שופט

שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

השופטים הם המרכיבים את הרשות השופטת, והם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים וללא שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.

אופן פעולתו של השופט

לאופן פעולתו של השופט נהוגות שתי שיטות:

  • השיטה האדברסרית: מקובלת במיוחד בארצות בהן נהוג המשפט המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית, ובהן, במידה מסוימת מדינת ישראל), שבה משמש השופט כמכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון.
  • השיטה האינקוויזיטורית: מקובלת בארצות שבהן נהוג המשפט הקונטיננטלי המכונה גם "המשפט האזרחי". בשיטה האינקוויזיטורית השופט נוטל חלק פעיל בחקירה, ויכול למצוא עובדות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו.

מינוי שופטים

מינויו של אדם לשופט, כמו גם קידומו בהירארכיית השיפוט, נעשה באמצעות ועדה ציבורית. במדינות רבות בעולם מורכבת הוועדה למינוי שופטים מנבחרי ציבור ופעמים רבות, המינויים הם על בסיס אידאולוגי. לעיתים ממונות גם ועדות קטנות על בסיס שונה, כאשר מדובר בערכאות נמוכות. כלל מקובל הוא, ששופטי בית המשפט העליון נבחרים בידי נציגי הציבור.

ברשימה להלן מובאות שיטות הבחירה של שופטים בבית המשפט העליון במדינות שונות בעולם.

  • בישראל הוועדה לבחירת שופטים בוחרת את השופטים, והנשיא ממנה אותם.
  • בארצות הברית ממונים השופטים הפדרליים על ידי הנשיא, ומינוים כפוף לאישור הסנאט. המועמדים עוברים שימוע מקיף בפני הסנאט, ובו ניתן לברר את דעותיהם. זהו שימוע ציבורי פתוח, שבו ניתן לשאול כל שאלה ולברר את כישורי המועמדים ואת האידאולוגיה המשפטית והפוליטית שלהם. באופן זה, ממונה בית המשפט על ידי הציבור, אך המינוי הוא קביעות לכל החיים ועל כן בית המשפט אינו מחויב פוליטית. שופטי מדינות הברית נבחרים לפי חוקיה הפנימיים של כל מדינה, לרוב בהצבעה רגילה בקלפי (כמו מועמדים לקונגרס, למשל).
  • בבריטניה מתמנים השופטים על ידי הלורד צ'נסלור, (Lord Chancellor), שהוא מינוי פוליטי של ראש הממשלה.
  • בשוודיה מתמנים השופטים על ידי הממשלה.
  • בבלגיה בקנדה ובנורווגיה ממנה המלך או נציגו את השופטים שבחרה הממשלה.
  • בצרפת מתמנים חברי הוועדה למינוי שופטים בידי הנשיא ושני ראשי בתי המחוקקים.
  • בגרמניה מתמנים מחצית משופטי בית המשפט העליון בידי הבונדסראט (הבית העליון) ומחצית בידי ועדה הנבחרת על ידי הבונדסטאג (הבית התחתון).
  • ביפן מתמנים השופטים לבית המשפט העליון בידי הממשלה. מינויים עומד לאישור הציבור בבחירות הכלליות הראשונות לאחר המינוי.
  • בהולנד מתמנים השופטים בידי הממשלה מתוך קבוצת מועמדים שבחר הפרלמנט.
  • באוסטרליה מתמנים השופטים על ידי הממשלה תוך התייעצות עם התובע הכללי.

בחירת השופטים נתונה לסמכותם של נבחרי הציבור או לנציגיהם גם באורוגוואי, איטליה, אירלנד, באסטוניה, בארגנטינה, בבוליביה, בדנמרק, בדרום-אפריקה, בדרום-קוריאה, בהונגריה, בוונצואלה, ביוון, במקדוניה, בסלובניה, בסלובקיה, בספרד, בפולין, בפורטוגל, ובמדינות נוספות.

