שוגג

שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

עונשו של העובר אל איסור בשוגג, קל יותר מאדם שעבר על העבירה ב'מזיד' - בכוונה, וחמור יותר מהעובר באונס.

הגדרת שוגג

ייתכנו סיבות שונות שבעבורן ייחשב מעשה מסוים שוגג:

  1. אם לא ידע מעולם שבמעשה שהוא עושה, הוא עובר על איסור כלשהו.
  2. אף אם ידע בעבר שישנו איסור במעשה שעושה, אך כעת שכח מכך ועבר עליו[1].
  3. אם טעה בדין (ע"פ הוראת רב) וחשב שמעשה זה מותר[2]

אדם שידע שהיום שבת אך לא ידע את הדין האסור, יש מהאחרונים[3] שכתבו שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם אחרים[4] סבורים שגם מקרה כזה נידון כשוגג.

פרטי הדינים

דינו של השוגג מפורט בתורה מספר פעמים ספר ויקרא, פרק ד', ובספר במדבר, פרק ט"ו. בתלמוד מפוזרים במסכתות שונות. סיכום דינו הוא כך:

  • רוצח בשוגג - אדם שרצח בשוגג חייב גלות.
  • שאר איסורים - אדם שעבר על אחד מאיסורי התורה, אם עונשו של עבירה זו במזיד דינה כרת או מיתת בית דין, בשוגג חייבים עליה חטאת. ובשאר עבירות, פטור מחטאת.

חטאת

דינו של העובר על איסור בשוגג תלוי בסוג העבירה שעבר עליה.

כל עבירה שאם היה עובר אותו במזיד היא חייב כרת או מיתת בית דין, אזי העובר בשוגג, חייב עליה קורבן חטאת (בזמן שבית המקדש היה קיים), על מנת לכפר על החטא שעבר. יוצאים מהכלל הן שלוש עבירות בלבד מגדף ומבטל מצוות ברית מילה ואדם שלא הקריב קרבן פסח.

בתלמוד הובא על רבי ישמעאל שהטה את הנר בשבת בשוגג, וכתב בפנקסו שחייב חטאת שמנה לכשיבנה בית המקדש.

הרמב"ם בספרו משנה תורה (ספר קרבנות, הלכות שגגות מונה 43 חטאים שהשוגג חייב עליהם קורבן חטאת, והמזיד חייב כרת או מיתת בית דין.

שוגג בשבת

אדם שעבר שתי עבירות חייב להביא קורבן חטאת על כל אחד מהם, אך בתנאי שלא היו ב'בהעלם אחד' - זאת אומרת שבין שתי העבירות נזכר שהמעשה שעשה הוא אסור בשבת. בתלמוד[5] ישנה נידון ארוך, האיך להתייחס לאדם שעבר כמה עבירות בשבת אחת או שעבר על אותו עבירה בשתי שבתות, באיזה מקרה חייב להביא רק קורבן אחד, ובאיזה מקרה מתחייב להביא קורבן על כל עבירה.

רציחה בשגגה

רוצח בשגגה עונשו שגולה לעיר מקלט. בתלמוד נאמרו כמה כללים מה נחשב שוגג לעניין זה:

  • שוגג קרוב לאונס נפסק להלכה[6] כי מי שמוגדר כשוגג קרוב לאונס כלומר שהמקרה כמעט ולא היה נתון לשליטתו - לא יגלה לעיר מקלט, וכמובן שאין גואל הדם יכול להורגו.
  • שוגג קרוב למזיד מי שהיה שוגג קרוב למזיד כלומר שהיה יכול למנוע את מקרה הרצח (גרימת מוות ברשלנות) - חטאו חמור מכדי לכפר עליו באמצעות גלות. לכן, הוא איננו גולה, אך גם אינו נהרג בבית דין מפני שלא רצח במזיד. דינו נשאר בידי שמים, אך גואל הדם יכול להורגו.
  • דרך עליה כאשר פעולת הרצח הייתה פעולת עלייה אף שההריגה הייתה במצב של ירידה פטור הרוצח. לדוגמה, אדם המושך בחבל להעלות חבית ונשמט החבל מידו. בגמרא נלמד טעם הפטור מן הפסוק "ויפל עליו וימות" עד שיפול דרך נפילה. הרמב"ם נתן טעם לדבר שאין דבר זה מצוי ונחשב כקרוב לאונס.
  • שונא אם לרוצח היה סכסוך עם הנרצח אינו גולה, שכן נכתב בתורה והוא לא שונא לו מתמול שלשום. ישנם האומרים שפטור רק כאשר ייתכן שהרגו בפשיעה אך ברור שבשוגג הרגו גולה

מזיד אונס ומתעסק

יש להבדיל בין 'שוגג', 'מזיד', 'אונס' ו'מתעסק'.

