שום

שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט). השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים אשר ניתנות למאכל (חי או לאחר בישול).

שום הגינה
Garlic
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: נרקיסיים
סוג: שום
מין: שום הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Allium sativum
ליניאוס, 1753
שום טרי
דוכן שום טרי בשוק
GarlicBasket
שום
Purple Garlic
שום סגול טרי

הרכבו של השום

אליצין היא תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. בין החומרים המצויים בשיני השום מונים את האליצין, גופרית, זרחן, פלואור, קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3.

לשום מיוחסות הפעילויות הבאות:[דרוש מקור]

השום במקורות

השום והבצל מוזכרים בתנ"ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ה'). גם החציר המוזכר בפסוק זה, הוא ממשפחת השומים, והיה בשימוש במצרים העתיקה לתיבול ולאכילה[1].

חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות: "משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פ"ב, ע"א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש"הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה"" (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), ולכך השום הפך למזון המיוחד לסעודת ליל שבת[2].

השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי "אוכלי שום", הרי כוונתו ליהודים (משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י'). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"א, עמוד א';מסכת שבת, דף ל"א, עמוד ב'), הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, אף על פי שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום ייצא (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד א').

ריח השום לאחר אכילתו

אחד מרכיבי השום אליל מתיל סולפיד (Allyl methyl sulfide, ובקצרה AMS), אינו מתפרק בזמן העיכול, מה שגורם לו להשתחרר מהגוף באמצעות הנשימה והזיעה.

מספר מאכלים נמצאו במחקר יעילים להפגת הריח ובהם תפוח וכוס חלב[3]. המשותף למאכלים אלו הוא היותם מכילים פוליפנולים, המסייעים בפירוק ה-AMS.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכאל זהרי, אנציקלופדיה מקראית, חציר, כרך ג' עמ' 272
  2. ^ כך עולה מדברי התלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ג, עמוד ב' על פי פירוש רש"י והר"ן, לעומתם ראו ספר מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"פ. הרמב"ם התנגד לאכילת שום, ולכך השמיט בהלכותיו את תקנת עזרה זו, וראו פירוש המשניות לרמב"ם על נדרים, ג', י'. (במהדורת הדפוס)
  3. ^ מאיה נבון, זה מדעי: המאכלים שיעלימו ריח שום מהפה, באתר ynet, 29 ביוני 2014

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אופרת סבון

אופרת סבון (באנגלית: Soap Opera) הוא כינויו של סוגה טלוויזיונית בעלת המאפיינים הבאים:

בדיוני

דרמטי - רומנטי - מלודרמטי

קומדיה

סדרה בהמשכים בלא תאריך סיום מתוכנן ובלא "פואנטה" - העלילה אינה מנסה להוכיח שום דבר.

אין סמליות, משלים או מטפורות לקורה בעולם מחוץ ליצירה.

אין אלמנטים יקרים להפקה - אין פעלולים, אין זימרה או ריקודים (מלבד השיר שלנו, דני הוליווד, ילדות רעות וסדרת הפסטיגלים המכונים כטלנובלות מוזיקליות), הצילומים אינם מסובכים, אין אתרי צילום מפורסמים ועל פי רוב אין שחקנים מפורסמים עם משכורות גבוהות (מלבד סדרת הפסטיגלים).

כתיבת התסריט אינה נעזרת בתחקירים וכאשר התסריט עוסק בתחום שמוכר לחלק מהצופים (כמו מקצועם), הם מיד מבחינים בבורותו של התסריטאי.

בראשית ימי הסוגה, השחקנים נהגו לערוך מעט חזרות לפני על כל קטע שצולם ומרבית הקטעים שודרו לאחר מעט ניסיונות צילום.

אלוף בצלות ואלוף שום

אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר. היצירה, שכהגדרת מחברה היא "בדיחה עממית בחרוזים", נכתבה כסיפור מחורז לילדים, אך מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל.

