שונית אלמוגים

שוּנית אלמוגים היא בית גידול ימי נפוץ בימים ובאוקיינוסים. כמשתמע משמה, שונית כזו בנויה בעיקר מאלמוגים, אך גם מאצות וצמחים אחרים. כמו כן, השוניות משמשות כמקום מחיה לבעלי חיים ימיים רבים כגון דגים. למעשה, כרבע מן המגוון הביולוגי בים, מרוכז סביב שוניות האלמוגים בעולם המהוות כ-3% בלבד מכלל שטח האוקיינוסים.

כמה ממיני האלמוגים הם מרכיב עיקרי בשוניות האלמוגים, אך אין הם המרכיב היחיד. האדומיות (אצות אדומות) הן המאפשרות לשונית להתפתח חרף הלחץ הקבוע של גלי הים המופעל עליה. האצות החד-תאיות, המכונות זואוקסנטלות (מיוונית: "חי צהוב"), מצויות בתוך רוב האלמוגים וחיות עמם בסימביוזה, ויש להן חשיבות רבה בתהליכי התזונה ובניית השונית. כל האלמוגים בוני השונית מכילים זואוקסנטלות, ולכן במקומות שבהם האצות אינן יכולות להתקיים, למשל בשל מחסור באור, לא תיווצרנה שוניות. עקב כך מצויות שוניות האלמוגים בעיקר בחגורת המים העליונה (עד עומק מרבי של 70–90 מטר), אף על פי שאלמוגים הֶרְמַטִיפִּיים (hermatypic) אחדים נמצאים גם בעומק רב יותר, של כ־150 מטר.

רוב האלמוגים הרמטיפיים, הבונים את שונית האלמוגים, ומכונים "אלמוגי אבן", הם מסדרת האלמוגאים (Scleractinia).

שונית האלמוגים היא בית גידול צפוף ומורכב, גדלים בה יצורים רבים, ובהם גם כאלה המתחרים על מקום ההתיישבות לאלמוג, כגון אלמוגים אחרים, ספוגים ואצות. כאשר מתפנה מקום על פני המצע כתוצאה מתמותה של הדייר הקודם או כתוצאה מגורם פיזיקלי כלשהו, הוא הופך למקום התיישבות פוטנציאלי. לפיכך, קיימת בשונית תחרות עזה בין יושביה על משאבים, ובמיוחד על מקום להתיישבות והתבססות.

אחת המרשימות שבשוניות האלמוגים נמצאת לאורך החוף הצפון-מזרחי של אוסטרליה: "שונית המחסום הגדולה". רוב שוניות האלמוגים הן בתצורה האופיינית המכונה אָטוֹל. כל אי דומה לסוללה אלמוגית נמוכה בעלת צורה של טבעת מקוטעת, שרוחבה לעיתים כמה עשרות מטרים ולפעמים כמה קילומטרים. לפרקים מתרחבת הסוללה ותופחת לאי בתוך הטבעת. בתוך הסוללה נמצאת הלגונה, בריכה פנימית של מי ים שעומקה כ-70–50 מטר בממוצע. לעיתים קיימים איים נוספים בתוך הלגונה. איי טואמוטו שבפולינזיה הצרפתית מהווים את הריכוז הגדול ביותר של איים מסוג זה. סוג נוסף של שונית אלמוגים נוצר כאשר משטחי אלמוגים מורמים (דוגמה: האי מקטה שבקבוצת איי טואמוטו).

בישראל יש רק שונית אלמוגים אחת – במפרץ אילת, שכתוצאה מהבידוד של מפרץ אילת והמליחות הגבוהה בו, התפתחו בה מאות מינים אנדמיים, המהווים 30% מכלל המינים בשונית. שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. השונית במפרץ אילת היא אתר צלילה פופולרי בגלל יופיה וייחודה. בעבר השטח שעליו נפרשה השונית באילת היה בערך 12 קילומטר, אך כתוצאה מנזק שנגרם לשונית לאורך השנים היא הצטמצמה לשטח קטן בהרבה. עיקר השונית מרוכז בשמורת חוף האלמוגים, והיא משומרת ומשוקמת על ידי רשות הטבע והגנים והמצפה התת-ימי. בשנים האחרונות החלה השונית לגדול מחדש כתוצאה מפעולות שימור.

