שולמית ולנשטיין

שולמית ולנשטיין (1925 - 12 במרץ 2017) הייתה משפטנית ישראלית, שכיהנה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וכשופטת בפועל בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה

שולמית לבית פיילכנפלד נולדה בעיר ברלין שבגרמניה וגדלה בנירנברג. עלתה לארץ ישראל עם משפחתה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. המשפחה גרה בירושלים והיא למדה בגימנסיה העברית רחביה. באמצע שנות הארבעים עבדה בכמזכירה במחלקת היועץ המשפטי של ממשלת המנדט. תוך כדי כך העבירה חומר סודי לידי שירות הידיעות של ההגנה. נעדרה במקרה ממשרדה במלון המלך דוד בעת שהונח בו מטען חבלה ב-1946 וכך ניצלה מפגיעה.

לאחר קום המדינה עבדה בתל אביב כמזכירתו של היועץ המשפטי לממשלה יעקב שמשון שפירא.

נישאה ב-1948 לעיתונאי אריה ולנשטיין. לא היו להם ילדים. בעלה נפטר בשנת 1975.

קריירה משפטית

ולנשטיין למדה משפטים בבית הספר למשפט של ממשלת המנדט וקיבלה תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת לונדון. ב-1951 הוסמכה כעורכת דין. עבדה כפרקליטה פלילית בפרקליטות מחוז תל אביב. בשנת 1964 מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. בשנת 1965 מונתה עוזרת בכירה במחלקת הייעוץ אצל היועץ המשפטי לממשלה[1] בשנת 1970 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו כיהנה עד צאתה לגמלאות ב-1991. בשנת 1984 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט.

אחד התיקים שבהם ישבה בדין במהלך כהונתה היה תביעת לשון הרע שהגיש הקבלן בצלאל מזרחי נגד עיתון הארץ, אחד ממשפטי לשון הרע הידועים של שנות השבעים. התביעה הוגשה בעקבות תחקיר נרחב מאת העיתונאי אבי ולנטין ומסמך משטרתי שהודלף, שפורסמו בו ב-1977 אודות הפשע המאורגן בישראל. בתחקיר זה תואר מזרחי כאחד מאנשי הפשע המאורגן. בסיומו של דיון ממושך פסקה ולנשטיין שהעיתון לא הוכיח שהתובע הוא מאנשי הפשע המאורגן. היא פסקה שהעיתון ישלם לו פיצויים בסכום של 300 אלף לירות.

בשנת 1988 מונתה ולנשטיין לשופטת בפועל של בית המשפט העליון לתקופה של שנה אחת.

לאחר פרישתה מכס השיפוט פעלה כבוררת. כמו כן כיהנה כיושבת ראש המנהלה להסדרים במגזר החקלאי-משפחתי וכראש הוועד הציבורי למינוי דירקטורים בבנקים שבהסדר (לפי חוק מניות הבנקים שבהסדר, תשנ"ב-1992).

שולמית ולנשטיין נפטרה ב-12 במרץ 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנתון הממשלה" תשכ"ה עמוד 268
אוריאל גורני

אוריאל גוֹרְני (גוֹרְניצקי) (10 ביוני 1921 – 1 באוגוסט 2002) היה עורך דין ישראלי בכיר, מראשוני עורכי הדין בישראל (מספרו בפנקס עורכי הדין היה 1081). כיהן כפרקליט מחוז תל אביב, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, ושותף בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

הגימנסיה העברית רחביה

הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן צבי, היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.

שלמה חליווה

שלמה חליווה (נולד בשנת 1949 בחדרה) הוא עבריין ישראלי שהורשע במעשי אונס ורצח, ומרצה עונש מאסר מאז 1976. ידוע בכינוי "האנס הבכיין".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.