שוקולד

שוקולד הוא ממתק העשוי מזרעים מותססים, קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי (Theobroma cacao; "תאוברומה" ביוונית 'מזון האלים'). השוקולד הוא שילוב של מוצקי קקאו וסוכר בשילוב מרכיבים נוספים - לציטין, שתפקידו לסייע למסה להיות נוזלית יותר בהתכת השוקולד (תרחיף) ולא לייצירת אמולסייה כבדרך כלל, מכיוון ששוקולד לא מכיל נוזלים, ולעיתים ונילין כרכיב טעם. פעמים רבות מכיל השוקולד גם חלב ומוצריו.

ישנם שלושה זנים של עצי קקאו אשר בפוליהם משתמשים לצורך הכנת שוקולד. היקר והנדיר ביותר הוא הקריולו, המשמש כ־10% מתעשיית השוקולד. לפולים של עץ זה טעם מריר פחות וארומטי יותר מאשר שאר פולי הקקאו. פורסטרו הוא הזן הפורה ביותר, בו משתמשים ב־80% מתעשיית השוקולד, ואילו ה־10% הנותרים הם מזן המכונה טריניטריו שהוא הכלאה של שני הזנים האחרים.

בעל מקצוע העובד עם שוקולד ומייצר פרלינים ומוצרי שוקולד נקרא "שוקולטייר" (מצרפתית: Chocolatier).

Chocolate02
קוביות שוקולד בשוקולד מותך
Kit-Kat-Type-Variations
חטיפי שוקולד

ההיסטוריה של השוקולד

בני המאיה היו כפי הנראה הראשונים שהשתמשו בפולי עץ הקקאו למאכל. האצטקים גם הם היו צרכנים של שוקולד. הם היו מכינים משקה מר (ללא תוספת סוכר) מפולי קקאו טחונים, לעיתים בתוספת פלפל חריף, וניל ופיגמנטו. משקה זה שימש כמשקה מעורר ונחשב לתרופה למחלות שונות וכתרופה לכאבי בטן. עבור האירופאים משקה מר זה היה בבחינת "טעם נרכש".

הראשון שהביא את הקקאו לאירופה היה הרנאן קורטז, שלקח איתו פולי קקאו בחזרה לספרד כמתנה למלך קרלוס הראשון לאחר שהבחין שהמקומיים מתייחסים לפולים אלו כבעלי ערך רב. אולם רק קרוב למאה שנים לאחר מכן, מגלה הארצות הרננדו דה סוטו הכיר לאירופאים את פרי עץ הקקאו באופן מעמיק יותר. המשלוח הראשון המתועד של פולי קקאו לאירופה היה בשנת 1585. בשלב זה עדיין שימשו פולי הקקאו למשקה בלבד, אלא שהאירופאים החליפו את הצ'ילי במשקה האינדיאני בסוכר שהמתיק את המשקה המר, וכך נוצר השוקו. במאה ה-17 נחשב משקה הקקאו למצרך מותרות בקרב האירופאים.

בשנת 1828, הולנדי בשם קונרד ון הוטן המציא שיטה להוציא את השומן מתוך פולי הקקאו וליצור אבקת קקאו וחמאת קקאו. תהליך זה איפשר את יצור טבליות השוקולד המודרניות. ככל הידוע, האנגלי ג'וזף פריי ב־1847 היה הראשון שיצר שוקולד למאכל. דניאל פטר, יצרן דברי מתיקה שווייצרי החל לערוך ניסויים בהוספת חלב אל תוך השוקולד. ב־1875 הוא שיווק את שוקולד החלב הראשון, לאחר שנעזר בפיתוח תהליך יצירת אבקת החלב של אנרי נסטלה. רודולף לינדט השווייצרי המציא את תהליך החימום והערבול של התערובת שאיפשר יצירת מרקם חלק ואחיד של ממתק השוקולד.

מקור המלה שוקולד הוא בשפת נאוואטל של האצטקים, אשר הפיקו מהזרעים משקה שאותו כינו "שוקולטל" (xocolātl, מילולית - "מי קקאו").

היסטוריית תעשיית השוקולד בישראל

דבר המפרסם

נתכבד להודיע להקהל הנכבד כי פתחנו בית מסהר גדול [...] כן נמצא בחנותינו טשאקאלאד וקאקאא. תקוותינו רבה כי כל מי אשר רק פעם אחת יקנה מאתנו לא ישוב עוד לקנות מחנויות הנכרים.
אברהם יחזקאל בלום עט. קאמפ.