Biscayne underwater NPS1
שונית אלמוגים לחופי פלורידה
Underwater corals on the Island of Culebra
שונית אלמוגים בפוארטו ריקו
Récif Sakouli
שונית באי מיוט.
Coral reef locations
מפה ובה מיקומי שוניות האלמוגים הגדולות והעשירות בעולם
Red sea coral reef
שונית אלמוגים בים סוף

הרס שוניות אלמוגים

שוניות אלמוגים נהרסות ומתות בכל העולם. איומים נקודתיים נגרמים בעקבות גורמים כגון זיהום, דיג יתר , דיג בעזרת חומרי נפץ , מחלות וחפירת תעלות למטרות גישה לאיים. איומים רחבים יותר הם עליית טמפרטורה, החמצת האוקיינוס ואיומים אחרים שנגרמים כתוצאה מפליטת גזי חממה.

מחקר שנערך ב-2018 בארכיפלג צ'גוס השייך לטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצא שנוכחות חולדות על האיים פוגעת בצורה עקיפה בשוניות האלמוגים. החולדות משמידות את אוכלוסיית העופות הימיים המקננים על האיים. לעופות הימיים יש חשיבות בשרשרת המזון בכך שהלשלשת העשירה שלהם (גואנו) מדשנת את שוניות האלמוגים.[1]

אומדנים כלליים מראים ש-10% משוניות האלמוגים מתות, ו-60% מהשוניות נמצאות בסכנה.

ראו גם

לקריאה נוספת

Meandrina meandrites (Maze Coral)

Meandrina meandrites

Acropora species5

אלמוג מסוג Acropora

Dendronephthya klunzingeri near SS Dunraven wreck

Dendronephthya klunzingeri

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Killing rats could save coral reefs מאתר ה-BBC
אונטואה

אונוטואה (באנגלית: Onotoa) הוא אטול אלמוגים במרכז האוקיינוס השקט המהווה חלק מאיי גילברט. האי הוא אחד ממחוזות רפובליקת קיריבטי. האי ממוקם 65 ק"מ מהאי טאמאנה והוא הקטן שבאיי גילברט.

האיים באטול מצויים בצידה המזרחי של הלגונה, ואילו בצידה המערבי מצויה שונית אלמוגים.

אטול

אָטוֹל (באנגלית: Atoll) הוא סוג של אי בעל מבנה טבעתי המצוי באוקיינוסים טרופיים. מבנהו הטבעתי יכול להיות פתוח או סגור והוא למעשה שונית אלמוגים המַקיפה לגונה רדודה. הלגונה נוצרה בשל שקיעת הר געש, לעתים שרידיו עדיין בולטים מעל המים.

רבים מאיי האוקיינוס השקט הם אָטוֹלִים. מרבית האטולים הם זעירים, בלתי מאוכלסים והצמחייה בם מועטה, אך קיימים גם אטולים גדולים בני אלפי דונם המכוסים בצמחייה, ובשל כך גם מיושבים.

כבר בשנת 1842 צ'ארלס דרווין תיאר את האטולים כסוג של איים והציע הסבר להיווצרותם, בהתבסס על שנות תצפית שערך במהלך מסעותיו באונייה "ביגל" בין השנים 1831–1836.

איי החברה

איי החברה (בצרפתית: Îles de la Société או Archipel de la Société, באופן רשמי; בטהיטית: Tōtaiete mā) היא קבוצת איים געשיים בדרום האוקיינוס השקט הנמצאים תחת שליטת פולינזיה הצרפתית.

