שושלת רוריק

בית רוריק או שושלת רוריק הייתה השושלת הראשונה של הנסיכויות הטרום-רוסיות (כולל נסיכות מוסקבה), אשר הפכו מאוחר יותר לרוסיה המודרנית. נציגי השושלת שלטו בשתי תקופות שלטון 862-1598 ו-1610-1612 בשטחים שהיום הם רוסיה האירופית וחלקים מאוקראינה ובלארוס. מוצאו של מייסד השושלת שנוי במחלוקת, הגרסאות נחלקות בין מוצא מדנמרק על פי ההיפותיזה הנורמניסטית לבין מוצא סלאבי מערבי מאזור מזרח גרמניה על פי ההיפותיזה האובודריטית. הנחה נוספת גורסת כי מוצאו היה פיני שהגיע ככל הנראה משוודיה, גרסה זאת צברה פופולריות בעיקר פרויקט חקר הדנ"א של שושלת רוריק שנערך לאחרונה.

היסטוריה של הנסיכים והצארים

בהתאם לכרוניקה הרוסית הראשונה השושלת נוסדה על ידי רוריק, שליט נובגורוד בשנת 862. בהתחלה הם שלטו על נובגורוד בלבד, אחר כך על קייב ונקראו נסיכי קייב הגדולים. ברוב השנים שעד 1054 נסיכי רוריק שלטו על נסיכות מאוחדת שבירתה קייב, שפעמים מספר חולקה בין בני השליט שמת ואחר כך אוחדה מחדש על ידי הבן החזק ביותר. לאחר מותו של ירוסלב החכם ב-1054 הנסיכות הגדולה חולקה סופית בין בניו, כשהתואר הנסיך הגדול נהיה נומינלי בלבד. הנסיכויות הנוספות שנוצרו עם מותו של ירוסלב היו רוסטוב ונובגורוד. כמה דורות אחר כך נוצרו נסיכויות נוספות והשלטון המרכזי נהיה רופף עוד יותר. ב-1169 נסיכות ולדימיר ירשה את התואר הנסיכות הגדולה, וב-1362 בתואר זה זכתה נסיכות מוסקבה. ב-1243 רוב הנסיכויות הרוסיות נכבשו על ידי המונגולים, והחאן היה זה שאישר את מינויים של הנסיכים. ב-1480 נסיכות מוסקבה השתחררה מעול המונגולים והטטרים והתחילה לכבוש ולאחד תחת חסותה את כל הנסיכויות הרוסיות, תהליך שהושלם רק בימיו של איוואן האיום. פיודור הראשון היה הצאר האחרון מהענף המוסקבאי של בית רוריק. (ענף צעיר יותר של הענף המוסקבאי גלה במאה ה-15 עקב מאבקים פוליטיים פנימיים והמשיך להתקיים בממלכת פולין-ליטא) האדם היחיד מבית רוריק ששלט אחריו הוא ואסילי שויסקי מענף צעיר יותר בין 1610- 1612. לאחר מותו של שויסקי נבחר מיכאיל רומנוב לצאר של רוסיה ויסד את שושלת רומנוב.

אצולה

מבית רוריק יצאו משפחות אצולה רבות, חלקן מתקיימות גם בימינו. הידועות שבהן: אובולנסקי, אוסטרוגסקי, בורובסקי, בריאטינסקי, וולקונסקי, שויסקי, דולגורוקוב, גורצ'קוב, איזמאילוב, מסלסקי, פוזינה, בולגקוב, גגרין, שחובסקוי.

קשרים עם בתי מלוכה אחרים באירופה

שליטי אירופה בימי הביניים נהגו לחזק כל ברית פוליטית על ידי נישואי ילדיהם. בשיטה זו השתמשו גם נסיכי בית רוריק. אנה בתו של ירוסלב החכם נישאה למלך צרפת אנרי הראשון והייתה אמו של פיליפ הראשון, בתו האחרת, אנסטסיה, נישאה למלך הונגריה אנדרש הראשון. בתו של לב מגליציה נישאה למלך פולין מבית פיאסט.

