שורש משושה

שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש. בעברית ישראלית קיימים מעט מאוד שורשים משושים פרודוקטיביים (כלומר שניטים ביותר ממשקל יחיד או כפועל); הם אינם מוכרים כתקניים על ידי האקדמיה ללשון העברית ונמצאים בשימוש בז'רגונים שונים ובסלנג. הם עשויים להינטות כפועל לפי דוגמת אחד או כמה מהבניינים הכבדים פיעל והתפעל, בבינוני של בניין פועל (מְקֻטָּל) או בשם הפעולה קִטּוּל הנגזר מבניין פיעל. שורשים אלה נוצרו כשורשים תנייניים ממילים לועזיות, ממילות סלנג ומאונומטופיאות.

השתבצות צרורות עיצורי שורשים משושים בתבנית שורש משולש

שורשים משושים (בדומה לשורשים מרובעים ומחומשים) ניטים בדרך כלל לפי תבניות הנטייה של שורשים משולשים, כשעיצורי השורש המשושה מתארגנים בשלוש יחידות המקבילות לשלושת עיצורי שורש תלת־עיצורי. כל יחידה כזו קרויה שורשן[1]. הכינויים המסורתיים "פ״א הפועל", "עי״ן הפועל" ו"למ״ד הפועל" מתארים בהרחבה את השורשן הראשון, השני והשלישי של כל שורש. כל שורשן מכיל עיצור יחיד או כמה עיצורים. מאחר שהשורשנים משתמרים בכל צורות הנטייה, ניתן לייצג באופן גרפי את שלושת השורשנים על ידי שלושה תאים,    │  │   [2], ולייצג בעזרתם תבניות התארגנות שונות של עיצורי שורשים משושים לשורשנים. לומר לדוגמה שתבנית השורשנים של שורש מסוים היא  ♦♦♦│♦♦│♦  פירושו שהשורשן הראשון שלו הוא תלת־עיצורי, השורשן השני הוא דו־עיצורי והשורשן השלישי חד־עיצורי (בכל תצורות השורש, שלושת עיצוריו הראשונים משתבצים כצרור למיקומה של פ״א הפועל, עיצורו הרביעי והחמישי משתבצים כצרור למיקום של עי״ן הפועל ועיצורו השישי משתבץ כלמ״ד הפועל).

כעיקרון נוטה תבנית התארגנות השורשנים בנטייה לשמר את צרורות העיצורים הקיימים בשם העצם שממנו נגזר השורש, כך שזה עדיין ניתן לזיהוי בתצורות השורש השונות[3]; כך ניטים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג בתבנית  ♦│♦♦♦│♦♦  ומניבים "פִּנְגְפַּנְגְתִּי" ו"דִנְגְדַּנְגְתִּי" (/pingpangti/‏, ‏/dingdangti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבשמות שמהם נגזרו השורשים: "pingpong"‏, "dingdong", בעוד קמפלק״ס ניטה בתבנית  ♦│♦♦♦│♦♦  ומניב "קִמְפְּלַקְסְתִּי" (/kimplaksti/), מה שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור הלועזי "complex", ושטרנג״ל ניטה בתבנית  ♦♦♦│♦♦│♦  ומניב "שְׁטְרִנְגַּלְתִּי" (/ʃtringalti/), שמשמר את צרורות העיצורים שבמקור "strungul".

שורשים משושים בשימוש בעברית ישראלית

טרנספ״ר

נגזר מטרנספר או טרנספורמציה ומשמש בעיקר בסלנג להתייחסות להעברת אוכלוסיות או תושבים אבל גם בז׳רגונים שונים לסוגי העברה אחרים (בגנטיקה, בפסיכולוגיה, בפיזיקה ועוד). ניטה בתבנית השורשנים  ♦♦│♦♦♦│♦  בפִעֵל, פֻּעֶל, הִתְפַּעֵל, קִטּוּל, מְקֻטָל ומְקַטֵל (טרינספר, טרונספר, התטרנספר / היטרנספר, טרינספור, מטרונספר, מטרנספר).