בארכיפלג זה 14 איים, מהם 8 מיושבים. הם מחולקים לשתי קבוצות גאוגרפיות ושלטוניות על ידי תעלת מים ברוחב של כ-100 קילומטרים:

האיים הגלויים לרוח (Îles du Vent) (מסודרים מהמזרחי למערבי)

מהטיה

טהיטי

מוריאה

מאיאו

טטיאוראה

האיים החסויים מרוח (Îles Sous-le-Vent)

הואהינה

בורה בורה

ראיטיאה וטאהאא שמוקפים שניהם באותה שונית אלמוגים

מאופיטי

טופאי

מופליה

סילי

בלינגהאוזן/מוטו אונההאיים נוצרו בהתפרצות געשית וסך שטחם הוא 1,598 קמ"ר.

אינדו-פסיפי

האזור האינדו-פסיפי (Indo-Pacific) הוא אזור המאפיין את קווי הגבול שבין האוקיינוס השקט העצום לבין האוקיינוס ההודי. האזור כולל את האזור הטרופי של האוקיינוס ההודי ואת מרכז ומערב האוקיינוס השקט ואת הימים הטרופיים השוכנים בהם, אך לא את האזורים הממוזגים או הקוטביים של האוקיינוס ההודי או את האוקיינוס השקט שסמוך לחופי אמריקה. האזור נמצא בתחומם של שלוש יבשות: אפריקה, אסיה ואוסטרליה וכולל את האיים השוכנים בהם, בעיקר אינדונזיה השוכנת בקו הגבול.

האזור מושפע מנופים טרופיים וממגוון בעלי חיים המצויים רק בשני אוקיינוסים אלה אך לא באוקיינוס האטלנטי או בכמות פחותה יותר. למעשה אלו האזורים העשירים ביותר בשוניות אלמוגים ובמיני דגים טרופיים. באזור נמצאו 500 מינים של אלמוגי שוניות לעומת רק 50 במערב האוקיינוס האטלנטי ו־3,000 מיני דגים לעומת אזור הדיג של מערב האוקיינוס האטלנטי הכולל 1,200 מינים.

בורה בורה

בורה בורה (בצרפתית: Bora Bora) הוא אי באוקיינוס השקט, ששטחו 29.3 קמ"ר. בשטח זה נכללים האי עצמו ואיונים נוספים הנמצאים במרכזה של לגונה מוקפת שונית אלמוגים.

ביולוגיה ימית

ביולוגיה ימית היא תחום של מדעי הטבע החוקר את האורגניזמים בסביבה ימית, מאגמים ועד אוקיינוסים. הדיסציפלינה מתבססת על מיון ענף הביולוגיה לפי בית גידול במקום לפי טקסונומיה. הביולוגיה הימית חוקרת את האורגניזמים עצמם. תחום הדעת העוסק בחקר יחסי הגומלין המערכתיים בין האורגניזמים נקרא אקולוגיה ימית. הביולוגיה הימית עוסקת במגוון רב יותר של אורגניזמים מאשר כל תחום אחר בביולוגיה. הימים מכסים מעל 70% משטח כדור הארץ, ובשל עומקם, כמות האורגניזמים בהם גדולה פי 300 מזו שבשטח היבשתי. למרות ההשפעה הגדולה שיש לימים והסביבה הימית על היבשה כמות המחקרים שנעשו עד כה בסביבה הימית קטנה עשרות מונים מאלו שנעשו בסביבה היבשתית.

בשנת 1832 ז'אן וילפרו-פאוור בנתה לראשונה אקווריום לצורכי חקר ייצורים ימיים. הביולוג הימי משלב עבודה במעבדה עם עבודת שטח הנעשית בצלילה או שיט ופעמים רבות ביולוגים ימיים הם בעלה הכשרה במיומנויות אלה.

בתחום הביולוגיה הימית התפתחו שיטות מחקר חדשניות, שנועדו לבצע מחקר מבלי לפגוע בסביבה הרגישה, בעיקר שונית אלמוגים, כגון מחקר המתבסס על אקוסטיקה תת-מימית.