1612 (סרט)

1612 הוא סרט הרפתקאות רוסי המתרחש בתקופת הצרות, בבימויו של ולדימיר חוטיננקו.

אפוס היסטורי רוסי, שמתרחש בשנותיה הראשונות הכאוטיות של המאה ה-17. במשך 15 שנה סובלת רוסיה הצארית ממצוקות נוראיות: רעב, אי-שקט פוליטי רווי מזימות ואיומים חיצוניים. הדובדבן שבקצפת הוא הטבח שנערך במשפחת הצאר בוריס גודונוב. אנדריי הוא משרת שמוצא עצמו עד לרצח ולחטיפתה בידי הפולנים של בת הצאר, הנסיכה קסניה. בבגרותו יהפוך אנדריי לאביר אמיץ, שייצא להציל את הנסיכה ולהחזיר עטרה למולדתו.

זוהי שנת 1612, רוסיה נמצאת בתקופה של בצורת ומלחמה, תקופה שבה לאזרחים יש חוסר באוכל, חדירתם של כוחות עוינים מצליחים להפיל את שושלת רוריק אשר שלטה בשנים 862 - 1598 ברוסיה.

איוואן הרביעי

אִיוואן הרביעי (25 באוגוסט 1530 - 18 במרץ 1584) נודע גם כ"אִיוַואן האיום" (Ива́н Гро́зный, איוואן גרוֹזְנִי). במסורת הרוסית הוא נודע בפשטות כ"אִיאוֹאַן וַאסִילְיֶיבִיץ'" (Иоа́нн Васи́льевич - איוון בן וסילי). היה שליט רוסיה מ-1533 ועד מותו. במהלך שלטונו הארוך נכבשו חאנות קאזאן, חאנות אסטרחן, וחאנות סיביר. בכך הפך את רוסיה למעצמה רב אתנית המתפרשת על פני שטח רב של כ-4 מיליון קמ"ר. איוואן היה אחראי לאינספור שינויים שהובילו את רוסיה להתפתח ממדינה למעצמה אזורית, והיה השליט הראשון שאימץ את תואר הצאר של כל רוסיה.

מקורות היסטוריים הציגו עדויות שונות של אישיותו המורכבת של איוואן: הוא תואר כאינטליגנטי ומסור, אך נתון להתקפי כעס ונוטה להתפרצויות של מחלות נפש. התפרצות אחת בולטת גרמה למותו של היורש הנבחר שלו איוואן איוונוביץ' אשר גרמה להעברת השלטון אל בנו הצעיר: החולה והסובל מפיגור שכלי (לפי מקורות מסוימים) פיודור הראשון. אף על פי ששמו כתוב בדרך כלל בשפה האנגלית כאיוון האיום, המשמעות המקורית שלו קרובה יותר ל "הנורא" ("מעורר יראה") ובכך נשאה קונוטציה של התפעלות, כוח, יכולת, וגם הקפדה, לאו דווקא אכזריות.

איוואן השלישי

איוואן השלישי ואסילייביץ' (רוסית: Иван III Васильевич) ‏(22 בינואר 1440 - 27 באוקטובר 1505), המכונה גם איוואן הגדול - נסיך מוסקבה ושליט רוסיה מ-1462 עד מותו. נחשב ל"מלכד הארצות הרוסיות" משום שכבש שטחים רוסיים רבים, וכן הדף את פלישת פולין-ליטא ושחרר את רוסיה מעולה של אורדת הזהב. בנוסף, ידוע בשל מאמצו לשיפוץ הקרמלין ובשל פרק הזמן הארוך בו שלט על רוסיה - 43 שנים.

אינטררגנום

אינטררגנום או אינטרגנום (בלטינית: interregnum - "בין מלכים") הוא מושג מתחום מדעי המדינה והמשפט המתייחס לתקופה שבין שלטונם של מלכים שונים - היינו מצב של העדר רציפות שלטונית. מצב זה התרחש לאורך ההיסטוריה במועדים בהם הייתה מחלוקת בדבר היורש החוקי, ומספר יורשים שונים נאבקו ביניהם על השלטון.

