שושלת סווי

שושלת סוויסינית: 隋朝; בפין-יין: Suí cháo) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השישית, אשר שלטה בסין לאחר תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות, בין השנים 581 עד 618.בשנת 618 היא הודחה בידי מייסד שושלת טאנג. מייסד השושלת של סווי היה יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ. השושלת נחשבת למאחדת סין לאחר תקופה ארוכה, שבה הייתה סין מפוצלת למדינות שונות. בזמנה שופצה החומה הגדולה, ונחפרה התעלה הגדולה. השושלת ערכה מספר מלחמות נגד שכנותיה, לאחר שתי מערכות צבאיות מוצלחות מול קוריאה, באה פלישה כושלת לקוריאה, לחימה קשה בוייטנאם, פלישת עמים מצפון ומערב (טיבטים, טורקים, הונים). למרות שיגשוג ראשוני, סר חינה מהעם שמאס בקורבנות הרבים שנגרמו עקב הלחימה ומפעלי הבניה הקשים. השושלת הופלה על ידי קצינים בצבא הקיסרות, שאחד מהם, לִי יוּ'אָן, הקים את שושלת טאנג שבאה לאחריה.

Sui Wendi Tang
קיסר סווי הראשון יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ
East-Hem 600ad
מפת אסיה עם סין מזמן שושלת סווי שנת 600
Sui-yangdi
קיסר סווי השני יָאנְג גוָאנְג סְווֵידְזוּ מִין מִינְג
China, 610
מפת שושלת סווי
Kaiserkanal01
תעלת המים הגדולה של סין
Tang Dynasty circa 700 CE
מפת סין משנת 700 -שושלת טאנג
Flag of the People's Republic of China.svg
היסטוריה של סין
פורטל:סיןP Chinese Dragon.png
פורטל סין
קטגוריה ראשית
שושלת סווי
隋朝
Cheui Dynasty 581 CE
תחום שלטונה של שושלת סווי ב-609 לספירה
יבשת אסיה
שפה נפוצה סינית תיכונה
עיר בירה דא-שינג (שיאן) - 581-605
לוו-יאנג - 605-618
משטר מונרכיה אבסולוטית
הקמה
עלייתו לשלטון של יאנג ג'יאן

581 לספירה
פירוק
כיבוש בידי לי יואן

618 לספירה
ישות קודמת השושלות הדרומיות והצפוניות
ישות יורשת שושלת טאנג
דת קונפוציאניזם, דאואיזם, בודהיזם, זורואסטריות, הדת הסינית העממית

היסטוריה

תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות

זאת תקופה בתולדות סין שהחלה בשנת 420 עם נפילתה הסופית של שושלת ג'ין המזרחית, והסתיימה עם עליית שושלת סווי בשנת 581, בה הייתה סין מחולקת לשתי מדינות בצפון ובדרום. תקופה זו אופיינה במלחמת אזרחים, וחוסר אחדות בין תושבי סין, במשך תקופה זאת שלטו בשתי המדינות שושלות שונות שהתחלפו ביניהן, ונחשבת לאחת התקופות החשוכות והאפלות של סין. בתקופה זו חלה פריחה תרבותית, הדתות המתחרות נאבקו על הבכורה ולבסוף גילו סובלנות אחת כלפי השנייה לקראת סיום התקופה.

איחוד הצפון והדרום על ידי שושלת סווי

ב-581 הצליח יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ, מייסד השושלת של סווי, לכבוש את זאוו הצפונית, ותאריך זה נחשב זמן ייסוד שושלת סווי.

ב-587 הצליח יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ, מייסד השושלת של סווי, להשתלט על ליאנג המערבית.

ב-589 השלים הקיסר יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ של סווי את תהליך איחודה של סין, תוך כיבושה של צֶ'ן הדרומית, והפיכת השליט האחרון של צ'ן הדרומית, הלורד יאנג קסיו, לממונה תחתיו (בתפקיד לא חשוב, תוך עידוד נטייתו לשתייה חריפה). תאריך זה שנת 589 נחשב לתאריך איחודה של סין תחת שושלת סווי.