מסע הצוללת בעקבות נמו

מסע הצוללת בעקבות נמו (באנגלית: Finding Nemo Submarine Voyage) הוא מתקן בפארק השעשועים דיסנילנד שבקליפורניה שנפתח לקהל ב-11 ביוני 2007. מתקן זה מחליף את מתקן מסע הצוללת שהיה במקום ונסגר בשנת 1998. המתקן מבוסס על הסרט "מוצאים את נמו", ומופעל בצורה שונה מהמתקן הקודם שהיה במקום - לא פועלים בו דגים מכניים ומכשירי הקרנה מקרינים את ההתרחשויות לפני כל אחד ואחד מצווהרי הצוללת.

מערכת שוניות המחסום בבליז

מערכת שוניות המחסום בבליז היא סדרה של שבע שוניות אלמוגים לאורך חופה של בליז, מגבול מקסיקו בצפון ועד גבול גוואטמלה בדרום. אורך מערכת השוניות כ-250 ק"מ והיא מרוחקת כ-300 מטר מקו החוף בצפון וכ-40 ק"מ מקו החוף בדרום. השטח הכולל של השוניות הוא 963,000 דונם. המערכת כולה הוכרזה כאתר מוגן, תחת חוקי בליז. ב-1996 הוכרזה מערכת שוניות המחסום בבליז כאתר מורשת עולמית.

השונית היא בית גידול עבור מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים, ובהם 70 סוגים של אלמוגים קשים ו-36 סוגים של אלמוגים רכים, 500 סוגים של דגים ומאות סוגים של חסרי חוליות.

האורך הכולל של מערכת השוניות הוא 250 ק"מ והיא מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר באוקיינוס האטלנטי. מחוץ לשונית המחסום יש שלושה אטולים (איים בעלי מבנים טבעתיים). איי טרנפה ששטחם 330,000 דונם, שונית המגדלור ששטחה 126,000 דונם ושונית גלובר ששטחה 132,000 דונם.

מערכת שונית אלמוגים זו היא השנייה באורכה בעולם, אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. השונית היא אטרקציית התיירות הראשית בבליז, ומושכת אליה כמחצית מרבע מיליון התיירים במדינה. השונית גם חיונית לענף הדיג במדינה.

עד היום נחקרו רק כ-10% משטח השונית.

נונואוטי

נונואוטי (באנגלית: Nonouti) הוא אטול אלמוגים באיי גילברט ברפובליקת קיריבטי שבמרכז האוקיינוס השקט, ואחד המחוזות של קיריבטי.

האטול ממוקם בדרום איי גילברט, במרחק של 38 ק"מ מטאביטאואה. בצידו המערבי של האטול נמצא האי העיקרי שלו - האי נומאלאנג. צידו המזרחי של האטול הוא שונית אלמוגים ומספר איונים קטנים.

אטול נונואוטי הוא האטול השלישי בגודלו באיי גילברט - אורכו כ-35 ק"מ ורוחבו כ-15 ק"מ. במרכז האטול מצויה לגונה.

סיאן קאאן

סיאן קאאן (Sian Ka'an; בשפת המאיה: "שער השמיים") היא שמורה ביוספרית בחוף חצי האי יוקטן, במדינת קינטנה רו שבמקסיקו. השמורה הוכרזה כגן לאומי ב-20 בינואר 1986 וכאתר מורשת עולמית ב-1987.

השמורה מגנה הן על אזורים ביבשה, והן על אזורים בתוך הים הקריבי, לרבות שונית אלמוגים. היא משתרעת לאורך 120 ק"מ, שהם כשליש מהחוף הקריבי של מקסיקו. שטחה הכולל 6,520 קמ"ר. היא מגנה על בתי גידול מגוונים, הכוללים חוף ים, יערות מנגרובים, אזורים לחים, לגונות של מים מתוקים ומים מליחים, דיונות, סוואנה, יער גשם טרופי וסנוטות.