מקור המושג הוא ברומא העתיקה, בתקופת המלוכה מונה אינטררקס ששלט במדינה בתקופת הביניים שבין מות המלך לבין בחירת המלך החדש, התפקיד המשיך להתקיים ברפובליקה ואינטררקס מונה כשאחד הקונסולים לא סיים את כהונתו וחברו לא יכול היה להיות נוכח ברומא לצורך עריכת בחירות. במשפט הרומי התלוותה לאינטררגנום גם הכרזה על "יוסטיטיום" (justitium) - הכרזה על מצב חירום, שכן בהיעדר שליט חוקי הייתה צפויה להתחיל תקופה של "טומולטוס" (tumultus) - "הפרות סדר".

על פי כללי הירושה שהיו מקובלים בבתי מלוכה בעבר, ועדיין מקובלים כיום הן במערכות שלטון ובבתי מלוכה, תקופה שכזו אינה צריכה להתרחש, שכן תמיד צריך להיות גוף ריבוני שלטוני. בעקבות הכלל המשפטי - ברגע מותו של שליט אחד יורשו הופך מיידית לשליט, אף מבלי טקס רשמי, ולכן קיימת רציפות שלטונית. גם במערכות שלטון מודרניות במדינות דמוקרטיות מתקיימת רציפות, כאשר לאחר בחירות ממשיך לכהן הגוף השולט שקדם לבחירות עד לכניסה רשמית לתפקיד של המועמד הנבחר. מצב של העדר רציפות מתרחש בהיעדר יורש חוקי ולאחר מותו של השליט הקודם.

אלכסנדר נבסקי

אלכסנדר ירוסלביץ' נבסקי (סלאבית מזרחית עתיקה: Александръ Ярославичь Невъскый‏; 30 במאי 1220 - 14 בנובמבר 1263) היה נסיך רפובליקת נובגורוד וולדימיר.

עלה לכס ב-1236, ופעל להגנת שטחי נובוגורוד מפני שוודיה, המסדר הליבוני והדוכסות הגדולה של ליטא. ב-15 ביולי 1240 ניצח את השוודים בקרב נייבה. בעקבות הקרב והניצחון אימץ את השם "נבסקי" שמשמעותו "של נייבה"".

ב-5 באפריל 1242 פיקד על הקרב על הקרח. הקרב ידוע בשם "טבח הקרח". בקרב זה איבד המסדר הליבוני כ-20 אבירים ו-6 נלקחו בשבי. המלחמה נמשכה עד לשנת 1245. בשנת 1256 השתתף בקרבות נגד השוודים. לאחר מכך, עזב לוולדימיר. שלא כמו מדיניותו הלוחמנית נגד השוודים ונגד המסדר הליבוני, היה פייסני מאוד ביחס לטטרים. הוא כרת עמם מספר הסכמים שמנעו את כניסת הטטרים למרחב. נבסקי נקבר בוולדימיר. בשנת 1724 הועבר קברו לסנקט פטרבורג.

על שמו השדרה הגדולה של סנט פטרבורג - נבסקי פרוספקט.

בוריס גודונוב

בוריס פיודורוביץ' גוֹדוּנוֹב (1552 - 13 באפריל 1605) היה הצאר של רוסיה בשנים 1598 - 1605, באופן מעשי (דה פקטו) היה שליט משנת 1585.

היסטוריה של אוקראינה

אוקראינה היא בעלת היסטוריה של אלפי שנים.

הרוריקים

"הרוריקים" (ברוסית: Рюриковичи) היא מיני-סדרת טלוויזיה, דוקו-דרמה רוסית משנת 2019, שהופקה בשיתוף פעולה עם הערוץ הראשון ברוסיה. הסדרה מגוללת את האירועים ההיסטוריים ותולדות שושלת רוריק, בית המלוכה הראשון של רוסיה. הסדרה זכתה לשבחי המבקרים בשל אופן שחזור אירועי התקופה.פרק הבכורה ישודר בערוץ הראשון ב-4 בנובמבר 2019.

