שושלת רומנוב

בית רומנוברוסית Рома́новы, Románovy,) היא שושלת הצארים השנייה והאחרונה ששלטה באימפריה הרוסית שלטון אבסולוטי בין השנים 1613 ל-1917.

הרומנובים זכו לגדולה כבויארים (אצולה פאודלית) של הדוכסות הגדולה של מוסקבה ואחר כך תחת שלטון הצארים של רוסיה בשושלת רוריק, שנכחדה עם מותו של הצאר פיודור הראשון בשנת 1598. לאחר קרבות ירושה בתקופת הצרות נבחר ב-21 בפברואר 1613 מיכאל רומנוב בן ה-16, לצאר של רוסיה על ידי הפרלמנט (Zemsky Sobor), ובכך נוסד בית רומנוב (Romanovs) כשושלת הצארים השנייה של רוסיה. נכדו של מיכאל, פיוטר הגדול, העביר את הבירה של רוסיה תחת רומנוב לסנקט-פטרבורג והקים את האימפריה הרוסית בשנת 1721 והפך את המדינה למעצמה גדולה באמצעות סדרה של מלחמות ורפורמות. דורות צאצאיו הישירים של רומנוב הסתיימו בשנת 1762, כאשר הצארית יליזבטה, קיסרית רוסיה נפטרה. יורשה, פיטר השלישי היה מבית הולשטיין-גוטורפ, שלוחה של בית אולדנבורג הגרמני ששלט בדנמרק, ולכן צאצאיה של אליזבת נקראים לפעמים "הולשטיין-גוטורפ-רומנוב". עם התפטרותו של הצאר ניקולאי השני ב-15 במרץ 1917 בעקבות מהפכת פברואר הסתיימו 304 שנים של שלטון רומנוב. ב-1918 הוצאו להורג הצאר ומשפחתו על ידי הבולשביקים, ו-47 ניצולי בית רומנוב הוגלו לחו"ל.

Lesser Coat of Arms of Russian Empire
סמל האימפריה הרוסית בתקופת שושלת רומנוב

מוצא ועלייה לשלטון

מוצאה של שושלת רומנוב, ושל לפחות עוד עשרים משפחות אצולה רוסיות אחרות, היה הבויאר אנדריי קובילה שחי באמצע המאה ה-14. מעמדה של השושלת עלה בזכות צאצאיתו של קובילה, אנסטסיה רומנובה, שחיה באמצע המאה ה-16 ונישאה לצאר איוואן הרביעי משושלת רוריק. שם אביה של אנסטסיה היה רומן, ומכאן נגזר שמה של השושלת. אנסטסיה הייתה הקיסרית הראשונה של רוסיה, ומותה המוקדם בשנת 1560 שינה את מזגו של איוואן, שהאמין כי הבויארים הרעילו אותה. פיודור, בנם של איוואן ואנסטסיה, שירש את מקומו של אביו, היה השליט הרוסי האחרון משושלת רוריק לאחר 700 שנות שלטון. את כתרו ירש גיסו, בוריס גודונוב, שכדי להרחיק מהשלטון את בני משפחת רומנוב הגלה אותם לקצוות המדינה.

מזלה של שושלת רומנוב חזר שוב בתקופת הצרות, לאחר פרק זמן בו שלטו בוריס גודונוב, דמיטרי הכוזב הראשון ווסילי שויסקי, כשבשנת 1613 נבחר לכתר הנער מיכאל הראשון (1596-1645), מייסד בית רומנוב (שהיה אחיינה מדרגה שנייה של הקיסרית אנסטסיה רומנובה). מיכאל רומנוב עלה לשלטון ברוסיה בזמן תקופה של תוהו ובוהו בממלכה הקפואה רחבת הידיים (שנים מעטות קודם הפולנים שלטו במוסקבה ורק התקוממות רוסית עממית שמרה על עצמאות הממלכה), הוא ייצב את הממלכה ויצר שושלת יציבה ששלטה במשך כ-300 שנה על אימפריה רחבת ידיים.