בספירה שנערכה ב-1995 נמצאו בשמורה 336 מין מיני עופות, 103 מיני יונקים, 276 מיני סרטנאים, וכן מאות מיני חרקים, בהם 318 מיני פרפרים, 310 מיני יתושים, 90 מיני דבורים ו-74 מיני חיפושיות. בין היתר, יש בשמורה יגוארים, פומות, יגוארונדים, אוצלוטים, איילים פרדיים לבני-זנב, טפירים, קופי עכביש, שאגנים, תחשי נהרות, פלמינגואים, טוקנים, יאבירואים וארבעה מיני צבי ים. בשונית האלמוגים נמצאו 84 מיני אלמוגים, בהם מוחנים שקוטרם מגיע ל-7 מטרים.

הצומח בשמורה כולל 1,048 מינים שונים, ובהם עצי מהגוני, ארז ועץ המולאטים, וכן מנגרובים, נופרים וענבי ים.

בנוסף, יש בתחומי השמורה 23 אתרים ארכאולוגיים של המאיה, בהם מוייל, אחד האתרים הקדומים ביותר שנמצאו בחופי יוקטן.

ערוץ

עָרוּץ נַחַל (או עָרוּץ בסתמיות) הוא צורת נוף גאוגרפית הנוצרת על ידי זרימה של מים על פני השטח, בדרך כלל על גבעה. הערוץ משמש אפיק לנחל או לנהר. בנוסף, המושג ערוץ משמש גם לכינוי מסלול עמוק של מים, אם טבעי, או אם מעשה ידי האדם שנוצר דרך שונית אלמוגים, שרטון, מפרץ או כל מאגר מים רדודים אחר.

היווצרות ערוצים או סחיפת ערוצים הוא שם התהליך בו נוצרים ערוצים. ערוצים נוטים להיווצר על גבעות חסרות צמחייה, בשל כריתת יערות, רעיית יתר או מסיבות אחרות. המים הזורמים, בדרך כלל עקב סופות גשמים קצרות ואינטנסיביות, סוחפים את הקרקע המפוררת בקלות. ערוצים מפחיתים את תוצרת האדמה החקלאית, שבה הם חורצים בקעים ושברים. בעקבות זאת, מושקעים מאמצים רבים בחקר הערוצים במרחב הגאומורפולוגיה, במניעת סחיפת ערוצים ובשיקום סביבתם.

רודריגז (אי)

האי רודריגז (בצרפתית: île Rodrigues) הוא אי ששטחו כ-108 קמ"ר, השוכן במערב האוקיינוס ההודי, כ-560 קילומטרים צפונית-מזרחית לאי מאוריציוס. האי הוא חלק מארכיפלג איי מאסקרן הכולל גם את האיים מאוריציוס וראוניון. רודריגז הוא אי גבוה שמקורו געשי, מוקף שונית אלמוגים, ולחופיו מספר איים לא מיושבים זעירים.

האי שייך לרפובליקת מאוריציוס, ומבחינה מנהלית הוא חבל אוטונומי הנשלט על ידי "האספה האזורית של רודריגז" שבירתו העיר פורט מתהורין.

בשנת 2014 התגוררו באי 41,669 תושבים, רובם ממוצא אפריקני וצרפתי. כלכלת האי מבוססת בעיקר על דיג, חקלאות, אמנות, וכן על ענף התיירות המתפתח.

האי רודריגז, יחד עם האיים אגלגה וסנט ברנדון, מנוהלים על ידי משרד השלטון המקומי של האיים החיצוניים.

אל רודריגז ניתן להגיע במעבורת ובטיסות היוצאות מהאי הראשי ומהאי ראוניון.

ריף

האם התכוונתם ל...

שונית

שׁוּנִית (כנראה מן המילה שן; באנגלית Reef) היא סלע, טור סלעים, רכס חולי, ולעיתים עצמים מלאכותיים הנמצאים מתחת לפני המים או מתנשאים מעליהם ומהווים בית גידול לבעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית.