וולוגדה (מחוז)

מחוז וולוגדה (ברוסית: Вологодская область, בתעתיק: וולגודסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הצפון-מערבי כ-500 ק"מ ממוסקבה.

המחוז הוקם ב-23 בספטמבר 1934. מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז כולל 26 אזורים מוניציפליים ו-2 אזורים עירוניים.

כ-70% משטח המחוז מכוסה ביערות.

וסילי הראשון, נסיך ולדימיר

וסילי הראשון (1241–1276) ( ברוסית: Василий ) בנו של יארוסלאב השני היה נסיך ולדימיר, אך מעשית ישב בקוסטרומה.

עוד בתקופת אביו קיבל נסיכות בקוסטרומה. לאחר פטירת אחיו, בשנת 1272 קיבל נסיכות ולדימיר, אך לא עבר לעיר זו. בתחילת שלטונו החל במתקפה על רפובליקת נובגורוד. לאור מצוקתם הם הסכימו לכל דרישותיו והכירו בו כשליט. לאחר התבססות בנובגורוד הוא נסע לאורדת הזהב לפגישה עם החאן החדש. לאחר חזרתו מנסיעה זו נפטר בשנת 1276.

בתקופת שלטונו פקידי אורדת הזהב בוצעו מפקד אוכלוסין בנסיכות לצורך הסדרת גובה התשלום המגיע לחאן. בשנת 1274 נערכה אספת ראשי הכנסייה הרוסית.

יארופולק, נסיך קייב

יארופולק (ברוסית: Ярополк; אמצע המאה ה-10 - 11 ביוני 978) היה נסיך קייב.

יורי ממוסקבה

יורי דנילוביץ' (ברוסית: Юрий Данилович‏; 1281 - 21 בנובמבר 1325) היה נסיך ולדימיר, הראשון מבין נסיכי מוסקבה שזכו לתואר זה.

סמל אוקראינה

בסמל אוקראינה מופיעים שני הצבעים המופיעים בדגל אוקראינה - מגן כחול וקלשון צהוב, סמל לשבטים הסלאביים העתיקים שחיו באוקראינה, מאוחר יותר שושלת רוריק של קייב-רוס אימצה אתו.

בסמל הגדול, הלא רשמי, המגן נתמך על ידי אריה מוזהב עם כתר משמאל (סמל לבוב - סמל ללאומיות האוקראינית שמייצגת העיר), ובחור קוזאקי בלבוש מסורתי, אשר מחזיק ברובה מוסקט מימין. מעל המגן מופיע כתרו של ולדימיר הראשון, לייצוג ריבונות אוקראינה. בחלקה מוצגים שיבולי חיטה ופירות אדומים, לייצוג עושר.

פיודור הראשון

פיודור הראשון (ברוסית: Фёдор I Иоаннович; ‏11 במאי 1557 - 7 בינואר 1598), היה הצאר הרוסי האחרון משושלת רוריק.

זמן קצר לפני מותו, איוואן הרביעי הרג את בנו איוואן ופיודור נהפך ליורש. הוא התחיל את כהונתו בשנת 1584 בגיל 27. אביו קבע כי הוא מתאים יותר לכנסייה מאשר לניהול המדינה. מאשתו אירינה הייתה לו בת יחידה שנפטרה בגיל 9 חודשים. בתחילת כהונתו הוא היה תחת ההשפעה של אספת האצילים ומאוחר יותר תחת ההשפעה של בוריס גודונוב, אחי אשתו. החל משנת 1587 השליטה במדינה למעשה עברה לבוריס גודונוב. גם נציגי המדינות השכנות היו מודעים למצב וכל ההתייעצויות איתם נערכו אצל בוריס גודונוב. לאחר פטירת פיודור הראשון אשתו אירינה ירשה את השלטון. לאחר 9 ימים היא התפטרה והלכה להיות נזירה במנזר נובודוויצ'י במוסקבה.

