שושלת פיאסט

שושלת פיאסטפולנית: Piastowie) היא השושלת הראשונה ששלטה בפולין, מיסודה של פיאסט העגלן (פיאסט קולוג'יי) או פיאסט אוראץ', בן חושציסקו, החצי-אגדי. לפי האגדה בנו של פיאסט, שמוביט היה הנסיך הראשון של שבט פולאן. צאצאיו היו לסטק ושמומיסל. השליט הראשון משושלת זו שזהותו נחשבת ודאית מבחינה היסטורית היה הנסיך מיישקו הראשוןמאה ה-10). השושלת פיאסט שלטה בפולין מסביבות שנת 960 עד שנת 1370, שנת מותו של המלך קז'ימייז' הגדול. ענפים של שושלת זו המשיכו לשלוט בדוכסות מזוביה ובדוכסויות של שלזיה החל משנת 1370 ועד מותו של הנציג הפיאסטי האחרון בשלזיה בשנת 1675 בני פיאסט התחתנו עם בני שושלות ומשפחות אצולה רבות ברחבי אירופה והחזיקו תארים רבים, אחדים מהם במסגרת האימפריה הרומית הקדושה.

POL Przemysł II 1295 COA
שחזור של סמל השושלת פיאסט

מקור השם

הדוכסים והמלכים הראשונים של פולין החשיבו את עצמם צאצאים של דמות חצי אגדית בשם פיאסט קולוג'יי, שהוזכרה לראשונה ב"כרוניקות ומעשי הדוכסים והנסיכים הפולנים" (Cronicae et gesta ducum sive principum Polonorum) שנכתבה ב-1113 על ידי גאלוס אנונימוס. אולם במונח "שושלת פיאסט" השתמש לראשונה במאה ה-17 ההיסטוריון הפולני אדם נרושביץ'.

היסטוריה

ייתכן כי הנציג הראשון של משפחת פיאסט היה בן שבט פולאן, ששהה בסביבות שנת 940 בפולין גדול במצודת גייצי. כעבור זמן קצר בני פיאסט עברו לגור בגנייזנו, שם התנהלה חצרו של הנסיך מיישקו הראשון אחרי שנת 960. לפרק זמן מסוים שלטה שושלת פיאסט על אזורי פומרניה, בוהמיה, ולוזציה, וכן ברותניה או אוקראינה הטרנסקרפטית של ימינו (זקרפטיה) והאזור ספיש (ספש בהונגרית) או ציפס הנמצא בימינו בסלובקיה השליטים הראשונים נשאו את התואר דוכס או מלך.

המונרכיה הפולנית נאלצה להתמודד במערב עם מדיניות ההתפשטות של האימפריה הרומית הקדושה בעלת הלאום הגרמני. מלכים כדוגמת מיישקו הראשון, קז'ימייז' הראשון וולדיסלב הראשון הרמן, ניסו להגן על הממלכתם על ידי הסכמים, קבלת חסות ונישואים פוליטיים עם בני השושלת האוטונית והשושלת הסאלית. מדרום וממזרח עמדו מול הממלכה הפולנית שכנים בעלי עוצמה כמו שושלת פשמיסל הבוהמית, בית ארפאד ההונגרי והענף ההונגרי של בית אנז'ו ומאוחר יותר מדינת מסדר האבירים הטבטוני והדוכסות הגדולה של ליטא.

מעמד הפיאסטים נחלש זמנית בצורה ניכרת אחרי צוואתו של בולסלאב השלישי, עקום הפה. למשך 150 שנה התפצלה הממלכה לכמה דוכסויות, בעוד הדוכסים הפיאסטים נאבקו על כס מלכותם בקרקוב, בירת פולין קטן. דוכסים רבים כגון מיישקו השלישי הזקן, ולדיסלב השלישי או לשק הראשון הלבן הוכתרו, והודחו זמן קצר לאחר מכן. הענף הוותיק של הפיאסטים השזליים, צאצאים של הבן הבכור של בולסלב השלישי, ולדיסלב השני הגולה עברו תהליכים נפרדים והחל מן המאה ה-14 היו בני חסות של הכתר הבוהמי.