שופט בישראל

פעולתם של שופטים בישראל מוסדרת בחוק יסוד: השפיטה, ובחוק בתי המשפט. כהונתם של שופטים בבתי דין מוסדרת בחוקים המתאימים, כגון חוק השיפוט הצבאי.

תנאי כשירות

על מנת להתמנות לשופט דרושים שני תנאי סף:

  • חובה להיות בעל רישיון לעריכת דין.
  • ותק בעריכת דין, בשפיטה, או בהוראת משפטים. על מנת להתמנות לשופט בבית משפט השלום נדרש ותק של 5 שנים, לבית משפט מחוזי נדרש ותק של 7 שנים, ולבית המשפט העליון נדרש ותק של 10 שנים.

למעשה, ניתן למנות לבית-המשפט העליון (ולו בלבד) "משפטאי מובהק" שאין לו השכלה משפטית פורמלית (למשל, מומחה למשפט עברי). בעבר הועלו הצעות בנוגע למינוי אישים שונים כגון הרב שלמה דיכובסקי, אולם למעשה עד היום היה רק מינוי אחד כזה - השופט הרב שמחה אסף בשנת 1949. בבתי דין מכהנים גם שופטים חסרי השכלה משפטית. בבית הדין לעבודה, למשל, מכהנים בחבר השופטים גם נציגי ציבור חסרי השכלה משפטית, אך בעלי היכרות עם תחום יחסי העבודה.

הוועדה למינוי שופטים החליטה בשנת 2009 כי המועמדים לשיפוט יעברו מבחני התאמה וקורס הערכה שיכשיר אותם לתפקידם, ובמהלך הקורס הם ילוו בפסיכולוג שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד.[1]

גיל הפרישה לשופט הוא 70. ב-1 במרץ 2006 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 42 והוראת שעה לחוק בתי המשפט, אשר מאפשר להכניס למערכת בתי המשפט שופטים במעמד של שופט עמית בבית משפט השלום או בבית משפט מחוזי. שופט עמית יכול להיות מי שהיה שופט אבל פרש מכהונתו השיפוטית, הוא לא יכול להיות מי שעבר את גיל 75, והוא יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד. תיקון זה נעשה במטרה להקל על העומס בבתי המשפט.

הגוף הבוחר

פרק ב' בחוק-יסוד: השפיטה עוסק במינוים של שופטים ובתנאי כהונתם. בהתאם לחוק זה, שופט נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שבה תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שבוחר חבר שופטיו, שר המשפטים (שהוא יושב ראש הוועדה) ושר אחר שקובעת הממשלה, שני חברי כנסת שבוחרת הכנסת (לרוב נציג אחד של הקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה), ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שבוחרת המועצה הארצית של הלשכה.

הדחת שופט

תקופת כהונתם של השופטים היא עד גיל הפרישה. הדרך היחידה להדיחם היא בהמלצת שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון וע"י הוועדה למינוי שופטים, וגם אז רק ברוב של 7 מחבריה. כל זאת כדי למנוע את תלותם של השופטים בגוף אחר ולהבטיח את אמינותם.

פסלות שופט לדיון מסוים

בתיקון שנעשה בשנת 2004 בחוק בתי המשפט נקבע:

שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2) יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
(3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת.

על תפקידו של השופט

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, תיאר את תפקידו של השופט:

תפקידו של השופט הוא להכריע בסכסוך המובא בפניו. לשם כך עליו לקבוע את הדין שלפיו הסכסוך יוכרע. בקביעה זו הוא משמש לעיתים קרובות "פה למחוקק". הוא חוזר על לשון החוק. הוא אינו יוצר כל נורמה חדשה. כך לרוב, אך לא תמיד. ישנם מקרים ("המקרים הקשים") שבהם קביעת הדין כרוכה ביצירת הדין. ודאי כך בפיתוח המשפט המקובל. כך גם בפירוש טקסט שנוצר על ידי אחר (רשות מכוננת, רשות מחוקקת, צדדים לחוזה, מצווה) בכל המקרים האלה אין דין קודם או שבדין הקודם טמון חוסר וודאות. במצבים אלה השופט יוצר דין חדש.

