שואת יהודי הולנד

שואת יהודי הולנד היא השואה שעברה על יהודי הולנד, שהחלה עם כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית במאי 1940, והסתיימה עם שחרור הולנד במאי 1945, עם כניעת גרמניה הנאצית. מתוך כ-140 אלף יהודים שהתגוררו בהולנד עם כיבושה, הערכה היא שמעל 75% מיהודי הולנד, או מעל 150 אלף יהודים, נרצחו בשואה. לאחר השחרור חזרו מעט יהודים להולנד והתקבלו בחוסר הבנה או חוסר אהדה גמורה על מה שעבר עליהם. "לא ידענו"[1] טוענים הולנדים רבים לאחר השחרור מהכיבוש הגרמני.

רקע

יהדות הולנד התקיימה מהמאה ה-12. בשנת 1796, הולנד הייתה אחת המדינות הראשונות שהעניקה שוויון זכויות ליהודים. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בהולנד כ-140,000 יהודים, שהיוו כאחוז וחצי מכלל אוכלוסיית הולנד. לפני המלחמה היהודים בהולנד נהנו מרווחה, ביטחון וסובלנות מצד השלטון והאזרחים והשתלבו בתרבות ההולנדית. רובם היו מבוססים מבחינה כלכלית, והם קיימו חיי קהילה פעילים[2].

רוב יהודי הולנד חיו התגוררו בקהילה היהודית באמסטרדם, שהפכה לאחת ממרכזי היהודים המפוארים באירופה. מתוך 140,000 יהודי הולנד, כ-80,000 יהודים חיו בעיר. ריכוזי יהודים נוספים היו בהאג וברוטרדם[2]. עם עליית היטלר לשלטון, החלו להגר יהודים מגרמניה הנאצית (ובהם אנה פרנק ומשפחתה), מאוסטריה ומהפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה להולנד. בשנת 1938 אסרה הולנד על הגירה לתחומה. בתקופה זו היגרו להולנד כ-34,000 פליטים יהודים, ולפי הערכה אחרת -בין 35,000 לבין 50,000 פליטים[3], מתוך מהגרים אלה, נותרו בהולנד כ-15,000 יהודים, והשאר המשיכו ליעדים אחרים[2].

הכיבוש הגרמני ותחילת רדיפתם של יהודי הולנד

במאי 1940 נכבשה הולנד בידי צבא גרמניה, באירוע שיזכר כתקרית פנלו ולאחר קרבות של 4 ימים בלבד, נכנעה הולנד. יהודים רבים ניסו לברוח לבריטניה ודרומה, ועשרות התאבדו. באופן כללי המשטר הנאצי התייחס להולנדים כשותפים פוטנציאלים והשקיע בתעמולה כדי לקרבם לתפיסותיו[2].

בחודשים הראשונים נהגו הגרמנים באיפוק יחסית. בהוראתו המפורשת של היטלר הוקם ממשל אזרחי של אנשי SS. מונה נציב בשם ארתור זייס-אינקווארט, וחמישה אנשי ממשל נוספים שתפקדו כעין שרים לכספים וכלכלה, ענייני חוץ, ביטחון, צבא ומשטרה. לצד ממשלה זו הייתה גם ממשלה הולנדית, אך כיון שהמלכה וממשלתה גלו לבריטניה, היו מנהלי משרדי הממשלה שמונו מטעם הנאצים הסמכות הגבוהה ביותר. בתחילה ניתן לממשל ההולנדי לפעול, אך עד מהרה הוחלף. הנהגה של כוחות הכיבוש הגרמנים בהולנד הייתה חדורת מוטיבציה נאצית, ודאגה להקים מערכת יעילה לרדיפת יהודים[4].

ב־28 באוגוסט 1940 נאלצות מחלקות ממשלתיות להבטיח לא לשכור יהודים. ב--5 באוקטובר מתבקשים עובדי מדינה לחתום על הצהרות מוצא ארי. ב-22 באוקטובר נדרשים עסקים יהודיים להירשם. ב-4 בנובמבר 1940 יהודים מפוטרים ממשרות ממשלתיות; מבצע שהושלם עד ינואר 1941[5].