אנפרנ״ד

נגזר מ־"unfriend" dictionary.com, ויקימילון באנגלית ופירושו בעברית "להסיר מרשימת החברים ברשת חברתית מקוונת". ניטה בתבנית השורשנים  ♦│♦♦♦│♦♦  בפִעֵל, פֻּעֶל, הִתְפַּעֵל, קִטּוּל ומְקֻטָל (אינפרנד, אונפרנד, התאנפרנד, אינפרונד, מאונפרנד).

פנגפנ״ג, דנגדנ״ג

השורשים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג הם משושים מבחינה אורתוגרפית; עם זאת, במילים לועזיות הגימ״ל שבצירוף נו״ן־גימ״ל נבלעת לפעמים, כלומר: פונטית ממומש הצירוף "נְג" כשני אלופונים, כעיצור /ŋ/ (עיצור וילוני־אפי) או לחלופין כצרור /ŋg/. אם גם בנטיית השורשים פנגפנ״ג ודנגדנ״ג קיימת ואריאציה אלופונית זו, אז תיאור מדויק יותר של תבנית השורשנים שלהם מבחינה פונטית הוא  ♦│♦(♦)♦│♦(♦) , מה שמדגים שלמרות שאורתוגרפית השורשים משושים, פונטית הם עשויים להתבטא כמשושים, מחומשים או מרובעים.

פנגפנ״ג

סלנג, נגזר מ"פינג פונג". משמעותו הבסיסית: "לשחק פינג פונג", בהשאלה: "לנהל חילופי דברים מהירים" או באופן כללי יותר: "לעבור או להעביר במהירות מצד לצד או הלוך ושוב"; (פיעל: פינגפנג, התפעל: התפנגפנג, מקוטל: מפונפנג).

דנגדנ״ג

סלנג, נגזר מהאונומטופיאה "דינג דונג": "צליל פעמון"; פירושו "לצלצל בפעמון" או "להשמיע צליל פעמון" ובהשאלה: "לטלטל או להיטלטל בדומה לטילטול פעמון". (פיעל: דינגדנגויקימילון, מְקַטֵּל: מדנגדנג).

טרנספ״ז

נגזר מטרנספוזיציה ומתייחס בז׳רגון המוזיקלי לשינוי סולם מוזיקלי או לכלי נגינה שמשתמשים בתיווי מועתק בגובה הצליל. משמש גם לתיאור שחלוף של מטריצות (Transpose) באלגברה ליניארית. ניטה בתבנית שורשנים  ♦♦│♦♦♦│♦  בפִעֵל, קִטּוּל ומְקֻטָל (טרינספז, טרינספוז, מטרונספז).

קמפלק״ס

נגזר מ"קומפלקס". הוא המשמש בז׳רגון העוסקים בכימיה אורגנומתכתית לתיאור סוג של התרכבות, ובסלנג להתייחסות הומוריסטית לתסביכים נפשיים. תבנית שורשנים:  ♦│♦♦♦│♦♦ , נטיות: קימפלוקסויקימילון, מקומפלקסויקימילון, קימפלקסויקימילון, התקמפלקסויקימילון (על דוגמת משקלי קִטּוּל ומְקֻטָּל ובנייני פִּעֵל והִתְפַּעֵל בהתאמה).

כראגר״פ

נגזר מ"כוריאוגרפיה". לצדו קיים גם שורש חלופי מחומש, כרגר״פ (על פי גוגל, נכון ל־4 במאי 2010, מופיע השורש כראגר״פ באינטרנט 14 פעמים והשורש כרגר״פ 8 פעמים). שני השורשים נפוצים בז׳רגון המחולי; הם ניטים כפועל על דוגמת בניין פיעל (לכראגרףויקימילון / לכרגרף) וכשם תואר על דוגמת משקל מקוטל (מכוראגרף / מכורגרף). יש שהוגים את הרי״ש בשווא נח, כלומר ללא תנועה בֵּינָהּ לבין האל״ף (במלים אחרות, כשהרי״ש והאל״ף צרורות בצרור העיצורים /rʔ/) ואת האל״ף בתנועת /a/: לְכַרְאַגְרֵף, מְכֻרְאַגְרָף וכו׳, ויש שהוגים גם את הרי״ש בתנועת /a/: לְכַרַאַגְרֵף, מְכֻרַאַגְרָף וכו׳.