שוניות רבות נוצרו מתהליך אביוטי; ריבוץ חול (דֶּפּוֹזִיצְיַת חול), סחיפת גלים החושפים סלעים מתוך הקרקע, ותהליכים טבעיים נוספים- אולם השונית הידועה ביותר היא שונית אלמוגים של האזורים הטרופיים אשר התפתחה מתהליכים ביוטיים (מיוצר כתוצאה מפעולתם של אורגניזמים חיים), השונית היא בית גידול של בעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית הבונים שלד גירי. שלדים אלה והחומרים הבונים אותם מצטברים ויוצרים מבנה קרבונטי קשיח. שוניות מלאכותיות כגון ספינות טבועות לעיתים נוצרות כדי להגביר מורכבות פיזית בקרקע חולית חסרת מאפיינים פיזיים, במטרה למשוך צוללים למקבץ של אורגניזם, במיוחד דגים.

שונית וינסלו

שונית וינסלו (באנגלית: Winslow Reef) היא שונית אלמוגים תת-מימית המצוייה במרכז האוקיינוס השקט, כחלק משרשרת איי פניקס השייכים לרפובליקת קיריבטי.

השונית מצויה במיקום 01°36′ דרום, 174°57′ מערב, בעומק של 11 מטרים מתחת לפני הים. רוחבה של השונית 1.6 ק"מ ממזרח למערב, ואורכה 0.8 ק"מ מצפון לדרום. השונית עשויה מאלמוגים ורודים ומחול אדום.

השונית מוזכרת במכתביו של הסופר רוברט לואי סטיבנסון, אשר חיפש את השונית בשנת 1889 אך לא מצא אותה.

שונית נינגלו

שונית נינגלו (באנגלית: Ningaloo Reef) היא שונית אלמוגים חוגרת (fringing) השוכנת מערבית לחופה של אוסטרליה המערבית, במרחק כ-1,200 קילומטרים צפונית לפרת'. השונית משתרעת לאורך 260 קילומטרים, והיא השונית החוגרת הגדולה ביותר באוסטרליה ואחת היחידות שמצויות בקרבה רבה לחוף הים. ב-1987 הוכרזו השונית והשטח הסמוך אליה כפארק הימי נינגלו. בשנת 2011 הוספו השונית ואזורים אלו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, תחת השם "חוף נינגלו". האזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית כולל את הפארק הימי נינגלו, איי מוירון, פארקי החוף ג'וראבי ובונדגי, הפארק הלאומי קייפ ריינג' ושדה תעופה אזרחי המשמש גם את חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. על פי אונסק"ו שטח אתר המורשת העולמית הוא 6,045 קמ"ר.

השונית ממוקמת מתחת ל"צריחים" של קייפ ריינג', העשויים מאבן גיר אדומה. חשיבותו המדעית של החוף נובעת מהשילוב בין השונית לבין המערכת הקרסטית שלאורכו. השונית משתרעת לאורך 300 קילומטרים בין השוניות החוגרות של ארכיפלג מוירון בצפון, מסביב לקצה חצי האי המגיע עד לשונית בונדגי במפרץ אקסמאות', ועד לרד בלאף שבצפון. חצי האי קייפ ריינג' בנוי מאבן גיר קרסטית תלולה, שנוצרה משלדים של בעלי חיים ימיים ששקעו בימים העתיקים שהיו קיימים באזור לפני מיליוני שנים. הצבעים המגוונים של הרכס שנוצר משלדים אלו, כגון ורוד וכתום, משתלבים עם הדיונות האדומות ועם הצמחייה הירוקה. הקצה המערבי של הרכס מאופיין בסדרה של שוברי גלים המשתרעים לאורך 90 קילומטרים. דרך הערוצים שבאי זורמים מספר אפיקים. המערכת הקרסטית של חצי האי מורכבת מ-535 מערות, 180 דולינות ו-5 גופים שנמצאים באופן קבוע מתחת לפני הים. גופים אלו רצופים גם הם במערכת של מערות, מעברים ומחילות, והם בית גידול עבור 75 מינים של בעלי חיים שמתקיימים אך ורק מתחת לפני הים.