בפברואר 1941 הורו הגרמנים על הקמת יודנרט של כלל יהודי הולנד, יודנרט שכונה "יודסה ראט פור אמסטרדם". באותו חודש נעצרו כ-400 צעירים יהודים באמסטרדם, ובהמשך גורשו למחנות הריכוז בוכנוולד ומאוטהאוזן ונספו כולם, להוציא אחד. המנהל האזרחי ההולנדי, שפעל תחת הוראות הכיבוש הנאצי, קיבל בהכנעה את הצעדים נגד היהודים. אבל מאסר היהודים ב-1941 ושילוחם למחנות ריכוז בגרמניה עורר זעם רב בקרב ההולנדים. ב-25 בפברואר 1941, הוכרזה שביתה על ידי איגודי פועלים הולנדים, הזכורה עד היום כ'שביתת פברואר'. בשיאה הקיפה השביתה כ-300 אלף עובדים, והיא מהווה את פעולת ההתנגדות הציבורית ההמונית הראשונה שביצעו לא יהודים כנגד הפגיעה ביהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. השביתה דוכאה ביד רמה, ואחרי שהגרמנים הפעילו לחץ כבד, היא הופסקה[4].

עד ספטמבר 1941 נעצרו עוד מאות יהודים וגורשו למאוטהאוזן. בסוף 1941 הודיעו הגרמנים ל"יודסה ראט" על הקמת מחנות עבודה ליהודים. הייתה זו הסוואה למחנות שנועדו לרכז את היהודים לשם גירושם למחנות ההשמדה. הגרמנים הורו שמחודש מאי 1942 יהיה על היהודים לענוד את הטלאי הצהוב[6]. הטלאי בהולנד נשא את הכיתוב JOOD בשפת המקום.

שילוחים להשמדה

Westerbork deportation
משלוח יהודים במחנה וסטרבורק

בקיץ 1942 החלו שילוחים של יהודים מהולנד למחנות ההשמדה במזרח אירופה. השילוח בוצע ממחנות הריכוז וסטרבורק בצפון מזרח הולנד (שנפתח בתחילת 1942) ופוכט בדרום הולנד (שנפתח בתחילת 1943). ליהודים המגורשים נאמר שהם נשלחים למחנות עבודה בגרמניה. הגרמנים המגרשים הסתייעו בשיתוף פעולה מסיבי של עובדי הרשויות הציבוריות ורשויות התחבורה ההולנדיים.

בעקבות תחילת הגרושים למחנות המוות בקיץ 1942, מחו הכנסיות הקתוליות בהולנד. כתגמול על כך גירשו הגרמנים את היהודים שהוטבלו לנצרות. בתקופה הראשונה והגורלית של הגירושים היהודים יכלו לסמוך אך ורק על עצמם במציאת מקומות מסתור. בהמשך הוקמו באופן ספונטאני קבוצות הצלה הולנדיות של סטודנטים או של חוגי הכנסייה שסייעו ליהודים למצוא מקלט, ופעלו בעיקר להצלת ילדים[4].

בספטמבר 1942, הוקמו בהולנד יחידות מיוחדות של הולנדים משתפי פעולה עם הנאצים, שאנשיהן פעלו לצוד יהודים מסתתרים. לעזרתן של יחידות אלה פעלו מלשינים שהסגירו יהודים מסתתרים. מחתרת הולנדית מאורגנת ועם שליטה מרכזית, הוקמה ב-1943, לאחר שהגרמנים החלו לגייס הולנדים לעבודות כפייה. בתקופה זו כבר גורשו מרבית יהודי הולנד למחנות ההשמדה[4].

בספטמבר 1944, בתקופת מבצע גן השוק (מבצע כושל של בעלות הברית המערביות בדרום הולנד), יצאו הגירושים האחרונים מהולנד לאושוויץ, טרזין וברגן-בלזן.

ב-5 וב-6 בספטמבר 1944 פינו הגרמנים את מחנה הריכוז פיכט לנוכח התקדמות בעלות הברית, והאסירים נשלחו לזכסנהאוזן. ב-26 באוקטובר 1944, שחררה הדיוויזיה הקנדית המשוריינת הרביעית את המחנה. באותה עת היו במחנה כ-500–600 אסירים שנותרו בחיים, ויועדו להיות מוצאים להורג באותו אחר הצהריים. כ-500 גופות של אסירים נתגלו בערימות ליד השערים, לאחר שנרצחו בבוקר אותו יום. ב-12 באפריל 1945 שחררו חיילים קנדים את מחנה הריכוז וסטרבורק. באותה עת היו כ-900 אסירים יהודים במחנה. המחנה חזר לשליטת הולנד, אבל האסירים נאלצו להישאר שם עוד שבועות אחדים עד שהותר להם לחזור לביתם.

