שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.[1]

מהות הספר

ספר שאלות ותשובות זה הוא יוצא דופן וייחודי בספרות ההלכה משום שהרב המחבר ענה על השאלות שלפניו בעזרת "שאלת חלום" – מצב שבו אדם נענה לשאלותיו ביום בחלום במשך הלילה. השימוש בשאלת חלום כדי להכריע בסוגיה הלכתית יוצא דופן בספרות ההלכה שהעיון השכלי והמסורת הם הכלים הכמעט בלעדיים שבאמצעותם מוכרעות בה השאלות.

על אף שתשובות שו"ת זה ניתנו באמצעות 'שאלת חלום', הוא מצוטט לרוב בספרות שלאחריו, והרדב"ז, מגדולי וחשובי האחרונים מרבה לצטטו בתשובותיו, וכותב כי ר' יעקב ממרויש זכה לחלומותיו "על ידי התבודדות ותפילה והזכרת שמות".[2]

למרות היותו של נושא פסיקת ההלכה על־פי רוח הקודש או על־פי נבואה שנוי במחלוקת, אף חכם לא טען אי־פעם שלר' יעקב ממרויש לא הייתה התגלות ברוח הקודש של תשובות לשאלותיו, אלא היו שאמרו שאסור לפסוק הלכה על־פיה.

אגב, יש לומר שגם ר' יעקב ממרויש לא היה מעלה בדעתו לטעון שפסקיו הם בגדר נבואה, שכן ידוע שאין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל בזמן שרוב עם ישראל יושב בארצו במצב של עצמאות מדינית, כפי שניסחו זאת הרמב"ם ורבי יהודה הלוי.

הרב ראובן מרגליות ההדיר והוציא ב-1926 את החיבור (לבוב, תרפ"ו ומהדורה ב' בתרפ"ט, מהדורה מורחבת: ירושלים, מוסד הרב קוק תשי"ז), כאשר הוא מקדים לו סקירה ארוכה וממצה של השתלשלות הדיון אודות פסיקת הלכה על־פי חלומות נבואה ורוח הקודש, מן המשנה והתלמוד ועד ימינו אלה.

תפילין של רש"י ור"ת

תשובה מפורסמת בשו"ת זה היא בשאלת המחלוקת בין רש"י ורבנו תם על סדר הפרשיות שבתפילין:

ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. הקב"ה אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..

שו"ת מן השמים, מהדורת הרב ראובן מרגליות, סימן ג'

כמו כן שואל המחבר על קץ הגאולה, ולא עונים לו דבר.

לא בשמים היא

החיד"א דן באריכות בכמה מספריו[3] בנושא הכרעת ההלכה באמצעות חלומות שבחיבור זה, ומעמת אותה מול הכלל "לא בשמים היא". גם הרב עובדיה יוסף[4] מתייחס לשאלה זו ולדעתו מותר להיעזר בפסיקת ההלכה בשאילת החלום. אך אין לפסיקה המתקבלת בדרך זו עדיפות על פסיקה רגילה, ורשות נתונה לחכם לחלוק עליה מכוח סברתו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב ראובן מרגליות, שו"ת מן השמים, מוסד הרב קוק, תשי"ז.
  • משה אידל, מקובלים של לילה, ירושלים, כרמל, 2006.
  • ישראל תא-שמע, "שאלות ותשובות מן השמים - הקובץ ותוספתיו", תרביץ, נז (תשמ"ח), עמ' 51–66.
  • נ' דנציג, "תשובות הגאונים, 'שערי תשובה' ו'שו"ת מן השמים'", תרביץ, נח (תשמ"ט), עמ' 21–48.
  • הרב ח. פלדמן, "השתלשלות חכמת הקבלה", יתד נאמן, מוסף שבת קודש 22 (כי תשא, תשנ"ג), עמ' 6–7.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרדב"ז (חלק א סימן שמ) מביא שיש שיחסו את הספר לרבנו תם. אולם החיד"א (שם הגדולים אות רכד ד"ה ואני הצעיר) הוכיח שאינו מרבנו תם, והביא מספר שיבולי הלקט (כלל א, סימן ד וסימן יב; כלל ב דין כא) שהוא מרבינו יעקב ממרויש.
  2. ^ שו"ת הרדב"ז, חלק ג', סימן תקל"ב
  3. ^ חיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן תרנד ס"ק ב'. חיד"א, "דבש לפי", מערכת נ' אות יב. חיד"א, שו"ת "יוסף אומץ" סימן פב.
  4. ^ יביע אומר, ח"א, אורח חיים, סימן מ"א, סעיף כא-ל.
בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי מין, בקרי לילה או באוננות. על פי ההלכה בעל קרי נחשב טמא עד שיטבול במקווה.

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות. בת הקול מופיעה במקורות בהקשרים שונים ולצורך מטרות שונות, ללא חוקיות ברורה. קיימים כמה מקומות שמהם יוצאת בת הקול, ובהם "מאחורי הפרגוד" ו"בית קדשי הקדשים". מעמד בת הקול מבחינת איכות העברת המידע האלוהי ותוקפו נחשב פחות מנבואה ומרוח הקודש. בת הקול המשיכה להתקיים אף לאחר הפסקת הנבואה ותחילת הגלות (בבלי יומא ט, ב), ולפי כמה מאמרי חז"ל היא קיימת אף כיום, והיא מהווה את דרך הקישור הסטנדרטית בין האל לאדם.

ד'תתקצ"ג

ד'תתקצ"ג (4993) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 1232 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 1233. שנה מסוג השא, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

טבילת עזרא

טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.

אך מדין תורה חיוב הטבילה הוא רק לצורך מעשים המחייבים את העושה אותם להיות טהור כדוגמת: אכילת קדשים, עלייה למקדש, קיום יחסי אישות לנידה ועוד.

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש וקורביל (? - ד'תתקצ"ג, 1243) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים. נמנה בין בעלי התוספות. כן כונה בעבר בשם רבי יעקב החסיד.

מאיר (הגדול) מפרמישלאן

רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן (תס"ג, 1703 - כ"ב באב תקל"ג, 11 באוגוסט 1773), תלמידו וחבירו של הבעל שם טוב וממנהיגי תנועת החסידות, מייסד[דרוש מקור] חסידות פרמישלאן ואבי שושלות קאליש ונדבורנה.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

מן השמים

האם התכוונתם ל...

קורביל

קוֹרְבֵּיל (בצרפתית: Corbeil-Essonnes (מידע • עזרה), נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת. העיר שוכנת על נהר סן, וממוקמת כ-28 ק"מ דרומית מזרחית לפריז.

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן. חיבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב"ם והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

שאלת חלום

שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.

שבתי בורנשטיין

הרב שבתי בורנשטיין (כ"ד בכסלו תרנ"ב, 25 בדצמבר 1891, סוכטשוב - ג' בטבת תשל"ב, 21 בדצמבר 1971, ירושלים).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.