אחרי דעיכת הענף המלכותי הפולני והענף הפיאסטי הצעיר בשנת 1370, כתר פולין עבר לידי מלך מבית אנז'ו, לודוויק או לאיוש הראשון, מלך הונגריה, בנה של אליזבטה מפולין, אחותו של המלך קזימיר הגדול. הענף המזובי של הפיאסטים כבה עם מות הדוכס יאנוש השלישי בשנת 1526. השליט הפיאסטי האחרון היה גאורג וילהלם, דוכס ליגניץ, שנפטר בשנת 1675. דודו, אוגוסט מלגניצה, הפיאסט הזכר האחרון, נפטר בשנת 1679. הצאצאית החוקית האחרונה, הדוכסית קרולינה מלגניצה-בריג, נפטרה בשנת 1707 ונקברה במנזר טז'בניצה. עם זאת משפחות רבות, כמו למשל צאצאים לא חוקיים של דוכס שלזיה, אדם ונצסלאוס מציישין (16171574) ראו עצמם מיוחסים לשושלת פיאסט.

הסמל

בסביבות שנת 1295 פשמישל השני השתמש בסמל עם עיט לבן.

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 38 ימים.

אנרי השלישי, מלך צרפת

אנרי השלישי (צרפתית: Henri III; ‏19 בספטמבר 1551 - 2 באוגוסט 1589) בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ-30 במאי 1574 עד מותו.

בולסלאב הראשון, דוכס פולין

בולסלאב הראשון, דוכס פולין ("האמיץ"; בפולנית: Bolesław I Chrobry) היה בנו ויורשו של מיישקו הראשון, מייסד הממלכה הפולנית הראשונה.

בולסלאב השלישי, עקום הפה

בולסלאב השלישי עקום הפה (פולנית: Bolesław III Krzywousty;‏ 1086–1138), דוכס פולין משנת 1102 עד מותו.

גלוגוב

גלוגוב (בפולנית: Głogów; בגרמנית: גלוגאו, Glogau או: Groß-Glogau; בספרות העברית והיידיש: גלוגא), היא עיר במחוז גלוגוב שבחבל שלזיה תחתית, פולין. אוכלוסיית העיר עצמה (נכון ל-2011) מונה כ-70,000 נפש.

שמה של העיר לקוח מהמילה "głóg", שמו הפולני של עץ (גם שיח) העוזרר.

דוכסות טשן

דוכסות טשן היא דוכסות שהתקיימה באזור צ'שין בשלזיה בין השנים 1290 -1918, התחילה כדוכסות עצמאית, ובהמשך תחת בית הבסבורג.

צ'שין שלזיה נקרעה מפולין בשנת 1281 ובשנת 1290 הייתה לדוכסות בשליטת שושלת פיאסט. בשנת 1315 התפצלה ממנה דוכסות אושוונצים. בשנת 1327, קזימיר הראשון, דוכס טשן נשבע אמונים ליוהאן מלוקסמבורג מלך בוהמיה, והדוכסות הייתה לאוטונומיה בתוך ממלכת בוהמיה. לאחר מות הדוכסית האחרונה לשושלת פיאסט, אליזבט לוקרטה, בשנת 1653, עברה השליטה בדוכסות לבית הבסבורג.

בתחילת המאה ה-18 ניתנה הדוכסות ללאופולד, דוכס לורן. בשנת 1804 הוכללה הדוכסות באימפריה האוסטרית ועם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 הייתה לחלק ממנה. עם התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית תבעו צ'כוסלובקיה ופולין את הדוכסות והיא חולקה ביניהם רשמית בשנת 1920.

הנריק השני החסוד

הנריק השני החסוד (בפולנית: Henryk II Pobożny; ‏1196/1207 - 9 באפריל 1241), היה בן שושלת פיאסט, בנו של הנריק הראשון המזוקן, ודוכס גדול של פולין מ-1238 ועד מותו והנהיג קואליציה אירופאית בקרב ליגניץ נגד צבא של האימפריה המונגולית.

השושלת היגלונית

השושלת היגלונית (בפולנית: Jagiellonowie; בליטאית: Jogailaičiai; בבלרוסית: Ягелоны; בהונגרית: Jagelló; בצ'כית: Jagellonci) הייתה שושלת מלוכה ממוצא ליטאי, ששלטה באיחוד פולין ליטא בין השנים 1386 עד 1572, חבריה נשאו בתואר מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא (בשנים 1377–1392 ו-1440–1572), מלך הונגריה (1440–1444 ו-1490–1526) ומלך בוהמיה (1471–1526). השושלת הייתה שושלת המלכים העיקרית ששלטה בפולין-ליטא והביאה אותה לשיא התפשטותה הגאוגרפית.