תנועות /a/ אלה אינן שייכות לדפוס התנועות של בנייני פיעל ופועל אלא נשמרות בכל נטיות השורש כחלק ממנו, בדומה לרדיקלים[4]; ניתן אם כך לייצג את תבנית השורשנים הבסיסית של השורש  ♦│♦♦♦♦│♦ , ואת האופן שבו מתווספות התנועות לשורשן השני אפשר לייצג כך:  ♦│♦♦a♦♦│♦ . (לְכַרְאַגְרֵף) או כך:  ♦│♦a♦a♦♦│♦ . (לְכַרַאַגְרֵף).

שטרנג״ל

נגזר מ"שְׁטְרוּנְגְוּל". משמש בסלנג באופן ספק בוטה ספק יופמיסטי־הומוריסטי להתייחסות ליחסי מין וניטה על דוגמת בניין פיעל בתבנית השורשנים:  ♦♦♦│♦♦│♦ .

סטרפט״ז

נגזר מ"סטריפטיז". משמש בסלנג במשמעות "ביצע מופע חשפנות" או כתחליף הומוריסטי ל"התפשט" וניטה על דוגמת בניין פיעל בתבנית השורשנים:  ♦♦♦│♦♦│♦ .

תיאור דקדוקי על־פי שיטת בן־דוד

הדקדוק העברי המסורתי ערוך לניתוח של שורשים בני שלושה עיצורים: בדיון בפעלים מיוצגים עיצורי השורש על ידי האותיות פ–ע–ל (העיצור הראשון מכונה פ״א הפועל, השני הוא עי״ן הפועל וכדומה), ובדיון במשקלים של שמות עצם על ידי האותיות קטל. לפי שיטתו של בן־דוד[1], העיצור הרביעי והחמישי של שורש מחומש מיוצגים על ידי האותיות בי״ת וגימ״ל בהתאם: פ–ע–ל–ב–ג לפעלים, ק–ט–ל–ב–ג לשמות עצם. ניתן להרחיב עיקרון זה ולייצג את אות השורש השישית של שורשים משושים על ידי האות דל״ת: פ–ע–ל–ב–ג–ד / ק–ט–ל–ב–ג–ד. אם עיצור בשורש מופיע יותר מפעם אחת, בן־דוד מייצג זאת גם בשמות הבניינים והמשקלים. לדוגמה: הפעלים "כיראגרף", "קימפלקס" ו"פינגפנג" ניטים על דוגמת בניין פיעל; לפי שיטת בן־דוד נאמר שפעלים אלה ניטים בבניינים פִּעַלַבְּגֵד, פִּעְלְבֵּפְג ופִּעְלְפֵּעְל בהתאמה.

טבלה

הטבלה הבאה מרכזת מידע אודות השורשים המשושים שנסקרו לעיל. המידע מתייחס לתצורות שנמצאו באינטרנט בעזרת מנוע החיפוש של גוגל. הוא לא משקף עד כמה תצורות אלה רווחות בשפה.

הבניינים והמשקלים ניתנים מנוקדים לפי שיטת בן־דוד,[1] כמוסבר לעיל. הדוגמאות הנטויות מובאות בכתיב חסר ניקוד; האות יו״ד נכללה לעיתים לצורך שיפור הקריאוּת, גם אם חוקי הכתיב חסר הניקוד מכתיבים את השמטתה של היו״ד: בעיקר מבהירה האות יו״ד בנטיות הגזורות מבניין פיעל וממשקל קיטול את אופן התקבצותם של צרורות העיצורים.

תבנית שורשנים מדגימה גרפית על פי העיקרון שהוסבר לעיל[2] את האופן שבו עיצורי השורשים המשושים משתבצים בנטיותיהם לתוך התבנית התלת־עיצורית של שורש משולש רגיל.

מספר התצורות מייצג את מספר הבניינים והמשקלים שבהם נגזר כל שורש; וריאציות במין דקדוקי, גוף, זמן ומספר לא נספרו כתצורה נפרדת.

הטבלה ניתנת ל למיון אלפביתי על־פי השורש, למיון על־פי שפת המקור של השורש, למיון עולה או יורד לפי מספר תצורות ולמיון לפי תבנית שורשנים. לחצו על סמלי החצים (Sort both small.svg) בראשי העמודות כדי למיין את שורות הטבלה מחדש.

