שושלת מנליק

שושלת מנליק היא שושלת מלכים חבשים ממוצא שמי ששלטו על חבש מ-978 לפנה"ס - 928. שושלת זו היא צאצאית של שתי שושלות על פי מסורתה שושלת בית דוד דרך אביו של מנליק שהוא שלמה המלך והשושלת האגעזית דרך אמו המלכה מקדה. שושלת זו שלטה באופן מוחלט על קיסרות אקסום במהלך כל שנות קיומה.

שושלת מנליק
מדינה האימפריה האקסומית
בית האב השושלת האגעזית ושושלת דוד
מייסד מנליק הראשון
השליט האחרון דיל נהואד
שנת ייסוד 978 לפנה"ס
התפזרות 928
הדחה מרד יהודית
אתניות אגעזים - חבשים
ענפים השושלת הסולומונית

היסטוריה

מוצא השושלת

מוצאה של שושלת זו היא משתי שושלות שונות. הראשונה השושלת השליטה באזור חבש השושלת האגעזית דרך המלכה מקדה אשר הייתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא והשנייה שושלת בית דוד הישראלית דרך שלמה המלך. משני מלכים אלו יצא בן אשר ניתן לו השם "אבנה אל חכם" ("בנו של החכם") שנודע יותר בשם "מנליק" ("בן המלך").

רשימת השליטים

השליטים המוקדמים

# על פי המסורת תחילת כהונה הכוהנים סיום כהונה הערות
1 מנליק הראשון 975 לפנה"ס 950 לפנה"ס
2 חניאון 950 לפנה"ס 949 לפנה"ס
3 סארה הראשון 949 לפנה"ס 923 לפנה"ס ידוע יותר בשם זרח
4 אמן חותפ זגדור 923 לפנה"ס 892 לפנה"ס
5 אקסומאווי רמיסו 892 לפנה"ס 872 לפנה"ס
6 אוסיו סארה השני 872 לפנה"ס 834 לפנה"ס
7 טוסאי השני 834 לפנה"ס 813 לפנה"ס
8 אברליאוס ויאנקיהי השני 813 לפנה"ס 781 לפנה"ס

הקיסרים הנוצרים

הטבלה הבאה מציגה את קיסרי שושלת מנליק לאחר שהם התנצרו, ובכך מתחילים באופן רשמי את האימפריה האתיופית. בתקופה זו קיסרים אלו השתמשו בשם אתיופיה והשווה אותו לשם חבש - טעות שעד היום קיימת.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 אברחה ואצבחה 332 344
מזוהים כקיסרים אזנה וסיזנה.
2 אצבחה 344 351
מזוהה כאזנה.
3 אספה דלז 351 365
על פי ממצאים הקיסר הוא מהדיס.
4 סהלה 365 369
5 אפרד גברה מסקל 369 374
6 אדהנה הראשונה 374 375
7 ריטי 375 376
8 אספה השני 376 381
9 אצבחה השני 381 396
10 אמאי הראשון 396 396
- אצבחה השני 369 ???

הוחזר לכס הקיסרות וכיהן כשבעה חודשים בתפקיד.

11 ילסהל ??? 398

כיהן כחודשיים בתפקיד.

12 אלגבז הראשון 398 402
13 סוהל 402 412
14 אצבחה השלישי 412 418
15 אדהנה 418 428
16 איוב 428 430
על פי ממצאים הקיסר הוא און.
17 צחם הראשון 430 431
18 אמאי השני 431 433
19 סהלה אחזוב 433 436
20 צאבח מהנה 436 438
ייתכן והוא הקיסר אבנה.
21 צחם השני 438 444
22 אלגבז השני 444 445
23 אגבי 445 447
24 לאווי 447 450
25 עמדה השלישי 450 464
26 ארמה דווית 464 469
27 אמסי 469 478
28 סלאיבה 478 486
29 אלמאדה 486 493
30 פזאנה אזנה 493 523
ייתכן שהוא הקיסר אוסנס המזוהה עם אביו של כלב, טזנה
או הקיסר האקסומי נזנה.

שושלת כלב

שושלת כלב שושלת קיסרי אתיופיה שמוצאם מהקיסר כלב שהוא עצמו מוצאו משושלת מנליק. שושלת זו תמשיך לשלוט באתיופיה עד אמצע המאה ה-8 כאשר האימפריה תיפול בעקבות מרד יהודית המלכה.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 כלב 501 531
2 זה ישראל 531 531
כיהן כחודש אחד.
3 גברה מסקל 531 545
4 קונסטנטינוס 545 573
5 וואסן סגד 573 588
6 פארה סנאי 588 611
7 אדוואז 611 631
8 אקלה וואדם 631 639
9 גרמה אספר 639 654
10 זארגז 654 664
11 דגנה מיכאל 664 690
12 בהר אקלה 690 709
13 גום 709 733
14 אסגוגום 733 738
15 לטאם 738 754
16 טלטם 754 775
17 גדגוש 755 788
18 אזיר אסכקטיר 788 788
כיהן במשך כיום וחצי.
19 דאדאם 788 793
20 וואדאדם 793 803
21 וואדמה אספרה 803 833
22 ארמה 833 838
23 דגנה דג'ן 838 857
24 גדג'ן 857 858

שאווה האקסומית

בשנת 858 היהודים מביתא ישראל משתלטים על קיסרות אקסום, היהודים מצליחים להחזיק את אתיופיה תחתיהם עד לעליית שושלת הזאגווה וחלוקת אתיופיה, השטח המזרחי שהיה נוצרי ניתן לזאגווה והשטח המערבי של ביתא ישראל המשיך להישלט על ידי מלכי היהודים משושלת הגדעונים, על כל שטח אתיופיה הצליחו לשלוט כשלושה מלכים יהודים. במקביל שושלת המלוכה של אקסום אינה נכחדת אלא ממשיכה לשלוט על שאווה עד ששוב עולה לשלטון ב-1270.