כ-107,000 יהודים גורשו מהולנד למחנות השמדה ומתוכם שבו רק 5,000[4]. כ-102,000 יהודים מתוך 140,000 יהודים שהיו בהולנד בתחילת המלחמה (מהם פליטים יהודים -גרמנים) נספו בשואה. על פי הערכה, כ-25,000 יהודים הסתתרו במקומות מסתור בהולנד. שליש מהם נחשפו בגלל מעשי הלשנה ושני שלישים – ניצלו[4].

חסידי אומות העולם מהולנד

כ-5,400 אישים מהולנד שהצילו יהודים בתקופה זו, או ניסו להצילם, תוך סיכון חייהם-שלהם, וללא קבלת תמורה, הוכרו בתואר חסיד אומות העולם[7]. בהם היו חברים בקבוצת בני-בלי-שם, תושבים בכפר ניולנדה ועוד. רוב יהודי הולנד שניצלו מהשואה ניצלו תודות לסיוע של חסידי אומות עולם אלה.

זיכרון והנצחה

במחנה הריכוז וסטרבורק חנכה המלכה יוליאנה אנדרטה בשנת 1970. מאז 1983 קיים בקרבת המחנה אתר זיכרון המציג את ההיסטוריה של מחנה המעבר וסטרבורק. אתר ההוצאה להורג ומחנה הריכוז פיכט מכילים אנדרטה לאומית ומוזיאון חינוכי בשם Nationaal Monument Kamp Vught.

בשנת 1960 הוקם באמסטרדם מוזיאון בית אנה פרנק המוקדש לזכרה של אנה פרנק ולהנצחת השואה. מספר המבקרים במקום עלה בהדרגה. ב-28 בספטמבר 1999, בתום השיפוץ השני, נחנך המוזיאון בנוכחותה של ביאטריקס, מלכת הולנד, ונכון לשנת 2007 ביקרו בו למעלה ממיליון מבקרים בשנה. פסלים לכבודה של אנה פרנק מוצגים במקומות שונים בהולנד כולל באוטרכט[8] ומוזיאון מאדאם טוסו, באמסטרדם, ואנדטראות לזכרה מוקמו גם במקומות שונים ברחבי העולם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Gerrit P.Van der Vorst, Een Diepzwarte sluier, הולנד:Gerrit P. Van der Vorst, ראשונה, 2014, פרק Rechtsherstel en Wiedergutmachung, עמ' 372, ISBN 9789462546479. (בהולנדית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יהדות הולנד בשואה, ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה גיליון 27, יוני 2009
  3. ^ Duits-joodse vluchtelingen in Nederland 1933-1945
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 הולנד - רקע היסטורי, באתר יד ושם
  5. ^ Daniel M/ swetschinski in collaboration with Julie-Marthe Cohen and Stephen Hartog and with the assistance of Irene Faber and Mirjam Alexander, Orphan Objects, תרגום: Sammy Herman, Zwolle:Joods Historisch Museum Amsterdam, 1997, פרק The Shoah, עמ' 190, ISBN 9040099537
  6. ^ הערך הולנד באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם, ע' 10
  7. ^ סטטיסטיקת חסידי אומות העולם, באתר יד ושם
  8. ^ ליד כנסיית Janskerk
אוטרכט

אוטרכט (בהולנדית: Utrecht, להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר הרביעית בגודלה בהולנד עם אוכלוסייה של כ-330.000 איש. העיר נמצאת דרומית לאמסטרדם מרחק של כחצי שעה נסיעה ברכבת.

העיר מפורסמת בשל קתדרלת מרטינוס הקדוש הנקראת ה"דום", וכן בשל היותה מרכז חברת הרכבות ההולנדית. היא סמוכה לאוניברסיטת אוטרכט, הגדולה באוניברסיטאות הולנד ונחשבת לטובה ביותר בהולנד ובמקום 47 בדירוג העולמי, ולמועדון הכדורגל אוטרכט.