שורש שפת מקור /
גיזרון
תבנית
שורשנים
מספר
תצורות
בניינים משקלים
פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
קִטּוּל הִתְקַטְּלוּת מְקֻטָּל
טרנספ״ר מלועזית: "טרנספר" או "טרנספורמציה"  ♦♦│♦♦♦│♦  6
פְּעִלְבְּגֵד פְעֻלְבְגַד הִתְפְּעַלְבְגֵד פְּעִלְבְּגוּד מְקְטֻלְבְּגָד
טרינספר טרונספר התטרנספר / היטרנספר טרינספור מטרונספר
תצורות נוספות: מטרנספר (מְקַטֵּל ← מְקְטַלְבְּגֵד)
אנפרנ״ד מאנגלית: "unfriend" dictionary.com, ויקימילון  ♦│♦♦♦│♦♦  5
פִּעְלְבֵּגְד פֻּעְלְבַגְד הִתְפַּעְלְבֵגְד פִּעְלְבּוּגְד מְקֻטְלְבַּגְד
אינפרנד אונפרנד התאנפרנד אינפרונד מאונפרנד
פנגפנ״ג מלועזית: "פינג פונג", במקור אונומטופיאה  ♦│♦♦♦│♦♦  3
פִּעְלְפֵּעְל הִתְפַּעְלְפֵּעְל מְקֻטְלְקַטְל
פינגפנג התפנגפנג מפונגפנג
טרנספ״ז מלועזית: "טרנספוזיציה"  ♦♦│♦♦♦│♦  3
פְּעִלְבְּגֵד פְּעִלְבְּגוּד מְקְטֻלְבְּגָד
טרינספז טרינספוז מטרונספז
דנגדנ״ג מסלנג עברי: "דינג־דונג"מורפיקס (אונומטופיאה)  ♦│♦♦♦│♦♦  2
פִּעְלְפֵּעְל
דינגדנג
תצורות נוספות: מדנגדנג (מְקַטֵּל ← מְקַטְלְקֵטְל)
קמפלק״ס מלועזית: "קומפלקס" (סוג תרכובת כימית, תסביך נפשי)  ♦│♦♦♦│♦♦  4
פִּעְלְבֵּפְד הִתְפַּעְלְבֵּפְד קִטְלְבּוּקְד מְקֻטְלְבָּקְד
קימפלקס התקמפלקס קימפלוקס מקומפלקס
כראגר״פ מלועזית: "כוריאוגרפיה", מיוונית עתיקה χορεία ריקוד + γραφίκος כתיבה  ♦│♦♦♦♦│♦ 
( ♦│♦♦a♦♦│♦ ,
 ♦│♦a♦a♦♦│♦ )
2
פִּעְלַבְגֵד
פִּעַלַבְגֵד
מְקֻטְלַבְגָד
מְקֻטַלַבְגָד
כיראגרף מכוראגרף
שטרנג״ל מסלנג עברי: "שְׁטְרוּנְגְוּל", אולי מרומנית, "strungul"הזירה הלשונית מחרטה  ♦♦♦│♦♦│♦  1
פְּעְלִבְגֵד
שטרינגל
סטרפט״ז מסלנג עברי: "סטריפטיז", מאנגלית, "striptease"  ♦♦♦│♦♦│♦  1
פְּעְלִבְגֵד
סטריפטז

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אורה שורצולד, פרקים במורפולוגיה עברית, כרך 3, עמ' 165–167
  2. ^ 2.0 2.1 Gideon Goldenberg‏‏, Studies in Semitic linguistics: selected writings, עמ' 23; ראו גם איזכור של גדעון גולדנברג אצל Joseph Shimron‏, Language processing and acquisition in languages of Semitic, root-based ..., עמ' 10
  3. ^ Eve V. Clark‏, The lexicon in acquisition, עמוד 215 – 216
  4. ^ ראו אזכורים של תנועה המשמשת כרדיקל של שורש (במקום עיצור) לדוגמה אצל George Heinrich August von Ewald, John Nicholson, A grammar of the Hebrew language of the old testament, עמ' 108 §2, או אצל Archibald Henry Sayce, An Assyrian Grammar, for Comparative Purposes, עמ' 185
שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