עם מותו נפסק הענף המוסקבאי של שושלת רוריק - צאצאים של איוואן הראשון. מייסד שושלת רומנוב מיכאיל הראשון היה בן דודו של פיודור.

פיודור רומודנובסקי

פיודור רומודנובסקי (ברוסית: Фёдор Юрьевич Ромодановский;‏ 1640 - 28 בספטמבר 1717) היה אציל רוסי, ממקורביו של פיוטר הגדול. רומודנובסקי נולד במשפחה אצילית מצאצאי שושלת רוריק. בהתאם למסורת המשפחתית, הם קיבלו תואר נסיך עוד בתקופת ולדימיר הראשון, נסיך קייב.

ברשימת מוזמנים לחגיגות לרגל הולדת פיוטר רשום פיודור רומודנובסקי כראשון ברשימה, עובדה המעידה על המעמד שלו בחצר. הוא תמך בצאר הצעיר פיוטר הגדול מיד עם מינויו. הוא היה אחראי על המעקב אחרי הנסיכה סופיה כאשר היא הייתה במנזר נובודוויצ'י.

במהלך מערכות אזוב, כאשר פיוטר הגדול עזב את מוסקבה הושאר רומודנובסקי כאחראי על ענייני המדינה במינוי "נסיך-קיסר", תואר חדש שהוענק לו. מאותה תקופה נשמרה עד היום התכתבות ענפה בין פיוטר הגדול לבין פיודור רומודנובסקי שמעידה על שיתוף פעולה מלא בין השניים. בשנת 1698 כאשר התפרץ מרד 1698 היה בעל תפקיד מכריע בדיכוי המרד. החל משנת 1701 הוא היה ראש עיריית מוסקבה.

במשך תקופה ארוכה ועד מותו הוא היה אחראי על המשטרה החשאית. בנוסף לכך, הוא היה אחראי על משרד לענייני סיביר ומשרד לענייני תרופות. בזמן שמקורבים אחרים של הצאר לחמו בחזית ובנו עיר חדשה סנקט פטרבורג, הוא היה אחראי על כך שלא תהיה במדינה אופוזיציה ממשית לרפורמות ושלטון הצאר.

למרות היותו תומך ברפורמות של הצאר, בחיי יום הוא דבק בדרך החיים הרוסית המסורתית. כמו כן, התנגד לנישואי הצאר עם יקטרינה הראשונה.

רוס של קייב

רוס של קייב או רוס הקייבית (סלאבונית עתיקה: рѹсь, "רוס") או נסיכות קייב, היא המדינה הסלאבית הראשונה באירופה, ומנקודת מבט היסטוריוגרפית גורסים חלק מההיסטוריונים כי ממנה התפתחו אחר כך המדינות המודרניות רוסיה, אוקראינה ובלארוס. המדינה התקיימה למן המאה ה-9 (שנת 880 לערך) עד אמצע המאה ה-12. היא התפוררה בעקבות החלוקות הבלתי פוסקות של אדמותיה על ידי בניו של השליט שמת ובעקבות הכיבוש המונגולי. בירותיה של הנסיכות היו נובגורוד ואחר כך קייב (ומכאן שמה).

הממלכה המשיכה להתקיים לאחר מכן בנסיכויות נפרדות אשר נפרסו על כל המרחב של אוקראינה. המבנה השלטוני הזה נמשך עד סוף המאה ה-15 בכיבוש מרבית שטחה של אוקראינה על ידי הדוכסות הגדולה של ליטא.