ראשיתה של השושלת במלך ולדיסלב השני יגיילו, שכונה יוגליה. ב-1385, בעודו הדוכס הגדול של ליטא המיר את דתו מנצרות יוונית-אורתודוקסית לנצרות קתולית ונשא לאישה את ידוויגה, מלכת פולין והיה בכך למלך פולין הראשון מהשושלת. במסגרת זו כוננה בקרקוב אוניה פרסונלית בין פולין לליטא, בראשות מונרך מהשושלת היגלונית, השולט על שתי הישויות המדיניות.

סוף השושלת בא עם מותו של זיגמונט השני אוגוסט ללא יורשים ב-1572.

יאן הראשון אולברכט, מלך פולין

יאן הראשון אולברכט, מלך פולין (בפולנית: Jan I Olbracht (מידע • עזרה); ‏ 27 בדצמבר 1459 – 17 ביוני 1501), היה מלך פולין בין השנים 1492–1501.

ידוויגה, מלכת פולין

ידוויגה לבית אנז'ו (בפולנית: Jadwiga Andegaweńska;‏ 3 באוקטובר 1373 - 17 ביולי 1399) הייתה שליטת פולין בין 1384 (מגיל 11) ועד למותה. ידוויגה הייתה בת לשושלת הקפטית של בית אנז'ו והייתה בתו של לאיוש הראשון מלך הונגריה ופולין ושל אשתו, אליזבתה מבוסניה. אחותה הייתה מריה מלכת הונגריה. בפולנית היא מכונה ידוויגה; במספר שפות אחרות, כולל גרמנית, הונגרית ואנגלית "הדוויג" ובלטינית הדוויגיס.

בנוסף להיותה מלכת פולין היא נחשבת מאז 1997 לקדושה נוצריה ולפטרונית של מלכות ריבוניות (כלומר, נשים שהן עצמן שליטות, ולא נשותיו של השליט).

ידוויגה נולדה בבודה. היא נקראה על שם הדוויג מאנדכס. בגיל 11 התייתמה והפכה למלכת פולין ובגיל 13 השיאה אותה אמה, העוצרת שלה, ליוגאילה, נסיך ליטאי שהמיר דתו לקתוליות לשם כך והפך למלך פולין ובהמשך ייסד את השושלת היגלונית שתמשול על פולין וליטא. ידוויגה מתה בקרקוב בגיל 26.

לאיוש הראשון, מלך הונגריה

לאיוש הראשון הגדול, מלך הונגריה, או לודוויק ההונגרי, מלך פולין (בהונגרית Nagy Lajos "לאיוש הגדול" ;בפולנית Ludwik Węgierski; ‏1326–1382), מלך הונגריה ופולין משושלת אנז'ו ומצאצאי איג קאפה, ובנו של המלך קארוי רוברט. הוא הוכתר למלך הונגריה בשנת 1342, ולמלך פולין בשנת 1370.

אמו של לאיוש הראשון, אליזבת, הייתה בתו של לסלו הקצר, ואחותו של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין.

עם מותו של שליט פולין בשנת 1370, היה לאיוש למלך על פולין. ללאיוש היו שלוש בנות:

קטלין (מתה בגיל צעיר)

מריה, מלכת הונגריה

ידוויגה, מלכת פולין

מיישקו הראשון

מיישקו הראשון (בפולנית: Mieszko I (מידע • עזרה)) היה שליט פולין משנת 960 ועד מותו בשנת 992.

מלך פולין

פולין התקיימה כמונרכיה מן המאה ה-10 ועד המאה ה-18. המונרכים בין השנים 960 עד 1138 היו בעלי תואר דוכס. בין השנים 1138 עד 1290 היו בעלי תואר דוכס גדול ולאחר מכן היו בעלי תואר מלך. בשנות איחוד פולין ליטא נשא המונרך בתואר הכפול מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא.

השושלת המרכזית ששלטה בפולין הייתה השושלת היגלונית (בשנים 1386 עד 1572) לאחר מות המלך האחרון בשושלת זו, זיגמונט השני אוגוסט ללא יורשים, הפכה המלוכה ממונרכיה העוברת בירושה לדגם למונרכיה נבחרת, בה נבחר המלך על ידי חבר אצילים ("סיים") בדומה לאימפריה הרומית-גרמנית הקדושה.

המונרכיה הפולנית באה אל קיצה בחלוקת פולין השלישית (1795).

ממלכת פולין

האם התכוונתם ל...

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

קז'ימייז' הראשון

קז'ימייז' הראשון, מכונה: קז'ימייז' הָרֶסְטוֹרָטוֹר (המתקן) (בפולנית: Kazimierz I Odnowiciel) ‏(25 ביולי 1016 קרקוב - 28 בנובמבר 1058 פוזנן), היה, דה פקטו הדוכס של פולין, מטעם שושלת פיאסט, ודה יורה המלך של כל מדינת פולין, החל משנת 1034, ועד מותו בסוף שנת 1058.