חבצלת 25-09-1891

בשנות העשרים והשלושים פעלו בארץ שני מפעלים מרכזיים לייצור שוקולד: "ליבר" (שמו המקורי "רענן") שנוסד ב-1920, ו"עלית" שהועתק מלטביה, והוקם ברמת גן ב-1934[1]. בשנות ה-30 נוסד גם מפעל השוקולד "אופנהיימר" שהחל כעסק משפחתי במטבח ביתו של אשר אופנהיימר ורעייתו[2]. שחקן מרכזי נוסף נכנס לזירה ב-1954: "צ.ד." שפעל אף הוא ברמת גן עד שהועתק לנצרת-עילית בפברואר 1956. עלית התמזגה עם שני מתחריה: ב-1958 רכשה החברה את מפעל צ.ד, וב-1970 את "ליבר"[3].

בתקופת מלחמת העולם השנייה חלה ירידה בייצור השוקולד בארץ בשל התמעטות ההזמנות הצבאיות ובשל המחסור בפולי קקאו. ב-1943 הגיעה תפוקת השוקולד ל-2,320 טון וב-1945 ירדה ל-1,446 טון[4].

שנות עצמאות המדינה הראשונות לא היטיבו עם הענף. תעשיית השוקולד הייתה בין הענפים הראשונים שהרגישו את משטר הצנע בארץ. ב-21 באפריל 1949 נאסר הייצור של שוקולד בטבלאות או במשקל פרט ל'שוקולדת-סטאנדארט', ונקבעו לו מחירי מקסימום. גם מכירת ממתקים נוספים הוגבלה[5]. ב-1951 הופיע צו חדש: כדי להלחם בשוק השחור החליט משרד החקלאות להקים 4 חברות לשיווק ממתקים שיהיו בפיקוח ממשלתי. החברות הללו תרכזנה במחסניהן את כל תוצרת מפעלי השוקולד והממתקים ומשם תחולק על ידי סיטונאים למכולות וקיוסקים. חנויות השוקולד והממתקים נפגעו מהתוכנית והתנגדו לה נחרצות.[6]

בדצמבר 1953 בוטל הפיקוח על המחירים, אך הייצור המקומי המשיך לרדת[7]. הירידה בביקוש החריפה ב-1956 עקב העלאת מחירי השוקולד כתוצאה מהעלאת המכס על הקקאו.

באוקטובר 1957 התפוצצה 'פרשת הסוכר': מפעלים מכרו סוכר שנועד לצרכים תעשייתיים לשוק החופשי.

ב-1965 הותר יבוא חופשי של שוקולד. באותה השנה צרך הישראלי 1.4 ק"ג שוקולד לנפש.

ב-1985 נוסד מפעל "ורד הגליל" בצפת בשותפותם של "כור מזון" ו"אלפורז" השווייצרית, וב-1996 החלה לפעול חברת "מקס ברנר" כחנות שוקולד ברעננה. הצלחתה הביאה לפתיחת סניפים נוספים. ב-2001 נרכשה החברה על ידי עלית.

ב-1977 נכנס "שוקולד נסטלה" לרשתות השיווק בישראל בשותפות עם חברת "אסם". בשנה זו הגיעה צריכת השוקולד הממוצעת ל-2.5 ק"ג בשנה[8]. המותג החזק ביותר בישראל "שוקולד פרה" של עלית שתפס נתח של 27% משוק השוקולד בישראל.

במרץ 2003 חל מיזוג בין החברות "שטראוס" ו"עלית". עם המיזוג הוחלט שלא יעשה שימוש בלוגו המאוחד "שטראוס-עלית". החלטות נוספות שהתקבלו היו הרחבת מותג "פרה" לכל תחום השוקולד. באותה השנה פתחה עלית שוקולד-בר ראשון במותג "מקס ברנר". הסניף המקומי הצטרף לסניפים נוספים ברחבי העולם, הפועלים במותג זה.[9]

סוגי שוקולד

Chocolate
קוביות שוקולד מסוגים שונים

ישנם שלושה סוגים עיקריים של שוקולד, המסווגים לפי מרכיביהם העיקריים: "עיסת קקאו", "חמאת קקאו", רכיבי חלב (בדרך כלל אבקת חלב) וסוכר:

  • שוקולד מריר: לרוב אינו מכיל רכיבי חלב. שוקולד מריר מכיל מוצקי קקאו, סוכר, לציטין ולעיתים ונילין, כאשר אחוז מוצקי הקקאו יהיה גבוה מ-35%. ככל שאחוז מוצקי הקקאו עולה, כך יחשב השוקולד לאיכותי יותר, על אף שאין זה המדד היחיד לקביעת איכות השוקולד. שוקולד מריר נתך בטמפרטורה של 37° צלזיוס.
  • שוקולד חלב: מכיל מוצקי קקאו, סוכר, רכיבי חלב, לציטין ולעיתים ונילין. נחשב איכותי פחות משוקולד מריר. טעמו מתוק יותר והוא נתך על הלשון ביתר קלות משום שטמפרטורת ההתכה שלו היא בסביבות 34° צלזיוס.
  • שוקולד לבן: מכיל חמאת קקאו, סוכר, אבקת חלב, לציטין. אחוז מוצקי הקקאו בו נמוך (לרוב פחות מ-30%), בשל העדר עיסת קקאו. יש הגורסים כי שוקולד לבן אינו שוקולד כלל, מכיוון שאינו מכיל עיסת קקאו (שצבעה חום).