ימי שלטונו של ולדימיר הראשון (החל מ-980 לערך וכלה ב-1015) וכן ימיו של בנו ירוסלאב הראשון (1019 עד 1054) נחשבו לתור הזהב של קייב. בתקופה זו נתקבלה הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית (הנצרות האורתודוקסית) ונכתב קודקס חוקים מזרח סלאבי ראשון – "האמת הרוסית" (ברוסית ארכאית: Правда Роська, "פְרַבְדָה רוֹסְקַה"; ברוסית מודרנית: Ру́сская пра́вда, "רוּסְקַיָה פְרַבְדָה"). המעמד השליט של רוס המוקדמת היה ככל הנראה אצולה-לוחמת ממוצא סקנדינבי ששלט על רוב סלאבי. השלטון הסקנדינבי ברוס המשיך עד לאמצע המאה ה-11.

רוריק

רוריק (ברוסית: Рюрик, בנורדית: Rørik) היה שליט נובגורוד משנת 862 עד פטירתו בשנת 879. רוריק הוא המייסד של שושלת רוריק, ששלטה בשטחים שהיום הם רוסיה האירופית וחלקים מאוקראינה ובלארוס, במשך יותר משבע מאות שנים.

בהתאם לכרוניקה הרוסית הראשונה מהמאה ה-12, רוריק הוזמן להיות מנהיג נובגורד על ידי התושבים המקומיים במטרה להפסיק מלחמות פנימיות. הוא בא בראש קבוצה גדולה שכללה גם את שני אחיו. האחים, טרובור וסינאוס קבלו תחת שליטתם אזורים בסביבת בלואוזרו ואיזבורסק. לאחר פטירתם, גם שטחים אלו הועברו לשליטת רוריק. רוריק התחתן עם אישה ממוצא סקנדינבי בשם אפנדה (Efanda). בנם, איגור, נסיך קייב היה בהמשך השליט של רוס של קייב. רוריק נפטר בשנת 879 והשליטה על השטחים עברה לאולג מנובגורוד שהיה קרוב משפחתו.

על שמו של רוריק נקראה סיירת משוריינת אשר פעלה בעיקר בצי הבלטי הרוסי במלחמת העולם הראשונה.

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים. שושלת, העוברת בדרך כלל רק דרך הצאצאים הזכרים, נקראת גם "בית" (בעיקר באירופה), כגון בית הבסבורג. המונח משמש לעיתים גם כדי לתאר את התקופה בה אותה משפחה שלטה, או את האירועים והאופנות של אותה התקופה, למשל "אגרטל שושלת מינג" או סגנון טיודור. היסטוריונים

בדרך כלל נוהגים להתייחס להיסטוריה של מדינה מסוימת בתוך מסגרת של רצף שושלות, במיוחד באומות כמו סין, מצרים העתיקה וממלכת פרס. רוב ההיסטוריה הפוליטית של אירופה הושפעה או נשלטה על ידי שושלות כמו השושלת הקרולינגית, השושלת הקאפטינגית, שושלת הבסבורג, שושלת סטיוארט, שושלת הוהנצולרן ושושלת רומנוב.

עד המאה ה-19 היה זה מובן מאליו שאחד מתפקידיו הלגיטימיים של המלך היה להגדיל את שושלתו, כלומר, להגדיל את שטחיהם, עושרם וכוחם של בני משפחתו.

"נישואים שושלתיים" הם כאלו שנענים לחוקים ולהגבלות של השושלת כך שלצאצאים של אותם נישואים תישאר זכות הירושה וזכויות מלכותיות אחרות.

שליטי רוסיה

זוהי רשימה של כל השליטים בהיסטוריה של רוסיה. הרשימה כוללת את נסיכי נובגורוד, הנסיכים הגדולים של קייב, הנסיכים הגדולים של ולדימיר, הנסיכים הגדולים של מוסקבה, קיסרי רוסיה, שליטי ברית המועצות ונשיאי הפדרציה הרוסית. הרשימה מתחילה בנסיך החצי-אגדי של נובגורוד - רוריק, בערך באמצע המאה ה-9 (862) וסופה בימינו אלה.

הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שימש גם כמנהיג רוסיה מעת לעת, בדרך כלל בתקופות של תהפוכות פוליטיות, כמו בתקופת הכיבוש הפולני והאינטררגנום של 1610–1613.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.