקום ההתרחשות של המחזה היווני "הפרסים", מאת אייסכילוס.

שושן במקורות היהודיים

שושן נזכרת במקורות היהודיים: על פי המקרא, גם דניאל וגם נחמיה גרו בשושן בתקופת גלות בבל, ואסתר הייתה למלכה שם. בסמוך לשושן ישנו אתר הנחשב לקברו של הנביא דניאל. בספר היובלים, אחד הספרים החיצוניים, שושן מוזכרת כאחד ממקומות ישיבתו של שם בן נח ושל בנו הבכור עילם.

שושן הבירה

עשר פעמים מופיע הביטוי שושן הבירה במגילת אסתר, וכן בספר דניאל (ח, ב) ובנחמיה (א, א). שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן. המילה בירה מקורה בארמית - "בירתא" שפירושה מצודה, שבה שכן ארמון המלך.

רבנו בחיי (כד הקמח ערך פורים עמ' של) כותב:

בכל מקום שתמצא במגילה את הביטוי "בשושן הבירה", הכּוָנה לארמון המלך... כי לשון הבירה הוא ארמון, והארמון הזה ששמו שושן היה בתוך עילם המדינה וכן כתוב בספר דניאל (ח ,ב): ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. וכשתמצא במגילה זו שושן סתם, או העיר שושן, הכּוָנה על שם מדינה ששמה שושן שהייתה קרובה לעילם... רוב אנשי העיר שבשושן היו ישראל, אבל בשושן הבירה הוא ארמון המלך, לא היו שם ישראל כלל אלא מרדכי

בקרב יהודי איראן יש המזהים את העיר אחמתא כשושן המקראית, אך הזיהוי איננו מקובל במחקר.[1]

קישורים חיצוניים

King's apartments Apadana Susa
שרידים ארכאולוגים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: "המדאן אינה שושן", באתר של הד"ר תמר עילם גינדין.
סוסה

האם התכוונתם ל...

עילם

עֵילָם הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, בה נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

עילם היה עם לוחם עוד מימי קדם, והמקרא מספר על מלכם כדרלעומר, שיצא למסע כיבוש לעבר הירדן והנגב. כמו כן, העילמים נלחמו מלחמות רבות גם נגד האשורים. בימיו של יהויקים רצו העילמים להילחם בכשדים ולמנוע מהם את כיבוש ארצם. שנה אחת לאחר גלות יהויכין, נלחמו הבבלים בעילם, ובמלחמה זו ניצחו הבבלים.

שוש

האם התכוונתם ל...

שושן

האם התכוונתם ל...

שושנדוחט

שושנדוחט נכתב גם כשושנדוכט (המאה הרביעית - המאה החמישית) הייתה בתו של ראש הגולה היהודי, אשתו של יזדגרד הראשון, שליט האימפריה הסאסאנית ואמו של בהראם החמישי.

שושנדוחט חייתה בתקופה שבה היו קשרים חזקים בין חצר המלוכה לבין ראשי הגולה.

בתקופתה כמלכה הוקמו מחדש השכונות היהודיות בערים אספהאן, שושן (עיר) ושושתר.

ארנסט הרצפלד טען, שהקבר הידוע כקבר אסתר ומרדכי שבהמדאן הוא כנראה קברה של שושנדוחט.

מקור היסטורי המזכיר אותה ואת הקשר שלה ליהדות הוא ספר ערי הבירה של פרס (פסוקים 47–54). פסוק 47 "šahrestān [ī] Šūš ud Šūstar Šīšīn-duxt zan ī Yazdgird [ī] Šāhpuhrān kard čiyōn duxt ī rēš-galūdag [ī] jahūdagān-šāh mād-iz ī Wahrām ī Gōr būd" אומר (בתרגום חופשי) "הערים שוש ושושתר נבנו על ידי שישין-דוחט, אשתו של יזגרד בן שאפור, בתו של ראש הגולה, מלך היהודים, וכמו כן אמו של בהראם."

גם החלק העשירי של ספר זה מאזכר אותה "šahrestān ī xwārazm narsēh ī jahūdagān kard" וקושר אותה לבניין עיר ליהודים בח'ווארזם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.