קיסרי השושלת

שם הקיסר שנות שלטונו הערות
יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ 581-604 מייסד השושלת,קיסר מוצלח, אגר מזון לשנים רבות, בזמנו שררה רווחה בקיסרות, ביטל את המדיניות נגד בני ההאן של שושלת זאוו, יצר מערכת יחסים טובה עם העמים הנוודים, דגל בבודהיזם.
יָאנְג גוָאנְג סְווֵידְזוּ מִין מִינְג 605-618 קיסר יעיל, החל את פרויקט התעלה הגדולה של סין, נכשל בפלישה לקוריאה, לא שמר על היחסים עם העמים הנוודים, איבד את תמיכת העם, נרצח על ידי אנשי ממשלו.
יָאנְג גונְג יוּאוּ 617-618 נחשב לקיסר האחרון של השושלת, כי הוא מסר את הכס למייסד שושלת טאנג.
יָאנְג גונְג חְוָאנְגטָאי טונְג 618-619 הכריז על עצמו כקיסר, חוסל על ידי קיסר טאנג הראשון.

קיסרים בולטים

  • שם הקיסר המייסד היה יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ, יָאנְג הוא שם המשפחה, גְ'ייֵן הוא השם הפרטי בלידה.

וֶן הוא שמו שלאחר המוות, בפירוש לעברית :האזרחי . גָאודְזוּ הוא שמו בשלטון.

  • שם הקיסר השני היה יָאנְג גוָאנְג סְווֵידְזוּ מִין יָאנְג מִינְג, יָאנְג הוא שם המשפחה, גוָאנְג שמו בלידה.

סְווֵידְזוּ שמו בזמן שלטונו. מִין מִינְג הם שמותיו לאחר המוות על פי מקורות שונים, ופירושם בהתאמה :הזהיר, המבין.

מפעלי ופעולות השושלת

איחוד סין

לראשונה משנת 306 מזמן מלחמת שמונה הנסיכים מאוחדת סין בשנת 581, על ידי השושלת. זהו הישג אדיר בהתחשב, בכל מלחמות האזרחים העקובות מדם שהתחוללו, ובבני העמים השונים שפלשו מצפון.

חידוש ושיקום החומה הגדולה של סין

העבודה על החומה הגדולה של סין חודשה, ורבים גויסו לעבודה המפרכת, רבים פצעו את עצמם בכוונה כדי לחמוק ממשימה המתסכלת.

בחינות לממשל הציבורי

בתקופת השושלת של סווי הוחל בתהליך בחינות למועמדים לממשל הציבורי, דבר חיובי זה הושרש בזמן שושלת טאנג שלאחריה.

הלחימה בוייטנאם

צפון וייטנאם הייתה תחת חסות סינית מאז שלטון שושלת האן, במהלך זמן שושלת סווי נערכו מלחמות נגד הישויות בדרום וייטנאם. למרות ניצחונות של הקיסרות הסינית, החיילים של שושלת סווי מתו בהמוניהם, בשל אי-התאקלמות לתנאי הסביבה הטרופית, ולמחלת המלריה.

המלחמה עם קוריאה

הקיסר השני של השושלת פלש לקוריאה, הפלישה נכשלה ועלתה לקיסרות ביותר משני מיליון הרוגים.

התעלה הגדולה: הישג שגבה חיי אדם

כשסין עברה מתזונה המבוססת על חיטה ודוחן, אותם גידלו באזורי הצפון, לתזונה המבוססת על אורז אותו גידלו בדרום סין, החליטו קיסרי שושלת סווי (581618) להאריך את התעלה ולקשר בין אזורי החקלאות הפוריים שבדרום עם בירות הקיסרות שבצפון.
התעלה עברה מנהר היאנגדזה לנהר הצאנגאן, מפעל זה היה בשימוש שנים רבות, אך במשך הזמן חלקים רבים של התעלה נסכרו, ולא היו מתאימים לתחבורה. בתקופה מאוחרת יותר, הוארכה התעלה עד העיר בייגין.

בשנת 605 הורה הקיסר להרחיב את רשת התעלות הקיימת על מנת לחבר בין שתי הבירות של השושלת צ'אנג-אן ולְווֹיָאנְג עם האנגג'ואו מדרום וג'וג'ו באזור בייג'ינג של ימינו. המיזם לבניית התעלה הגדולה של סין ארך שש שנים וגבה קורבנות רבים. כמחצית מ-6 מיליון האנשים שגויסו לבנות את התעלה מתו במהלך העבודה מרעב ומתשישות. המחיר היקר שנדרש לבניית התעלה היה בין הגורמים למרידות כנגד השלטון ובסופו של דבר לנפילת שושלת סווי.

יחד עם זאת, המבצע ההנדסי של כריית התעלה, שהיה מרשים מאד לתקופתו, אפשר בניית יישובים חדשים לאורכה ותרם להרחבת הסחר בין חלקי סין השונים. תעלה זו היא עד היום התעלה הארוכה ביותר מעשה ידי אדם אם כי כיום התעלה היא מקור של מים מזוהמים שזורמים לים.