ביצירת הדין החדש על השופט לשאוף להגשמתן של שתי מטרות מרכזיות. האחת, גישור על הפער בין המציאות החברתית לבין המשפט. עליו להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה. השנייה, הגנה על החוקה וערכיה. עליו להגן על חוקי היסוד ועל ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לשם כך עליו לפעול באובייקטיביות. עליו להיות רגיש להסכמה החברתית, עד כמה שזו קיימת. עליו לקיים את אמון הציבור בהגינותו.

אהרן ברק, השופט בחברה דמוקרטית, הוצאת אוניברסיטת חיפה-כתר-נבו, 2004, עמ' 407

נורמות התנהגות

שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה עמדה בפסקי דין אחדים על נורמות ההתנהגות הגבוהות הנדרשות משופט:

שופט בישראל אינו ככל האדם מבחינת החובות והאחריות הכבדה המוטלות על כתפיו. בהצהירו אמונים, ובעלותו על כס השיפוט, הוא מקבל עליו לא רק נטל, לעיתים כבד מנשוא, של אחריות מקצועית לשפוט משפט צדק, ולשאת במעמסה הכבדה שהכהונה מטילה עליו. הוא מקבל על עצמו לקיים בהקפדה יתירה, בראש וראשונה, את נורמות ההתנהגות המחייבות כל אזרח בחברה בתחום האזרחי והפלילי, ולא לסטות מהן ימין או שמאל. חלה עליו גם מערכת נורמות אתיות ומשמעתיות שאין מחמירה ממנה בדרישותיה כלפי נושא משרה; עליו לקיים בדבקות כללי התנהגות ואתיקה מחמירים בתחומי בית המשפט, וביחס לבעלי הדין הניצבים לפניו; אכן, התפקיד השיפוטי מחייב את השופט לשמירה קפדנית על החוק, כנדרש ממי שמכריע יום יום, ושעה שעה בגורלות של אחרים, וקובע, במסגרת התפקיד השיפוטי, את התוצאות שיש להחיל על מעשי הפרת החוק על ידם. בד בבד, עליו לבצע את תפקידו השיפוטי תוך הקפדה על כללי האתיקה ברמה הגבוהה ביותר. אולם בכך לא סגי. בגדרן של נורמות ההתנהגות הייחודיות החלות על השופטים, הם כפופים לסטנדרט מחמיר של התנהגות לא רק על כס השיפוט, אלא גם בשאר אורחות חייהם. הכהונה השיפוטית והמעמד המוסרי המיוחד הנילווה לה בעיני הציבור מקרינים על אורחות החיים של נושא התפקיד, ומחייבים אותו להתנהגות שתשמר את מעמדו ומעמדה של המערכת השיפוטית בעיני הציבור.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביעד גליקמן, נגד ביניש? הוועדה קבעה מבחנים לשופטים, באתר ynet, 19.6.2009.
11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 295 ימים.

13 בפברואר

13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 321 ימים (322 בשנה מעוברת).

19 בספטמבר

19 בספטמבר הוא היום ה-262 בשנה (263 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 103 ימים.

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה-293 בשנה (294 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 72 ימים.

4 בינואר

4 בינואר הוא היום הרביעי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 361 ימים (362 בשנה מעוברת).

איגרוף

איגרוף הוא ענף ספורט המוכר עוד מימי קדם, ובו שני ספורטאים מתמודדים על הניצחון בקרב אגרופים.

באיגרוף ספורטיבי מודרני המתחרים עוטים כפפות מרופדות ("כפפות איגרוף"), מגנים על שיניהם באמצעות מגן שיניים ומתחרים בתוך זירה במסגרת חוקים מוגדרים היטב. באיגרוף חובבני (ספורטיבי, שאינו מקצועני), בתחרות שאינה אולימפית, המתאגרפים חובשים גם כובעי מגן מרופדים.