משבר ירושה

הצאר פיוטר הגדול הפך את רוסיה למעצמה אירופאית מדרגה ראשונה, שיכלה להתמודד צבאית במלחמה הצפונית הגדולה. החל מאותה תקופה רוסיה החלה בשורה של מערכות צבאיות שהביאו אותה לשלוט על שישית מיבשת כדור הארץ. לאחר מותו של פיוטר עברה המדינה תקופה של משבר ירושה, שכן בנו היחיד ויורש העצר של הצאר, אלכסיי, הוצא להורג באשמת בגידה במדינה. לאחר מות בנו של אלכסיי, הצאר פיוטר השני, בשנת 1730 נכחד בעצם הענף הגברי של שושלת רומנוב. נשות השושלת היחידות שנותרו היו דודותיו של פיוטר השני, הקיסרית אנה והקיסרית יליזבטה, ששלטה במדינה בהצלחה עד מותה בשנת 1762. משום שגם אנה וגם יליזבטה לא ילדו יורשים זכרים יורש העצר היה צריך להיבחר בין שני נסיכים: איוואן השישי, אחיינה מדרגה שנייה של אנה אותו אימצה כשהיה תינוק, או קארל פטר, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינה של יליזבטה, שהיה גם באותה התקופה יורש העצר לכס המלוכה השוודי. יליזבטה העדיפה את אחיינה, וקארל פטר הוכתר לאחר מותה כצאר פיוטר השלישי, הצאר הרוסי הראשון לשושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב.

שושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב

על אף שפיוטר השלישי לא השתייך ישירות לשושלת רומנוב, הוא שמר על השם והדגיש את מוצאו מפיוטר הגדול. בנו של פיוטר השלישי, הקיסר פאבל הראשון, היה גאה במיוחד בהיותו נינו של הצאר הרוסי הגדול, על אף שאמו הגרמנייה, יקטרינה השנייה, רמזה בזיכרונותיה כי הוא בכלל היה בנו של מאהבה, הרוזן סלטיקוב. פאבל, שהיה מודע לסכנת היווצרות מלחמות ירושה, חוקק חוקים חדשים וקפדניים במיוחד לשושלת רומנוב, שקבעו בין השאר את חוקי הירושה המדויקים, וכן קבעו כי כל הקיסרים ונשותיהם חייבים להשתייך לדת האורתודוקסית. בנו של פאבל, אלכסנדר הראשון, הוסיף לחוקים אלו וקבע כי חברי משפחת המלוכה הרוסית חייבים להינשא בהתאם למעמדם, כלומר לחברי משפחות מלוכה אחרות.

בסך הכל שלטו ברוסיה שישה קיסרים משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב: פאבל הראשון, אלכסנדר הראשון, ניקולאי הראשון, אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי וניקולאי השני. כולם נישאו לנסיכות גרמניות, חוץ מאלכסנדר השלישי, שנישא לנסיכה דנית. מצב זה גרם לבעיה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז האמין הציבור הרוסי שהקיסרית, אלכסנדרה פיודורובנה, תמכה בצד הגרמני.

בשנת 1917 גרמה מהפכת פברואר לניקולאי השני לוותר על כס המלוכה לטובת אחיו מיכאיל, שסירב לקבל על עצמו את התפקיד ובכך סיים את שלטון שושלת רומנוב, שנמשך יותר מ-300 שנים. בעוד חלק מחברי השושלת הצליחו לברוח מהמדינה לאחר תחילת המהפכה, רבים מהם נשארו ברוסיה ונרצחו על ידי מהפכנים בולשביקים, בהם ניקולאי השני, רעייתו אלכסנדרה וחמשת ילדיהם. בשנת 1991 נמצאו והוצאו מקברם גופותיהם של הקיסר והקיסרית לשעבר, יחד עם גופותיהם של שלושה מילדיהם. מכיוון ששתי גופות היו חסרות, רבים מאמינים כי שניים מילדי הקיסר הצליחו להימלט מהרוצחים, על אף שעד היום ישנה מחלוקת באשר לזהותם של שני הילדים שגופותיהם לא נמצאו. בשנת 1998 נקברו הגופות בקתדרלת פיוטר ופאבל שבסנקט פטרבורג, שם קבורים רבים מבני שושלת רומנוב. בשנת 2007 התגלו שרידי שתי גופות סמוך למקום הימצאות גופותיהם של שאר בני משפחת רומנוב, ולאחר בדיקות דנ"א מעמיקות, התגלה כי הגופות שנמצאו הן גופות שני הילדים החסרים.