לאחר תהליך ההכנה הבסיסי, עובר השוקולד עיבוד במהלכו הוא מעוצב בצורות שונות, בטבלאות או משמש כציפוי לחומרי מילוי שונים. בצורתו הנפוצה ביותר נמכר השוקולד בחפיסות. לעיתים מוסיפים לשוקולד טעמים כמו מנטה, תפוז או תות שדה (אך גם צ'ילי), או מרכיבים נוספים, כמו אגוזים, שקדים, קרמל וצימוקים. שוקולד אוורירי הוא שוקולד בטבלה, נפוח יותר, המיוצר בתהליך המותיר בועות אוויר מרובות בגופו, כחלק ממרקמו.

שוקולד הוא מרכיב נפוץ בגלידות, בעוגיות, בעוגות, בממרחי שוקולד ובקינוחים אחרים.

פרלינים הם ממתקי שוקולד בציפוי שוקולד (העשוי בתבנית או בטבילה ידנית) ובתוכם מלית, לרוב על בסיס שוקולד ושמנת או חמאה, עם תוספות טעם שונות כגון מחיות פרי או אגוזים, תבלינים, קרמל ועוד.

תהליך הכנת השוקולד

Valentines Day Chocolates from 2005
פרליני שוקולד
Reichstag Chocolate P7120043
בניין הרייכסטאג עשוי שוקולד, בחנות בברלין

קטיף ותסיסה

ראשית, תרמילי הקקאו, המכילים פולי קקאו, נקטפים. הפולים מופרדים מן הציפה הלבנה של הפרי ומונחים לתסיסה. לאחר מכן, קולים וממיינים את הפולים.

טחינה וערבוב

הפולים הקלויים עוברים טחינה ממושכת תוך חימום עדין. התוצאה היא נוזל סמיך הקרוי ליקר קקאו. בשלב הבא מועבר ליקר הקקאו למכונה הבנויה מצילינדרים המתגלגלים זה מול זה כשהם כמעט נושקים זה לזה. הליקר מועבר במכונה שוב ושוב, במשך ימים ואף שבועות, תוך כדי שמירה על טמפרטורה קבועה של 45°-50° צלזיוס. התהליך, הנקרא "קונצ'ינג", שוחק את חלקיקי הקקאו הטחון עד לדרגה בה הלשון אינה יכולה לחוש בהם. ליקר הקקאו הוא הבסיס להכנת כל סוגי השוקולד. בתהליך מיוחד ניתן להפריד את ליקר הקקאו לשני מרכיביו - חמאת קקאו, שהיא השומן שבקקאו וצבעה צהבהב-שנהבי בהיר, ואבקת הקקאו המוכרת. בתום שלב זה מוסיפים לליקר הקקאו את המרכיבים הנוספים (סוכר, אבקת חלב, לציטין, ונילין) לפי סוג השוקולד הרצוי.

טימפור

השלב האחרון נקרא טימפור ("טמפרינג"). לחמאת הקקאו יש שש צורות התגבשות שונות שרק אחת מהן תיתן תוצאה טובה לשוקולד שיהיה קשיח ומבריק. הגבישים השונים נוצרים בטמפרטורות שונות ובתנאים שונים ועל מנת לייצר את צורת הגביש הנכונה (הנקרא גביש בטא), יש לחמם את התערובת לטמפרטורה של 45°-50° צלזיוס, לקרר תוך כדי תנועה מתמדת לטמפרטורה של 28°-29° צלזיוס, ולחמם שוב עד 30°-32° צלזיוס. בתהליך זה, יתגבש השוקולד בצורה אידיאלית. בשלב זה, השוקולד מוכן למזיגה לתבניות ליצירת טבלאות או לכל שימוש אחר.

בזמן עבודה עם שוקולד, לצורך הכנת פרלינים, קישוטים או כל דבר אחר הדורש המסת שוקולד והתקשותו בחזרה, יש לחזור על תהליך הטימפור. ישנן מכונות המבצעות את התהליך וניתן לבצע אותו גם באופן ידני על ידי המסה (על אמבט אדים, במיקרוגל או בדרך אחרת) וקירור על גבי לוח שיש תוך תנועה מתמדת. אחרי החימום הנוסף (ל-29°-32°) יש לשמור על השוקולד בטמפרטורה זו כדי לשמור עליו במצב מתאים לעבודה.