אינדיאנפוליס

אינדיאנפוליס (באנגלית: Indianapolis) היא בירת מדינת אינדיאנה בארצות הברית ומספר תושביה הוא כ-807,584, על כן היא ממוקמת במקום ה-12 ברשימת הערים הגדולות ביותר בארצות הברית, והגדולה ביותר באינדיאנה. ראש העיר הוא ג'וש אוגסט.

בתוספת הפרברים, אינדיאנפוליס היא העיר השנייה בגודלה במערב התיכון של ארצות הברית, אחרי שיקגו.

מקור השם אינדיאנפוליס הוא בהצעתו של שופט מבית המשפט העליון של אינדיאנה, ג'רמיה סאליוון , כצירוף של אינדיאנה (המדינה) ופוליס, המילה היוונית לעיר.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

בית המשפט העליון של ארצות הברית

בית המשפט העליון של ארצות הברית (באנגלית: Supreme Court of the United States, בראשי תיבות: SCOTUS) הוא המוסד השיפוטי העליון של מדינות ארצות הברית,

והיחיד שסמכותו הוקנתה לו ישירות בחוקה. נשיא בית המשפט כיום הוא השופט ג'ון רוברטס. בית המשפט מתכנס בבניין בית המשפט בוושינגטון, הסמוך לבניין הקפיטול. בהרכב יושבים לצד הנשיא עוד שמונה שופטים. בית המשפט יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק המובא בפני בית המשפט.

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי. בהרכב בסיסי של בית דין לאורך הדורות היו שני דיינים מן השורה לצד אב בית הדין.

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר בתפקידי שר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למדעי המשפט בשנת תש"ם.

כרטיס אדום

בכדורגל, כרטיס אדום הוא כרטיס פלסטי בצבע אדום ששולף שופט במשחק ספורט על מנת לסמן ששחקן כלשהו מורחק מן המגרש.

הכרטיס האדום נשלף כעונש על עבירה חמורה במיוחד, שתי עבירות בינוניות בחומרתן או התנהגות בלתי נאותה (קללות, אלימות וכו'). כאשר השחקן מורחק מן המגרש, לא יכול שחקן אחר למלא את מקומו והקבוצה שממנה הורחק השחקן נאלצת להמשיך לשחק בחוסר של שחקן אחד. הכרטיס האדום מהווה עונש לא רק לשחקן שהורחק אלא גם לקבוצתו, שנאלצת להמשיך את המשחק בכוחות פחותים. להרחקה בכרטיס אדום במסגרת תחרותית נלווים לרוב גם עונשים משמעתיים: הרחקה ממשחק נוסף והעמדה בפני ועדת משמעת שעשויה לפסוק הרחקה ממשחקים נוספים או קנס. השימוש בכרטיסים אדומים וצהובים הונהג בכדורגל החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

ניתן להעניק כרטיס אדום לשחקן השותף במשחק.

עם השנים, המונח הפך לביטוי שמשמעותו הוצאת מישהו מזירת האירועים עקב התנהגות קלוקלת או טעות שביצע. כך דווח למשל כי הממשל האמריקאי הוציא כרטיס אדום ליאסר ערפאת.

משטרה

משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

כדי שתוכל לפעול ביעילות ובדחיפות המתבקשת ממטלותיה, המשטרה מאורגנת כארגון צבאי למחצה, בעל היררכיה ומשמעת פנימית. תקנות המשטרה מחייבות את השוטרים, ועבירה עליהן היא עבירה משמעתית.

בעוד הצבא עוסק בהגנה על אזרחי המדינה מפני אויבים חיצוניים, המשטרה ממונה על ביטחונם של האזרחים מפני עבירות המתבצעות בתוך תחומי המדינה או העיר (כשמדובר במשטרה עירונית) בקרב אזרחי אותה המדינה.