שושלת רומנוב כיום

כיום ישנם שלושה טוענים לראשות שושלת רומנוב: מריה ולדימירובנה רומנובה, נינתו הגדולה של הצאר אלכסנדר השני, אנדריי אנדרייביץ' רומנוב, צאצאו של הצאר ניקולאי הראשון וקרל אמיך, נסיך ליינינגן, נכדה של מריה קירילובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, נינתו של הצאר אלכסנדר השני.

שליטי רוסיה משושלת רומנוב

צארי רוסיה

קיסרי רוסיה

Russian Empire-1899-Coin-5-Obverse
מטבע זהב שהונפק בתקופת הצאר ניקולאי השני

קיסרי רוסיה משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב

ראו גם

1911 ברוסיה

1911 ברוסיה הייתה שנה ה-298 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

1913 ברוסיה

1913 ברוסיה הייתה שנה ה-300 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (ברוסית: Ольга Константиновна; ‏3 בספטמבר 1851 - 18 ביוני 1926, הידועה גם בשם אולגה, מלכת היוונים, הייתה נכדתו של הצאר הרוסי ניקולאי הראשון ורעייתו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים. בשנת 1920 היא שימשה כעוצרת הממלכה היוונית במשך מספר חודשים בשם בנה, קונסטנטינוס.

המלכה אולגה הייתה סבתו של פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של המלכה אליזבת השנייה.

אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה

אלכסנדר הראשון (המנצח) (ברוסית: Александр I Победитель, ובשמו המלא: אלכסנדר פאוולוביץ' רומאנוב, 23 בדצמבר 1777 - 1 בדצמבר 1825) היה קיסר רוסיה מ־23 במרץ 1801 עד מותו.

אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה

אלכסנדר אלכסנדרורוביץ' רומנוב (רוסית: Александр III Александрович Романов), הידוע יותר בתור אלכסנדר השלישי "עושה השלום" (Миротворец ברוסית; 10 במרץ 1845 - 1 בנובמבר 1894), היה קיסר רוסיה מה-14 במרץ 1881 - ועד יום מותו ב-1894.

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (רוסית: Александр II Николаевич‏; 17 באפריל 1818 - 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית מ-1855 ועד 1881. אלכסנדר השני הנהיג קו ליברלי ורפורמות מקיפות, בייחוד שחרור הצמיתים ב-1861, וחתר ליציבות ביחסי החוץ של המדינה. כונה "הצאר הטוב", "המשחרר". נרצח על ידי טרוריסטים נרודניקים.

ביצת פברז'ה

ביצי פברז'ה הן 69 תכשיטים בצורת ביצה שנוצרו על ידי "בית פברז'ה" - בית המלאכה של התכשיטן פטר קארל פברז'ה, בסנקט פטרבורג, בשנים 1885–1917.

50 ביצים נוצרו על ידי פברז'ה עבור הצארים של רוסיה אלכסנדר השלישי וניקולאי השני. שתי ביצים נוספות אשר הוכנו עבור הצאר ("צביר הכוכבים" ו"התרזה הקארליאנית") בשנת 1917 לא הועברו לו בשל מהפכת פברואר. שבע נוספות הוכנו עבור משפחת קלץ' (Kelch) ממוסקבה.

את הביצים יצרו ממתכות יקרות והן עוטרו באבנים יקרות ובאמייל. כיום "ביצת פברז'ה" הפך לשם נרדף לתכשיטי זהב איכותיים וגם למותרות.

היסטוריה של רוסיה

ההיסטוריה של רוסיה תחילתה בימי קדם, באירופה המזרחית, והיא נמשכת עד ימינו.