השפעות בריאותיות

ערכים תזונתיים

השוקולד הוא מזון עתיר אנרגיה: פולי הקקאו מהם מכינים את השוקולד מכילים כ-50% חמאת קקאו (סוג של שמן צמחי), וכן מכילים פחמימות וחלבונים. יתרה מזאת, בתהליך הייצור מוסיפים לו בדרך כלל סוכר (שהינו המרכיב העיקרי ברוב סוגי השוקולד), חלב או שמנים אחרים המגדילים את ערכו הקלורי של המוצר הסופי. אי לכך, צריכה של כמויות גדולות של שוקולד עלולה לגרום להשמנה.

השוקולד כחומר ממריץ

השוקולד מכיל חומר ממריץ בשם תאוברומין, כמויות קטנות של אנאנדמיד שהוא מוליך עצבי כמו גם קפאין וטריפטופן בכמויות קטנות. השוקולד ידוע גם כחומר ממריץ מאוד אפקטיבי לסוסים, והשימוש בשוקולד נאסר במרוצי סוסים.

השפעות נוספות

במחקר נמצא כי האלקלואיד תאוברומין שבשוקולד מסוגל להקל על שיעול עיקש.[דרוש מקור], במחקר אחר נמצא כי צריכת כמות קטנה של שוקולד בכל יום, עשויה להפחית במידה נכרת את הסיכון ללקות בשבץ מוחי והתקף לב.[10]

רעילות השוקולד לבעלי חיים

בכמויות גדולות מידי התאוברומין בשוקולד רעיל לחיות כגון סוסים, כלבים ותוכים משום שהם אינם מסוגלים לפרק אותו באופן יעיל. התאוברומין עלול להתקיים במחזור הדם שלהם במשך כ-20 שעות (בניגוד ל-2-3 שעות אצל בני אדם) ולגרום להתקף אפילפטי, התקף לב, דימומים פנימיים ואף מוות.

עבור כלב קטן (במשקל כ־5 קילוגרם), כמות קטלנית של שוקולד חלב היא כ־280 גרם. עבור כלב בינוני, במשקל 25 קילוגרם, כמות קטלנית של שוקולד חלב תהיה כ־1.4 קילוגרם. בשוקולד כהה מתוק יש כ־50% יותר תאוברומין ולכן הוא יותר מסוכן לכלבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכאל רבין, "הריח המתוק ברמת גן", מעריב, 10 בנובמבר 1986
  2. ^ אביבה מץ, "משפחה משוקולד", מעריב, 17 בדצמבר 1986
  3. ^ האיחוד לא עורר התנגדות ממשלתית, כי הענף הוכרז בלאו הכי כמונופול בהתאם לחוק, לאור העובדה שגם עד כה היו בידי קונצרן "עלית" מעל 50 אחוז מהייצור הארצי
  4. ^ "יצור ממתקים בארץ", "הארץ", 5 בפברואר 1947
  5. ^ "מהיום - שוקולדה אחידה וממתקי-צנע", "הארץ", 21 באפריל 1949
  6. ^ "חנויות השוקולדה נפגעו קשה מההסדר", "הארץ", 21 באוגוסט 1951
  7. ^ יוסף כנען, מר ומתוק בתעשיית הממתקים, דבר, 25 בינואר 1955
  8. ^ שגיא גרין, "התגלית השנייה של קולומבוס", "הארץ", 8 בינואר 1997
  9. ^ איילה צורף, "נפתח שוקולד-בר במותג מקס ברנר", "הארץ", 13 באוקטובר 2003
  10. ^ oxfordjournals
12 בספטמבר

12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 110 ימים.

'''12 בספטמבר''' הוא גם יום המילקשייק שוקולד הבינלאומי 🍫

אוזן המן

אוזן המן הוא מאפה העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. הוא נפוץ במיוחד בקרב יהודים עקב המנהג לאוכלו בחג הפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות לרגל החג, על שמו של המן הרשע.

מקורו של המאפה במרכז אירופה.

אמור שלום

אמור שלום הוא השיר עמו ייצגו ההרכב המוזיקלי שוקולד מנטה מסטיק (שכלל בתוכו אז את זמרות ירדנה ארזי, רותי הולצמן ולאה לופטין) את ישראל באירוויזיון 1976. את השיר כתב אהוד מנור, והלחין ועיבד מתי כספי.

לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1976, השיר הושמע רביעי במספר, וזכה במקום השישי.

בוקה ג'וניורס

בוקה ג'וניורס (בספרדית: Club Atlético Boca Juniors) הוא אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בארגנטינה, מעיר הבירה בואנוס איירס. בנוסף לקבוצת הכדורגל מפעילה הקבוצה גם קבוצות ספורט אחרות.