אלברט גמקר

אלברט קונרד גמקר (בגרמנית: Albert Konrad Gemmeker, ‏ 27 בספטמבר 1907, דיסלדורף - 1982) היה קצין אס-אס ומפקד מחנה הריכוז וסטרבורק בהולנד בתקופת השואה.

אנסחדה

אֶנְסְחֶדֶה (בהולנדית: Enschede (מידע • עזרה)) היא עיר ומחוז בהולנד, על גבול גרמניה, באזור טוונטה שהוא החלק הדרום-מזרחי של מחוז אווראייסל.

אנסחדה היא העיר הגדולה ביותר במזרח ומונה כ- 131,500 תושבים, נכון ל-2008. המחוז מונה כ- 158,000 תושבים, נכון ל-2011

השם אנסחדה מקורו במילה הסקסונית העתיקה scheed שפרושה גבול, מאחר שהיישוב גובל בשטחי ביצות נרחבים. גם היום שם זה מתאים לאור העובדה שהעיר גובלת בגרמניה.

ארתור זייס-אינקווארט

ארתור זייס-אינקווארט (בגרמנית: Arthur Seyss-Inquart; ‏22 ביולי 1892 - 16 באוקטובר 1946) היה משפטן אוסטרי, מושל אוסטריה והולנד, ופושע מלחמה נאצי. היה אחראי לפשעי מלחמה רבים בפולין ובהולנד.

דן מכמן

דן מכמן (נולד ב-28 ביוני 1947) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל וראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר באוניברסיטת בר-אילן, ומכהן כראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

הארלם (הולנד)

הארלם (בהולנדית: Haarlem (מידע • עזרה)) היא עיר בהולנד ובירת מחוז צפון הולנד. העיר מרוחקת כ-20 קילומטרים מאמסטרדם ובנויה סביב נהר ספרנה .

פירוש שם העיר בהולנדית עתיקה הוא "הבית על החולות המיוערים". שם זה מגיע ממיקומה של העיר על דיונות החול שלאורך החוף הצפון מערבי של הולנד.

החל מהמאה ה-12 הייתה העיר מקום מושבם של רוזני הולנד. בתור הזהב של הולנד, במאות ה-16 וה-17 הייתה העיר מרכז חשוב לציור ההולנדי, ובה חיו ופעלו פרנס הלס, יקוב ואן רויסדאל ואדריאן ואן אוסטדה. כמו כן, היה המסחר בעיר חלק משגעון הצבעונים.

על שם העיר קרויה שכונת הארלם שנמצאת ברובע מנהטן בעיר ניו יורק.

הולנדסה סכאובורך

ההוֹלַנְדְסֶה סְכַאוּבּוּרְך (בהולנדית: Hollandsche Schouwburg; "התיאטרון ההולנדי") הוא אתר זיכרון הולנדי לקורבנות הנאצים. המבנה, השוכן ברחוב פלנטאז'ה מידלאן באמסטרדם, שימש כתיאטרון מעת בנייתו ב-1892 ועד 1942. בזמן מלחמת העולם השנייה השתמשו בו הגרמנים לריכוז יהודי אמסטרדם בטרם שליחתם למחנה וסטרבורק ולמחנות אחרים.

החלום והיום

החלום והיום הוא ספרה של רחל הולנדר, המספר את סיפורם של יהודי הולנד בשואה דרך עיניה של ילדה בת 11, ששרדה מחנה ריכוז בגרמניה יחד עם אמה. אביה, אחיה התאום ואחותה הקטנה נספו במחנה.

הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ב-1979.

המחתרת ההולנדית

המחתרת ההולנדית [Nederlands Verzet] שנאבקה בכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה התפתחה יחסית לאט, אבל מודיעין הנגד שאספה, החבלה בכוחות הנאציים בהולנד, ורשתות התקשורת שיצרה הובילו לתמיכה חשובה מאוד לכוחות בעלות הברית החל משנת 1944 ועד לשיחרור המדינה מעול השלטון הנאצי.

השמיים שבתוכי

השמיים שבתוכי הוא מהדורה חדשה ומורחבת של יומנה האישי של אתי הילסום, אישה צעירה וליברלית, יהודייה הולנדית, שחיה באמסטרדם בתקופת שואת יהודי הולנד ונספתה במחנה אושוויץ.