שושלת טאנג מפילה את שושלת סווי

עקב המחיר הכבד ששילם העם הסיני בחיי אדם, ובפגיעה באורח החיים שלו. נוצרה מורת רוח קשה, נגד השושלת וקיסריה. קיסר שושלת טאנג הראשון נטל את הקיסרות מהקיסר השלישי של שושלת סווי (למרות שהקיסר הרביעי של השושלת של סווי הכריז על עצמו קיסר) .

מיקומן של השושלת בהיסטוריה של סין

השושלות הדרומיות והצפוניות שושלת סווי
581-619
שושלת טאנג

קישורים חיצוניים

היסטוריה של סין

סין היא כנראה התרבות המפותחת והרציפה העתיקה ביותר בעולם[דרוש מקור], כשתיעודים כתובים של התרבות נמצאים כבר מלפני 3,500 שנים והסינים עצמם נוקבים במספר 5,000 כמספר שנות קיומה של תרבותם. שושלות השלטון בסין פיתחו לאורך השנים שיטות ביורוקרטיה שלטונית שהעניקו לסינים יתרון משמעותי על העמים השבטיים שחיו מסביבם. פיתוח אידאולוגיה למדינה, המבוססת על משנתו הפילוסופית של קונפוציוס (המאה ה-6 לפנה"ס), יחד עם פיתוח מערכת כתב זמינה לכל (המאה ה-2 לפנה"ס) חיזקו עוד יותר את התרבות הסינית. מבחינה פוליטית, סין נעה בתנועה מתמדת בין איחוד ופירוד ולעיתים גם נכבשה על ידי כוחות זרים אשר מרביתם התמזגו לתוך תרבותה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. השפעות תרבותיות ופוליטיות אלו שהגיעו מכל קצוות אסיה כמו גם גלי הגירה אל ומחוץ למדינה יצרו יחד את דמותם של התרבות והעם הסיני הנוכחי.

העתקי הספרים של האולם הצפוני

העתקי הספרים של האולם הצפוני (בסינית מסורתית: 北堂書鈔; בסינית מפושטת: 北堂书钞; בפין-יין: Běitáng Shūchāo, בֵּייטָאנְג שׁוּצָ'או) היא אנציקלופדיה סינית מתקופת שושלת סְווֵי, אשר כתיבתה נסתימה בשנת 610. יוצר "העתקי הספרים" הוא המלומד הנודע יוּ' שְׁנָאן, אשר הועסק במשך עשר שנים כמפקח על ספריית הארמון ולפיכך היה בעל גישה למבחר גדול של ספרים.

השושלות הדרומיות והצפוניות

תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות (סינית: 南北朝; פיניין: Nán Běi Cháo) היא תקופה בתולדות סין שתחילתה בשנת 420 עם נפילתה הסופית של שושלת ג'ין המזרחית, וסיומה עם עליית שושלת סווי בשנת 589.

בתקופת אי-יציבות זו, בה סבלה סין ממלחמות פנימיות, הייתה סין מחולקת לשתי מדינות, צפונית ודרומית. עקב חילופי שלטון תכופים שלטו במהלך התקופה תשע שושלות נפרדות - חמש בצפון וארבע בדרום.

תקופה זו נחשבת גם לתקופת פריחה בתחומי האמנות והתרבות, תקופה של התפתחויות טכנולוגיות ושל התפשטות זרם המהאיאנה הבודהיסטי ושל הטאואיזם. בתקופה זו הבודהיזם הסיני התחיל להתגבש ולסגל לעצמו מאפיינים ייחודיים, ביניהם - הפגודה הסינית, שמקורה בסטופות ובמסורות בודהיסטיות, ומטרתה הייתה הגנה על טקסטים בודהיסטיים קדושים.

במהלך תקופה זו התרחש תהליך מואץ של סיניזציה בקרב קבוצות לא-סיניות (מהגרים בצפון ובני שבטים ילידיים לא-סיניים בדרום). בנוסף, הייתה הגירה מצפון לדרום סין.