בוקה היא הרביעית בעולם יחד עם אינדפנדיינטה מארגנטינה ומילאן מאיטליה בזכיות בגביעים בינלאומיים המוכרים על ידי פיפ"א ו-CONMEBOL עם 18 זכיות. הקבוצה זכתה בין היתר ב-27 אליפויות ארגנטינה, 6 פעמים בגביע הליברטדורס ו-3 פעמים בגביע הביניבשתי.

המועדון הוא גם המצליח ביותר בדרום אמריקה בגביעים בינלאומיים, הפופולרי ביותר בארגנטינה ואחד מהמועדונים המצליחים ביותר בעולם.

לבוקה יש יריבות רבת שנים עם המועדון ריבר פלייט.

האצטדיון הביתי של בוקה ג'וניורס, הממוקם בשכונת "לה בוקה" בפרברי בואנוס איירס, נקרא הבונבוניירה בגלל צורתו המזכירה קופסת בונבוני שוקולד. הוא נבנה ב-1940 ומכיל 58,740 מקומות.

בוקה מחזיקה בשיא של משחקים רצופים ללא הפסד, 40 במספר, שהתקיים בין טורניר הקלואסורה 1998 לקלאוסורה של 1999. בוקה ג'וניורס היא הקבוצה היחידה בארגנטינה שמעולם לא ירדה לליגה השנייה.

ביסקוויט

ביסקוויט (מצרפתית: biscuit, על פי האקדמיה ללשון העברית: מַרְקוֹעַ) הוא עוגייה פריכה, בעלת מתיקות מתונה, שטוחה, לרוב מלבנית או עגולה, לעיתים מצופה למחצה או לגמרי בשוקולד. ביסקוויטים נאכלים פעמים רבות לצד קפה, תה ומשקאות חמים אחרים. יש הנוהגים לטבול את הביסקוויט במשקה החם לפני אכילתו, ואחרים מורחים על הביסקוויט חמאה, ריבה או שוקולד למריחה.

בישראל מגוון גדול של סוגי ביסקוויטים שונים מיצור תעשייתי, חלקם בסיסיים ואחרים בטעמי חמאה, קפה, קינמון ועוד. המונח "ביסקוויט" משמש כמעט תמיד לציון המוצר התעשייתי.

לצד אכילתם כשלעצמם, משמשים ביסקוויטים לעיתים תכופות בעוגות קרות (ללא אפייה). פירורי ביסקוויטים משמשים חומר גלם להכנת כדורי שוקולד או כקלתית (בסיס) לעוגות. ביסקוויט ניתן למצוא גם בתחתית הקרמבו ומשני צידיה של גלידת "סנדוויץ'" ("קַסַאטָה"). ביסקוויטים מיוחדים מיוצרים על ידי חברות מזון לתינוקות. ביסקוויטים אלו נועדו לתינוקות בראשית שלבי הסתגלותם למזון מוצק, גם בטרם צמחו שיניהם.

ביסקוויטים מסוג אחר מייצרות חברות מזון לכלבים. אלו משמשים מעדן לכלבים וגם כעזר באילוף בהיותם מעדן נכסף, הניתן לכלב רק לאחר שביצע מטלה כנדרש.

הגדרת ביסקוויט בישראל צרה בהשוואה להגדרתו במדינות אחרות, וביסקוויטים מעוטרים בשבבי שקדים או המכילים אגוזים, פתיתי שוקולד, וכדומה יוגדרו בישראל בדרך כלל עוגיות.

בצק

בצק הוא עיסה של קמח ונוזל. בצורת הבצק הבסיסית ביותר הנוזל הוא מים, אולם בבצקים מתוחכמים יותר נעשה שימוש גם בנוזלים עשירים יותר כגון חלב, ביצים, שומנים שונים ועוד. בסוגי בצקים שונים מוסיפים גם חומרים שונים כגון: סוכר, שמרים, מלח או אבקת אפייה. ישנן מספר שיטות למדידת התנהגות הבצק ותכונותיו בזמן הלישה עבור אפיה תעשייתית, כגון אלווגרף המודד את חוזק הבצק על ידי ניפוחו ומדידת נפח האוויר שהחזיק, האקסטנוגרף הבודק את מידת הגמישות של הבצק על ידי מתיחתו, המיקסוגרף המודד את דביקות הבצק במכונת לישה הבודקת את הכוח אותו יש להשקיע בלישה ועוד נוספים.

הפיכת הקמח לבצק מאפשרת להכין ממנו מאכלים אפויים מבושלים או מטוגנים. לא ניתן לעכל קמח ללא בישול, אפיה או טיגון, וכמו כן לא ניתן לאפות אותו ללא תוספת נוזל.