  • שוגג - אדם שלא ידע שהמעשה אסור, או שלא ידע את פרטיו.
  • מזיד - אדם שידע שהמעשה אסור עליו ובכל זאת הזיד ועבר.
  • אונס - אדם שהוכרח ונכפה עליו לעבור את המעשה, דוגמה: אדם שאיימו עליו במוות לאכול מאכל אסור, אדם שחייב לאכול משום סכנת נפשות (בולמוס - שלא אכל זמן רב, או חולה שהמאכל היחיד שהוא מסוגל לאכול מצד מרקמו וצורתו הוא מאכל שאינו כשר) - אותו אדם יודע שאסור לו, מכיר בחומרת המעשה אך לעיתים אין בידו ברירה אחרת, אלא לאכול את המאכל המדובר.
  • מתעסק - הוא אדם שהתעסק במעשה המותר לגמרי בשבת, אך תוך כדי עיסוקו גרם למעשה האסור בשבת, ללא כל כוונה מצידו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פמ"ג משב"ז יו"ד צט ט, ערוך השולחןיו"ד צט כג ועוד
  2. ^ ט"ז יו"ד צט ט, אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור.
  3. ^ ערוך השלחן (צט כג), והפרי חדשיו"ד צט ה.
  4. ^ הט"ז, יו"ד צט ס"ק ז וס"ק ט. והפמ"ג משב"ז יו"ד סימן צט ט
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ט"ז, עמוד א'.
  6. ^ רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ו' הלכות ג'-ד'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ביטול איסור לכתחילה

אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות. לפי כלל זה אסור לערב בכוונה תחילה (מזיד) איסור והיתר בצורה כזו שיחול על האיסור דין ביטול ברוב (בתערובת יבש ביבש) או ביטול בשישים (בתערובת לח בלח), ואסור להוסיף מאכל היתר לתערובת כדי להביא לידי ביטול איסור שנמצא בה. במקרה ואדם עבר על איסור זה, חכמים קנסו אותו ואת כל מי שהוא ביטל עבורו את האיסור ואסרו עליהם להנות מביטול התערובת.

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש. ההתראה היא תנאי הכרחי בהלכה על מנת להביא לחיוב פורמלי בעונש גופני, כגון עונש מוות או מלקות, וכשבית-הדין דורשים וחוקרים את העדים, הם מחויבים לשאול האם התקיימה התראה. התראה היא תנאי הכרחי להענשת חוטא - אך בלתי מספיק; התנאי הנוסף הוא עדים.התנייתה של הענישה הגופנית בהתראה ייחודית למשפט העברי. לעומתו, בשיטות המשפט האחרות התקבע הכלל המבוסס על האתיקה של אריסטו: "אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש".

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים. ביהדות מיוחסת חשיבות רבה לכוונתו של אדם לפני ובמהלכן של תפילות, במהלך קיום מצוות, ואף לפני ביצוע מעשים שליליים.

כרת

כָּרֵת הוא אחד מעונשי התורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים. מסכת כריתות העוסקת בקורבנות הבאים על חטאים, מונה בתחילתה את העבירות עליהם חייבים כרת.

במשנה במסכת מכות מובא שאדם שעבר עבירה שחייבים עליה כרת, ולקה עליה, נפטר מחיוב הכרת שהיה עליו

מזיד

מזיד הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות ה'לא תעשה', בכוונה. שידע שהמעשה שעושה הוא מעשה עבירה, וידע שזמן זה הוא זמן האסור בעשיית המעשה. בניגוד לשוגג שלא ידע שמעשה זה הוא מעשה אסור, או שלא ידע שזמן זה הוא זמן אסור.

מי שעבר במזיד על אחת מהעבירות, עונשו תלוי בסוג העבירה שעבר, וכן תלוי אם היו עדים והתראה. עונש העובר במזיד שונה מעבירה לעבירה, ישנם עבירות שהעובר עליהם חייב מיתת בית דין, ויש עבירות שחייב עליהם מיתה בידי שמים, או כרת. עונש רוב העבירות קל יותר וחייב עליהם מלקות בלבד.

מלאכת אורג

מְלֶאכֶת הָאוֹרֵג (תופר) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומהותה היא עשיית אריג מחוטי שתי וערב. ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, שלצורך הקמתו ארגו את יריעות המשכן.

מלאכת מבעיר

מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיוון שהייתה נעשית במשכן. אב המלאכה במשכן היה הבערת אש לצורך יציקת כלי המשכן והאדנים, ולצורך בישול הסממנים.

הגדרת המלאכה היא הדלקת אש או הגדלתה.

מלאכת מנפץ

מְלֶאכֶת הַמְּנַפֵּץ היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שהיו נהוגות במשכן ואסורות בשבת. היו מנפצים חוטים לצורך הכנת החוטים ששימשו לצורך יריעות המשכן.