וסטרבורק

מחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק (גרמנית: Polizeiliches Judendurchgangslager Westerbork) היה אחד משני מחנות המעבר שהקימו הנאצים בהולנד (השני היה פיכט, בדרום הולנד) לשם שילוח יהודי הולנד למחנות הריכוז וההשמדה במזרח. המחנה ממוקם בצמוד לכפר הזעיר וסטרבורק בחבל דְרֶנְתֶה, הקרוב לגבול גרמניה-הולנד בחלקו הצפוני.

ז'ק פרסר

ז'ק פְּרֵסֵר (Jacob (Jacques) Presser;‏ 24 בפברואר 1899 – 30 באפריל 1970) היה היסטוריון וסופר יהודי הולנדי, מחבר הספר "ליל הז'ירונדינים".

פרסר מונה מטעם ממשלת הולנד לחקור את השמדת יהודי הולנד; זאת לאור היקף ויעילות ההשמדה היחסיים (כ-72% אחוזים מתוך 140,000 יהודי הולנד הושמדו על ידי הנאצים) וחרף הממצאים המראים היום כי נוכחות הצבא הגרמני (הוורמאכט) בהולנד הייתה מעטה יחסית. לאור זאת, הועלו חשדות והשערות שהיקף שיתוף הפעולה מצד האזרחים עם הנאצים היה גדול מששיערו בתחילה. מסקנות מחקרו של פרסר עוררו רושם קשה בהולנד, לאחר שגילה שאכן היה שיתוף פעולה רב עם הנאצים.

בעקבות מחקרו חיבר פרסר נובלה בשם "ליל הז'ירונדינים" (De nacht der Girondijnen), המתארת את קורותיו של שוטר יהודי במחנה המעבר ההולנדי וסטרבורק, שבו הוא משתף פעולה עם השלטונות הנאציים לצורך ארגון משלוחי המוות לפולין, מתוך אמונה שהדבר יביא להצלתו.

ז'קלין ון מרסן

ז'קלין איבון מטה (ז'ק) ון מרסן (בהולנדית: Jacqueline van Maarsen;‏ נולדה ב-30 בינואר 1929) היא הולנדית וכורכת לשעבר. היא ידועה בזכות ידידותה עם כותבת היומן אנה פרנק.

יהדות הולנד

התעודה הראשונה על אודות הקהילה היהודית של הולנד מתוארכת למאה ה־12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים שהספרות ההולנדית מאותה תקופה מבטאת שנאה אליהם.

יודסה ראט פור אמסטרדם

יוֹדְסֶה ראט פור אמסטרדם (Joodsche raad voor Amsterdam) היה יודנרט אשר הוקם ופעל בהולנד בתקופת השואה וריכז בידיו את סמכויות הטיפול ביהודי העיר אמסטרדם.

מאסטריכט

מאסטריכט (בהולנדית: Maastricht, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בהולנד, בירת מחוז לימבורג בדרום הולנד. יושבת בתוך מעין טריז גאוגרפי, בין בלגיה גרמניה והולנד.

משמעות שם העיר בהולנדית הוא "חציית נהר המאס". מאס (Maas) הוא שמו של נהר בהולנדית והמילה "טריכט" (tricht) משמעותה חצייה.

העיר מאסטריכט, המונה היום כ-150 אלף תושבים, היא אחת הערים העתיקות בהולנד. נשארו בה שרידים רבים ומרשימים מתקופת ראשית הנצרות ומימי הביניים, וכן מבנים שלמים מתקופת הרנסאנס. העיר נודעת גם בזכות אמנת מאסטריכט, אשר הושגה במרכז הקונגרסים של העיר. "אמנת מאסטריכט" היא אמנת הייסוד של האיחוד האירופי.

בעיר נמצאת אוניברסיטת מאסטריכט, אשר למרות גילה הצעיר, הפכה לאוניברסיטת מחקר מובילה במערב אירופה ושורה של מוסדות אקדמיים נוספים. כמו כן מצוי בעיר קולג' של ארגון הקולג'ים המאוחדים UWC.