מלכים אלו הם למעשה יורשי כתר קיסרי אקסום לאחר שנכבשה בידי היהודים, לאחר התמוטטות אקסום קיסרי אקסום מוצאים מקלט בשאווה וממשיכים לשלוט על אזור זה ומרחיבים את השפעתם לאזורים כגון הרר, דירה דאווה וגורגה.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 אנבסה וואדם 898 918
2 דיל נהואד 918 928
3 מחרבה וואדם
4 אגבאה ציון
5 צינף ארד
6 נגשה זרה
7 אספה
8 יעקב
9 בהר ארגד
10 אדם אסגד
השושלת האגעזית

השושלת האגעזית היא שושלת מלכים שמיים ששלטו על שבא מ-1978 לפנה"ס ועד 978 לפנה"ס. אם משלבים את תקופת שלטון השושלת יחד עם שושלת מנליק שיצאה ממנה והענף שלה השושלת הסולומונית מקבלים שושלת ששנות שלטונה היו מהארוכות ביותר בעולם. תקופה שתחילתה ב-1978 לפנה"ס וסיומה במהפכה האתיופית ב-1974, כלומר ששנות שלטונם הם כ-3,952 שנים.

השושלת הסולומונית

השושלת הסולומונית (מכונה גם "בית שלמה") היא שושלת קיסרים ושליטים ששלטו באתיופיה כמעט ברציפות משנת 1270 בקירוב ועד ל-12 בספטמבר 1974 שושלת זו היא השושלת השלטונית החוקית היחידה בחבש וזה כמתחייב ממסורת הדתית הנוצרית האתיופית. שושלת זו כמשתמע משמה טוענת למוצא משושלת מנליק שהיא עצמה טוענת למוצאה משלמה המלך ומלכת שבא.

אם משלבים את השושלת יחד עם בית האב שושלת מנליק ובית האב שלה השושלת האגעזית מקבלים את אחת השושלת הארוכות ביותר בעולם שתחילתה ב-1978 לפנה"ס ועד 1974 כך יוצא ששנות שלטונם הם כ-3,952 שנים. הספר כברה נגסט הוא מקור גאוותה של שושלת זו וגם סיפור מוצאם.

מנליק הראשון, מלך אקסום

מנליק הראשון היה, על פי המסורת האתיופית, מלך אתיופיה בין השנים 975 לפנה"ס - 950 לפנה"ס, מייסד קיסרות אקסום ומייסד שושלת מנליק.

על פי המסורת האתיופית היה מנליק הראשון בנם של המלך שלמה ומלכת שבא. בכהונתו כמלך המשיך מנליק את שושלת אמו, השושלת האגעזית, שכן אמו הייתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא, הממלכה הראשונה שהוקמה באתיופיה ובתימן שמכונה גם בשם "ממלכת יקטן".

קיסר אתיופיה

הקיסר (בגעז: ንጉሠ ነገሥት; מילולית: נגוסה נגסת; עברית: מלך המלכים) היה השליט היחיד של אתיופיה מהקמתה ועד למהפכה האתיופית. בידי הקיסר היו כל סמכויות החקיקה, הביצוע והשיפוט.

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים. שושלת, העוברת בדרך כלל רק דרך הצאצאים הזכרים, נקראת גם "בית" (בעיקר באירופה), כגון בית הבסבורג. המונח משמש לעיתים גם כדי לתאר את התקופה בה אותה משפחה שלטה, או את האירועים והאופנות של אותה התקופה, למשל "אגרטל שושלת מינג" או סגנון טיודור. היסטוריונים

בדרך כלל נוהגים להתייחס להיסטוריה של מדינה מסוימת בתוך מסגרת של רצף שושלות, במיוחד באומות כמו סין, מצרים העתיקה וממלכת פרס. רוב ההיסטוריה הפוליטית של אירופה הושפעה או נשלטה על ידי שושלות כמו השושלת הקרולינגית, השושלת הקאפטינגית, שושלת הבסבורג, שושלת סטיוארט, שושלת הוהנצולרן ושושלת רומנוב.

עד המאה ה-19 היה זה מובן מאליו שאחד מתפקידיו הלגיטימיים של המלך היה להגדיל את שושלתו, כלומר, להגדיל את שטחיהם, עושרם וכוחם של בני משפחתו.

"נישואים שושלתיים" הם כאלו שנענים לחוקים ולהגבלות של השושלת כך שלצאצאים של אותם נישואים תישאר זכות הירושה וזכויות מלכותיות אחרות.

תקלה היימנות

תקלה היימנות (בגעז:ተክለ፡ ሃይማኖት, בעברית: צמח אמונה) נזיר אתיופי שמיוחסת לו הכתרת יקונו אמלאק לקיסר אתיופיה והכרה בשושלת הסולומונית כצאצאית שושלת מנליק, נזיר זה גם הקים את מנזר דברה ליבנוס.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.