עונת הקיץ בחוף נמשכת בין דצמבר לפברואר, ועונת החורף בין יוני לאוגוסט. טווח הטמפרטורה הממוצע שנמדד באקסמאות' הוא 21 עד 38 מעלות צלזיוס בקיץ, ובחורף הטווח הוא 12 עד 25 מעלות צלזיוס. האקלים המקומי הוא אקלים צחיח ואקלים צחיח למחצה. כמות המשקעים השנתית לאורך החוף היא 200 עד 300 מילימטרים, אך היא נמוכה משמעותית מכמות האידוי השנתית העומדת על כ-2,000 מילימטרים לכל הפחות. כמות הגשמים היא בין 84 ל-570 מילימטרים, והיא מושפעת מהשקעים הברומטריים ומהפעילות הציקלונית המקומית. תדירות הציקלונים היא 3 עד 5 שנים, וכאשר הם מתחוללים יורדות כמויות גדולות יותר של גשמים. מי הגשמים זורמים דרך האפיקים וגורמים לפריחת פרח בר, ממלאים את האקוויפרים התת-קרקעיים, ומספקים מים למערכות האקולוגיות של המערות. מהירות הציקלונים המרבית היא כ-150 קמ"ש.

חצי האי קייפ ריינג' נמצא בשטחו של האזור האקולוגי קרנרבון קסריק סקראב גלובל. הפלורה של חצי האי מגוונת מאוד, והיא מונה 630 טקסונים של צמחים וסקולריים. הפלורה מחולקת לאזורים אחדים לפי הרכב הקרקע, והן יוצרות ביחד דגם פסיפס של דיונות קרובות ומרוחקות ביחס לחוף, משטחי חול, מישורי סחף, ומישורי בוץ הנוצרים כתוצאה מגאות ושפל. הצמחייה עצמה כוללת קבוצות פזורות של שיחי שיטה ועצי אקליפטוס, וביניהם מדשאות ספיניפקס. שאר האזורים שבאתר המורשת העולמית מאופיינים בצמחי מנגרובים וסמפיר, שלהם יש התאמה גבוהה יותר לתנאי מליחות קרקע. מרבית המינים הגדלים בחצי האי אינם ייחודיים לו, והם גדלים באקלים ממוזג ובאקלים טרופי, וזאת כיוון שחצי האי שוכן על קו הגבול בין שני אזורים ביוגאוגרפיים. הצמח Verticordia forrestii (משפחת ההדסיים) גדל אך ורק בין מפרץ הכרישים לבין חצי האי, ו-18 מינים נוספים גדלים אך ורק בסביבתו הקרובה של חצי האי. צמחים אחרים גדלים בחצי האי גדלים בקצה אזור תפוצתם, כגון הדקל Livistona alfredii שאוכלוסייתו הקרובה ביותר נמצאת באזור פילבארה הממוקם במרחק 300 קילומטרים בכיוון צפון-מזרח מהאי.