היה בנם של המלך מיישקו השני, והמלכה רִישֶׁזִי, ועם מות אביו, שהשאיר את המדינה מפורדת ומפולגת, תפס בשנת 1034 את השלטון. הוא ניסה לאחד מאחוריו, אצילים ומלכים שונים, שישבו באופוזיציה, ומכאן קיבל את שמו הרסטורטור.

היעדר סמכות מרכזית במדינה, הובילה לתוהו ובוהו מדיני, ובשנת 1039, פלש למדינה בז'טיסלאב הראשון דוכס בוהמיה, וקז'ימייז', יצא לגלות.

תוך חודשים ספורים חזר קז'ימייז' והשתלט על המדינה, כשהוא לוקח על עצמו את הארגון מחדש של הדת והמדינה. ובעזרת ירוסלב החכם שהיה נסיך קייב, ווליקי נובגורוד, הוא הצליח להחזיר את השליטה הפולנית באזור מזוביה.

קז'ימייז' השלישי, מלך פולין

קז'ימייז' השלישי ובכינויו: "הגדול" (בפולנית: Kazimierz III Wielki;‏ 30 באפריל 1310 – 5 בנובמבר 1370) היה מלך פולין.

קראק (שליט פולני)

קרָאק (בפולנית: Krak, גם גראך, קראקוס (Krakus)) היה נסיך פולני אגדי, מייסדה של קרקוב והשליט של שבט הלחיטים (האבות הקדמונים של הפולנים). מיוחסת לו גם בנייתו של טירת ואוול הגותית שבקרקוב.

קראק מוזכר לראשונה בכרוניקה Chronica seu originale regum et principum Poloniae (היסטוריה של פולין), טקסט לטיני משנת 1190 המתאר את ההיסטוריה הפולנית. בכתב נאמר שקראק הביס את הצבא הרומי אשר תקף מהדרום.

ההיסטוריון הפולני י' בנשקביץ מצביע על שורשי השם במילה "קראקולה", שמשמעותה "מטה השופט", וצורות שונות שלה היוו את הבסיס לשמות רוסיים וצ'כיים. לעומת זאת, היסטוריונים אחרים מציעים אטימולוגיה שונה לשם, וטוענים כי השם "קראק" פירושו הוא עץ האלון, אשר נחשב לעץ קדוש והוא סמל לאילן יוחסין.

במשך שנים האמינו כי קראק קבור בתוך תל הנושא את השם "תל קראק", שקוטרו 50 מטרים ואשר הוקם בין המאה השמינית לעשירית לספירה כחלק המרכזי של אתר קבורה. בחפירות ארכאולוגיות שהתבצעו במקום בשנות ה-30 של המאה ה-20 לא נמצאה עדות לקבר במקום.

הראשון שהעלה על הכתב את האגדה על קראק ועל בתו הנסיכה ואנדה היה ההיסטוריון הפולני וינצנטי קדלובק (Kadłubek), שחי במאות ה-12 וה-13.

קיים דמיון רב בין האגדה על קראק לאגדה הצ'כית על השליט קרוֹק ובתו ליבושה, הנחשבת למייסדת של פראג.

שמוביט

שימוביט (זימוביט) – דוכס פולין (חי במאה ה-9). ידוע עליו רק מספר דברי הימים של גאלוס האנונימי, ולפיו עלה לשלטון לאחר הדחתו של פופייל, לתפקידו נבחר על ידי העם, ובנו ויורשו היה לסטק. על פי גאלוס, נחשב שימוביט לשליט הראשון משושלת פיאסט.

במאה העשרים היו ספקות רבות לגבי קיומו ויותר התייחסו אליו כאגדת עם פולנית ותו לא. בעיקר הסתמכו על כך שהחיבור דבר הימים של גאלוס אינו אמין כלל.

המדענים המאמינים באותנטיות של טופס זה, טוענים כי סיפורו של שימוביט באופן תאורטי אמור להתרחש בתקופה שבין 845 ל-900, אם כי זו השערה בלבד, רווחת הסברה כי סיפורו אירע במחצית השנייה של המאה התשיעית לספירה.

על פי המידע הכלול בספר דברי הימים של גאלוס, הוטבל שימוביט לנצרות בגיל שבע על ידי שני נוצרים. לטענת היסטוריונים, היו זרים אלה קירילוס ומתודיוס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.