יליזבטה, קיסרית רוסיה

יליזבטה פטרובנה (ברוסית: Елизавета Петровна, ‏18 בדצמבר 1709 - 25 בדצמבר 1761) צאריצה (קיסרית) האימפריה הרוסית בין השנים 1741–1761.

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה (רוסית: Екатерина Вторая;‏ 2 במאי 1729 - 17 בנובמבר 1796) הייתה קיסרית האימפריה הרוסית מ-1762 ועד יום מותה. מכונה גם יקטרינה הגדולה (Екатерина Великая). כשהמירה את דתה לנצרות האורתודוקסית, קיבלה גם את השם יקטרינה אלכסייבנה (Алексеевна).

מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (ברוסית: Мария Александровна‏, 17 באוקטובר 1853 - 24 באוקטובר 1920), ידועה מאוחר יותר בתואר "דוכסית אדינבורו" ו"דוכסית סקסה-קובורג-גותה", הייתה בתו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ורעייתו של אלפרד, דוכס סקסה-קובורג-גותה, בנה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 - 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

ניקולאי השני, קיסר רוסיה

ניקולאי השני (שמו המלא: ניקולאי אלכסנדרוביץ' רומנוב (ברוסית: Никола́й Алекса́ндрович Рома́нов). תוארו הרשמי היה: ניקולאי השני, הקיסר והשליט של כל הנסיכויות הרוסיות; 18 במאי 1868 – 17 ביולי 1918) היה הקיסר האחרון של האימפריה הרוסית, שירש בשלטון את אביו אלכסנדר השלישי ב-1894. בתקופת שלטונו נקלעה האימפריה למשבר פוליטי חריף שהועצם על ידי האבדות הכבדות בחזית שספגה בעת מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918). כשרונו של ניקולאי לא עמד לו לנווט את האימפריה ברגעיה הקשים ובסופו של דבר הסתיים שלטונו במהפכת פברואר בשנת 1917, שהביאה לסיום השלטון בן שלוש-מאות השנים של שושלת רומנוב ברוסיה. גם הממשלה הזמנית, שקמה בעקבות המהפכה, כשלה במשימה, והבולשביקים עלו לשלטון במהפכת אוקטובר באותה שנה. הבולשביקים הוציאו להורג את ניקולאי יחד עם בני משפחתו ב-1918.

סופיה אלכסייבנה רומנובה

סופיה אלכסייבנה רומנובה (ברוסית: Софья Алексеевна Романова; ‏27 בספטמבר 1657 - 14 ביולי 1704) הייתה בתו של אלכסיי הראשון ואחות של פטר הגדול. במשך 7 שנים הייתה עוצרת של רוסיה הצארית

סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל (11 במאי לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

פאבל הראשון, קיסר רוסיה

פאבל הראשון, קיסר רוסיה (רוסית: Павел I Петрович;‏ 1 באוקטובר 1754- 23 במרץ 1801) היה קיסר רוסיה משנת 1796 ועד מותו.

פיוטר הגדול

פיוטר הראשון אלכסייביץ' (ברוסית: Пётр I Алексеевич; ‏30 במאי 1672 - 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד ליום מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד למותו של האח בשנת 1696. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום נחשב לאבי רוסיה המודרנית.

פיוטר השלישי, קיסר רוסיה

פיוטר השלישי (ברוסית: Пётр III, ‏21 בפברואר 1728 - 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.

שליטי רוסיה

זוהי רשימה של כל השליטים בהיסטוריה של רוסיה. הרשימה כוללת את נסיכי נובגורוד, הנסיכים הגדולים של קייב, הנסיכים הגדולים של ולדימיר, הנסיכים הגדולים של מוסקבה, קיסרי רוסיה, שליטי ברית המועצות ונשיאי הפדרציה הרוסית. הרשימה מתחילה בנסיך החצי-אגדי של נובגורוד - רוריק, בערך באמצע המאה ה-9 (862) וסופה בימינו אלה.

הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שימש גם כמנהיג רוסיה מעת לעת, בדרך כלל בתקופות של תהפוכות פוליטיות, כמו בתקופת הכיבוש הפולני והאינטררגנום של 1610–1613.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.