המקאמה מספרת על בן מלך, שיצא לתור את הארץ במטרה להחכים. הוא הגיע לממלכה, שבה לא הכירו את הבצל, ועל כן תרם להם בצלים, כדי שישתבחו מאכליהם. הנסיך קיבל תמורת הבצלים גמול כספי גבוה. שמע נסיך אחר את הסיפור והחליט להביא שום לארץ שאינה מכירה את הירק, אך תמורת השומים שהביא לא זכה לגמול כספי, אלא לבצלים.

ביאליק שאב את מקורותיו של הסיפור, בגרסאותיו המגוונות, מארון הספרים היהודי ומאגדות העם המקובלות אצל אומות העולם. ייחודה של המקאמה של ביאליק היא בכך, שהיא מחורזת, שופעת הומור וסאטירה, ומרובדת בקישורים אינטר-טקסטואליים שתורמים למשלב הלשוני והתוכני של היצירה.

מוסר ההשכל של "אלוף בצלות ואלוף שום" הוא בעיקרו, שאדם הפועל בתום לב, מתוך רצון להיטיב עם הבריות, יזכה בתהילה ובעושר, ואילו האיש התאב בצע - ייכשל, בסופו של דבר, במשימותיו.

היצירה גם הועלתה על הבמה כאגדה משעשעת לילדים: בשנת 1945 הוצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של יוסף מילוא, ולאחר מכן הוצגה פעמים נוספות. בסוף שנות ה-70 עובּדה למחזמר על ידי לאה נאור ודובי זלצר, שאף שודר בטלוויזיה.

אללה

אַללַּהּ (בערבית: الله; להאזנה (מידע • עזרה)) הוא שמו של האל בדת האסלאם.

בקוראן ובמסורת המוסלמית, אללה מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות, אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת באסלאם.

אפריקאנרים

אפריקאנרים (או בורים) הם הדרום אפריקאים הלבנים הדוברים את שפת האפריקאנס - שפה שהתפתחה מדיאלקט הולנדי. מוצאם בעיקר במהגרים קלוויניסטים מארצות צפון-מערב אירופה (ברובם הולנדים, גרמנים וצרפתים הוגנוטים).

האפריקאנרים ידועים גם כ"בורים" (Boere = איכרים, בשפות הולנדית ואפריקאנס, על שום עיסוקם של ראשוני המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה), אם כי היום שגור יותר המונח "אפריקאנרים" לאפיון קבוצה אתנית זו. המונח "אפריקאנר" משמש היום בעיקר לצורך הבחנה בין הלבנים דוברי האנגלית – צאצאי הקולוניאלים הבריטים, לבין דוברי האפריקאנס – צאצאי המתיישבים הבורים המקוריים.

אתר אינטרנט

אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט. בדרך כלל, מדובר בדפים המוחזקים כולם על אותו השרת, אם כי לעיתים, אתר אחד עשוי להתארח על גבי מספר שרתים. אתרים רבים מאוחסנים אצל ספקי שירות אירוח אתרים. אתרי אינטרנט מאורגנים כך שהם מנוהלים על ידי גורם יחיד – מנהל האתר.

כיום ישנם כחצי מיליארד אתרי אינטרנט בעולם בעלי שם תחום (נכון ל-מרץ 2016). מכלול אתרי האינטרנט הזמינים לציבור נקרא באנגלית ה-World Wide Web (רשת כלל-עולמית) או בראשי תיבות WWW. מקובל להתחיל שמות מתחם של אתרי אינטרנט ב-www, אם כי אין לכך שום סיבה טכנית.

בצל הגינה

בצל הגינה (שום נבוב, Allium cepa) הוא ירק מאכל מסוג שום ממשפחת הנרקיסיים, בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. בצל הירק מורכב משכבות העוטפות זו את זו, והוא אכיל ובעל טעם חריף.

ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה. לזן המכונה בצל סגול יש בצל בגוון סגול. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.