זוהי גם התקופה שבה התפתחה

התעלה הגדולה (סין)

התעלה הגדולה של סין (בסינית: 大運河, בפין-יין Dà Yùnhé - "דָה יוּנְהֶה") ידועה גם כתעלת בייג'ינג-האנגג'ואו הגדולה (京杭大運河 גִ'ינְג-הָאנְג דָה יוּנהֶה) היא התעלה העתיקה ביותר והארוכה ביותר בעולם. היא מתחילה בצפון בבייג'ינג ומסתיימת בדרום בהאנגג'ואו שבמחוז ג'ג'יאנג, אורכה 1,794 קילומטרים ועומקה בין 3 ל-9 מטרים. התעלה חוצה את סין מצפון לדרום ועוברת בערים בייג'ינג וטיינג'ין ובמחוזות הביי, שאנדונג, ג'יאנגסו וג'ג'יאנג. החלק הקדום ביותר בתעלה נחפר במאה ה-5 לפנה"ס והיא הורחבה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה. התעלה, שמסלולה צפון-דרום, מקשרת בין נהרותיה העיקריים של סין הזורמים ממערב למזרח, ומאפשרת שיט ומעבר מים בין עמק הנהר הצהוב לעמק היאנגצה ולמערכות הנהרות האחרים. כיום משמש חלק מהתעלה לצורכי שיט כשחלקים אחרים ממנה עוברים שחזור על מנת להשתמש בתעלה כדרך לקליטת עודפי מים ולהעברת מים לצורכי השקיה. התעלה הגדולה הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2014.

לוו-יאנג

לְווֹיַאנְג (סינית: 洛阳; פיניין: Luòyáng) היא נציבות עירונית במחוז חֶנַאן שבסין. העיר הייתה בירתה של סין כולה בתקופות שונות, החל מהמאה השמינית לפנה"ס ועד למאה העשירית לספירה.

את העיר לוויאנג ייסד בראשונה הדוכס של ג'ואו, אחיו של המלך ווּ, מייסד שושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס. הוא קרא לעיר צֵ'נְגג'וֹאוּ ושיכן בה את שאריות האצולה של שושלת שאנג. בשנת 770 לפנה"ס הפכה העיר לבירת הממלכה. היא נהרסה במלחמת אזרחים בשנת 510 לפנה"ס ונבנתה מחדש שנה לאחר מכן.

בשנת 25 לספירה הפכה לוויאנג לבירת שושלת האן המזרחית, תוך שמעמדה מתבסס כאחד ממוקדי התרבות הסינית במשך מאות השנים שלאחר מכן. בשנת 68 הוקם בעיר מקדש הסוס הלבן, המקדש הבודהיסטי הראשון בסין. המקדש עדיין קיים, אם כי המבנים הנוכחיים הם בעיקר מן המאה ה-16.

בשנת 190 נחרבה העיר במהלך מלחמה פנימית בשושלת האן המזרחית, והבירה הועתקה מערבה לצָ'אנְגְאֶן (שִׂיאָן של ימינו). שלושים שנה לאחר מכן, בתקופת שלוש הממלכות, השיב לה את מקומה הקיסר וֶן, כשהפך אותה לבירה של שושלת ויי. שושלת גִ'ין, שאיחדה מחדש את סין, מיקמה גם היא את בירתה בלוויאנג. העיר הוחרבה בשנית בשנת 317 כאשר פולשים מצפון אילצו אותה להעתיק את בירתה לגְ'ייֶנְקָאנְג (נאנג'ינג של ימינו).

בשנת 493 העתיקה שושלת וֵיי הצפונית, אחת מהשושלות הדרומיות והצפוניות, את בירתה ללוויאנג. סמוך לעיר החלו לחצוב פסלי בודהה במערכת מערות לוֹנְגְמֶן. למעלה מ-30,000 פסלי בודהה נחצבו בסלע באותה תקופה, והם מהווים היום אתר מורשת עולמית, אף כי ראשיהם של רבים מן הפסלים נותצו בזמן מהפכת התרבות. עם פיצול השושלת ב-534 לשושלת ויי המזרחית והמערבית, שוב איבדה העיר את בכורתה, כשהשושלת העתיקו את בירותיהם ליֶצֵ'נְג ולצָ'אנְגאָן, בהתאמה. צָ'אנגְאָן נותרה הבירה גם לאחר איחוד הקיסרות תחת שושלת סווי וכן תחת שושלת טאנג אחריה. לאחר מכן לא חזרה לוויאנג להיות הבירה, אלא לשנים ספורות בשלהי שושלת טאנג (904-907), וכן תחת ממלכת טאנג המאוחרת (923-936) בתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

בשנת 1948, במהלך מלחמת האזרחים הסינית בין הקוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית, "המאבק על לוו יאנג" - שהסתיים בניצחונם של הקומוניסטים והייתה לאבן דרך במסע כיבושם מיידי הלאומנים.

מלחמת האופיום הראשונה

מלחמת האופיום הראשונה הייתה מלחמה על זכויות סחר בין בריטניה לשושלת צ'ינג בסין אשר נמשכה בין 1839 ל-1842. המלחמה, שנתפסת כיום כתחילתו של האימפריאליזם האירופי בסין, יצרה היסטוריה ארוכה של התנגדות סינית למערב, התנגדות שנמשכת במובנים מסוימים עד ימינו.