מהבחינה התרבותית מהווה מסטריכט חלק מהדרום הקתולי של הולנד, והיא מתהדרת בשורה של קתדרלות וכנסיות. המרכזית שבהן הקתדרלה של סנט סרווציוס בכיכר המרכזית, הפרייטהוף. מוזיאון הבונפנטן הכולל יצירות מאסטרים כפיטר ברויגל הבן ורובנס וכן אומנות מודרנית של סול לה-ויט, ריצ'רד סרה, אנסלם קיפר ויאניס קונליס. לצד מספר רחב של מוזיאונים וגלריות, בעיר מתקיים ה-TEFAF, היריד האירופי לאומנות יפה שהוא התערוכה המרכזית באירופה לבעלי מקצוע בסחר באומנות (בעלי גלריות ומנהלי מוזיאונים).

הקרנבל של מסטריכט הוא אחד הקרנבלים המרכזיים של הולנד.

מראשיתה הייתה העיר בעלת חשיבות כלכלית וצבאית, והשליטה בה התחלפה תכופות. החל מהמאה ה-18 בוצרה העיר באופן משמעותי, ומרבית חומות העיר עומדות על כנן. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר ומרבית יהודיה נרצחו במחנות ההשמדה. העיר הייתה העיר ההולנדית הראשונה ששוחררה על ידי כוחות הברית ב-1944.

ב-1992 הייתה העיר מקום החתימה על אמנת מאסטריכט שייסדה את האיחוד האירופי מתוך הקהילות האירופאיות וקבעה את האירו כמטבע העתידי של האיחוד.

כלכלת העיר מבוססת על שירותים ותיירות ומרבית הפעילות התעשייתית (בעיקר זכוכית וקרמיקה) פסקה.

פיכט

מחנה פיכט (בהולנדית: Kamp Vught, בגרמנית: KZ Herzogenbusch על שם העיר הסמוכה 'ס הרטוחנבוס) היה אחד מחמשת מחנות הריכוז שפעלו בשטח הולנד במלחמת העולם השנייה.

קבוצת בני-בלי-שם

קבוצת בני-בלי-שם (בהולנדית: Naamlozew Vennootschap, N.V) או "הקבוצה בערבון מוגבל" (בע"מ), הייתה קבוצת מחתרת בהולנד בתקופת הכיבוש הנאצי. חברי הקבוצה טיפלו בהצלת ילדים יהודים, כמאתיים וחמישים נפש. שמונה עשר מחברי הקבוצה זכו לתואר חסיד אומות העולם ממוסד יד ושם בירושלים. הקבוצה פעלה בעיקר בעיר אמסטרדם. בין חבריה היו אזרחים הולנדים ממגזרי החברה השונים: הברונית אַנֶה-מארי וַן פֶרְשׁוֹיֶר; יאפ מוּש עובד מעבדה, ממנהיגי הקבוצה, שנתפס והוצא להורג בעינויים במחנה אומן; ויוֹן תיאו וורטמן בעל חברת מוניות שנאסר ונפטר במחנה ברגן בלזן אליו נשלח.

הקבוצה קיבלה סיוע מאזרחים הולנדים נוספים, שתרמו לילדים שהוברחו תלושי מזון, בגדים וציוד, ועזרו לחברי הקבוצה להמציא תעודות מזויפות באשר לזהותם של הילדים.

פעילות ההצלה של חברי הקבוצה כללה הברחת הילדים, שרובם נאספו מאתרי איסוף וגירוש של יהודים אל מחנה הריכוז וסטרבורק, והעברתם אל מקומות מסתור ומחסה ראויים, בעיקר בדרום הולנד.

רוטרדם

רוטרדם (בהולנדית: Rotterdam, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר נמל בהולנד, השנייה בגודלה במדינה אחרי אמסטרדם הבירה. הנמל בעיר הוא הגדול באירופה, השני בגודלו בעולם (אחרי סינגפור) ואחד הפעילים בעולם כיום. עד 2004 היה גם הפעיל ביותר בעולם. העיר שוכנת על נהר המז החדש (קטע נהר שזורמים בו מים מהמז ומהריין) שהמשכו בתעלה החדשה, והוא מוביל לים הצפוני. בעיר מתגוררים מעל ל-600,000 תושבים.

השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניה • הולנד • הונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפת • קרואטיה • רומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.