בצל הגינה נאכל בפני עצמו וכן משמש כמרכיב בסלטים או כתבלין בסוגי מאכלים רבים ושונים. טיגון או בישול הופכים את הבצל לחריף פחות או אף למתוק. מייחסים לבצל תכונות בריאותיות שונות, כגון מניעת הצטננות, מניעת מחלות לב, מניעת סוכרת, טיפול בטפילים בדרכי העיכול (תולעים) ועוד. על פי החוקר פרופ' מיכאל אבירם מבית חולים רמב"ם, בגלדים החיצוניים של הבצל קיימים חומרים נוגדי חימצון המעכבים התפתחות טרשת עורקים.

הפועל כפר סבא

הפועל כפר סבא הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר כפר סבא, המשחק בליגת העל. המועדון נוסד בשנת 1928, והישגיו הבולטים היו זכייתו באליפות בשנת 1982, בנוסף לשלוש זכיות בגביע המדינה.

המועדון הצמיח שורה של מאמנים ושחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל בישראל, והחל מ-1986 משחקת הקבוצה באצטדיון לויטה, הממוקם במזרח העיר ומכיל כ-5,800 מקומות ישיבה. קודם לכן שיחקה הקבוצה במגרש הפרדסים.

חומוס

חומוס (מערבית: حُمُّص, להאזנה (מידע • עזרה), תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.

בהרבה מן המקרים המנה תכלול תוספות שונות כגון שמן זית, פטרוזיליה, מיץ לימון וטחינה המכילה שום.

חומוס נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה, קפריסין, יוון, ארמניה ובמידה פחותה במדינות מערביות כגון אנגליה וארצות הברית. לרוב "מנגבים" אותו עם פיסות לחם, פיתה בדרך-כלל, עם בצל או פיטריות. במדינות ערב, מנת חומוס בצלחת היא ארוחת בוקר בסיסית ונפוצה מאוד, המוגשת על פי רוב במסעדות פועלים קטנות או במסעדות עממיות.

חשוון

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

טירה

טירה (באנגלית Castle) היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים. הטירה נבדלת מארמון שכן היא מבוצרת, ונבדלת ממבצר שבניגוד לה לא היה מאוכלס על ידי האצולה. הטירות האירופאיות החלו להיבנות במאה ה-9 לאחר מותו של קרל הגדול, אז חולקו מערב ומרכז אירופה בין בניו ואלו בתורם חילקו את שטחיהם לאזורים קטנים יותר שנשלטו על ידי אצילים מקומיים. אצילים אלו בנו טירות כדי לשלוט על הטריטוריה שלהם ולשמש כבסיס לצבאותיהם. אף על פי שהמטרה הראשונית של הטירות הייתה צבאית, הטירות החלו במהרה לשמש כמרכזי שלטון מקומיים וכסמלי כוחם של השליטים. בכך הפכו הטירות לסמל של הפאודליזם.

טירות רבות נבנו בהתחלה מחומרים פשוטים כגון אדמה ועץ אולם ביצוריהן חוזקו במהרה באבן. הטירות המוקדמות ניצלו מאפייני הגנה טבעיים כגון הרים או נהרות ולא היו בהם המגדלים או חרכי הירי שהפכו מאוחר יותר לסממנים המזהים של הטירות, אלא התבססו על מגדל עוז מרכזי. בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 החלה להתפתח גישה מדעית להגנות הטירה שהובילה להוספה של מגדלים וצריחים רבים לחומות עם דגש על אש אגפית. רבות מן הטירות החדשות שנבנו באותה התקופה היו מצולעות או שהסתמכו על הגנה קונצנטרית - רמות שונות של הגנה אחת אחרי השנייה ותפקדו יחדיו כדי למקסם את כח הירי של הטירה. לא כל מאפייני הארכיטקטורה של הטירה נועדו למטרות צבאיות אלא לעיתים נועדו לשמש כסמלי כוח וגדולה.