סין (אזור)

סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין:. Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó Zhōng guó (מידע • עזרה)), היא ישות תרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה. סין היא אחת מן העתיקות שבתרבויות העולם, עם מורשת רציפה בת אלפי שנים. מלחמת האזרחים הסינית (1927–1950) פיצלה ארץ זו לשתי ישויות פוליטיות הנושאות את השם "סין" וטוענות לחזקה על אותו השטח בקירוב (אך השם המוכר כ"סין" ניתן למדינה הראשונה):

הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין, השולטת על שטחה היבשתי של סין וכן על שני אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג הונג קונג מקאו ומקאו;

טייוואן הרפובליקה הסינית, השולטת על האי טאיוואן וסביבותיו, ולכן מוכרת גם בשם טאיוואן.הכתב הסיני הוא צורת הכתב העתיקה ביותר, הנמצאת בשימוש רציף. סין העתיקה גם תרמה לעולם כמה מן ההמצאות החשובות ביותר ובהן המצפן, הנייר והשטר, אבק השריפה והדפוס.

סין הקדומה

סין הקדומה הוא הכינוי לתקופה בהיסטוריה של סין המתחילה בשנת 2200 לפנה"ס ומסתיימת בשנת 221 לפנה"ס. התקופה באה אחרי תקופת סין המיתולוגית, ולפני תקופת סין הקיסרית.

עגלה

עגלה היא כלי תחבורה בעל גלגלים וללא מנוע המונע על ידי אדם, בהמה או רכב ממונע אליו העגלה מחוברת. לעגלות יש בדרך כלל שניים עד ארבעה גלגלים והן מיועדת לנשיאת משאות כבדים ונוסעים.

שאאנשי

שַׁאַנְשִׂי (כתב סיני: 陕西, פין-יין: Shǎnxī ‏- IPA: [ʂan˨˩ɕi̋] (מידע • עזרה)) הוא מחוז במרכז סין. שטחו 205,800 קמ"ר. אוכלוסייתו 37 מיליון נפש: 99.5% בני האן ורק 0.5% מוסלמים בני חווי.

למחוז, ובמיוחד בירתו שׂיאן (西安/Xī'ān), חלק חשוב בהתהוות התרבות הסינית ובהיסטוריה שלה. 13 שושלות פיאודליות, משושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס ועד שושלת טאנג, ששלטה עד 907, בחרו למקם את בירתם בעיר או בקרבתה. זהו גם קצה של דרך המשי, שהובילה סחורות במשך למעלה מאלף שנה לאירופה, לחצי האי ערב ולאפריקה.

צ'ין שה-חואנג, הקיסר הראשון משושלת צ'ין והראשון שאיחד את סין כולה, הקים את בירתו בשייניאנג, קרוב לשיאן של ימינו. לא רחוק משם הקים את מה שהיה עתיד להיות קברו, כשצבא של פסלי חיילים ופרשים מטרקוטה מלווים אותו בדרכו לעולם הבא (ראו צבא הטרקוטה).

שושלת האן, שיוסדה אחרי הפיכה נגד שושלת צ'ין קצרת הימים (221 לפנה"ס עד 207 לפנה"ס), יסדה את בירתה בצ'אנג-אן (长安/Cháng'ān), שׂיאן של ימינו. השושלת שרדה ארבע מאוד שנה ולאחריה התפוררה סין. ב-581 שוב אוחדה סין בידי שושלת סווי ובירתה שבה להיות צ'אנג-אן ב-582. ב-681 הוחלפה שושלת סווי בידי שושלת טאנג ותחתיה שגשגה צ'אנג-אן ונהייתה לעיר הגדולה באסיה, אם לא בעולם כולו.

המחוז נחלק לארבעה חלקים טופוגרפיים - מדבר בצפון סמוך למונגוליה הפנימית; מישור אדמת לס במרכז המחוז; רכס הרי צ'ינלינג דרומית לו; ואקלים סובטרופי בדרום המחוז.

שושלת ג'ין (265–420)

שושלת ג'ין (סינית:晉, פיניין: Jìn) ששלטה בסין בשנים 420-265, הייתה אחת משש השושלות, מיקומה של שושלת קיסרים זו בהיסטוריה של סין הוא מיד אחרי שלוש הממלכות ולפני השושלות הדרומיות והצפוניות.

השושלת נוסדה על ידי משפחת סימה, בשיאה שלטה השושלת על 20 מיליון תושבים.