ישנם חומרי גלם דקורטיביים שבדרך כלל אינם מיועדים לאפייה ואינם כוללים קמח, הנקראים "בצק" בשל מרקמם הבצקי, כמו בצק סוכר (RFM), בצק שקדים (מרציפן), בצק שוקולד ובצק פירות (מרמלדה (ריבה))

גלידה

גלידה היא מאכל מתוק, קפוא ומוקצף המבוסס לרוב על חלב פרה (כולל שמנת, או יוגורט), חלב סויה או מים (אז הוא מכונה "סורבה"), המשמש כקינוח או כמרכיב בקינוחים בכל מיני סוגים.

בעולם צורות רבות של גלידה העשויות ממרכיבים שונים ומשונים. גלידת השמנת האיטלקית הנקראת "ג'לאטו" נחשבת כגלידה הסטנדרטית והמפורסמת בעולם. בסין נהוג להכניס גלידות לתוך בצק, לטגן בשמן ולהכין מהם גלידות מטוגנות מתוקות, מלוחות, חריפות וכן בכל הצבעים. במערב נאכלת גלידה לרוב בצורת כדורים בתוך קונוס עשוי ופל.

ה-1 ביולי מצוין כיום הגלידה הבינלאומי.

חומר גלם

חומר גלם הוא חומר המשמש לייצורם של מוצרים. מקורם של חומרי הגלם העיקריים הוא בטבע:

היסודות לסוגיהם, בהם מחצבים כגון ברזל, נחושת ומתכות נוספות, יסודות המופקים מהאוויר, כגון חנקן, ויסודות המופקים מהים.

אוצרות טבע כגון פחם, נפט, גז טבעי ומינרלים למיניהם.

חומרים מן הצומח כגון עץ וכותנה.

חומרים מן החי כגון צמר ועור.קודם לניצולם של חומרי הגלם לייצורם של מוצרים מוגמרים, הם עוברים בדרך כלל תהליך עיבוד, לעיתים כזה המשנה את טיבם אך במעט, ולעיתים כזה היוצר שינוי ניכר. בהתאם לכך ניתן להבחין בין חומר גלם גולמי, כלומר בצורה שבה נלקח מהטבע, באמצעות כרייה, שאיבה, חציבה, קטיף וכדומה, וחומר גלם מעובד, שכבר עובד בידי האדם, אך טרם הפך למוצר מוגמר.

דוגמאות:

קמח הוא חומר גלם המשמש לייצור לחם, עוגות ומגוון רחב נוסף של מוצרי מזון. הקמח מיוצר בטחנות קמח, באמצעות טחינה של גרגרי חיטה, שיפון וכדומה.

בד הוא חומר גלם לתעשיית הביגוד, והוא נוצר כתוצאה מעיבוד נרחב של כותנה, צמר או חומרי גלם אחרים מסוג זה.לעיתים מוצר מוגמר עשוי להוות חומר גלם בתהליך ייצורו של מוצר אחר. ביסקוויט, למשל, הוא מוצר מוגמר, הנאכל כמו שהוא, וכן משמש כחומר גלם בייצור עוגות וכדורי שוקולד. חלב ניתן לשתייה בצורתו הגולמית (לאחר פסטור), ומשמש כחומר גלם לייצור מגוון רחב של מוצרי חלב.

לייצורו של מוצר מסוים ניתן להשתמש לעיתים בחלופות אחדות של חומרי גלם, ולעיתים מוחלף חומר גלם מסוים בחומר גלם אחר, שנמצא עדיף. במוצרים רבים הוחלף העץ, שהוא חומר גלם המשמש את האדם אלפי שנים, בפלסטיק, שהוא חומר גלם מודרני.

חטיף

חטיף הוא מאכל הנאכל שלא במסגרת ארוחה, בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף"), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או סכו"ם. חטיפים נצרכים לשם הנאה ופינוק, לשם השגת שובע זמני או כדי להעניק לגוף מנת אנרגיה זמינה. את המילה המציאה חברת גבעול, השייכת לחברת אוסם ב-1965. ב-1975 הוציאה אוסם לשוק "סדרה חדשה של חטיפים - ביסלי" ונראה שהפופולריות של המוצר עזרה להפצת המילה.יש בהם מתוקים ומלוחים. המתוקים עשויים להכיל שוקולד, מיני אגוזים, סוכריות, ביסקוויטים, ופלים, גרנולה ועוד. את המלוחים מכינים מקמח תירס, בוטנים, תפוחי אדמה, חיטה.