משפט (דין)

משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין. הליך זה מתקיים כאשר צד אחד של ההליך הנקרא תובע, מחליט להגיש תביעה נגד הצד השני של ההליך הנקרא נתבע, בשל סיבות שונות. המשפט מתברר בפני שופט יחיד, הרכב של שופטים אחדים או שופט וחבר מושבעים. לעיתים קרובות, הצדדים מיוצגים על ידי עו"ד או באי כוחם, אשר עורכים את טענות הצדדים ומציגים אותם בשפה משפטית על פי המשפט הפרוצדורלי. ההכרעה במשפט ניתנת בסיומו בפסק דין. פסק הדין תקף כלפי הצדדים, ובמקרים מסוימים אף כלפי כולי עלמא, על פי שיטות משפט שונות. במקרה בו אחד מהצדדים אינו מקיים את פסק הדין שנגזר, לעיתים ניתן לפנות להוצאה לפועל. במקרה של משפט פלילי באה קודם הכרעת דין (הרשעה או זיכוי) ובמקרה של הרשעה מתווסף אליה לאחר מכן גזר הדין שבו נקבע עונשו של הנאשם.

ישנן שתי שיטות משפט מרכזיות: 1) שיטת המשפט האדברסרית אשר באופן עקרוני נוהגת במדינות המשפט המקובל. 2) שיטת המשפט האינקוויזטורית אשר נוהגת בארצות המשפט הקונטיננטלי.

בבית משפט נערכים משפטים בשלוש קטגוריות עיקריות:

דיון אזרחי

דיון פלילי

דיון מנהלתימשפטים נערכו משחר ההיסטוריה. משפטים קדומים נודעים הם משפט שלמה ומשפטו של סוקרטס, שבו נגזר דינו למוות.

בימינו אנו, המשפט מקבל ערך מוסף, בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לפסק הדין ולאופן צורת בירור סכסוכים בה התרבות שלנו דוגלת. המשפט נכנס לשלל תחומי החיים, ברחבי העולם בכלל, ובעולם המערבי ובמדינות המתפתחות בפרט.

משפטן

מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

המושג "משפטן" כולל גם עורכי דין ושופטים אך השימוש העיקרי בו נעשה בהתייחסות למי שאינו נמנה עם העוסקים בשני מקצועות אלה, אלא עוסק בתחומים אחרים של המשפט: חוקר במסגרת אקדמית, פרשן משפטי, מרצה למשפטים וכדומה. פעמים רבות משמש תואר זה לזיהוי של מי שסיים לימודי משפטים אך לפי שעה לא הוסמך להיות עורך דין, אם משום שאינו מעוניין בכך או משום שהוא נמצא במהלך תקופת הסטאז' שלו.

בפסק דין (בג"ץ 65/51 ערי ז'בוטינסקי ואח' נ' פרופ' חיים ויצמן, פ"ד ה(1), 801), שעסק בסמכותו של בית המשפט העליון, נדרש נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה לדבריו של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, פליקס פרנקפורטר, בדבר "חוש המומחיות של המשפטן" (The Expert feel of lawyers).

בפסק דין אחר של בג"ץ (בג"ץ 183/76 יוסף ברגמן נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד ל(2), 668), נאמר: "על-אף טיעונו המשובח והמעניין של העותר שאינו משפטן, אנו מחליטים לדחות את העתירה למתן צו-על-תנאי".

נשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

שופט (ספורט)

בספורט, שופט הוא אדם המפקח שהפעילות הספורטיבית תתנהל לפי הכללים שנקבעו לכך, ולו סמכות לקבל החלטות שמשנות את מהלך המשחק, כגון הרחקת שחקן שהפר את הכללים. שופטים משתתפים במשחקי ספורט, כגון כדורגל, וגם בתחרויות שאינן משחק, כגון תחרויות אתלטיקה.

שופט כדורגל

שופט כדורגל הוא שופט במשחק כדורגל, האוכף את חוקי המשחק שנקבעו בחוקת משחק הכדורגל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.