עקב פלישות של עמים נוודים מצפון, ומלחמת אזרחים פנימית של נסיכי השושלת נחלשה הקיסרות, נרצחו שני קיסרים, ושלטון השושלת נקטע בין 313-311 ובין 317-316.

בני ההאן נמלטו לדרום הנהר הצהוב, ושם חידש את שלטון השושלת הקיסר סְה-מָה יְוֵּ'אן דִי בשנת 317.

ואילו בצפון הקימו העמים הלא-סינים קואליציה של שש-עשרה הממלכות עיקריות (שהתקיימו זמן קצר) ששלטו בין השנים 439-304 על צפון סין.

סה"כ שלטו 16 קיסרים מהשושלת.

שושלת האן

שושלת האן (סינית: 漢; פיניין: Hàn), הייתה שושלת קיסרים ששלטה בסין במשך כ-400 שנה, לאחר נפילתה של שושלת צ'ין. למעשה, בני המשפחה הקיסרית של האן שלטו בסין בשתי תקופות נפרדות (ולכן השושלת "מחולקת" לשתיים): שושלת האן המערבית שלטה על סין בין השנים 206 לפנה"ס ל-9 לספירה, ושושלת האן המזרחית שלטה על סין בין 23 לספירה עד שנת 220 (בין השנים 23-9 לספירה שלטה שושלת שין). בתקופת האן התגבשה זהותם של הסינים כבני האן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין וכיום הגדולה בעולם, זהות הנשמרת עד ימינו אנו.

בתקופת שלטונה של השושלת הפך הקונפוציוניזם לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20. תחת שלטון ההאן עשתה התרבות הסינית התקדמות אדירה בתחומי ההיסטוריוגרפיה, האומנות והמדע.

שושלת האן הרחיבה משמעותית את שטחה של סין בסדרה של מסעות צבאיים שהגיעו לקוריאה, לווייטנאם, למונגוליה (הקיסר וו חיזק והרחיב את הממלכה בהודפו את שבטי השׂיוֹנג-נוּ אל תוך מונגוליה של ימינו, תוך שהוא מספח לממלכתו את השטחים בהם ישבו שבטים אלו). שטחים חדשים אלו אפשרו לסין לראשונה לפתח קשר מסחר עם המערב בדרך המשי ולמרכז אסיה.

שושלת טאנג

שושלת טאנג (סינית: 唐; פיניין: Táng) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השביעית, אשר שלטה בסין מיד אחרי שושלת סווי במשך 289 שנים משנת 618 ועד שנת 907, עת עברה סין לתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

שושלת טאנג נוסדה על ידי משפחת לי (李) שצברה כוח והשפעה במהלך שקיעתה של שושלת סווי.

רצף שלטונה של שושלת טאנג נקטע למשך 15 שנה על ידי הקיסרית וו דזה טיין (הקיסרית היחידה בכל תולדות סין), אשר הקימה שושלת משלה, בשם שושלת ג'ואו השנייה, אולם מאחר שהשלטון נלקח ממנה, מנתה שושלתה רק אותה עצמה.

בתקופת שושלת טאנג שלטו בה 21 קיסרים. האוכלוסייה בסין בזמנה נעה, על פי מפקדי אוכלוסין שנערכו במאות השביעית והשמינית, בין 50 מיליון איש ל-80 מיליון איש בשיא כוחה, וזאת מתוך אוכלוסייה כלל עולמית של 190 עד 240 מיליון נפש. בירתה של הקיסרות הייתה צ'אנג-אן (ש'י-אן של היום) שהייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם באותה תקופה. שטח ממלכת טאנג היה השטח הגדול ביותר שנשלט עד אותה עת על ידי שלטון מרכזי אחד והתחרה בשטחיהן של שושלות מאוחרות יותר.

תקופת שלטונה של שושלת טאנג על סין, זכורה כתור הזהב הסיני, השושלת מיסדה שירות ציבורי שהקבלה אליו התבססה על מבחני השכלה. תקופה זו נחשבת כתור הזהב של השירה הסינית, שניים מהמשוררים הסינים הנחשבים ביותר, לי באי ודו פו פעלו בתקופת שושלת טאנג. בתקופתה חלה התקדמות בתחומי התרבות, המוזיקה, הכלכלה, התחבורה, החקלאות, קרטוגרפיה ועוד.

בתקופתה שלט הקיסר האהוב והזכור לטובה ביותר, הקיסר טאידזונג.

בתקופת השושלת, סין נפתחה לעולם, הדתות זכו בתחילה לחופש פולחן, הבודהיזם התפשט, סוחרים מרחבי העולם סחרו, והשתקעו בסין.