אף על פי שאבק השריפה הובא לאירופה כבר במאה ה-14 הוא לא הביא לשינוי משמעותי באופן בניית הטירה עד למאה ה-15, אז כלי הנשק, ובעיקר התותחים, החלו להיות חזקים מספיק כדי לפרוץ חומות אבן. הטירות שנבנו לאחר מכן לא היו נוחות למגורים בשל הטכניקות בהם השתמשו להגנה מפני תותחים וכתוצאה מכך החל מהמאה ה-16 חלה ירידה בבניית טירות ובמקומן החלו לקום מבצרים שנועדו רק להגנה ללא שום תפקיד מנהלי, ואחוזות או ארמונות שנועדו למגורים אך לא היה בהם ערך צבאי. מאמצע המאה ה-18 נבנו טירות מדומות רבות כחלק מאופנת התחייה הגותית של התנועה הרומנטית, אך לא הייתה בהן שום תכלית צבאית.

יצחק שום

יצחק שום (נולד ב-1 בספטמבר 1948 בקישינב שבברית המועצות, כיום מולדובה) הוא כדורגלן עבר ומאמן ישראלי, וכיום הבעלים של הפועל כפר סבא. שום שיחק בעמדת הקשר, ולזכותו עשרה שערים ב-78 הופעות במדי נבחרת ישראל.

כ"ז באב

כ"ז באב הוא היום העשרים ושבעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ז באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

להט"ב וסיקיזם

לסיקיזם אין תורות ספציפיות על הומוסקסואליות ובספר המקודש לסיקים, הגורו גראנת סאהיב, אין ציון מפורש של הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות או ביסקסואליות.

המטרה האוניברסלית של אלו הנמנים לדת זו (סיקים) היא שלא תהיה להם שום שנאה או איבה כלפי אף אדם, ללא קשר לגורמים כמו גזע, קאסטה, צבע עור, אמונה, מגדר או מיניות. בשנים האחרונות, נושא ההומוסקסואליות נדון הרבה יותר בדתות שונות בכל רחבי העולם, מה שהפך את נושא זה, שבעבר היה טאבו לגביו בקרב הסיקים, לנושא לדיון גלוי.

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA: [wuʨ] (מידע • עזרה)) היא העיר השלישית בגודלה בפולין (אוכלוסייה בת כ-700,000 איש). העיר ממוקמת במרכז המדינה, מדרום־מערב לוורשה, ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן לעיר של תעשיית הטקסטיל, במידה רבה הודות ליוזמת תושביה היהודים. ועל שום כך דבק בה הכינוי "מנצ'סטר הפולנית".

ערב מלחמת העולם השנייה הגיעה הקהילה היהודית בלודז' לכ-225,000–233,000 נפשות, והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה. פעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון יידיש. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', הגטו השני שהוקם בשטחי הכיבוש הגרמני. מרבית הקהילה היהודית הושמדה בשואה.

מעצר

מעצר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.

המעצר מתבטא בכליאתו, הזמנית בדרך כלל, או בהגבלת תנועותיו של אדם. המעצר מבוצע על ידי שליחי שלטון, בדרך כלל שוטרים, אך גם בעלי תפקידים אחרים שהוסמכו לכך על ידי החוק. המעצר מבוצע על פי צו של מי שמוסמך על פי החוק להוציא צווים כאלה או ללא צו, בנסיבות בהן החוק מאפשר זאת. המעצר מהווה פגיעה חמורה בזכויות הפרט, לכן, במדינות דמוקרטיות, השימוש בכלי זה מוגבל מאוד, הן בנסיבות בהן הוא מופעל והן באורכו. במדינות טוטליטריות השימוש במעצרים נרחב יותר והוא משמש גם ככלי דיכוי בידי השלטון כנגד מתנגדיו הפוליטיים. המהפכה הצרפתית התחילה עם הרס הבסטיליה, המקום בו נהג השלטון המלוכני האבסולוטי לכלוא ללא משפט וללא שום הסבר נתינים שנעצרו על ידיו.

רצח פוליטי

רצח פוליטי הוא רצח של אדם על שום דעותיו או פעילותו האידאולוגית או הפוליטית.

רשות הציבור

רשות הציבור או נחלת הכלל (באנגלית, "Public Domain" או בראשי התיבות המקובלים, PD) כוללת יצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים (יצירות) והמצאות שאינן מוגנות בפטנטים.