שונית נינגלו היא בית גידול עבור כ-1,000 מינים של צמחים ימיים, 738 מינים של דגי שונית אלמוגים, 655 מינים של רכיכות, 600 מינים של סרטנאים ו-300 מינים של אלמוגים. בשל מיקומה הגאוגרפי של השונית באוקיינוס חלק מהמינים הטרופיים הימיים המתקיימים בה נסחפים עד למפרץ האוסטרלי הגדול. אחת לשנה, בין מרץ ליוני, מתאספים בשונית עד 500 כרישים לווייתניים, במקביל להשרצת אלמוגים והגברת הפעילות שלהם. בשונית תועדו שישה מינים של צבים ימיים ופתן ים זיתני). ריבוי המינים הללו נובע ככל הנראה ממיקום השונית על הגבול בין שני אזורים אקלימיים (טרופי וממוזג), ועל פי הערכת אונסק"ו הצבים מקימים כ-10,000 קינים על החוף לאורך השנה. בשולי השונית גדלים דגי מנטה ריי (משפחת הטחניים), במים העמוקים גדלים 19 מינים של כרישים, ובקרבת החוף גדלים דגים רבים כגון טונה ומקרל, וזאת בשל המדף היבשתי הצר. השונית היא נקודת מעבר במסלול הנדידה של לווייתנים גדולי-סנפיר מאזור ההמלטה בחוף קימברלי ועד אתרי הקינון באנטארקטיקה, ומעבר לכך היא בית גידול עבור שמונה מינים אחרים של לווייתנאים, תחשי המשכן ודולפינים. בחלקים היותר עמוקים של השונית גדלים 155 מינים של ספוגיים ו-25 מינים של קווצי עור, ובמחקרים שנערכו באזור בשנים האחרונות התגלו מינים אחדים שאינם שלא היו מוכרים לביולוגים הימיים או שאינם גדלים במקומות אחרים באוסטרליה.

האזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית אינו מיושב כמעט, אך הוא אתר תיירות פופולרי. על פי המרכז העולמי לניטור השימור (WCMC) בכל שנה מבקרים 180,000 איש בפארק, ו-220,000 איש בפארק הלאומי קייפ ריינג'.

שונית קינגמן

שונית קינגמן (באנגלית: Kingman Reef) היא שונית אלמוגים טרופית בשטח של כקילומטר רבוע, באמצע הדרך בין הוואי לסמואה האמריקאית. השונית נמצאת בנקודה הצפונית ביותר של איי הקו הצפוני, ומהווה טריטוריה של ארצות הברית בשליטת צי ארצות הברית.

השונית סגורה לציבור.

שונית קרונדלט

שונית קרונדלט (באנגלית: Carondelet Reef) היא שונית אלמוגים תת-מימית באיי פניקס שבמרכז האוקיינוס השקט. איי פניקס, ובהם השונית, נמצאים בשליטת רפובליקת קיריבטי.

מיקום השונית 5 מעלות 34 דקות צפון, 173 מעלות 51 דקות מערב, והיא נמצאת 3-4 מטרים מתחת לפני הים בשעות השפל.

השונית התגלתה לראשונה במהלך החיפוש אחר מטוסה של אמיליה ארהארט ב-16 ביולי 1937.

שמורת חוף האלמוגים

שְׁמוּרַת חוֹף הָאַלְמֻגִּים או שְׁמוּרַת אַלְמֻגֵּי אֵילַת (ידוע גם בשמות "חוף אלמוג" ו"חוף האלמוגים") והיא שמורת טבע מוכרזת של רשות הטבע והגנים. בשמורה שונית האלמוגים של מים רדודים הצפונית בעולם, והשונית היחידה בישראל. השמורה היא החלק הראשי והמשומר ביותר של השונית שבעבר הייתה בכל החוף המערבי של מפרץ אילת, והיא מהווה מוקד שיקום ושימור עבור השונית בשאר המפרץ.

מיקומה של השמורה הוא לצד חופי הים האדום, ליד העיר אילת, והיא משתרעת לאורך שונית אלמוגים שאורכה הוא כ-1.2 קילומטר. בצמוד לשמורה מדרום מצוי פארק המצפה התת-ימי, שמהווה בעצמו מוקד שימור ושיקום חשוב לשונית, והשמורה למעשה נמשכת דרומה דרך החוף של המצפה. החוף בו מצוי המצפה הוגדר כשמורת טבע נפרדת, לא נגישה לתיירים, שנקראת "שמורת טבע הים הדרומי באילת".חוף האלמוגים איננו חוף רחצה מוכרז, אך הוא עדיין מהווה מוקד תיירות פופולרי, מאחר שהוא מספק גישה נוחה לשונית למטרות צלילה ושנירקול.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.