דרך המשי המפורסמת הגיעה לשיא תהילתה, ובמשך הזמן המאוחר יותר של השושלת, נפגעה דרך המסחר החשובה.

עד היום טאנג הוא שם נרדף לסין.

כל זאת עד המאה ה-9, כאשר מפקדי צבא מקומיים שנטלו לעצמם סמכויות שלטוניות ערערו את יציבות השושלת.

שושלת סונג

שושלת סונג הייתה השושלת ששלטה בחלקים נרחבים מסין בין 960 ל-1279. היא הוקמה בתום תקופת חמש השושלות ועשר הממלכות, ולאחריה שלטה בסין שושלת יואן. ממשל שושלת סונג היה הממשל הראשון בהיסטוריה של העולם שהדפיס כסף על שטרות נייר, והממשל הסיני הראשון שהקים צי ימי חזק. בתקופתה נעשה לראשונה בהיסטוריה שימוש באבק שריפה ובמצפן.

תקופת שושלת סונג מחולקת לשניים: תקופת סונג הצפונית, ותקופת סונג הדרומית. במהלך תקופת סונג הצפונית (1127-960), הייתה בירת סונג העיר הצפונית ביאנג'נג (כיום קאיפנג) והשושלת שלטה ברוב סין. תקופת סונג הדרומית (1127-1279) מתייחס לתקופה לאחר ששושלת סונג איבדה שליטה בשטחים רחבים בצפון סין לשושלת ג'ין. בתחילת תקופה זו נסוג ממשל סונג דרומית לנהר יאנגצה, וביסס את בירתו בלינאן (כיום האנגג'ואו). אף על פי ששושלת סונג איבדה שליטה על האזור המקובל כמקור הציוויליזציה הסינית לאורך הנהר הצהוב, הכלכלה של סונג לא נפגעה, משום שהאימפריה הדרומית של סונג כללה 60 אחוז מאוכלוסיית סין, ואת רוב הקרקעות החקלאיות הפוריות. ממשלת סונג הדרומית, הגבירה משמעותית את כח הצי שלה, כדי להגן על גבולותיה הימיים והיבשתיים, ובכדי לאפשר משלחות מחקר ימיות. כדי להדוף את צבא שושלת ג'ין, ומאוחר יותר את המונגולים, פותחה טכנולוגיה צבאית מהפכנית שהשתמשה באבק שריפה. ב-1233 נכבשה קאיפנג בירת שושלת ג'ין על ידי צבא משותף למונגולים ושושלת סונג הדרומית. הטריטוריות של שושלת ג'ין היו אמורות להתחלק בין האימפריה המונגולית לבין שושלת סונג, אבל אי הסכמה על חלוקת השטחים הובילה למלחמה בין שתי הישויות. מונגקה חאן, החאן הרביעי של האימפריה המונגולית, מת ב-1259, עת בה צר על עיר במחוז צ'ונגצ'ינג. אחיו הקטן קובלאי חאן הומלך להיות החאן הבא, למרות שההמלכה הוכרה רק חלקית בחלקים המערביים של האימפריה. ב-1271 הוכרז קובלאי חאן כקיסר סין בשושלת חדשה היא שושלת יואן. לאחר שני עשורים של לחימה לסירוגין, כבש צבא קובלאי חאן את כל הטריטוריה של שושלת סונג ב-1279. סין הייתה מאוחדת שוב, והפעם תחת שושלת יואן (1271–1368).

האוכלוסייה של סין הוכפלה בגודלה בין המאות העשירית לאחת עשרה. גידול זה התאפשר בזכות הרחבת שדות גידול האורז בדרום סין. מפקד האוכלוסין בתקופת שושלת סונג הצפונית, העריך את האוכלוסייה בכ-50 מיליון, כמו בתקופת שושלת האן או שושלת טאנג. אבל הערכה מודרנית משערת שהמספר הנכון יותר הוא כ-100 מיליון איש, כאשר בתחילת שושלת מינג שהחליפה את שושלת יואן כבר חיו בסין כ-200 מיליון תושבים.

הגידול העצום באוכלוסייה עורר מהפכה כלכלית בסין. התרחבות האוכלוסייה הייתה בין הגורמים לנסיגה ההדרגתית של הממשל המרכזי מהפעלה מסיבית של תהליכי ויסות על השוק החופשי. אוכלוסייה רבה יותר גרמה להעלאת חשיבותם של בני האצולה הנמוכה בחיי הקהילה המקומית. פקידי ממשל רשמיים במרכזי המחוזות והנפות, הסתמכו על שירותיהם של משכילים מקומיים מבני האצולה ביישום החלטות ופיקוח על ביצוען.