חטיפים רבים ניתנים לאכילה ישירות מתוך אריזתם, בהם חטיפים בתפזורת כגון במבה אפרופו וביסלי או פרינגלס וכן חטיפים שצורתם כתיבה מאורכת כמו חטיפי אנרגיה, חטיפי ופל וחטיפי שוקולד (למשל פסק זמן, טורטית וכדומה) וממתקים נוספים. בישראל פופולריים מאוד גם פיצוחים - חטיפים מלוחים של זרעים ואגוזים קלויים. יש מוצרים שנועדו לצריכה כארוחה, כגון דגני בוקר וגרנולה, אשר נהוג להוסיף להם חלב או יוגורט, אך ניתן לאוכלם יבשים כחטיף.

"מזון אצבעות", מנות של מאכלים בגודל נגיסה או שתיים, כמו למשל מתאבנים במסיבת קוקטייל נחשבים למאכלי חטיף. גם פירות עשויים לשמש כחטיפים.

חטיפים תעשייתיים מיוצרים כך שיהיו בעלי חיי מדף ארוכים, נארזים באופן שובה עין, ומכילים לרוב חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ורכיבים מושכים כגון שוקולד, אגוזים, פירות.

רבים מהחטיפים התעשייתיים הם בעלי ערך תזונתי נמוך ומסווגים כמזון מהיר. כיום, עם הגברת המודעות ליתרונותיו של סגנון חיים בריא, משרד הבריאות הישראלי, כמו מקביליו בעולם המערבי, ממליץ להקטין צריכת חטיפים תעשייתיים, בייחוד אלו מביניהם המטוגנים ועתירי הנתרן או הסוכר.חטיפי אנרגיה ממותגים כחטיפים בריאים, ולחלקם אכן ערך תזונתי רב משל מקביליהם שאינם מסווגים בקטגוריה זו.

תעשיית החטיפים מגלגלת רווחים של מיליארדי דולרים בשנה. שוק החטיפים עצום בגודלו והתחרות בין היצרניות על נתחי שוק עזה. בשל כך קיים קידום מכירות ופרסום נרחב ונמרץ בתחום זה. כמות הפרסומות לחטיפים עולה בהרבה על כמות הפרסומות למזון בעל ערך תזונתי גבוהה יותר.

טורינו

טורינו (באיטלקית: Torino; בפיימונטית: Turin) היא העיר הרביעית בגודל האוכלוסייה באיטליה. בשנת 2012 נאמדה האוכלוסייה ב-911,823 תושבים, ובמטרופולין שלה מתגוררים כ-2.2 מיליון תושבים (2005). שיעור הזרים באוכלוסיית העיר נאמד ב-9%‏. טורינו היא העיר השלישית באיטליה בהיקף פעילותה הכלכלית, אחרי רומא ומילאנו. העיר משמשת מרכז תעשיית חשוב ומרכז עסקי ותרבותי בצפון מערב איטליה. בנוסף לכך נושאת העיר בתפקיד בירת מחוז פיימונטה. העיר ממוקמת על הגדה המערבית של נהר הפו סמוך למורדות הרי האלפים האיטלקיים. טורינו הייתה עיר הבירה הראשונה של ממלכת איטליה שנוסדה בשנת 1861.

טורינו מפורסמת בקבוצת הכדורגל יובנטוס (Juventus FC), אחת מהקבוצות הכדורגל המצליחות בעולם. בעיר ממוקם המטה של חברת המכוניות פיאט (Fiat). העיר אירחה את משחקי אולימפיאדת החורף בשנת 2006.

ירדנה ארזי

ירדנה שולמית ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951) היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית. הייתה חברה בלהקת הנח"ל ומפקדת הלהקה, חברה בשלישיית שוקולד מנטה מסטיק. הוכתרה כזמרת השנה במצעדי הפזמונים השונים חמש פעמים, ארבע מהן בשנות השמונים של המאה העשרים והחמישית שבהן ב-2013, ואף הוכתרה כ"זמרת העשור". הייתה מנחת האירוויזיון הראשון שנערך בישראל. מנחת תוכנית הבוקר של ערוץ 2 קפה טלעד. כלת פרס כינור דוד.

ישראל באירוויזיון 1976

ישראל באירוויזיון 1976 השתתפה עם השיר אמור שלום בביצוע של להקת שוקולד מנטה מסטיק. השיר נכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי מתי כספי. התחרות התקיימה בהאג, הולנד.

מזרקה

מִזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם העושה שימוש במים זורמים. המים זורמים בדרך כלל לתוך אגן היקוות המנוקז כך שכמות המים בו נשמרת. קיימות מזרקות הבנויות כחלק מקיר, וכן מזרקות עומדות. כחלק מעיצוב המזרקה משתמשים לעיתים במסכי מים הנופלים על פני משטחי אבן, בטון או מתכת. מזרקות רבות מוצבות בתוך בריכות נוי, כך שמימיהן נופלים לתוך הבריכה. במקרים רבים משולבים פסלים בעיצוב המזרקה.