הספרות המקצועית בתחומי המורפולוגיה, הבלשנות הקוגניטיבית ורכישת השפה מתארת את השימוש בשורשים מחומשים פרודוקטיביים (כלומר, כאלה הניטים ביותר ממשקל יחיד או כפועל) ואת השיטתיות שבדרכי גזירתם ובאופן שבו הם ניטים; כמו כן מתועדת שם יצירה לקסיקאלית של שורשים מחומשים בספרות היפה (ראו להלן). מעט שורשים מחומשים מוכרים כתקניים על ידי האקדמיה ללשון העברית – השאר הם בגדר סלנג או בשימוש בז'רגונים שונים (ראו להלן). רובם ככולם ניטים כפועל לפי דוגמת אחד או כמה מהבניינים הכבדים (פיעל, פועל והתפעל) ובאחד או יותר משמות הפעולה הנגזרים מבניינים אלה. שורשים אלה נוצרים במספר אופנים, בעיקר כגזורי־שם (ממילים עבריות, למשל שמרט"פ → "שמרטף", או לועזיות, למשל סנכר"נ → "סִינְכְּרוֹנִיזַצְיָה") אך לעיתים גם בדרכים אחרות, כמו על ידי הלחם בסיסים (דסקל"ד → "dys" + קל"ד) או בגזירה ישירה ממילה זרה (רסטר"ט → restart) או מביטוי שאול (סמלט"ק → small talk) (ראו דוגמאות להלן).

בעברית ישראלית קיימים גם כמה שורשים משושים.

שורשן

שורשן הוא תת-יחידה של שורש שמי אשר אינה משתנה בנטיות השורש

(כשלפני ואחרי כל שורשן עשויים הגאים להתווסף או להשתנות). השורשנים של שורש תלת־עיצורי הם בדרך־כלל שלושת עיצורי השורש: פ״א הפועל, עי״ן הפועל ולמ״ד הפועל. בשורשים מרובעים, מחומשים ומשושים מכיל לפחות אחד השורשנים יותר מעיצור יחיד, לדוגמה השורשן השני של כרב״ל (שורשנים כ–רב–ל). קיימים גם שורשים המתחלקים לשני שורשנים בלבד, לדוגמה זו״ז ("להזיז"): ז–ז, קל״ק ("להקליק"): קל–ק (ראו דוגמאות להלן). שורשן עשוי גם להיות תנועה או להכיל תנועה, לדוגמה השורשן השני בשורשים ראי״נ ("לְרַאֲיֵן"): ר–אֲי–נ, תאר״כ ("לְתַאֲרֵךְ"): ת–אֲר–כ או רענ״נ ("לְרַעֲנֵן"): ר–עֲנ–נ (השוו בלג״נ ("לְבַלְגֵן"): ב–לג–נ ללא תנועה בשורשן השני).

ניתוח תצורות לפי שורשנים מאפשר את החלתם של בניינים ומשקלים תלת־עיצוריים על נטיות שורשים בני יותר משלושה עיצורים; כך למשל למשקל קִטּוּל ניתן לשייך את המילים "עיצור", "אלתור", "אנגלוז", "אינדוקס" ו"קימפלוקס" ולמשקל קַטֶּלֶת ניתן לשייך את המילים "רכבת", "טרפדת", "תרגמת", "ארגמנת" ו"סמרטטת" (ראו דוגמאות להלן).

שורשנים מרובי עיצורים של שורשים תנייניים נוטים לשקף את צרורות העיצורים הקיימים במקור ממנו נגזר השורש, כך שזה עדיין ניתן לזיהוי בתצורות השורש השונות; כך למשל השורשנים של השורש קונט״ט הם קו–נט–ט (למשל במילה "("מקוונטט", /mekvuntat/), כך שנשמרים צרורות העיצורים שבמקור "קוונט" (/kvant/), בעוד השורשנים של השורש קמפר״ס הם ק–מפר–ס (למשל במילה "מקומפרס", /mekumpras/), כך שנשמרים צרורות העיצורים שבמקור "קומפרסור" (/kompresor/).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.