חיי החברה במהלך סונג היו תוססים. אזרחים השייכים לאליטה החברתית היו נוהגים להתאסף על מנת לצפות ולסחור ביצירות אומנות יקרות ערך. האוכלוסייה על שכבותיה השונות נהגה להתערבב בחגיגות ופסטיבלים ציבוריים, ובמועדונים פרטיים, ובערים היו מקומות בילוי תוססים. המצאות כדוגמת הגרסאות הראשונות של הדפוס אפשרו הפצה של ספרות וידע. תחומים כדוגמת טכנולוגיה, פילוסופיה, מתמטיקה, הנדסה וכדומה פרחו במהלך תקופת סונג. פילוסופים דוגמת צֶ'נְג יִי וג'ו שי הפיחו רוח חיים חדשה בקונפוציאניזם תוך שימוש בפרשנות חדשה, ששילבה רעיונות בודהיסטיים, והדגשה של ארגון מחדש של הטקסטים הקלאסיים, רעיונות שהיוו את לב הדוקטרינה של הנאו-קונפוציאניזם. למרות ששיטת הבחינות הקיסריות לכניסה לשירות הציבורי הייתה קיימת מאז שושלת סווי, היא הפכה להיות משמעותית יותר בתקופת שושלת סונג, והייתה הגורם העיקרי למעבר מאליטה של אריסטוקרטים לאליטה של בירוקרטים.

שושלת שין

שושלת שין (בסינית: 新, בפיניין: Xīn) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השלישית, ששלטה על סין בין השנים 9–23. משמעות המילה "שין" בסינית היא "חדש", כלומר שושלת חדשה.

השושלת מנתה למעשה רק קיסר אחד, בשם ואנג מאנג, וחצצה בין שתי שושלות האן ששלטו בתקופות שלפניה ושאחריה. וָאנְג מָאנְג כונה על ידי ההיסטוריונים בסין כקיסר גונב הכס. וָאנְג מָאנְג ביצע רפורמה בכלכלה ובבעלות על אדמות הקיסרות, דבר שקומם עליו את בני המעמד הגבוה - בעלי האדמות העשירים. באוקטובר שנת 23 המורדים צרו על ארמונו של וָאנְג מָאנְג, וב-6 באוקטובר הרגו אותו. בתום הקרב הושחתה גופתו של הקיסר וָאנְג מָאנְג, ראשו נכרת ונלקח לבירת האן וואן-צאנג, שם נתלה על חומת העיר. אחרי מותו קמה שושלת האן המזרחית, אשר המשיכה לשלוט כמאתיים שנים נוספות.

שחזור סיפורים עתיקים

שחזור סיפורים עתיקים (בסינית מסורתית: 古小說鈎沈; בסינית מפושטת: 古小说钩沉; בפין-יין: gǔ xiǎoshuō gōuchén, גוּ שְׂיָאושְׁווֹ גוֹאוּצֶ'ן) הוא אוסף ספרים אבודים שליקט וקיבץ לוּ שׂוּ'ן בשנים 1909-1911. באוסף 36 ספרים המסודרים כרונולוגית, הקדום מביניהם הוא צִ'ינְג שְׁה דְזְה מתקופת שושלת ג'ואו, והמאוחר הוא רשומות שטיחת הפלאים מתקופת שושלת סווי.

הספר נכלל באוסף "כל כתבי לוּ שׂוּ'ן" במספר מהדורות.

שיאן

שִׂי-אָן (סינית: 西安, בפין-יין: Xī'ān, מילולית: השלווה המערבית), נקראה בעבר גם צָ'אנְג-אָן (סינית: 長安) היא בירת מחוז שאאנשי שבסין.

שנות ה-80 של המאה ה-6

שנות ה-80 של המאה ה-6 היו העשור התשיעי של המאה ה-6, החלו ב־1 בינואר 580 והסתיימו ב־31 בדצמבר 589.

תקופת האביב והסתיו

תקופת האביב והסתיו (בסינית: 春秋時代) הוא כינויה של תקופה בהיסטוריה של סין הקדומה בין השנים 770 לפנה"ס ל-476 לפנה"ס. שמה של התקופה לקוח משם הספר רשומות האביב והסתיו המיוחס לקונפוציוס, שהוא תיעוד היסטורי של השנים 722 לפנה"ס ל-479 לפנה"ס בתוך אותה תקופה.

המשכה הישיר של תקופת האביב והסתיו היא תקופת המדינות הלוחמות.

התקופה הקדומה
סין הקיסרית
התפוררות הקיסרות
סין המודרנית
העת החדשה
ראו גם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.