שכיח לראות מזרקות שבהן זרימת המים היא בצורה של סילון, כאשר לחץ המים גורם להתזתם אל מעל לגובה המזרקה. דוגמה מפורסמת למזרקה כזאת היא "מזרקת סילון המים" המתיזה את מימי אגם ז'נבה לגובה של 140 מטר. המזרקה שמימיה ניתזים לגובה הרב ביותר היא מזרקת המלך פהד שבג'דה, ערב הסעודית שמימיה מגיעים לגובה של 260 מטר.

שנייה מדורגת מזרקת הגביע העולמי בסיאול, דרום קוריאה, המגיעה לגובה של 202 מטר.

שלישית מדורגת מזרקת גייזר גייטווי באילינוי שבארצות הברית, המגיעה לגובה של 192 מטרים.

בלטינית מסמנת המילה 'fons', אשר ממנה נובע שמה הלועזי של המזרקה (Fountain) את מקור הנביעה של המים.

ממתק

הממתק (נגזר ממתוק) הוא מאכל השייך לתחום המגדנאות.

בין המאכלים המוגדרים כממתקים: שוקולד, סוכריות, מרציפן, רחת לוקום, גומי לעיסה, צמר גפן מתוק ועוד. ככלל, ממתק הוא מאכל מתוק הנאכל כחטיף או כקינוח. שף-קונדיטור המתמחה בייצור ממתקים בעבודת יד נקרא בעברית "אמן ממתקים" (מצרפתית Confiseur).

עוגייה

עוגייה היא מאפה או ממתק קטן ושטוח.

חומרי הגלם העיקריים להכנת עוגיות הם קמח, ביצים, חומר שומני כמו מרגרינה, חמאה או שמן וממתיק כמו סוכר, דבש או ממתיק מלאכותי.

בסוגים רבים של עוגיות נהוג לערבב במסה העיקרית או להוסיף מלית הכוללת תבלינים כווניל או פרג, דברי מתיקה כמו שבבי שוקולד, סוכריות, קרם או ריבה ופירות טריים או מיובשים.

ניתן גם להוסיף על העוגייה זיגוג בטעמים וצבעים שונים.

קינוח

קינוח או מנה אחרונה הוא בדרך כלל מנה מתוקה המוגשת בסופה של ארוחה.

ישנם מטבחים בהם לא נהוג לאכול קינוח, והמנה המתוקה נאכלת באמצע הארוחה - לדוגמה במטבח הסיני.

הקינוח יכול להיות דבר מאפה מתוק, קרם מסוג כלשהו, פירות, גלידה וכיוצא באלה. לעיתים מקנחים גם בדבר מה מלוח כגון פיצוחים או חטיפים אחרים.

קקאו

אבקת קקאו (בספרדית: Cacao, מנאוואטל: cacahuatl) היא אבקה כהה המופקת מייבוש וטחינת פולי עץ הקקאו (Theobroma cacao). אבקת הקקאו משמשת כאחד ממרכיבי השוקולד וכן ממתקים נוספים. בתחום המגדנאות היא משמשת לשם הכנת מוצרים שונים (כמו עוגת שוקולד), עיטור (כמו עוגת הטירמיסו), וכן להכנת משקאות שונים, שהנפוץ שבהם הוא משקה הקקאו, שוקו. בתהליך ייצור האבקה יש צורך להפרידה מחמאת הקקאו שמשמשת, בין השאר, לייצור השוקולד.

שוקולד מנטה מסטיק

שוקולד מנטה מסטיק הייתה להקת בנות ישראלית שפעלה בשנים 1972–1978.

חברות ההרכב הקליטו וביצעו מספר שירים הנחשבים בעיני רבים כנכסי צאן ברזל של הזמר העברי, ואף הופיעו בתחרות אירוויזיון 1976.

השלישייה מנתה במקור את הזמרות: ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה, אך עזריה פרשה אחרי פחות משנה והחל מ-1973 הוחלפה על ידי לאה לופטין. זה ההרכב שזכה למרב ההצלחה והמוניטין. אמרגן ההרכב היה אברהם דשא (פשנל).

שטראוס גרופ

שטראוס גרופ בע"מ (באנגלית: Strauss Group), המוכרת במותג שטראוס, היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל (עקפה את תנובה, נכון ל-2012) ופעילה במעל ל-20 מדינות. ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות סברה ואובלה, ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.63 מיליארד ש"ח ב-11 באפריל 2018, כאשר כ-50% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 35. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, הוא יו"ר שטראוס אחזקות ובתו עפרה שטראוס היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה ונשיאה הוא גיורא ברדעה.

הקבוצה מעסיקה כ-14,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו, ו-Haier.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.