מלאכת מפשיט

מְלֶאכֶת הַמַּפְשִׁיט היא אחת מל"ט מלאכות שבת. ככל הל"ט מלאכות, אב המלאכה נלמד ממלאכת המשכן, שלצורך הכנתו היו מפשיטים את העורות מהאילים ומהתחשים.

הגדרת המלאכה היא הפשטת עור מבעל חיים לאחר מותו.

הרמב"ם פסק כי מלאכה זו היא רק בשיעור הפשטת עור שניתן לעשות ממנו קמיע, אבל פחות מכך אין איסור כלל מהתורה, אפילו מדין חצי שיעור. הרב שמואל וואזנר מסביר, כי בניגוד לשאר המלאכות שיש חשיבות לעשייתם גם בחצי שיעור, הפשטת עור בפחות משיעור זה אינה נחשבת כלל להפשטה גם לא במובן רגיל.

מלאכת משרטט

מלאכת משרטט היא אחת מל"ט מלאכות שבת. מהות המלאכה היא חריתה ושריטה (שרטוט) על קלף או נייר לצורך כתיבה או חיתוך עור. במשכן היו משרטטים על יריעות המשכן בשלבי הכנתם כדי לסמן את המקום המיועד לחיתוך.

מלאכת פוצע

מְלֶאכֶת הַפּוֹצֵעַ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, שמהותה היא סתירת אריגה. ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, שבמהלך הקמתו היו "סותרים" את הבד הארוג במקרה והאריגה לא עלתה יפה.

מלאכה זו הופכית למלאכת אורג.

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו שלושה פרקים אשר עוסקים בדיני הוראת שוגג שהורו בית דין (דהיינו שטעו בדין והורו הפוך מדעת התורה), וכן בדיני כהן גדול או מלך שחטאו בשגגה. מסכת זו בתלמוד בבלי היא הקצרה ביותר מבין המסכתות בהן יש גמרא על כל המסכת, והיא כוללת 13 דפים בלבד.

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים. כמרבית המסכתות בסדר זה, המסכת מופיעה במשנה בלבד ולא נכתב לה תלמוד בבלי אלא תלמוד ירושלמי ותוספתא בלבד. במסכת זו אחד עשר פרקים אשר ברובם עוסקים בדיני תרומה גדולה, תרומת מעשר, מקרים שבהם התערבה התרומה בחולין ועוד.

נולד

בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב. ופירוש נולד הוא חפץ שלא היה קיים במצבו הנוכחי בערב שבת, כגון 'ביצה שנולדה בשבת', ועל כן הוא לא היה "מוכן" לשימוש בעת כניסת השבת.

דיני 'נולד' נידונו בהרחבה במסכת 'ביצה'.

עיר מקלט

עִיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם עיר המוּעָדָה על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של גואל הדם, ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג.

על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל היא מצוות עשה. העונש של שהיה בעיר המקלט נקרא "גלות".

רבי יוחנן בן ברוקה

רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם, תלמידיו של רבי עקיבא.

המאמר שלו במסכת אבות עוסק בחילול השם:

חידש שיטה בהלכות ירושה, האומרת כי אדם יכול להעביר ירושה מיורש אחד לשני, אם שניהם ראויים ליורשו. פוסק כי אדם חייב להקציב מזונות לבנותיו לאחר מיתתו.

בשונה משאר חבריו, הוא מחדש כי מצוות פריה ורבייה מוטל גם על האשה, שכן בפסוק נאמר "ויברך אותם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ", המילה "אותם" מלמדת על כך שהיא נאמרת לשניהםהיה לו בן שנמנה אף הוא על החכמים, ושמו רבי ישמעאל, ואף ממנו נזכר מאמר במסכת אבות ושמועות הלכתיות נוספות בברייתות שמובאות בתלמוד.

רוצח בשגגה

רוצח בשגגה הוא אדם שהתרשל ולא נזהר בזהירות הראויה, ותקלה חמורה של רצח בשגגה יצאה תחת ידו. זאת להבדיל מרצח בזדון. בלשון הכתוב, רוצח בשגגה הוא מי ש"בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם".

שוגג ומזיד

האם התכוונתם ל...

תינוק שנשבה

בהלכה, תינוק שנשבה (קיצור של תינוק שנשבה לבין הגויים) הוא יהודי אשר – מסיבות שאינן תלויות בו – לא למד, ואינו יודע את שעליו לעשות על פי ההלכה והאמונה היהודית, ומשום כך אין מחייבים אותו מבחינה הלכתית על מעשיו. החל מן המאה ה-19 עשו פוסקי ההלכה שימוש במושג כדי להתמודד עם מעמדם ההלכתי של חילונים שמקטנותם לא התחנכו לתורה ולמצוות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.