תקופת ההגנה המשפטית על יצירות מוגבלת בזמן (בדרך כלל למשך חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מכן), וכך גם תקופת ההגנה על פטנטים (בדרך כלל למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט). בתום התקופה הזו, היצירות וההמצאות אינן עוד בבעלות כלשהי, וכל אחד רשאי להשתמש בהן ללא בקשת רשות ממי שהיו הבעלים, וללא תשלום כלשהו. יצירותיו של חיים נחמן ביאליק למשל, נמצאות בעשור השני של המאה ה-21 בנחלת הכלל, משום שחלפו למעלה משבעים שנה מאז מותו, בשנת 1934. לאיזכור המעבר של יצירות לרשות הציבור חוגגים ברחבי העולם ב-1 בינואר את יום נחלת הכלל.

בתחום הפטנטים, כאשר ההגנה המשפטית פוקעת, כל גורם רשאי ליצור את ההמצאה, בכפוף למגבלות בדינים אחרים. כך, כאשר פטנט על תרופה פוקע, יכולות חברות תרופות אחרות לייצרו, וזו נקראת תרופה גנרית. אך עדיין דרוש אישור של משרד הבריאות לשיווק התרופה.

גארט הרדין במאמרו האקדמי הטרגדיה של המאגר המשותף (או "הטרגדיה של נחלת הכלל" על פי תרגום אחר) הראה כיצד שיתוף במשאבים מוגבלים ללא שיתוף בהוצאות, מביא לשימוש יתר של המאגר המשותף, עד שהמאגר מתכלה לחלוטין. דוגמה קלאסית היא של מרעה שנמצא בבעלות משותפת, שהפרות שרועות בו הן בבעלות פרטית. כדי לפתור את הכשל הזה, שאותו כינה "הטרגדיה של המאגר המשותף", הפתרון שהציע הוא קניין פרטי, שבו המאגר המשותף יפוצל, וכל אחד יהיה בעלים של חלק, ובאותו חלק יישא בעלויות וייהנה מהרווחים. יש טוענים כי מסקנות אלו תקפות גם לקניין רוחני למרות היותו בלתי מוגבל.

בתרבות הדיגיטלית, נחלת הכלל נתפסת כאינטרס ציבורי חשוב.

כל יצירות הממשל הפדרלי בארצות הברית הן נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן מבחינה זו. סעיף 105 של פרק 17 לקוד האמריקאי קובע כי "שמירת זכויות יוצרים תחת הוראות פרק זה אינה קיימת על כל יצירה של ממשלת ארצות הברית, אולם ממשלת ארצות הברית אינה מנועה מלקבל ולשמור על זכויות יוצרים המועברות אליה על ידי רישום, עזבון, או בדרך אחרת.". מטרת חקיקה זו היא להעביר לרשות הציבור את כל היצירות של ממשלת ארצות הברית, אשר מוגדרות בסעיף 101 של פרק 17 לקוד האמריקאי, כיצירות אשר נוצרו בידי פקיד או עובד של ממשלת ארצות הברית כחלק מתפקידיו הרשמיים של אותו אדם.

שום דבר (סיפור קצר)

שום דבר (באנגלית: About Nothing) הוא סיפור מדע בדיוני קצרצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור פורסם בשנת 1975 בגלויה, ותורגם לעברית במגזין 'קוסמוס: המבחר של אסימוב' גיליון 2.

הסיפור מתייחס אל המחזה של שייקספיר רוב מהומה על לא מאומה.

תוארי אצולה אתיופיים

ערך זה עוסק בתוארי אצולה באימפריה האתיופית עד נפילתה במהפכה האתיופית ב-1974.

באתיופיה תוארי האצולה מתחלקים לשתי קבוצות:

קבוצת המספנת (געז: መሳፊንት, עברית: השופטים/הנסיכים) - אלו הם האצילים מדם ומלידה, והם השולטים.

קבוצת המכווננית (געז: መኮንን, עברית: המושלים) - אזרחים פשוטים שמתמנים לכאלה על ידי השופטים.מבחינה היסטורית המקווננית היו האנשים החזקים בבית המלוכה אך המספנת נהנו מתמיכה מכיוון שהשתייכו למשפחת המלוכה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.